למה כמעט אין פילנתרופיה בישראל - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה כמעט אין פילנתרופיה בישראל

השיעור הנמוך של פילנתרופיה ישראלית רק הולך ומחמיר עם השנים. זוהי בעיה שניתן וצריך לפתור

6תגובות

באחרונה נחשפו נתוני הלמ"ס בנושא היקף התרומות בישראל, ומהם עולה תמונה מדאיגה: תאגידים בישראל כמעט אינם תורמים לעמותות ולמטרות חברתיות, רוב התרומות מתקבלות מיהודים בחו"ל וממשקי בית בישראל. בנוסף, תחום הפילנתרופיה בארץ אינו מפותח, והעמותות וארגונים ללא מטרות רווח מסתמכים בעיקר על תשלומים ממשרדי ממשלה ורשויות מקומיות כדי לממן את פעילותם.

אין ספק שמדובר בתופעה מדאיגה. השיעור הנמוך של פילנתרופיה ישראלית רק הולך ומחמיר עם השנים. זוהי בעיה שניתן וצריך לפתור, שהרי מדובר באבסורד - דווקא בשנים האחרונות, בעקבות פריחת תעשיית ההיי־טק, צמחו בישראל אנשי הון צעירים שיכולים להשפיע.

הבעיה המרכזית היא שקיימים חסמים רבים שמונעים ומרחיקים משקיעים ממתן תרומות. דוגמה טובה לכך היא העובדה שרק עכשיו המדינה הסדירה את פעילותן של קרנות פילנתרופיות לתועלת הציבור. במרבית המדינות המפותחות בעולם מתן תרומות נעשה באמצעות קרנות פילנתרופיות, אך בישראל לפני כמה חודשים המושג כלל לא היה קיים. הקרן למעשה מהווה כלי מימוני המאפשר עשיית שימוש יעיל ונכון בכספים לתועלת החברה, תוך תכנון תרומה חברתית רבת שנים.

דרימסטיים

הסדרה חקיקתית של קרנות פילנתרופית הוא בהחלט צעד מבורך שעשוי להיות חלק מפתרון בעיית השיעור הנמוך של התרומות בישראל. הבעיה היא שהמגזר העסקי עוד לא מודע לשינויים אלה ולכלים החדשניים שהתפתחו.

הרצון לתרום ולהשקיע מאמצים בתחום החברתי תפסו תאוצה, ואין ספק שכיום יש יותר אנשי עסקים שתורמים מבעבר, אך עם זאת, זה עדיין לא מספיק. מעבר להתרת חסמים, על הממשלה נדרש גם לעודד כניסת פעילים ישראלים חדשים לגלגל התרומות, ויש לא מעט צעדים שנדרשים. למדינה יש מחויבות ותפקיד מרכזי בסיוע למגזר השלישי.

נכון להיום יותר ויותר גופים עסקיים וציבוריים מחפשים דרכים חדשניות ויעילות יותר לתרומה. ציר חדש שהתפתח בשנים האחרונות הוא התחום של עסקים חברתיים, שנתפשים כבעלי יכולת לתת פתרון יעיל למצב המאתגר של המחסור במקורות מימון מספיקים לפעילות החברתית הנדרשת. מדובר בעסקים חברתיים למטרות רווח, המשלבים פעילות חברתית יחד עם מודל עסקי ברור. כך הם יכולים לכלכל את עצמם ללא תלות בתרומות חד־פעמיות ולאפשר למנהלי העסק להתפנות לניהול עצמו במקום להקדיש את מרבית זמנם לניסיונות לגיוס מימון נוסף. השילוב הזה יוצר מרקם חברתי־כלכלי מנצח, בעל השפעה על כל בעלי העניין - בעלי מניות, לקוחות והקהילה.

במודל זה של הקמה ושותפות בעסקים חברתיים, בוחרים בעלי המניות לקיים פעילות פילנתרופית מסוג חדש, פעילות המפנה חלק ניכר מרווחיה לקידום המטרה החברתית של העסק.

שוק הון חברתי התומך ומעודד תעשייה זו מהווה למעשה את הפילנתרופיה החדשה. בדומה לשוק ההון הקלאסי, שבו נעזרות חברות ציבוריות לצורכי מימון פעילותן וצמיחתן, גם שוק ההון החברתי יתבסס על רכיבים שיקנו למשקיע אחוזי בעלות על העסק, יאפשרו לו להשפיע ולעזור בהתנהלות השוטפת, ובנוסף הוא ייהנה מהחזר חלקי של השקעתו. התוצאה תהיה יעילות תפעולית ומתן חשיבות לגורמי רווח פיננסי, ביחד עם חתירה לעבר המטרה החברתית - שהיא הבסיס להעדפת העסק החברתי על פני חברה אחרת. יותר מזה, הרווחים שיחזרו למשקיע לא רק יאפשרו לפתח את העסק הקיים, אלא גם להקים עסקים חברתיים חדשים.

קרנות השקעה חברתיות, מרכיב מרכזי בשוק הון חברתי, יעודדו אנשי עסקים, גופים עסקיים, משקיעים מוסדיים וקרנות פילנתרופיות להרחיב את פעילותם בתחום החברתי באמצעות השקעות הוניות בעסקים חברתיים לצד יכולת ניהולית מקצועית, ובכך לספק מימון חדשני שיגדיל את העוגה התקציבית של פעילות חברתית חשובה ומשמעותית.

כך נראה יותר ויותר כסף פילנתרופי המופנה לעסקים חברתיים. יש בזה היגיון רב. אם פרויקט חברתי יכול להפוך לעסק חברתי שמסוגל להגיע לקיימות פיננסית עצמאית, זהו מסר עוצמתי מאוד. הכסף המושקע בעסק כעת ממשיך להתגלגל ללא סוף.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל קרן דואליס 
להשקעות חברתיות (ע"ר)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#