אגו, תככים ומלחמות בוץ במשרדים של הלמ"ס - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סטטיסטיקה למתקדמים

אגו, תככים ומלחמות בוץ במשרדים של הלמ"ס

הרוחות סוערות במסדרונות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: עוינות בין המנהל היוצא לנוכחי, מפקד עתיר תקציבים שבוטל, דו"ח פנימי מעורר מחלוקת ודו"ח מבקר מדינה שצפוי להתפרסם בקרוב גורמים לאי שקט ביחידה הממשלתית

55תגובות

שנה וארבעה חודשים חלפו מאז ההדחה המשפילה של פרופ' שלמה יצחקי, שכיהן במשך 11 שנה כמנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), ונדמה שמאז המקום לא נרגע. מפקד שבוטל, דו"ח ביקורת פנימי מעורר מחלוקת ודו"ח מבקר מדינה שצפוי להתפרסם בקרוב גורמים אי־שקט ביחידה הממשלתית, המנפקת מסדי נתונים כגון מדד המחירים לצרכן, שיעור הצמיחה, שיעור האבטלה, שיעור האי־שוויון ונתונים אחרים המסייעים בקבלת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר.

בינואר 2013 הודח יצחקי מתפקידו במייל שנשלח אליו. הדחתו עוררה סערה ציבורית, והוא טען שהיא נבעה מביקורת פומבית שמתח על הממשלה בנוגע למדיניות הפנסיה, שלה קרא "שוד הפנסיות הגדול". ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר ליצחקי כדי להתנצל, לאחר שהבין שהליך סיום תפקידו של יצחקי - שכהונתו הוארכה כמה פעמים במשך השנים - היה לקוי. כמה חודשים לאחר מכן נכנס לתפקיד מחליפו, פרופ' דני פפרמן.

למראית עין חזרו החיים בלמ"ס למסלולם, אבל זאת מראית עין בלבד. בעוד שלושה שבועות צפוי מבקר המדינה יוסף שפירא לפרסם את הדו"ח השנתי, ובו פרק המוקדש ללמ"ס. חלק מרכזי בביקורת נוגע לקשר בין הלשכה, שהיא יחידת סמך בתוך משרד ראש הממשלה, לבין משרדי הממשלה השונים. על פי הדו"ח, נמצאו ליקויים בכל הנוגע למסירת מידע ונתונים ממשרדי הממשלה ללמ"ס.

עד שיפורסם דו"ח זה, במסדרונות ברחוב כנפי נשרים בירושלים סוערות הרחובות בגלל דו"ח אחר, המוגדר פנימי וחסוי. את הדו"ח כתבה בדצמבר סימה אסף, מבקרת הפנים של הלמ"ס, תחת הכותרת "ועדות הלמ"ס — הליך שימוע". דוברת הלמ"ס סירבה להעביר אלינו את הדו"ח, אולם קטעים ממני הגיעו לידינו. בדו"ח, שעוסק בעיקר בעבודתן של ועדות שונות של הלמ"ס, נמתחת ביקורת על המפקד המתגלגל. המפקד המתגלגל נועד להחליף את מפקד האוכלוסין הגדול שעורך הלמ"ס מדי עשור בסקרים הנערכים מדי שנה, המשולבים במידע הנלקח ממאגרים ממשלתיים כגון מרשם התושבים. מיד לאחר כניסתו לתפקיד ביטל פפרמן את המפקד המתגלגל, מיזם שנחשב לבייבי של יצחקי.

לפי הדו"ח, ב–2010–2013 הוציאה הלמ"ס 130 מיליון שקל על המפקד המתגלגל, "ללא תוצרים המצדיקים את ההוצאה הכבדה". סכום זה חושב לאחר ניכוי סכומים אחרים שהוגדרו מראש כתומכי מפקד, כלומר סקרים שונים שמבצעת הלמ"ס אך אינם קשורים באופן ישיר למפקד. "תהליך קבלת ההחלטות בנושא המפקד נעשה בצורה שגויה מתחילתו ועד סופו. ההחלטות התקבלו בצורה חפוזה בכדי לא לדחות את המפקד, ולא מתוך ראייה מרחבית וארוכת טווח. זאת, על אף תמרורי האזהרה שהציבו חברי הוועדה השונים לאורך כל הדרך", נכתב בדו"ח.

מפקד האוכלוסין נחשב, בישראל וגם בעולם, לאחד מכלי העבודה המרכזיים לאיסוף נתונים על האזרחים. במפקד נאספים נתונים על כלל האוכלוסיה, להבדיל מסקרים אחרים, שבהם נאספים נתונים על חלק מהאוכלוסיה ומהם מוסקות מסקנות לגבי הכלל. הנתונים מאפשרים לחוקרים בתחומים אקדמיים מגוונים לערוך מחקרים בתחומים שונים. מאז המפקד הראשון, שנערך ב–1948, המפקד נערך מדי עשור. אלפי עובדים גויסו ברחבי המדינה כדי לעבור בבתים ולאסוף נתונים המבוססים על שאלות מפורטות במגוון תחומי חיים.

בנימין נתניהו ודני פפרמן
עמוס בן גרשום / לע"

המפקד הגדול האחרון שנערך כך היה ב–1995, ולא מעט נתונים ממפקד זה משמשים חוקרים עד היום. בעשור הבא השתנתה מתכונת המפקד: ב–2008 הוגדר המפקד "מפקד משולב", שבו נאספו נתונים רק מ–20% ממשקי הבית בישראל באמצעות ראיונות פנים אל פנים. לנתונים אלה צורפו נתונים שונים המבוססים על מרשם התושבים של משרד הפנים.

ב–2009 עלה בלמ"ס הרעיון לערוך מפקד מתגלגל. כלומר להמשיך במתכונת המפקד המשולב, אולם לבצע אותו בשלבים, ובכל שנה לסקור אזור אחר בארץ. ב–2010 החלו ההכנות למפקד המתגלגל, וב–2012–2013 נאספו הנתונים, אולם אז החליט פפרמן לבטל את המפקד המתגלגל. "בעקבות בחינת האומדנים שהתקבלו, התגלו תקלות מתודולוגיות שעלולות לגרום להפקת נתונים שגויים", נכתב באתר הלמ"ס בנוגע להחלטה. לדברי עובד בלמ"ס, עוד לפני שהחלו לאסוף נתונים היו כאלו שצפו את הפלופ. "ידעו מראש שיש בעיה עם האומדנים", הוא אומר, "ובאמת, נאספו נתונים, עובדו סקרים, אבל העבודה הזו הלכה לפח".

ועדת ההיגוי לביצוע המפקד המתגלגל הוקמה ביוני 2009, ובראשה עמדה מנהלת אגף בכיר לדמוגרפיה ומפקד, פנינה צדקה. לפי הדו"ח, חברי ועדת ההיגוי לא התייחסו לביקורת שעלתה מהשטח, שלפיה יש בעיה עם האומדנים שבהם נעשה שימוש במפקד המתגלגל. בנוסף נכתב בדו"ח שהוועדה נהגה בחוסר שקיפות: "הפרוטוקולים צונזרו ונתפרו בהתאמה ברורה לרמת השיקוף הרצויה על ידי חברי הוועדה". לפי הדו"ח, ההכנה למפקד לא היתה מספקת: נכתב רק מסמך מתודולוגי אחד בנוגע להכנת המפקד, ודברים שלא היו מקובלים על ההנהלה והתנגדויות מגורמים שונים "צונזרו ולא שוקפו במסמך", כפי שנכתב בדו"ח הפנימי. בסוף הדו"ח נכתב כי צדקה מסרה שהביקורת מקובלת עליה.

הביקורת הזו הקפיצה את יצחקי. שמו לא מוזכר בדו"ח, אך הוא קיבל אותו מאחד מעובדי הלשכה. כמי שניהל את הלמ"ס בתקופה ההיא, והיה מעורב באופן ישיר במפקד, הוא ראה את עצמו כאחד הנפגעים מהביקורת. לאחר שנודע לו על הדו"ח הוא פנה בתלונה רשמית למבקר המדינה בטענה שלא ניתנה לו זכות תגובה, ואף הציג מראי מקום ספציפיים שלדבריו מוכיחים שהביקורת מופנית נגדו. "העניין שלי בנושא עלה כאשר אחד מעובדי הלמ"ס הודיע לי שקיימת רכילות מרושעת בעניין מעורבותי במפקד המתגלגל", כתב יצחקי לשפירא במסמך שכותרתו "סודות ושקרים בלמ"ס". "כאשר ביקשתי לראות את הדו"ח שיקרה הגברת סימה אסף, מבקרת הפנים, בכך שכתבה בדוא"ל שאין הביקורת מתייחסת אלי", כתב יצחקי למבקר והוסיף: "פרופ' דני פפרמן אישר שהוא זה שעמד מאחורי השקר שכתבה המבקרת בדוא"ל".

מבקר המדינה אישר שהתקבלה תלונה מיצחקי. "המשרד בוחן דרכים לטפל בתלונה, ובכלל זה לבדוק אותה בנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה", נמסר ממשרד המבקר. בלמ"ס סירבו להתייחס לטענותיו של יצחקי בעניין הדו"ח הפנימי. שלא לייחוס, בכיר בארגון ציין שטענותינו של יצחקי אינן נכונות.

במסמך פירט יצחקי את גרסתו לביקורת. בנוגע לביקורת על הוצאה מיותרת של 130 מיליון שקל כתב כי "בכספים שנחסכו מקיום המפקד המתגלגל עברה הלמ"ס מקיום סדר כוח אדם רבעוני לקיום סקר כוח אדם חודשי (סקר שבו מתפרסמים נתוני האבטלה, ש"ש), בהתאם לדרישת ה–OECD וללא בקשת תקציב נוסף להרחבת הסקר. הוקם מרשם דירות ומבנים שמאפשר שיפור תהליכי הדגימה של מדגמי הלמ"ס ומאפשר סטטיסטיקות חדשות המבוססות על זיווג קבצים מינהליים. כמו כן הוקמה התשתית למדגם המתגלגל. אגב, לדעתי גם להוצאת דו"ח חסוי שקרי על ידי מבקרת הפנים יש להתייחס כבזבוז כספי ציבור למטרה לא ראויה של הגנה על החלטה שגויה".

יצחקי דוחה את הביקורת בנוגע לצנזור תכנים של ועדת ההיגוי, וטוען שאם זה אכן קרה, זה נעשה על ידי צדקה ולא על ידו. באופן כללי, יצחקי מציין כמה פעמים במכתב למבקר שלדעתו כותבת הדו"ח פשוט לא מבינה בסטטיסטיקה. לדבריו, דו"ח הביקורת מתבסס על "דו"חות שכללו שגיאות סטטיסטיות גסות ואי־הבנה במושגים סטטיסטיים בסיסיים".

"זה מאבק אמוציונלי"

להפסקת המפקד המתגלגל יש השלכות לא רק על המחקר האקדמי אלא גם להתנהלות הפנימית בלמ"ס. כיום מועסקים שם כ–1,500 עובדים, 60% מהם ללא קביעות. בשנים האחרונות גדלה מאוד מצבת כוח האדם, בין השאר בעקבות הזרמת תקציבים ממשרד האוצר שהחלה ב–2009. אז, בעקבות סיכום עם יצחקי, הזרים משרד האוצר 500 מיליון שקל לתקופה של עשר שנים, כ–50 מיליון שקל בשנה, בנוסף לתקציב השוטף של הלשכה, שנע בין 200 ל–300 מיליון שקל בשנה. כפי שמסביר עובד בלמ"ס, המפקד היה סוג של עוגן עבור מגוון פעילויות בלמ"ס. "בנו מושג כזה שנקרא 'תומכי מפקד', אבל למעשה כל פעילות אפשר להגדיר כתומכי מפקד. מה יהיה עכשיו? אף אחד לא יוכל לעצור את זה מהיום למחר. אם עוצרים את הכספים האלה, אנחנו מפילים חצי למ"ס, כי יש פה הרבה פרויקטים שמוגדרים תומכי מפקד".

יצחקי רואה את הדברים אחרת. מבחינתו, כפי שהסביר גם למבקר, אין שום בעיה עם הכספים שהוזרמו לטובת המפקד המתגלגל ומשמשים גם מטרות אחרות. "ההסכם שלי עם האוצר היה שהם ייתנו לנו את התקציב של המפקד, ואנחנו נשפר את הסטטיסטיקה", הוא מסביר. "בזכות זה, לדוגמה, השלמנו את מרשם הדירות, כך שכל נתוני הארנונה של הרשויות המקומיות מקובצות בקובץ אחד. זה מאפשר לערוך מחקרים הנוגעים לרישום של דירות — מי גר איפה, מי הבעלים של דירה מסוימת, וכך לבדוק סוגיות של שכירות ודירות להשקעה".

כעת, כאשר המפקד מוקפא זה כמה חודשים, עולה השאלה אם יש עודף כוח אדם או אבטלה סמויה במסדרונות הלמ"ס. "זו שאלה טובה", אומר אחד העובדים. "המפקד הוא אחת הפעילויות המרכזיות של הלמ"ס". בכיר בלמ"ס סבור שאין כאן בעיה של ממש. "לא מוחזקים פה אנשים בחוסר מעש, ומי שיושב בחוסר מעש הולך הביתה. עובד שלא עושה פעילות א' הולך לפעילות ב'. השכר כאן לא גבוה, ולכן קשה לגייס סוקרים. אנחנו פשוט מסיטים אנשים מפעילות א' לפעילות ב'". לדברי רמי קנדיל, ראש ועד עובדי החוזים האישיים בלמ"ס מטעם ארגון אחדות, אין כרגע חשש מפיטורים. "אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק, כדי שלא יגידו לסוקרים ללכת הביתה", הוא אומר. "לכל הסוקרים יש כרגע תעסוקה בפרויקטים אחרים של הלמ"ס. אם המצב הזה ישתנה, ארגון אחדות יידע להגן על העובדים".

גיל כהן-מגן

לדברי גורם בכיר המקורב ללמ"ס, "זו מלחמה אישית, שאופיה הכולל הוא מלחמת בוץ בין יצחקי לבין מחליפו בתפקיד. זה סיפור אמוציונלי. כיום לא שוררת בין השניים אהבה גדולה". לדבריו, פפרמן עדיין לא ביסס את מעמדו בלשכה. "הוא אמנם פרופסור שמבין מאוד בסטטיסטיקה, אבל הוא לא שימש קודם לכן בתפקיד מינהלי בהיקפים של הלשכה, ובוודאי לא מכיראת פרוזדורי הכוח וצינורות הכסף וכל מה שצריך להכיר כשאתה עומד בראש יחידה ממשלתית גדולה. לצערי, יש הרבה חיכוכים בין פפרמן לחלק מהעובדים. חלק נאמנים לו, חלק ליצחקי. יש עכשיו ממש שני מחנות".

עובד בלמ"ס מאשר את הדברים: "כולם מדברים כאן על הפנייה של יצחקי למבקר המדינה", הוא אומר, "התחושה היא שיש כאן סוג של מלחמה". מנגד, יש המנסים להרגיע, ותוך כדי כך מנסים גם לגמד את מסקנות הדו"ח הפנימי. "צריך לשים לב שזאת לא ביקורת מקצועית על פעילות בתחום הסטטיסטיקה, אלא על פעילותן של ועדות", אומר בכיר בלמ"ס, "חבל שבגלל מאבק פרסונלי לקחו דו"ח העוסק בוועדות וממקדים אותו בנושא אחר. אנחנו בלמ"ס עובדים מרובעים, חנונים, לא מתעסקים בפוליטיקה פנימית או בסכסוכים. אנחנו פשוט עושים את העבודה".

לדברי יצחקי, לא היתה לו ברירה אלא לצאת למאבק על שמו הטוב. "הדביקו לי כישלון, ולא נתנו לי לענות. הפסיקו את המפקד חודש אחרי שנכנס מנהל חדש לתפקיד, מבלי שהוא בדק שום דבר — לכן הוא האשים אותי. לו היה מאפשרים לי לענות, הייתי מסביר שהדברים שנכתבו בדו"ח הם קשקוש אחד גדול".

מעבר למאבקים האישיים, ברקע יש דברים חשובים יותר: לא רק גורלו של המפקד, הנבחן בימים אלה, אלא גם עתידה של הלמ"ס. בעידן של שפע מידע וזמינות מסחררת של נתונים וכלים לעיבודם, עולה טענה שאולי בכלל לא צריך את הגוף הממשלתי. אחד העובדים מביע חשש שפרסום המאבקים הפנימיים בארגון יפגע באמון הציבור בלשכה, דבר שיפחית את מידת שיתוף הפעולה של הציבור עם סוקרים המבצעים את הסקרים השוטפים.

ציבור נוסף שבו תלויה הלמ"ס כספק מידע הם משרדי הממשלה. לדברי בכיר באחד מהם, יש כפילות בין מידע שנאסף במשרדי הממשלה לבין מידע שנאסף בלמ"ס. "במשרד הביטחון, לדוגמה, יש גוף שבודק את הנתונים של הרכש הצבאי, ואז מעביר את החומר ללמ"ס. אם כך, למה צריך גם את הלמ"ס וגם יחידה במערכת הביטחון? אם היו בוחנים את הדברים לעומק, היו מגלים שאולי לא היה צריך את הגוף הזה. אפשר להעביר דברים ספציפיים, כמו חישובי מדד, לגוף חיצוני — אוניברסיטאות או מכוני מחקר פרטיים. ובכל מקרה, נתונים אחרים ממילא נאספים ומועבדים במשרדי הממשלה השונים".

יצחקי דוחה את הדברים. "אלה שטויות", הוא אומר, "גם בעידן של שפע מידע, ואולי דווקא בעידן כזה, חובה שיהיה גוף מקצועי שיידע לספק מסד נתונים בלתי תלוי. רק המדינה יכולה לעשות זאת, ולכן אסור להפריט את הפעילות הזו".

מהלמ"ס נמסר בתגובה: "הדו"ח הפנימי נכתב כחלק מדו"חות הביקורת השוטפים של הארגון, והוא מתייחס לפעילות של הוועדות השונות של הלמ"ס, כולל הוועדה שעסקה במפקד, אך אינו מהווה ביקורת על המפקד. הלמ"ס ממשיכה לבדוק באופן מעמיק תוך התייעצות עם מומחים מחוץ לה כיצד לבצע את מפקד האוכלוסין הבא. מאחר שלא התקבלה עדיין החלטה, גם אין הערכה לגבי עלותו.

"לגבי דו"ח מבקר המדינה: הלמ"ס מקבלת ברצון כל ביקורת שמטרתה לחזק את המערכת הסטטיסטית הלאומית ותפעל לתקן כל ליקוי שיימסר בדו"ח כדי לממש מטרה זו.

"לגבי היחסים בתוך הלמ"ס: אין זה מעניינה של הלמ"ס להגיב לשמועות ולרכילות. בלמ"ס קיים מחנה אחד בלבד והוא מחנה הלמ"ס. מדובר בארגון מקצועי ביותר הפועל מאז קום המדינה על פי מיטב הידע המדעי בארץ ובעולם. הסטטיסטיקן הממשלתי המכהן הוא אחד הסטטיסטיקאים המובילים בעולם בתחום של סטטיסטיקה רשמית, והוא מונחה ופועל באופן מקצועי בלבד בשיתוף מלא של כל עובדי הלמ"ס".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#