"מנענו את הפיכת הקיבוצים 
לעיירות קטנות - ונמשיך להילחם נגד זה" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מנענו את הפיכת הקיבוצים 
לעיירות קטנות - ונמשיך להילחם נגד זה"

כחצי שנה עברה מאז שההצעה לעדכן את תמ"א 35 ירדה משולחנה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ■ איתן אטיה, מנכ"ל "פורום ה-15", ארגון הגג של הערים העצמאיות בישראל, מאשר כי השלטון המקומי נלחם בהצעה, ומבהיר: "המחלוקת היא איך מחזקים מבחינה תכנונית את הפריפריה"

39תגובות

קרוב לחצי שנה חלפה מאז שהוריד מנכ"ל משרד הפנים, ד"ר שוקי אמרני, את נושא עדכונה של תמ"א 35 משולחנה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כדי "ללמוד את הנושא" - וזו, באורח פלא, טרם שבה אליו. זאת, אף שמאז נערכו כבר שלוש ישיבות נוספות של המועצה.

ניתן לשער כי כשנכנס אמרני לעובי הקורה, גילה את ההתנגדות העצומה שתוכנית העדכון מעוררת - בראש וראשונה בקרב אנשי תכנון, אך גם בקרב ראשי השלטון המקומי וגורמים סביבתיים.

מי שהציף את העובדה שהתוכנית ירדה מסדר היום לבלי שוב, היה דווקא מזכ"ל התנועה הקיבוצית, איתן ברושי, שטען לפני כשבועיים כי ההחלטה שלא להמשיך לקדם את התוכנית היא פוליטית, ונובעת מלחץ שהפעילו על שר הפנים, גדעון סער, ראשי עיריות חברי הליכוד - בהם ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג.

איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 - ארגון הגג של הערים העצמאיות בישראל (שבו חברות הערים שאינן נזקקות למענקי האיזון של הממשלה, נ"ב), מאשר כי השלטון המקומי על כל שלוחותיו נלחם מלחמת חורמה בתוכנית, אך דוחה את טענת ברושי, שלפיה שיקולי שר הפנים היו פוליטיים.

"אני בטוח שגם שר הפנים וגם מנכ"ל המשרד שלו חשים שלא בנוח שאנחנו לא נמצאים אתם במהלך הזה, ומבינים שעדיף לקדם את זה בשיתוף פעולה", אומר אטיה. "אבל מכאן ועד לטענה כאילו מדובר בפוליטיזציה, רב המרחק. על מה יצא קצפו של ברושי? חסמנו להם את האפשרות להפוך את כל היישובים החקלאיים לעיירות קטנות - שזה דבר שגם במרכז המועצות האזוריות מתנגדים לו. אני גאה שמנענו את זה, ואנחנו מתחייבים להמשיך להילחם נגד זה. אם רוצים להוסיף אלפי יחידות דיור, בבקשה - אבל רק בבנייה רוויה ובתחומי הערים.

"אנחנו טוענים שהעדכון כלל אינו נדרש בעת הזו, ואנחנו לא אומרים את זה רק על דעת עצמנו, אלא מסתמכים על הגורמים הבכירים ביותר בתחום התכנון במשרד הפנים - בהם מינהלות מחוז מרכז ומחוז תל אביב, והמתכננות הראשיות בשני המחוזות. הן אלה שאומרות שוב ושוב שלא חסרה קרקע מתוכננת, ושיש אפילו עודף - פשוט אין ביצוע", אומר אטיה.

ובהיבט הזה של חוסר ביצוע, מי שנחשב לאחד החסמים המרכזיים זה הרשויות המקומיות עצמן, שלא אוהבות בנייה למגורים.

אטיה: "זה לא עובדתי. אף אחד מעולם לא הוכיח שראש העירייה הוא זה שמונע את הבנייה. החוכמה היא להאיץ את הבנייה לא רק בשטחי המגורים, אלא של כלל האלמנטים שמרכיבים שכונה. אתה לא בונה אסופת בניינים בלי שיש לך בתי ספר, מועדוני נוער, מרכזי גיל זהב ותחבורה ציבורית וכן הלאה. אז תקעת 10,000 יחידות דיור ואיכלסת אותן - עכשיו מה התושבים שגרים בהן יעשו, בלי שכל התשתיות הנדרשות סופקו להם? עיריות, גם הגדולות שביניהן, לא מסוגלות להתמודד עם אספקת תשתיות בכאלה היקפים. לשמחתי, הממשלה הבינה את זה, וכך נולדו הסכמי הגג. כל הגופים הממשלתיים הרלוונטיים חותמים על הסכמים עם הרשות המקומית, שנותנים לה את הביטחון שכל התשתיות נבנות יחד עם השכונה - ואז רשויות כמו מודיעין וראשון לציון לא מהססות לבנות עוד 11-12 אלף יחידות".

במשך זמן רב היחסים ביניכם ובין משרד הפנים, ובפרט ראש מינהל התכנון, בינת שוורץ, היו מתוחים על רקע עדכון התמ"א. אתה רואה בהחלטה לעכב את העדכון סימן לתחילתה של הידברות?

"אנחנו חושבים שבהחלט יש קשב במשרד הפנים לדרישות וההצעות שלנו, גם אצל שוורץ. צריך לזכור שגם עדכון התמ"א הנוכחי שהיא רוצה לקדם, הוא גרסה מתונה בהרבה מאשר העדכון הקודם שהיא הציעה. נכון שגם לגבי הצעת העדכון הנוכחית יש מחלוקות".

מה המחלוקות המרכזיות שכרגע על הפרק?

"אחת המחלוקות המרכזיות היא איך מחזקים מבחינה תכנונית את הפריפריה. אנחנו טוענים שאם מתכננים שכונות איכותיות צמודות קרקע, כדאי מאוד שזה יהיה בתוך היישובים העירוניים, כדי לאפשר לרשות לשמר את האוכלוסייה האיכותית והיותר מבוססת שבתוכה, ושלא יברחו מאופקים או ממעלות אל היישוב הקהילתי הסמוך".

אבל נראה שהממשלה צועדת כיום בדיוק לכיוון ההפוך. ראה, למשל, את התוכנית להקמת עשרה יישובים כפריים חדשים בנגב.

"אנחנו התנגדנו לתוכנית הזו, ואני לא חושב שיש ויכוח על העובדה שהתוכנית הזו עומדת בניגוד גמור לכל ערך תכנוני, חברתי, סביבתי וכלכלי. התפישה כיום בכל רחבי העולם היא שהמרכזים העירוניים הם אלה שיש לחזק, וברור לכולם שעדיף שיחידות הדיור החדשות יוקמו בתוך הערים הקיימות. עם זאת, ברור שהחלטת הממשלה בנושא לא מונעת מטעמים תכנוניים, אלא מטעמים דמוגרפיים, לאור הבעיה של תפיסת הקרקע על ידי הפזורה הבדואית בדרום. אפשר בהחלט להצטער על כך שבמקום לפתור באופן אמיתי את בעיית הבדואים, הממשלה פועלת באופן הזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#