האם 30 שקל לשעה יפתרו 
את בעיית העובדים העניים? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם 30 שקל לשעה יפתרו 
את בעיית העובדים העניים?

הסכום עגול וקליט - 30 שקל לשעה - אך היוזמה של ח"כ דב חנין, לצד ח"כים מהאופוזיציה, להעלות את שכר המינימום, עלולה להיות לא ריאלית ■ חמישה כלכלנים עמם שוחחנו סבורים שיש מקום להעלות את שכר המינימום - אך בשיעור מתון יותר ומדורג

28תגובות

"הפיצו את דרישת המאבק של החודשים הקרובים: העלאת שכר המינימום ל–30 שקל לשעה במטרה להתמודד עם התופעה המתרחבת של עובדים עניים ולצמצום הפער החברתי המעמיק" - כך כתב ח"כ דב חנין (חד"ש) בדף הפייסבוק שלו לפני חג הפסח, כשהוא מסמן את הקמפיין החדש, שזכה בתוך ימים ספורים לאלפי לייקים ושיתופים.

חנין, ביחד עם ח"כ איתן כבל, שסיכם השבוע עם יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג (העבודה)כי האופוזיציה כולה תוביל בכנסת מהלך להעלאת שכר המינימום, טוען כי "השכר הנמוך בישראל הוא בעיית הבעיות בתחום החברתי. לכן, גם כשמדברים על דמי השכירות או על מחיר הקוטג', חלק גדול מהבעיה טמון בשכר".

חנין נוקב בסכום קליט ועגול - 30 שקל לשעה - אך מדובר בתוספת דרמטית של כ–30% לשכר המינימום הנוכחי (23.12 שקל), שעודכן באוקטובר 2012. ייתכן שעובדה זו הופכת את ההצעה שלו ללא ריאלית, בעיקר בהתחשב בעובדה שהממשלה היא המעסיק הגדול בישראל, ולא ברור היכן יימצא הסכום להעלאה כה גדולה. מאידך, ברור לכל כי השחיקה בשכר הריאלי, במקביל לקיצוץ בקצבאות הילדים ועליית המע"מ, הפוגעים בעיקר בשכבות החלשות, אינם מאפשרים קיום בכבוד בזכות למשתכרי שכר מינימום .

אוליבייה פיטוסי

בנוסף, נשאלת השאלה אם העלייה בשכר תספק פתרון אפקטיבי לבעיית העובדים העניים, או שזו יכולה להימצא במקומות אחרים, ובאותו מחיר. כלכלנים מובילים מסכימים כי ניתן לשקול העלאה של שכר המינימום, אך באופן הדרגתי וזהיר מאוד, ומציעים חלופות לסיוע לעובדים העניים.

"להעלות, אבל 
באופן מדורג"

"העלאת שכר המינימום היא רעיון טוב כל זמן שהיא לא גורם לירידת התעסוקה", אומר פרופ' עומר מואב מהאוניברסיטה העברית, המרכז הבינתחומי ואוניברסיטת ווריק בבריטניה. "מכיוון שקשה לכמת את ההשפעה של מהלך כזה, אפשר להעלות את שכר המינימום באופן הדרגתי, אבל בשום אופן לא לקפוץ מ–23 ל–30 שקל בשעה.

"חשוב לזכור את התיאוריה הכלכלית הבסיסית: בתנאים של תחרות, כשהשכר עולה - המעסיקים רוצים להעסיק פחות עובדים", מוסיף מואב. "אנשים אומרים: 'אז חברות ירוויחו קצת פחות'. אבל זו טענה טיפשית שמתבססת על ההנחה שיש מספר עובדים נחוץ, ולהם ישלמו. זה לא עובד ככה, למשל כשאנחנו עומדים בתור בסופר מרקט ומביטים בקופות ריקות, או מחכים בתור למוקד שירות הלקוחות. ככל ששכר העבודה יהיה גבוה יותר כך אנחנו, כצרכנים, נחכה יותר בתור וחלק ממחיר עליית השכר יגולגל גם אלינו".

לצפייה בסמארטפון או טאבלט

לטענת מואב, האלטרנטיבות פשוטות: "צריך להכניס יותר אנשים למעגל העבודה, למשל בעזרת תוכניות כמו וויסקונסין. במקביל, צריך להעניש כמה שפחות אדם שרוצה לעבוד. מכיוון שאדם עובד בעל הבטחת הכנסה שמתחיל לעבוד ומקבל הכנסה נמוכה, רבות מההטבות שניתנות לו מתבטלות, מה שפוגע במוטיבציה שלו לעבוד. בנושא קצבאות הילדים – יש לשלם עבור שניים־שלושה ילדים ראשונים כדי לסייע לאנשים, אבל לא מעבר - כדי לא לעודד ילודה".

הדבר החשב ביותר לטענת מואב הוא לפתוח את השוק לתחרות כדי להוריד את יוקר המחיה. "צריך לפתוח לגמרי את המשק, בעיקר בתחום המזון, ולחסל את ההגנות. הפתיחה תתמוך ביצוא ולא תיצור אבטלה או פגיעה בתעסוקה".

"העלאה מופרזת"

פרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, מסכים שהעלאת שכר המינימום בשיעור של 30% מופרזת. לדבריו, עדיפה העלאה זהירה של 6% כדי לשמר את היחס בין השכר הממוצע לשכר המינימום. "אין ספק ששכר המינימום נמוך וקשה לקיים ממנו רמת חיים נאותה", אומר בן בסט. "מה שמטריד עוד יותר הוא הפער בין שכר המינימום לשכר העשירון העליון - והמקומם ביותר הוא הפער בין שכר המינימום לשכר המנהלים, שמנקר עינים ומוריד מוטיבציה לעבוד. לטעמי, ההצעה להעלות את שכר המינימום ב–30% היא העלאה מופרזת, ויש לשקול העלאה מתונה יותר".

לדברי בן בסט, כדאי לשים לב להיסטוריה: השפל בשכר המינימום, היה ב–1994 - אז היה שיעורו 41% מהשכר הממוצע. עד 2003 עלה שכר המינימום ל–47.5% (כפי שדורש החוק) מהשכר הממוצע, ונותר כך עד 2009. אחר כך היו שתי העלאות נוספות, ב–2011
 וב–2012, ובעקבות הההעלאה האחרונה הגיע היחס לכ–49%. "כדי לשמר את היחס הזה, אפשר להעלות את שכר המינימום ב–6%, אבל לא מעבר לכך", הוא קובע. "כל עלייה מינהלית בשכר עלולה להגדיל את שיעור האבטלה, ואם נזכור שקצב הצמיחה הצפוי בשנה הקרובה הוא 2.6% בלבד, עדיף להיות זהירים בטלטול שוק העבודה, מכיוון שמשכורת, גם אם היא נמוכה, עדיין טובה יותר מאבטלה.

"במקביל, יש שתי דרכים יעילות יותר שבהן יכולה הממשלה לנקוט, אם היא רוצה לשפר את מצב העובדים העניים: שיפור רמת האכיפה של חוק שכר המינימום, והקטנת מספר העובדים הזרים. אי הציות לחוק שכר המינימום, ובמקביל קיומם של העובדים הזרים, הדוחקים את בעלי המיומנויות הנמוכות מן השוק, פוגעים בעובדים החלשים, ואלה נותרים במעגל העוני. מאמצי הממשלה והכנסת, צריכים לפנות לכיוון החלופות", מציע בן בסט.

"אכיפה חשובה יותר"

גם פרופ' מומי דהן, מומחה לשוק העבודה וראש בית הספר למדיניות ומממשל באוניברסיטה העברית, טוען כי בכל הנוגע לשכר המינימום חשובה האכיפה. לדבריו, הבעיה אינה בסכום הפורמלי המשולם, הגבוה יחסית למדינות אחרות, אלא בעובדה שחוק שכר המינימום אינו נאכף כראוי.

"הדבר דומה לתמרורים הפזורים על הכביש, כשאין אף שוטר שיאכוף את הוראותיהם", מסביר דהן. "ניתן להעלות את הסכום או להורידו, אבל אם המדינה אינה אוכפת את חובת התשלום -גובה הסכום אינו משנה באמת".

עמדתם של בן בסט ודהן נשענת, בין היתר, על דו"ח שפירסם הביטוח הלאומי בדצמבר 2013, לפיו 39% מהעובדים בני העשירון הראשון סובלים מאי ציות לשכר מינימום, וכן 26% מעובדי העשירון השני. גם בקרב העשירון השלישי סובל כל עובד חמישי (21%) מאי ציות לחוק שכר מינימום. מדו"חות אחרים של הביטוח הלאומי עולה כי הנמגזרים הנפגעים ביותר מאי ציות לחוק הם עולים חדשים שהגיעו לארץ אחרי שנת 2000 (42%), עובדים צעירים (33%), ערבים (23%) ובעלי השכלה נמוכה (29%).

"חוק שכר המינימום הוא רק אחד מחוקי העבודה שהאכיפה שלהם רופפת בשל נורמות ציות חלשות", אומר דהן. "כל בדיקה מגלה הפרות של חוקי עבודה, הן בתחום השכר והן בתחום שעות המנוחה, החופשות וזכויות עובדים אחרות. לכן, נדרשת אכיפה נמרצת של החוק. לו יותר עובדים היו זוכים במה שהחוק מקנה להם, מצבם הכלכלי היה טוב יותר".

עניין נוסף שיש לטפל בו באופן מיידי, לדברי דהן, הוא מספר העובדים הזרים. "כיום יש בישראל שישה עובדים זרים על כל עשרה עובדים ישראלים בעלי השכלה נמוכה", הוא אומר. "העובדים הזרים תופסים את המשרות של הישראלים, כי הכלל פשוט: אם יש לך עובד זול - תעדיף אותו על פני עובד יקר. מובן שכך יורד השכר בכל התחומים שאינם דורשים מיומנות. לו היו כאן פחות עובדים זרים, והשוק היה עושה את שלו - היה נוצר מחסור, השכר היה עולה ומושך אליו ישראלים, יהודים וערבים. אין בעיה למצוא כיום עובדים באיסוף אשפה. למה? כי השכר גבוה. ברגע שהשכר יעלה - אנשים יגיעו. אבל זה לא יקרה כל זמן שיש כאן עובדים זרים.

"ידה של הממשלה קלה מדי על הכנסת עובדים זרים, שפוגעים בעובדים החלשים. אף שיש כאן מחסור גם ברופאים ובמהנדסים, אותם לא מייבאים לארץ כמו בנאים או עובדי חקלאות. הממשלה צריכה להפסיק לפגוע בעובדים החלשים, קודם כל על ידי אכיפה נמרצת מול המעסיקים, ולאחר מכן על ידי סגירת השערים לעובדים זרים שלוקחים להם את העבודה".

"דרושים ערוצים עוקפי חוק"

פרופ' לאה אחדות, ראש המחלקה לכלכלה וניהול במרכז האקדמי רופין, עמיתת מחקר במכון ון ליר, סבורה שהטיפול במגזרים הבעייתיים צריך להיעשות בעזרת ערוצים עוקפי חוק. "החוק קובע כי שכר המינימום יהיה 47.5% מהשכר הממוצע; הבעיה היא שפעמים רבות הוא נשאר קבוע במשך שנים", היא אומרת. "כיום הוא מסתכם בכ–49% מהשכר הממוצע, כך שמצבנו לא רע. עם זאת, הוא נשחק, ולכן אפשר לחשוב על העלאה מדודה, אבל בעיקר נדרש פה תמהיל של כלים שבהם הממשלה יכולה להשתמש ביחד עם ארגוני העובדים והמעסיקים כדי להיטיב עם מצבם של העובדים החלשים".

הכלי הראשון, לפי אחדות, הוא יצירת ערוצים עוקפי חוק שכר מינימום שקובע את המינימום לכל. הכוונה היא שארגוני העובדים, ביחד עם המעסיקים, ייצרו שכר מינימום דיפרנציאלי ושונה במגזרים שונים. "הדבר קרה כבר למשל בקרב עובדי הנקיון והבניין, שם השכר גבוה יותר מהרגיל", היא אומרת. "כדאי לחשוב על תחומים נוספים. במצב שבו העובדים והמעסיקים מגיעים להבנות, הממשלה לא צריכה להתנגד, אף שגם היא מעסיק גדול.

"בנוסף חייבים להתחיל להעלות את קצבאות הילדים, כי זה מכשיר חשוב טוב ואוניברסלי, שממוצה על ידי כלל האוכלוסייה", מוסיפה אחדות. "לא הייתי שוללת גם תיקון במס ההכנסה למען הרחבתו. העובדה שמס הכנסה שלילי ניתן רק על פי בקשת העובד יוצרת מצב שבו דווקא אלה שהכי זקוקים לו – לא יודעים איך לבקשו. יש להשקיע בהרחבת המיצוי של מס הכנסה שלילי בקרב האוכלוסייה הזכאית לו". אחדות מדגישה כי אסור להעלות את שכר המינימום בצורה לא אחראית, מכיון שהדבר ישפיע על התעסוקה: "שכר גבוה יותר יעזור לצמצם פערים ויגביר את המוטיבציה לעבוד, אך צריך להיות זהירים".

"חסר מחקר 
רציני בתחום"

גם פרופ' ערן ישיב, כלכלן מאוניברסיטת תל אביב, מצטרף לעמדה כי ההעלאה המוצעת דרמטית מדי. "העלאה של שכר מינימום מ–23 שקל ל–30 שקל היא הצעה דרסטית. איני תומך בה כי היא חריפה מדי".

לטענתו, הבעיה היא שבישראל חסר מחקר רציני ומעודכן בנושא השפעות שכר מינימום. "בארה"ב קיים מחקר כזה, ובסיכומו של דבר הוא מעמיד שני 'מחנות' - האחד טוען שאין כמעט השפעה של שכר מינימום על התעסוקה; פול קרוגמן, למשל, מצדד בדעה זו ולכן הביע תמיכה בהעלאת שכר מינימום בארה"ב. השני טוען שיש השפעה שלילית על התעסוקה כמו שמנבאת התאוריה הכלכלית הפשוטה. יש גם המוצאים השפעה שלילית על קצב גידול התעסוקה ובפרט על יצירת משרות חדשות".

לדבריו, לממשלה יש לא מעט כלים נוספים לשיפור מצבם של המשתכרים מעט, וכדאי להפעילם: "ראשית, תגבור מס הכנסה שלילי. מס זה מופעל כיום בהיקף תמיכה קטן מדי ובכיסוי קטן מדי. לפיכך אינו אפקטיבי. יש להעלות מאוד את שיעור המס השלילי ולהרחיב את  תחולתו. זהו אמצעי עידוד ליציאה לעבודה המעלה את השכר הנמוך. העניין הוא כמובן שהוא כרוך בעלות תקציבית", הוא אומר.

צעד שני שמציע ישיב הוא יותר העסקה ישירה. "הממשלה יכולה להפעיל כלים לצמצום ההעסקה בצורות של עובדי קבלן וחברות כוח אדם. ההעסקה בצורות אלה מביאה לשכר נמוך ולתנאי העסקה גרועים. על אף  המלל הרב לא  נעשה בתחום זה כמעט דבר".

צעד שלישי הוא שהממשלה יכולה ליישם את החלטותיה בתחום העובדים הזרים. "העובדים הזרים מתחרים בקבוצות החלשות של עובדים במשק ומביאים לירידת השכר", אומר ישיב.

צעד נוסף עוסק בטכנולוגיה. "בטווח ארוך יותר אם הממשלה תעודד שינוי טכנולוגי בענפים כמו בניין וחקלאות, פריון העבודה יעלה, ואתו גם השכר", הוא אומר.

גם ישיב מציין כי שכר המינימום בישראל לא נאכף. "כל מי שעוסק בהתפלגות השכר במשק מוצא נתח משמעותי של אנשים המשתכרים פחות משכר מינימום. אכיפה דורשת כוונה, מאמץ ותקציבים ולכן כנראה הנושא לא טופל ברצינות מעולם".

ישיב מודה כי "צעדים אלה קשים ליישום, מורכבים ונתקלים בקבוצות לחץ". לדבריו, "הפתרון של העלאת השכר הוא פשוט וקל יחסית, אך מכיוון שהוא נאכף רק חלקית ומכיון שעלולות להיות לו השפעות שליליות - הוא לא צעד שאפשר לצדד בו בלב שלם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#