ברוכים הבאים ללשכת התעסוקה של 8200 - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מוסף חג

ברוכים הבאים ללשכת התעסוקה של 8200

מפת התעסוקה של בוגרי יחידת המודיעין 8200 מוכיחה דבר אחד ברור: הם על המפה ■ האם הם מצליחים בזכות עברם הצבאי, או שהם פשוט כל כך מוכשרים שהיו מצליחים גם בלי הקשרים והמוניטין של היחידה? ■ ולמה יש שם בעיקר תושבים מאזור המרכז?

156תגובות

שופט בית המשפט העליון, מנכ"לית משרד האוצר, סופר מצליח בעולם, יו"ר של אחת מפירמות רואי החשבון הגדולות בישראל, המדען הראשי, קומיקאי מוביל ויו"ר הקואליציה נכנסו למעלית. זו אינה תחילתה של בדיחה. זאת עובדה.

למעלית הזאת קוראים יחידת המודיעין 8200, והיא ככל הנראה אחד מקרשי הקפיצה הבטוחים ביותר לג'ונגל של שוק העבודה הישראלי. וזה עוד בלי שהזכרנו את עשרות בוגרי היחידה שהקימו כמה מחברות הטכנולוגיה הבולטות בישראל והשתלבו בתפקידים בכירים בתעשיית ההיי־טק – אחדים מהם אפשר לראות במפה מימין.

לינק לסמארטפונים ולטאבלטים

8200 - היחידה הגדולה ביותר בצה"ל, העוסקת בעבודות מודיעין, בין היתר באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ושפות - הפכה למותג יוקרתי ומוכר בעולם בזכות עבודת שיווק מאומצת. לבסיס הידע הטכנולוגי שנצבר ביחידה ניתן לייחס הקמת חברות כמו צ'ק פוינט, ועשרות חברות נוספות בתחומים של תקשורת ואבטחת מידע. ברבות השנים נהפך השירות ביחידה מעוד שורה ברזומה של בוגריה לכרטיס כניסה שפותח בפניהם הזדמנויות אדירות, בעיקר בפני אלה שעסקו בטכנולוגיה כחלק משירותם ביחידה.

תהליך הסינון ליחידה ארוך וקפדני, ומבטיח שמי שעוברים אותו הם אנשים מוכשרים ביותר. על כך אין עוררין. השאלה היחידה שנותרת פתוחה היא האם צה"ל, ובמיוחד היחידות הטכנולוגיות שלו, עדיין מהווה כור היתוך, או שמא יחידות העלית נהפכו עם השנים דווקא למועדונים סגורים לאליטות? וגם: האם היחידות של צה"ל צריכות בכלל למלא תפקיד חברתי, או שמא עליהן לדאוג רק למלא את שורותיהן בחיילים הכי טובים שאפשר לגייס?

כמתואר
עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

שאלת הביצה והתרנגולת מעסיקה לא מעט את יוצאי היחידה, ואת המתבוננים בה מן הצד: האם בוגריה מצליחים בגלל השירות בה, או שהם נבחרו לשרת בה מפני שהם בעלי פוטנציאל הצלחה? לגלעד עדין, בעל חברת מדיה, לשעבר מנכ"ל ועורך ראשי בערוץ 10, ובעברו מפקד בסיסים ביחידה, התשובה ברורה: "מכיוון של–8200 יש זכות בחירה ראשונה בצבא, למעט קורס טיס, היא לוקחת את מי שמראש יש לו פוטנציאל גבוה. לכן אנשים לא בהכרח מצליחים כי הם שירתו ב–8200. זה נכון שמקבלים כלים בתחום ההיי־טק כשמשרתים ביחידה, אבל למה חלק מיוצאי היחידה נהיים שופטים, אנשי אקדמיה, אנשי כספים ומנכ"לים? אלה בעצם אנשים שצה"ל 'עלה עליהם' כבר בגיל 17, וזיהה אצלם פוטנציאל גבוה מאוד, כושר ניתוח, יכולת עיבוד נתונים מהירה ויכולת קבלת החלטות מהירה. אם יחידה מודיענית מאתרת את האנשים עם הפוטנציאל הגבוה בתיכון, כבר אפשר להבין שיש להם סיכוי להגיע רחוק".

ובכל זאת, למדען הראשי במשרד הכלכלה, אבי חסון, די ברור שהשירות ביחידה עיצב במידה רבה את דמותו. "הרבה ממי שאני כיום זה בזכות אותן חמש שנים משמעותיות, כמעט מכל היבט שהוא - דפוסי עבודה, כישורים נרכשים וקשרים חברתיים", אומר חסון, שהיה בעבר שותף בקרן ההון סיכון ג'מיני, ועד היום מעורב בהליכי האיתור לתפקיד מסווג ביחידה. "כשהשתחררתי מהצבא, המחזור שלי היה בין הראשונים שהלכו להיי־טק. בתפקידים מסוימים ביחידה, היומיום שלך הוא כזה שאם אתה רוצה להקים אחרי השחרור חברה בשוק האזרחי, זה לא מסובך כל כך - כי אתה רגיל לפתור בעיות מורכבות עם מעט כוח אדם, בטווח זמן קצר ועם הרבה אחריות. בכל מה שקשור לניהול סטארט־אפ, 8200 היא בית ספר מדהים. זה שונה, למשל, מהתרבות שיש בחיל האוויר - של תחקיר, עיבוד או ניהול. היחידה מעודדת אותך לחשיבה עצמאית. זה משהו שאומץ אחר כך בהרבה חברות, קצת דומה לתרבות של גוגל, שלפיה רעיונות טובים יכולים לבוא מכל מקום".

מעבר לכך, מסביר חסון, כי אנשים לוקחים אתם מהיחידה דפוסי עבודה, מנהיגות ויכולת התמודדות עם תנאי אי־ודאות ולחץ. "זה מועיל לא רק לאנשי היי־טק, אלא גם לרופאים ובעלי מקצועות אחרים שבהם צריך לעבד הרבה מידע בזמן קצר, לקבל אחריות והחלטות תוך הובלת צוות. ביחידה נותנים לך תחושה שאתה יכול לעשות כמעט כל דבר, בהרבה עולמות תוכן", הוא אומר.

גם עדין מסכים שלשירות ביחידה היתה השפעה דרמטית על הקריירה שלו: "חד־משמעית, השירות ב–8200 פותח דלתות. לא העלתי על דעתי שאהיה מנכ"ל של חברת חדשות ומדיה, אבל האמת היא שהשירות ביחידת מודיעין הכין אותי בצורה טובה לעבודה בחברת חדשות - יש הרבה דברים משיקים בין שתי המערכות - גם בחברת החדשות אוספים מידע מודיעני גלוי וסמוי, מפעילים אמצעים טכנולוגיים ויומינטיים (מודיעין אנושי, ע"א), עוסקים בניתוח המידע, בבינה רשתית, בזיקוק מידע ובקבלת החלטה מה מפיצים ולמי", הוא מסביר. "מי שהתעסק במודיעין נחשף מגיל צעיר להרבה מידע, קיבל החלטות בתנאי לחץ והיה אחראי לחיי אדם".

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

לטענת עדין, יכולות אלה נדרשות גם מבעלי תפקידים נוספים: "גם פוליטיקאי או מנכ"ל של חברה צריך להפעיל כל הזמן אנשים לאיסוף מידע, ניתוחו והעברתו לקבלת החלטות - זה חוצה כל תחום רלוונטי".

נחיתה רכה באזרחות

עם השנים הלך והעמיק הקשר בין 8200 לתעשיית ההיי־טק, שיונקת את בוגרי היחידה לשורותיה. קשה לאמוד את גודל התמלוגים שצה"ל יכול היה לקבל לו היה דורש תשלומים על הקניין הרוחני שנוצר ביחידות הטכנולוגיות שלו, אך סביר להניח שאלה היו סכומים משמעותיים.

ואולם בשנים האחרונות נראה שכיוון הזרימה של האנשים הוא לא רק מהצבא אל תעשיית החדשנות הישראלית - אלא שההשפעה היא הדדית. בין היתר, הוכנסו ליחידות הטכנולוגיות של 8200 מתודות עבודה מתעשיית ההיי־טק. כך למשל, עורכים ביחידה מרתון מתכנתים (בעגה המקצועית: האקת'ון), שמטרתו לעודד חדשנות ויזמות בקרב חיילי היחידה. בנוסף, בכירים בתעשיית ההיי־טק הישראלית נמצאים בקשר שוטף עם היחידה, לא רק כמילואימניקים, אלא גם בפגישות עם החיילים, שבהן מוצגות האפשרויות שמחכות להם באזרחות - פריווילגיה השמורה למתי מעט בשוק העבודה האכזרי של ימינו.

מיותר לציין שבוגרי היחידה בתחומים הטכנולוגיים נחטפים באזרחות ומסתדרים מהר מאוד בשוק העבודה, בין היתר בזכות הניסיון הרלוונטי - אך לא מעט גם בזכות הקשרים שצברו. בתעשיית ההיי־טק, שבה שיטת גיוס כוח האדם העיקרית היא "חבר מביא חבר", החברים לשירות הצבאי הם צינור למקום העבודה המכניס הבא. עבור מי שמשרת ביחידה זהו כמובן נכס שלא יסולא בפז, המעצב את פני הקריירה ומבטיח כניסה חלקה לאזרחות במשכורת גבוהה. גם בתחום היזמות מצפה ליוצאי היחידה נחיתה רכה באזרחות: כך למשל בתוכנית לליווי סטארט־אפים EISP 8200, שהוקמה על ידי עמותת בוגרי היחידה (ופתוחה גם למועמדים שלא שירתו ב–8200), עורכים כנסים שנתיים ופעילויות לחברים - מנגנון נוסף שעוזר לבוגרים למנף את הניסיון והקשרים שלהם בתחום.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

ייצוג חסר לפריפריה

למרבה הצער, ההזדמנויות הנפלאות שעומדות בפני בוגרי 8200 אינן פתוחות בפני כולם. נתונים שהופקו על ידי צה"ל לבקשת TheMarker לפני כשנה, מראים כי שיעור המשרתים בתפקידים טכנולוגיים ביחידות 8200 וממר"ם, המגיעים מהמרכז ומתל אביב, גבוה משמעותית מחלקם היחסי באוכלוסיית החיילים. במלים אחרות, לחיילים מהצפון ומהדרום יש ייצוג נמוך בהרבה במערך הטכנולוגי של צה"ל מחלקם באוכלוסייה. כך, למי שנולד במרכז יש סיכוי גבוה יותר לשרת בתפקידים טכנולוגיים יוקרתיים בצה"ל, להשתלב לאחר השירות בתעשיית ההיי־טק - וליהנות מרמת הכנסה גבוהה יותר לעומת מי שגר בפריפריה.

מהנתונים שהופקו בצה"ל עולה כי בעוד שכ–43% מהחיילים (גברים בלבד) המשרתים בצה"ל מתגוררים בתל אביב והמרכז, הם מהווים כ–54% מהמשרתים כמתכנתים ועתודאים - פער של כ–11%, או 25% יותר מחלקם היחסי מהמתגייסים לצה"ל. לעומתם, לחיילים הבאים מהפריפריה יש ייצוג חסר בתפקידים טכנולוגיים. כ–15% מהחיילים מתגוררים בצפון, אבל רק כ–10% מהם מגיעים לתפקיד מתכנת או עתודאי - ייצוג חסר של כ–5%. כ–17% מהחיילים מתגוררים בדרום, אבל רק כ–13% מהם ישרתו כמתכנתים או עתודאים - ייצוג חסר של 4%. גם החיילים מירושלים סובלים מתת־ייצוג, אם כי בשיעור מתון יותר.

"במידה רבה, היחידה עובדת מול מאגר נתון של תיכוניסטים. אם רואים ב–8200 ריכוז גיאוגרפי מאזורים מסוימים בארץ, זה משקף בעיקר את התוצרים של מערכת החינוך", טוען חסון. "הרבה ממערכי האיתור נסמכים על בתי הספר. אין העדפה מסוימת למשל לבוגר ליד"ה (התיכון ליד האוניברסיטה בירושלים), אבל סביר להניח שבוגר התיכון שם מכיר את היחידה ואת מסלוליה, ושיש לו אח, חבר או בן דוד שכבר משרת שם".

קבוצה אחת שהצליחה בכל זאת להתברג לשורות 8200, ומשם קפצה היישר לזרועות תעשיית ההיי־טק, היא העולים מרוסיה. העולים, שהגיעו לישראל בשנות ה–90 עם רקע טכנולוגי, או שקיבלו עידוד מהוריהם לבחור בתיכון במסלולים מדעיים־טכנולוגיים, נקלטו בתפקידים טכניים בצבא ונהפכו לחלק אינטגרלי מהיחידה. זו דווקא דוגמה לקבוצה שכן ביצעה מוביליות חברתית וגישרה על הפער שנבע ממוצאה, הודות לשירות הצבאי.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

הפיזור הגיאוגרפי של אנשי הפיתוח הצה"ליים, שעתידים להפוך לדור ההיי־טקיסטים הבא, מעלה את השאלה אם לא מתפקידה של 8200, כיחידה צבאית, לפעול לצמצום פערים חברתיים ולאפליה מתקנת, ולקלוט יותר צעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. בחיל המודיעין טוענים כי בשנים האחרונות ננקטים צעדים פרו־אקטיביים כדי לשנות את תמהיל המתגייסים לתפקידים הנחשקים. בין היתר, באמצעות פרויקט עתידים, שנוסד ב–1999 במטרה לעודד בוגרי תיכון מצטיינים מהפריפריה להשתלב בעתודה של צה"ל; או פרויקט קדם ממר"ם, שמכשיר תיכוניסטים בפריפריה לשירות ביחידת המחשוב של צה"ל.

"מדי שנה רואים יותר אנשים שמגיעים למעגל הצר של 8200 משכבות שונות בפריפריה וממגזרים אחרים, בעיקר דתיים לאומיים", אומר חסון, המעורב במיון מועמדים ליחידה. "המצב השתנה מסיבות רבות, אחת מהן היא כמותית - מנסים להכניס כמה שיותר למסננת הראשונית, ולכן יותר מעגלים נכנסים פנימה ובאופן טבעי המעגלים מתרחבים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#