עשור של השקעות כושלות ותשואה שלילית במרקסטון - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עשור של השקעות כושלות ותשואה שלילית במרקסטון

הקרן הסתבכה בהשקעות כושלות נוספות מאז הקמתה, והניבה תשואה עלובה של 2.9% לפני דמי ניהול ■ הקרן נאלצה באחרונה לקבל אשראי של כ–60 מיליון דולר מדויטשה בנק ■ תמורת האשראי שיעבדה מרקסטון מניות של החברות הבנות הטובות שלה

19תגובות

"אכלנו הרבה קש מהקרן הזאת", כך אמרו אתמול בשוק ההון לגבי ביצועיה של קרן מרקסטון, בעלי סטימצקי המצויה בקשיים. ל–TheMarker נודע כי באחרונה העניק דויטשה בנק הגרמני באמצעות השלוחה הישראלית שלו אשראי של כ–60 מיליון דולר לקרן מרקסטון. תמורת האשראי שיעבדה מרקסטון מניות של חברות הבנות הנחשבות ליותר טובות בפורטפוליו שלה כמו נילית, מגנוליה ושל חברות נוספות ככל הנראה.

הקרן הוקמה בסוף 2004 על ידי רון לובש, לשעבר בנקאי השקעות בליהמן ברדרס, אמיר קס, שנהרג בשבוע שעבר בתאונת דרכים, ואיש העסקים היהודי, אליוט ברוידי, שהודח מהקרן על רקע אישומים במתן שוחד שסייע להקמתה. הצורך הדחוף בקבלת אשראי כעת נובע מכך שהקרן סיימה את תקופת ההשקעות בהיקף של כ–656 מיליון דולר - ואינה מסוגלת יותר לגייס כסף ממשקיעיה.

האשראי מדויטשה בנק ניתן לתקופה של כמה שנים ובריבית לא ידועה, כשבמתן האשראי היו מעורבים גם הסניף הישראלי של דויטשה בנק, המנוהל בידי בועז שוורץ, וגם דויטשה העולמית. מרקסטון ניסתה להשתמש לפחות בחלק מהאשראי כדי לסייע לסטימצקי, אבל ככל הנראה בשל החובות האחרים של מרקסטון לבנקים ולבעלי האג"ח וכן הדרישות של המשקיעים לקבל את השקעתם בקרן חזרה - היא לא יכלה לעשות זאת. עם זאת, אתמול התברר כי מרקסטון בכל זאת הצליחה לשחרר חלק מהכספים שגייסה, והזרימה 10 מיליון שקל לסטימצקי כדי לכסות את החובות המיידיים לספקים.

מימין: אמיר קס, רון לובש ואליוט ברוידי
דודו בכר

הצרות של קרן מרקסטון בסטימצקי, שבה השקיעה 150–200 מיליון שקל שעלולים לרדת לטימיון, הם רק חלק מההשקעות הכושלות שבהן מעורבת הקרן בעשור האחרון. למרות ההבטחה לגייס כ–786 מיליון דולר, בפועל גייסה הקרן 656 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה וזהו הסכום ששימש להשקעה.

מדו"חות הקרן עולה, כי במשך עשור הניבה הקרן למשקיעיה תשואה של 2.87% ברוטו בלבד, לפני דמי ניהול. אם נביא בחשבון את דמי הניהול שהקרן גבתה (2% על הסכום שהובטח, כלומר כ–140 מיליון דולר במשך עשר שנים) נקבל תשואה שלילית של כ–18%, נכון לסוף פסטמבר ב–2013.

מנסה למכור את האחזקה בפסגות

קרן מרקסטון מנהלת כיום מגעים להסדר חוב עם גופים מוסדיים המחזיקים באג"ח של חברת פנומנל (החברה הבת של AMFIC המוחזקת על ידה), בהיקף של כ–100 מיליון שקל. פנומנל היא החברה שדרכה מחזיקה מרקסטון ב–23.2% מבית ההשקעות הגדול בישראל פסגות, הנמצא בשליטת קרן איפקס (76.8%), המנוהלת בישראל בידי זהבית כהן. פנומנל הייתה אמורה לשלם בתחילת פברואר לבעלי האג"ח כ–15 מיליון שקל. האג"ח של פנומנל הן אג"ח פרטיות שהנפיק ב–2007 בית ההשקעות פריזמה, שהקימה מרקסטון בהשקעה אדירה של כ–2 מיליארד שקל, והגיע לפשיטת רגל ב–2008. המחזיקים הגדולים באג"ח של פנומנל הם חברות הביטוח והפיננסים הפניקס ומנורה.

עד אז מקווה מרקסטון להשלים את מכירת אחזקותיה בפסגות לאיפקס - מהלך שיאפשר לה לשרת את החוב לבעלי האג"ח ולבנקים ואולי אף ישאיר לה עודף. ואולם, נכון להיום איפקס אינה מוכנה לרכוש את אחזקות מרקסטון לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל שאותו דורשת מרקסטון. ייתכן שאיפקס בכל זאת תבצע את העסקה, אך לפי שווי נמוך יותר לפסגות.

כישלון השקעתי מתמשך

לדו"חות מרקסטון בספטמבר 2013 מצורף, כמקובל, מכתב של מנהלי הקרן שבו הם פורשים את משנתם הכלכלית והעסקית. אחרי סקירה מאקרו־כלכלית קצרה שבה מתארים מנהלי הקרן את שקרה בשווקים הם עוברים לתאר כל אחת מהחברות שנותרו בתיק הנכסים של הקרן.

החברה הראשונה היא רשת התכשיטים מגנוליה. מסיבה כלשהי, במרקסטון מחברים את ההשקעה במגנוליה להשקעה בסטימצקי ומציגים זאת כיחידה אחת. על מגנוליה הם כותבים כי "המכירות היו גבוהות בעד 3%, לעומת התקופה המקבילה ב–2012", וכן שהיא הובילה קמפיין פרסומי מוצלח בטלוויזיה. ואילו על רשת סטימצקי הם כותבים: "סטימצקי עמדה בציפיות המכירה, וממשיכה לקדם את מועדון הלקוחות שלה". שום אזכור למשבר שבו נמצאת סטימצקי כיום. לפי נתוני הקרן, הסכום שהושקע במגנוליה כולל סטימצקי היה 93.6 מיליון דולר, ושווי ההשקעה בסוף הרבעון השלישי הוא 151.5 מיליון דולר, כלומר תשואה של 62%.

החברה השנייה היא AMFIC, לשעבר בית ההשקעות פריזמה. במכתב צוין כי AMFIC מתמקדת עכשיו ביצירת ערך בפסגות ומנסה לממש את אחזקותיה.

שווי האחזקה של AMFIC הוא 48.9 מיליון דולר כיום. זאת, לעומת השקעה של 260.4 מיליון דולר - כלומר הפסד של 82% ומחיקת הערך הגדולה בעקבות ההשקעה הכושלת בבית ההשקעות פריזמה שנעלם ממפת בתי ההשקעות בישראל.

חברה נוספת שלא מסבה למרקסטון גאווה היא חברת PRS העוסקת בפתרונות הנדסיים. בחברה הושקעו כ–24.5 מיליון דולר ושוויה כיום הוא 14.3 מיליון דולר - כלומר הפסד של 41%. כישלון נוסף הוא ההשקעה בחברת אלרן השקעות של גדי דנקנר, בן דודו של נוחי דנקנר. מרקסטון השקיעה בחברה שנמצאת בהסדר חוב כ–24.5 מיליון דולר, וכיום שוויה מוערך בספרי מרקסטון ב–4 מיליון דולר, כלומר הפסד של 83% על ההשקעה.

חברה נוספת בפורטופוליו הכושל של מרקסטון היא חברת טום סט, יצרנית רכבי התום קאר טום סט הממוקמת בהודו כאן השקיעה הקרן 32.9 מיליון דולר, ואילו שווי האחזקה כיום הוא 5.4 מיליון דולר - הפסד של 83%.

רק שלוש חברות בתיק הנכסים של הקרן הניבו לה רווחים. הראשונה היא דפי זהב, שהקרן השקיעה בה 54 מיליון דולר בעבר ואחזקותיה נמכרו תמורת 110.6 מיליון דולר.

החברה השנייה היא חברת זרעים גדרה שהקרן השקיעה בה 48.3 מיליון דולר, ומכרה את אחזקותיה בה תמורת 85 מיליון דולר, כלומר תשואה של 76%. החברה השלישית היא נטפים. מרקסטון השקיעה בחברה 45 מיליון דולר, ומימשה את אחזקותיה בשווי של 121 מיליון דולר (כשהיא מותירה אחזקה בשווי של 24.5 מיליון דולר אצלה), כלומר תשואה של 222% על ההשקעה. ואולם הצלחות אלה עדיין לא משפרת את התמונה הכללית העגומה שעולה מתיק ההשקעות של מרקסטון.

מדויטשה בנק סירבו 
להגיב לידיעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#