המפץ הגדול של אל ג'זירה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
והרי החדשות מדוחא

המפץ הגדול של אל ג'זירה

איך הפכה אל ג'זירה מצעצוע של פטרונה, אמיר קטאר, 
לאחת מרשתות התקשורת המשפיעות בעולם

2תגובות

"ב־1996 נופץ כל מה שידענו על תקשורת בינלאומית", אומר ד"ר טל סמואל־עזרן, מומחה לתקשורת פוליטית מהמרכז הבינתחומי הרצליה, "אם עד אז משלו בכיפה רשתות תקשורת של מדינות גדולות, לדוגמה בי.בי.סי ו־Voice of America, הנה קמה מדינה קטנה והוכיחה שגם היא יכולה להשתלב בשוק התקשורת העולמי, ואף להשתמש בו בחוכמה לצרכיה". המדינה היא קטאר, הרשת הבינלאומית היא אל ג'זירה, וסיפור הקמתה והתרחבותה המרשימה נלמד בבתי ספר לתקשורת.

אל ג'זירה (האי בערבית, קיצור של חצי האי ערב) יצאה לדרך לאחר הפיכה לא אלימה של חמד בן חליפה אל ת'אני, בנו של האמיר השליט, נגד אביו. האב, שיצא לאירופה בלי לחשוד בדבר, קיבל הודעה מנומסת בפקס שהמליצה לו לא לחזור לארצו. ההדחה, שכונתה "מהפכת הפקס", היתה מהירה ושקטה. במהלכה עלה לשלטון אדם צעיר ונמרץ עם חשיבה קצת אחרת. אל ת'אני הבן קיבל לידיו מדינה קטנטונת (שטחה הוא כמחצית משטחה של ישראל) עם 300 אלף תושבים, ועוד כ־1.5 מיליון זרים המשרתים אותם, ועם אויבת גדולה – ערב הסעודית, השכנה. "האב הכועס שב מאירופה לערב הסעודית ותכנן לקחת לידיו את השלטון", מסביר סמואל־עזרן. "לסעודים היתה סיבה טובה לעזור לו – לקטאר יש עתודות גז מהגדולות בעולם, ולכן הסעודים רוצים לשמור על קשרים טובים עם השליט. הבן חיפש דרך שבה יוכל להילחם בערב הסעודית, וגם לנצח".

REUTERS

למה דווקא באמצעות כלי תקשורת?

"העולם הערבי הבין את כוחה של התקשורת הבינלאומית זמן קצר קודם לכן, במלחמת המפרץ ב־1991. עיני כל העולם היו נשואות לעיראק והסיקור התקשורתי של הנעשה שם היה מפורט ונרחב. אמיר קטאר הבין שבאמצעות התקשורת המדינות הקטנות והעשירות יכולות להילחם באויביהן. במקום בנשק – עם מגפון גדול. הקרב מתנהל לא רק בשטח אלא גם על מסך הטלוויזיה".

בסוף 1996 החלה אל ג'זירה לפעול מדוחא הבירה. האמיר לא חסך ופיזר בשלב הראשון כ־150 מיליון דולר על הקמת הרשת, שהחלה מיד לתקוף את מדינות ערב, ובעיקר את הסעודים. "בדקתי איך אל ג'זירה סיקרה את ערב הסעודית במשך שמונה שנים", מספר סמואל־עזרן, "וגיליתי שעד 2007 אחת מכל שלוש כתבות ששודרו ברשת עסקה בזכויות האדם בה. העכבר הזה הציק לענק הסעודי כשסיפק עוד ועוד חומרים בנושא שפורסמו בעולם.

"ב־2007 נחתם הסכם להפסקת הסכסוך, והפלא ופלא בבת אחת הסיקור של זכויות האדם בערב הסעודית פחות או יותר נעלם. בסוף 2007 רעשה התקשורת העולמית בגלל סיפור על אישה סעודית שנאנסה על ידי צעירים משום שישבה ביחידות עם גבר במכונית, ולאחר מכן אף נדונה למאסר ול־200 מלקות. אל ג'זירה התעלמה מהסיפור. האם מדובר ברשת חדשות אובייקטיבית? לא, היא שייכת לאמיר של קטאר והוא משתמש בה למטרותיו הפוליטיות. עם זאת, היא הביאה לעולם הערבי טלוויזיה אחרת שמאתגרת שליטים וערכים. אל ג'זירה מיצבה את עצמה כרשת אמיצה שלא פוחדת לחשוף את כל מה שלא דיברו עליו בעבר".

כל זמן שהתכנים שלה עולים בקנה אחד עם האג'נדה של בעליה.

אלדד רפאלי

"נכון, אבל צריך לזכור שגם לפוקס 
ולסי.אן.אן יש הטיה. צריך גם לזכור ששלושה כתבים של אל ג'זירה יושבים עכשיו בכלא המצרי, ומדינות רבות מסלקות את הכתבים שלה מאדמתן. באביב הערבי היה לה תפקיד מרכזי. את תהילתה קנתה הרשת ב־2001, בעיקר מכיוון שכתביה ישבו באפגניסטאן בתחילת המלחמה ושידרו לעולם לפני הרשתות הזרות האחרות".

הם היו הפה של בן לאדן.

"זה הזיק להם לא פחות משהועיל. עם זאת, זה גם היה הישג עיתונאי וכלכלי. הרשתות האחרות שילמו הרבה כסף כדי לקנות את הקלטות".

מה הפך אותה לרשת בינלאומית מוכרת - הדולרים ששפכו שם?

"כדי להצליח להקים רשת כזו, הנחשבת לעצמאית, צריך מטרה ברורה ומיליארדים זמינים. לקטאר היה את שני אלה, וגם עוד יתרון חשוב – היא לא מעוררת התנגדות כמו למשל, מצרים. במשך השנים קמו לא מעט רשתות שניסו לחקות את אל ג'זירה, למשל ברוסיה ובדרום אמריקה, ולא הצליחו כי כשאנשים שומעים Russia Today הם חושבים שהמסרים מגיעים מפוטין וכך מתייחסים אליהם. מאחורי המונח 'קטאר' עומדות דמויות הרבה יותר מעורפלות, לכן השידורים נחשבים ליותר אמינים.

"באל ג'זירה עובדים אנשים חכמים. הם יודעים להנגיש חדשות בצורה ידידותית, הרבה יותר אמריקאית ממזרח תיכונית. אחת מהשיטות שלהם היתה להביא כוכבים מרשתות בינלאומיות דוברות אנגלית, כדי לחזק את האמינות שלה. כיום, כשהיא יושבת בעזה ומצלמת התקפות ישראליות (והיא בין היחידות שיושבות שם), העולם רואה עוד זווית, ומעריך את זה. אנשים מוסיפים אותה לצריכת המדיה שלהם, לא כתחנה הבלעדית. הם יודעים שזו לא תורה מסיני, אבל היא כבר בליגת העל ואי אפשר להתעלם ממנה".

ב־2006 עשתה אל ג'זירה עוד צעד דרמטי כשהחליטה שלא די בעולם דובר הערבית, הכולל את הפזורה באירופה. כך הוקמה אל ג'זירה באנגלית בוושינגטון בעלות של כמעט מיליארד דולר. מאז היא רק הולכת ומתרחבת. "יש הרבה התנגדות כלפיה בארצות הברית ובאירופה כי היא תוקפת אותן, אבל, כפי שאמרתי, כבר אי אפשר להתעלם ממנה".

מפץ תקשורתי כזה יכול לקרות רק אם יש לך כיסים עמוקים.

BLOOMBERG NEWS

"נכון. יש שם כסף ולכן גם אורך נשימה. הסיפור האחרון הוא על קניית רשת Current TV האמריקאית. אל ג'זירה לא מצאה מפיצים בארצות הברית אז היא קנתה בחצי מיליארד דולר רשת קיימת. מובן שבאותו רגע נעלמו כל 145 המפרסמים, אבל הד אנד שולדרס וג'ילט נשארו אתם כי הם הבינו שמדובר בקהל של 44 מיליון בתי אב. אחרי שהשמרנים לחצו גם הם עזבו, אבל באו אחרים. בכל מקרה, כשהכיסים עמוקים, אפשר לספוג גם ירידה בפרסום".

כמה אנשים בארצות הברית רוצים להתעדכן כל הזמן בנעשה במזרח התיכון?

"רוב החדשות שלהם ביומיום הן חדשות 'רגילות', אבל גם מאחוריהן עומדת אג'נדה. אל ג'זירה פרסמה, למשל, סדרת כתבות דוקומנטריות על העוני בארצות הברית. זה לא היה רק כדי להביא את החדשות, אלא כדי להראות איך מתנהלת אמריקה הגדולה והנאורה. אגב, חלק מהכוכבים שהגיע ב־2006 לאל ג'זירה האנגלית עזבו עד 2009 כי הרגישו שיש שם אג'נדה אנטי מערבית. המסר הכי קוהרנטי שלה הוא המסר האנטי ישראלי, וגם אותו הם מעבירים בצורה מתוחכמת. הם לא מסתפקים בתמונות של הילד מוחמד אל דורא בעזה. לאחרונה הם מראים את היחס הישראלי לעובדים הזרים ולפליטים. זה אחד הנושאים החמים, ושוב, זו הדרך שלהם להראות בצורה מתוחכמת את חוסר הסובלנות של ישראל. זו גם הרשת היחידה שמעלה לשידור ראיון עם ד"ר מרדכי קידר, מזרחן מאוניברסיטת בר אילן, שמסביר שירושלים לא הוזכרה בקוראן, ונותנים לו לדבר באריכות וללא הפרעה, כדי להראות עד כמה ישראל קיצונית. אבל הם גם משדרים כתבה על שיתוף פעולה בין שומרי בתי הכנסת והמסגדים בבריטניה. הם לא מפסיקים להפתיע, וכך גם יוצרים אמינות".

לאחרונה הם נכנסו לתחום הספורט.

"את המונדיאל הקרוב יוכל העולם הערבי לראות רק דרך אל ג'זירה. כבר אמרנו שעובדים שם נכון". 

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון אפריל של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

 

.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#