בדרך לתפנית במחירי הדירות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדרך לתפנית במחירי הדירות

ב-2015 תצטרך הממשלה לקצץ 12 מיליארד שקל בהוצאות ולהעלות מסים ב-8 מיליארד שקל

15תגובות

דברי נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, במסיבת העיתונאים לרגל פרסום הדו"ח

המצב המאקרו כלכלי של המשק הישראלי הוא טוב, בייחוד ביחס למציאות הגלובלית המאתגרת. הצמיחה גבוהה מממוצע המדינות המפותחות, אך נמוכה מממוצע המדינות המתפתחות. שוק העבודה הישראלי מתאפיין באבטלה נמוכה מגוש האירו ומממוצע המדינות המפותחות. כשיורדים ממבט מגובה של שלושים אלף רגל ובוחנים את המרכיבים מקרוב, מגלים אתגרים שונים, שאנסה להאיר חלק מהם כאן.

המדינות המוניטרית של בנק ישראל נועדה להשיג יציבות מחירים לאורך זמן ולתמוך במדיניות הממשלה וביציבות הפיננסית. תנאי הרקע בהם פעלה השנה המדיניות המוניטרית:

• האינפלציה נמוכה, אך הציפיות מעוגנות היטב בתוך תחום היעד; גם בהסתכלות קדימה הציפיות מעוגנות בתחום היעד - דבר המצביע על אמינות המדיניות המוניטרית.

אמיל סלמן

• בשער החליפין, שמשפיע בעיקר על המגזר הסחיר, יש מגמת ייסוף מתמשך, אם כי בעוצמה פחותה מאז חודש מאי. הייסוף מתרחש על רקע עודף בחשבון השוטף, הפקת הגז הטבעי, השקעות ישירות בהיקף גדול, ותהליך בו המשקיעים המוסדיים מגדרים את השקעותיהם בחו"ל כנגד התחזקות השקל .

• סביבת המשק העולמי מתונה, והדבר בא לידי ביטוי בסחר העולמי. סביבה זאת גורמת לצמיחה ממותנת אצלנו - בפרט חולשה בענפי היצוא ופער תוצר חיובי, שמשמעותו היא שהתוצר נמוך מהפוטנציאלי, בהינתן הגידול במלאי ההון ובאוכלוסייה בגיל העבודה.

הצמיחה הנמוכה באה לידי ביטוי בירידה בשעות למועסק, בעלייה מתונה בפריון (כתוצאה מנצולת נמוכה של ההון) ובקיפאון במספר משרות השכיר במגזר העסקי. לירידה באבטלה יש מרכיב מבני וחיכוכי– היעילות של חיפוש העבודה השתפרה מאוד בשנים האחרונות, ולכן, למרות שיעור האבטלה הנמוך יחסית, איננו מאפיינים את המשק כמצוי בתעסוקה מלאה, והדבר בא לידי ביטוי בפער התוצר.

על רקע זה, ועל רקע המשך המדיניות המוניטרית המרחיבה בחו"ל, הבאה לידי ביטוי בריבית אפסית ובתכניות הרחבה כמותית של הבנקים המרכזיים העיקריים (ובהקשר זה אני מפנה לפרק ז' של הדוח, הממחיש את השפעת המדיניות המוניטרית בחו"ל על המדיניות בישראל), הפחית בנק ישראל את הריבית והתחדשה ההתערבות בשוק המט"ח החל ממאי. את הביצועים הטובים יחסית של המשק הישראלי בסביבה גלובלית ממותנת ניתן לזקוף גם לתמיכה שלה זכתה הפעילות מההרחבה המוניטרית.

על פי אומדן שנערך באמצעות מודל ה-DSGE של חטיבת המחקר, הורדת אחוז אחת תורמת 0.4% לצמיחה. רכישות המט"ח נועדו לקזז את השפעות היתר של הפקת הגז על החשבון השוטף, ובנוסף אנו פועלים כדי למתן את תנודתיות היתר בשער החליפין שלא נובעת מהכוחות הכלכליים.

שוק הדיור

מחירי הדירות המשיכו לעלות השנה תוך התמתנות מסוימת בסוף השנה, לצד התייצבות בשכר הדירה. התפתחות זו מרמזת על כך שלחצי הביקוש בשוק לשירותי דיור התמתנו. שיעור העלייה של מחירי השכירות היה דומה לשיעור העלייה בחלק הבלתי סחיר של מדד המחירים לצרכן. דבר זה מבטא פחות לחץ לביקוש לשירותי דיור.

נמשכה התרחבות מהירה במשכנתאות תוך ירידה במאפייני הסיכון בעקבות הוראות והגבלות הפיקוח על הבנקים.

חלה עלייה משמעותית בהיקף הסיום של בניית דירות חדשות ונימשך היקף התחלות בהיקף גבוה, שניהם הגיעו לרמות העולות על הזרם השנתי של משקי בית חדשים הנגזר מהדמוגרפיה. אם היקף זה של התחלות בנייה יתמיד לאורך זמן, ויכלול גם את אזורי הביקוש, הדבר צפוי להביא להפחתת הלחץ על המחירים וייתכן שגם לתפנית.

יציבות פיננסית

זה המקום להזכיר את העובדה שכחלק מהתפקיד שלנו לתמוך ביציבות הפיננסית, הקמנו בבנק ישראל בחטיבת המחקר אגף חדש - האגף הפיננסי - שעוקב ומנתח את מצב היציבות הפיננסית המערכתית. אגף זה יפרסם בקרוב דוח אודות היציבות הפיננסית.
את תמונת היציבות של המשק ניתן לייצג בצורה רב ממדית באמצעות דיאגרמת הרדאר  הכוללת נתונים ריאליים, נתונים חשבונאיים ונתוני סקרים, וכן נתונים המייצגים את תפיסת הסיכון של המשקיעים מהארץ ומהעולם. נכון לסוף ינואר 2014 הדיאגרמה מצביעה על כך שהמערכת הפיננסית והמשק נמצאים במצב יציב. הדיאגרמה האדומה משקפת את תמונת המצב בסוף 2008 שבה כמעט כל מדדי הסיכון, הן הגלובליים והן המקומיים, היו ברמות שיא בשיאו של המשבר הפיננסי העולמי.

הדיאגרמה הכחולה מצביעה על רמות נמוכות יחסית של המדדים הנוכחיים, כאשר עיקר הסיכונים הנמדדים משקפים את המצב המקרו כללי הגלובלי - צמיחה מתונה, אבטלה גבוהה ומדדים המשקפים אמון צרכנים, ובטחון עסקים ירודים. אלה משליכים כמובן גם על סיכון המקרו המקומי המשקף צמיחה מתונה. לעומת זאת מדדי סיכון השוק, הן בארץ והן בעולם נמצאים ברמה נמוכה יחסית, וכך ניפער פער - גם בעולם וגם בישראל - בין המצב הריאלי לבין תפיסת הסיכון של המשקיעים; פער זה מושפע כנראה מחיפוש אחר תשואה בסביבה של ריביות נמוכות, אך יתכן שגם מציפיות לעלייה בריווחי החברות שתלווה את ההתאוששות של הכלכלה העולמית.

כחלק מהלקחים מהמשבר, ממליצים כל הגופים הבינלאומיים להדק ולמסד את שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים המסדירים ומפקחים על חלקים שונים של המערכת הפיננסית. עיקר החולשות שנתגלו במשבר היו בחלקים הלא מפוקחים של המערכת ובממשקים שהעבירו סיכונים מחלק אחד של המערכת לחלקים אחרים במהירות רבה. לצורך כך המליצה קרן המטבע על הקמת וועדה ליציבות פיננסית שתפקידיה, שאמורה למסד ולתאם שיתוף פעולה בין כלל רשויות הפיקוח הפיננסיות (המפקח על הבנקים, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה על מערכות תשלומים וסליקה והרשות לני"ע) והמייצבים (בנק ישראל ומשרד האוצר) במטרה לזהות, למנוע ולהפחית סיכונים מערכתיים.

תפקידי הוועדה הם הגדרה, ניתוח, הערכה וניטור של סיכונים מערכתיים; בדיקת סיכונים וחשיפות במערכת הפיננסית לשם זיהוי סיכונים מערכתיים והערכתם; קידום חילופי מידע בין רשויות הפיקוח הפיננסיות ובינן לבין המייצבים; שיפור התיאום ושיתוף הפעולה בין רשויות הפיקוח הפיננסיות והמייצבים בניתוח, הערכה, פיתוח והפעלה של כלים ושיטות למניעה של סיכונים מערכתיים והפחתתם; התראה כאשר סיכון מערכתי עשוי להוות סיכון מהותי; המלצה על צעדים למניעה או להפחתה של סיכונים מערכתיים מזוהים; מעקב אחר הפעולות שננקטו בעקבות ההתראות ואחר יישום ההמלצות ("אמץ או גלה").

המצב הפיסקלי

נכון לעכשיו, החזירה הממשלה את השליטה התקציבית, ולאחר שעלתה לכמעט 4% מהתוצר בשנת 2012, הגירעון חזר לסביבת ה-3% מהתוצר בשנה שעברה, וצפוי להיות בסביבה זו בשנה הזו. הממשלה אימצה כלל הוצאה פחות מרחיב משהיה הכלל הקודם, ומחויבת למתווה גירעון שיביא את יחס החוב/תוצר למעט מעל 60% בסוף העשור מול כ-67% כיום. על פי מתווה הגירעון, הוא אמור לעמוד על 2.5% מהתוצר ב-2015 ו2% ב- 2016.

התמונה התקציבית לשנים הבאות תחייב התאמה משמעותית כדי לעמוד ביעדים שנקבעו . הדינמיקה של ההוצאות הנגזרת מהדמוגרפיה והדינמיקה של השכר, יחד עם התכניות להשקעה בתחבורה, המשך הפעלת תכניות בתחום החינוך, הסכמי השכר בבריאות והתוספת המתוכננת בביטחון ל-2016, יחייבו הפחתה משמעותית מההוצאות המתוכננות כדי לעמוד בכלל ההוצאות שאומץ. בנוסף לכך, שעורי המס הנוכחיים, יחד עם הירידה הצפויה בתקבולי המס כתוצאה ממע"מ אפס על דיור, יחייבו גם עלייה משמעותית בתקבולי המסים כדי לעמוד במתווה הגירעון אליו מחויבת הממשלה. ככל שניתן יהיה להגדיל את התקבולים באמצעות ביטול פטורים וצמצום העלמות מס, כך ניתן יהיה להסתפק בעלייה מתונה יותר בשיעורי המס, אולם לא סביר להניח שניתן יהיה למלא את כל החסר במיסים ב-2015 ובשנים שלאחר מכן ללא העלאה מסוימת גם שעורי המס.

על רקע יציבות המחירים שהושגה בעשור האחרון, והאמינות של שמירתה כפי שהיא משתקפת בציפיות האינפלציה לטווחים ארוכים, אין יתרון למנגנוני ההצמדה במשק והם אף עלולים ליצור עיוותים. לכן מומלץ לממשלה להמשיך ולצמצם את מנגנוני ההצמדה בישראל: (1) מומלץ לעבור לכלל פיסקלי הנקבע במונחים נומינליים ולא תלוי בתנודות האינפלציה משנה לשנה כמקובל בעולם.  (2) ביטול שיטת שני מסלולי המיסוי (הנומינלי והריאלי) על רווחי ההון בישראל ומעבר למיסוי נומינלי אחיד יתרום לפיזור יעיל של תיק הנכסים, ליציבות הפיננסית ויגביר את השקיפות בגביית המס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#