הכפר הירוק הוא כבר לא מוסד חקלאי אלא "ביזנס לכל דבר" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חקלאות להשכרה

הכפר הירוק הוא כבר לא מוסד חקלאי אלא "ביזנס לכל דבר"

המהפך שעשה הכפר הירוק, ממוסד חקלאי לבית ספר יוקרתי ואליטיסטי שמושך תלמידים מהיישובים החזקים בישראל, עבר דרך שורה ארוכה של עסקים קטנים שהתמקמו במקום תמורת דמי שכירות של מיליוני שקלים. חוקי? לא תמיד. הגיוני? בהחלט לא

112תגובות

סיור רגלי בכפר הירוק מעורר תחושה של שעטנז, שמסמל בחדות את מצבה העכשווי של ישראל. מצד אחד הוא מלא רפתות ולולים, שמפיצים את הריח המוכר שמזכיר את ארץ ישראל הישנה והחקלאית. בין השבילים מסתובבים טווסים ותרנגולות חופש, וקבוצות של ילדים מגני הילדים הפזורים במתחם יוצאות לטייל בפינת החי הגדולה. אבל בכניסה לכפר, מגרש החנייה מתפקע ממכוניות. יחסית לאזור חקלאי יש תנועה לא מעטה גם בכבישים הפנימיים הצרים, התחומים מדי כמה מאות מטרים במחסום הנפתח בשלט רחוק.

המכוניות אינן רק של מורים או מדריכים בפנימייה, אלא שייכות גם לאלה שמגיעים לעבוד ולבקר בשלל הדברים שיש כאן חוץ מפנימייה החקלאית: חברות היי־טק, מרפאת שיניים, בית חולים וטרינרי פרטי, קרקס, חברה הנותנת שירותי ייעוץ, אימון וגישור, מרכז ניו אייג' לטיפול בקריסטלים, בריכה פרטית לטיפולים במים, חוות סוסים, פנסיון לכלבים וגן אירועים קטן המקיים אירועים לחברות עסקיות. תחושת השעטנז מתחזקת כאשר מרימים את הראש ומבינים שכל הפעילות הזו, המתרחשת בתוך שטח ציבורי אבל במתחם סגור המוקף בגדר, קורית באחד המקומות היקרים במדינה: המשולש שבין גלילות, רמת השרון וצפון תל אביב.

הכפר, ששייך מבחינה מוניציפלית לרמת השרון, נוסד ב–1950 על ידי גרשון זק, יועצו של דוד בן גוריון לענייני תכנון ובנייה. כמו כפרי הנוער האחרים שקמו בישראל, לפני ואחרי קום המדינה, גם הוא היה חלק מהחזון הציוני־סוציאליסטי של הימים ההם - מוסד שבו ילמדו הצעירים חקלאות, ולאחר מכן יפנו להתיישבות. כמו בתי הספר האחרים, קרנו ירדה במהלך השנים, והוא נהפך לפנימייה שמאכלסת בעיקר בני נוער משכבות מצוקה.

דניאל בר און

אבל בעשור האחרון המקום עבר מהפך. ד"ר קובי נווה (המכונה סיסקו), מנהל המקום ובעצמו בוגר הפנימייה החקלאית, הפך אותה לבית ספר על־אזורי יוקרתי ואליטיסטי, המושך אליו תלמידים מוכשרים מהשכונות המבוססות במרכז הארץ, שצריכים לעמוד בתנאי קבלה נוקשים. חלק קטן מהתלמידים עדיין מתגורר בפנימייה, אך רובם מגיעים מיישובי שמנת כמו רמת השרון, צפון תל אביב, רעננה וכפר סבא. בית הספר ממותג כ"בית ספר למנהיגות סביבתית", ושמים בו דגש רב על נושאים הקשורים לאיכות הסביבה, לצד מסלולי לימוד מיוחדים כמו מוסיקה קלאסית, תוכנית למחוננים ותוכנית למנהיגות כלכלית. בשנה הבאה צפויה הפעילות החינוכית היוקרתית להתרחב: בכפר יוקם בית ספר פרטי בינלאומי בשם "גני סולומון", שבו רוב התלמידים יהיו מחו"ל ושפת הלימודים תהיה אנגלית.

מלבד זאת, הכפר הירוק משכיר שטחים לגופי חינוך אחרים. בשטחו אפשר למצוא את בית הספר האנתרופוסופי אורים, הכולל מכללה למורים וגננות, בית הספר הפרוגרסיבי "דרך הילד", בית הספר הדמוקרטי "מקום לגדול", ובית הספר "מרום" המיועד לילדים בעלי לקות למידה. בנוסף פועלים בכפר הירוק 10–20 משפחתונים וגני ילדים פרטיים, ובמקום יש גם קמפוס גדול של האוניברסיטה הפתוחה.

כל הקומפלקס הזה פועל תחת חברה ממשלתית. וכך נכתב על החברה באתר האינטרנט של רשם החברות: "תחום פעילות: חקלאות. תחום עיסוק עיקרי: מוסד חינוכי לילדי מצוקה, ילדי עולים ואחרים שמטרתו להעניק חינוך לחקלאות, לעבודה, לאזרחות טובה ולהישגים לימודיים". גוף אחר המפקח על הכפר הירוק הוא המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, והוא זה שצריך לדאוג ששימושי הקרקע השונים הם אכן תחת ההגדרה של חינוך וחקלאות. בפועל, הכפר הירוק, הממוקם על שטח של אלפי דונם (כולל השטחים החקלאיים שמעובדים על ידו), מנצל חלק מהקרקעות שלו לטובת שימושי נדל"ן מסחריים. לא ברור איך פועלת מערכת השכרת הנכסים (כרגע, למי שמתעניין, אין נכסים פנויים להשכרה), אך מה שברור הוא שהכפר לא מפרסם מודעות בעיתון על נכסים פנויים. בעל עסק שמעוניין לשכור שטח יצטרך פשוט להרים טלפון למקום ולברר, ואם מכירים איש קשר — זה בהחלט עשוי לעזור.

הדו"ח הכספי האחרון של הכפר הירוק, המופיע באתר האינטרנט של רשות החברות הממשלתיות, הוא מ–2011. לפי הדו"ח, ב–2011 ההכנסות (ברוטו) מהשכרת המבנים השונים הגיעו ל–7 מיליון שקל. הפעלת המשפחתונים תרמה לכפר הירוק 2 מיליון שקל נוספים, וחוגים שונים הנערכים בכפר תרמו עוד 2.7 מיליון שקל. במלים אחרות, הנדל"ן, על נספחיו השונים, אחראי להכנסה של 12 מיליון שקל - חמישית מההכנסה של הכפר הירוק ב–2011, שהגיעה ל–60 מיליון שקל. לפי הדו"ח, הוצאות השכר בכפר הירוק נאמדו באותה שנה ב–2 מיליון שקל, 3% מסך התקציב. כלומר, גם אם ההכנסות מההשכרה הולכות כולן לגוף ציבורי ולא פרטי, הרי שבעקיפין, דרך המשכורות, יש מי שנהנה מהן. המנכ"ל, קובי נווה, משתכר כ–40 אלף שקל בחודש (כולל משכורת 13, שהוא מקבל בזכות ותק), וארבעה בכירים אחרים משתכרים 25–27 אלף שקל בחודש.

דניאל בר און

ד"ר סנדי קדר, יו"ר האגודה לצדק חלוקתי ומרצה למשפטים מאוניברסיטת חיפה, מאבחן בעיה נוספת במצב זה. "יש כאן מנגנון בעייתי, שבו קרקע מוקצית למטרה אחת אבל נעשה בה שימוש אחר", הוא אומר. "גם אם ההכנסות הולכות לגוף ציבורי, זה לא תקין. זה משאב ציבורי שהכפר הירוק נהנה ממנו במקרה, בגלל המיקום שלו. לכן יש כאן עיוות בהקצאת המשאבים. הדבר הנכון היה שההכנסות משימושי הקרקע יחזרו למשרד החינוך, שיעביר אותן למוסדות דומים בפריפריה. הרי אם משרד החינוך היה נותן פי שניים כסף לבתי ספר במרכז לעומת הפריפריה היה קם קול צעקה. אבל זה מה שקורה כאן, דרך השימוש בנדל"ן".

מחינוך חקלאי לנדל"ן מבוקש

הכפר הירוק הוא רק אחד מתוך כ–40 כפרי נוער שפועלים ברחבי ישראל. חלקם הם שמות מוכרים מההיסטוריה הציונית: בן שמן, מקווה ישראל, כדורי ועיינות, מוסדות שבהם התחנכו נערים שברבות השנים נהפכו למנהיגים ולאישים בולטים. בבן שמן, לדוגמה, התחנך שמעון פרס, ובכדורי למד יצחק רבין. במקומות הוותיקים יותר אפשר למצוא מבנים עם ערך היסטורי רב, שניתן לשמר ולהפוך לאתרי תיירות. אבל מעבר לכך, בתי הספר האלה חולשים על מאות אלפי דונמים של קרקעות חקלאיות שהעבירה להם המדינה - או לפני קום המדינה קק"ל, הסוכנות היהודית וגופים אחרים. אלה מהם שנמצאים באזורי הביקוש מתמודדים עם לא מעט לחצים נדל"ניים, בוודאי במציאות שבה תפקידם ההיסטורי כבתי ספר הסתיים למעשה.

כך לדוגמה, בשנות ה–90 ניסה עו"ד שרגא בירן ליזום מהלך להפשרה לבנייה של קרקעות מקווה ישראל, החולש על 3,200 דונם בין תל אביב לחולון - מהלך שלא צלח. חלק מאדמות אלה צפויות להיכלל בעתיד בפארק אריאל שרון שמרכזו בחירייה. בימים אלה מתוכננת תוכנית מתאר חדשה לשטחים של מקווה ישראל, שבה ייתכנו מעט שימושים מסחריים בקרקעות. לדברי אילן כהן, יו"ר מקווה ישראל (שהיא חברה ממשלתית), אלה יהיו שימושים מינוריים. "דברים כמו מתחם התחנה לא יהיו פה", הוא מבהיר, "שוק איכרים זה דבר שאולי אפשר לעשות. דברים שיתאימו לחזון של מקווה ישראל, ויוכלו לפעול כעסק חברתי, יוכלו להתקיים, כמו לילית, פרויקט חברתי שמשלב ילדים בסיכון בענף ההסעדה. הייעוד של המקום הזה הוא לא נדל"ן, אלא חינוך, במובן הרחב ביותר שלו".

דניאל בר און

כפר הנוער בן שמן, השוכן בסמוך לכביש ירושלים־תל אביב, הוא דוגמה נוספת. הכפר, המנוהל על ידי עמותה מאז 1940 (הכפר הוקם ב–1927), חולש על 18 אלף דונם - רובם קרקעות חקלאיות שהועברו אליו על ידי קק"ל לפני קום המדינה. לפני שלוש שנים עלה המקום לכותרות לאחר שהתברר כי בשטחים החקלאיים שלו נערכה חתונתו של אלעד תשובה, בנו של יצחק. החתונה המפוארת עלתה 7 מיליון שקל, אך כפר הנוער קיבל עליה כ–40 אלף שקל בלבד, כסף שהוגדר כתרומה. אירוע זה גרר ביקורת ציבורית נוקבת. לטענת מנהלי הכפר היה זה אירוע בודד, ובשטחים החקלאיים של בן שמן לא נעשה שימוש מסחרי לטובת חתונות. עד לפני שלוש שנים פעלו בבן שמן כמה עסקים פרטיים, אך הם נסגרו בהוראות משרד החינוך, שלא ראה בעין יפה פעילות זו.

מי שבכל זאת נהנה מהנדל"ן בבן שמן היא קרן רש"י, הקרן הפילנתרופית הגדולה בישראל, שמשרדיה שוכנים בחצר ההיסטורית של בן שמן, שהוקמה בתחילת שנות ה–20 ונחשבת לאתר בעל ערך רב. הקרן שיפצה את החצר בעצמה, לצד מבנים אחרים ששיפצה בכפר הנוער. קרן רש"י מעורבת מאוד במה שקורה בכפר הנוער, ולא רק מפני שאלי אלאלוף, מנכ"ל הקרן לשעבר, הוא חבר בוועד המנהל של בן שמן. לאחרונה, לדוגמה, יזמה הקרן הקמת מבנה פנימייה בעלות של 5 מיליון שקל, פרויקט שבוצע על ידי חברת ליאם הנדסה. "יש כאן יד רוחצת יד", מסביר גורם המכיר את כפר הנוער. "כפר הנוער היה בקשיים כלכליים, משרד החינוך חתך להם את התקציבים, וקרן רש"י עוזרת להם לשרוד. בתמורה הם נהנים מהשהות במקום יפהפה, שלא כל עמותה היתה יכולה להיכנס אליו".

מהקרן נמסר בתגובה: "קרן רש״י מפעילה מאות פרויקטים לצמצום הפערים בתחום החינוך והרווחה, ובין היתר תומכת בכפר הנוער בן שמן. הקרן משלמת שכירות מלאה תמורת השימוש במשרדים בחצר בן שמן, ושימושה במתחם אינו קשור בשום צורה שהיא לתמיכתה בכפר. הקרן שיפצה מיוזמתה ועל חשבונה את מתחם החצר, שהיה עד אז מוזנח ועזוב, והוא עומד כיום לרשות הכפר בכל עת".

בשלב זה לא נראה שהשטחים החקלאיים של בן שמן צפויים להיות מופשרים לנדל"ן. ואולם, כבר יש תקדים אחד שבו שטחים שהועברו למטרה ציבורית של הקמת בית ספר חקלאי נהפכו בסופו של דבר לשכונות מגורים: זה המקרה של בית הספר החקלאי פרדס חנה, שנוהל מיום הקמתו על ידי התאחדות האיכרים. ב–1934 נתרמו כ–500 דונם לטובת הקמת המוסד: כ–350 על ידי הברון רוטשילד (באמצעות חברת פיק"א), והקרן הקיימת לישראל הוסיפה כ–150 דונם. לאחר קום המדינה הקצה מנהל מקרקעי ישראל יותר מ–1,400 דונם לגידולים חקלאיים שייעשו בבית הספר.

דניאל בר און

לפי מסמכים שמצאו תושבי פרדס חנה בארכיון הציוני, הקרקע הוקדשה למטרות ציבוריות בלבד. "אפשר להבטיח באופן יורידי (משפטי, ש"ש) שהקרקע נמסרת אך ורק למטרות הקמת בית הספר", כתב ב–1934 המזכיר הכללי של התאחדות האיכרים לפיק"א. ואולם בשנות ה–2000 הידרדר מצבו הכלכלי של בית הספר, והתאחדות האיכרים החליטה לסגור אותו ולמכור חלק מהשטחים החקלאיים ליזמי נדל"ן. היא החזירה למדינה את 1,400 הדונם שיועדו לעיבוד חקלאי, ואת בית הספר מכרה למדינה. ב–2010 הפנימייה נסגרה ונהפכה לתיכון אזורי רגיל של המועצה המקומית.

כמה עובדים לשעבר של בית הספר, יחד עם הסתדרות עובדי המעו"ף, ביקשו לעכב את הליכי המכירה בבית המשפט, והגיעו עד לעליון. אך טענתם, שנגעה בין היתר לייעוד המקורי של הקרקע, נדחתה. את המסמכים שמצאו בארכיון הציוני כבר לא היו יכולים להגיש לבית המשפט, משום שהם נמצאו לאחר שלב הגשת הראיות. כיום תושבים באזור פרדס חנה נאבקים נגד כוונות הבנייה במישור התכנוני: השבוע הוגשו יותר מ–1,000 התנגדויות לתוכנית שינוי ייעוד הקרקע מייעוד ציבורי לבנייה, שהופקדה להתנגדויות לפני חודשיים. ההתנגדויות שהוגשו מתייחסת רק לחלק מהמתחם: 54 דונם בלבד שהם אדמות פיק"א במקור, ועוד 10 דונם של אדמות קק"ל. זאת, בשל הטענה הנוגעת לייעוד ההיסטורי של הקרקע.

בין היתר, טוענים התושבים שעל מוסדות התכנון להתחשב בכך שהייעוד המקורי של הקרקע היה ציבורי, ושאין לפגוע בצביון ההיסטורי של מרכז פרדס חנה. זאת, לעומת שולי המושבה, שם נבנות בשנים האחרונות לא מעט שכונות מגורים לזוגות צעירים. "הבנייה הרוויה שמתכננים היא כמו חללית שנוחתת במרכז המושבה, שהיא מקום עם צביון מאוד מסוים", מסבירה אביבה ברגמן, אחת ממנהיגות המאבק. "לא חייבים לבנות בנייה רוויה במקום עם ערך היסטורי, בוודאי לאור הייעוד המקורי של הקרקע".

לא אירועים עסקיים, 
אירועי למידה

דניאל בר און

ובחזרה לכפר הירוק. רוב השימושים המסחריים נמצאים בחלקו הדרומי של הכפר, שם בולט במיוחד לעין בניין בן שתי קומות, שמבחינת סגנונו היה משתלב בקלות גם ברמת החייל. בניין זה ידוע כ"בניין פרסיד", על שם חברת ההיי־טק ששכרה את המבנה לפני קצת פחות מעשור. החברה, שפעילותה הצטמצמה בשנים האחרונות, משכירה חדרים אחרים בבניין כשוכרי משנה לעוד שתי חברות היי־טק, ולשתי עמותות — עמותת עיגול לטובה ועמותת מח לישראל.

"כשחיפשנו מקום להיות בו חשבנו על הכפר הירוק, ואז הראו לנו את הנגרייה החרבה", אומר איש ההיי־טק אורני פטרושקה, ממייסדי החברה. "אישרו לנו לשפץ, על חשבוננו, ומאז אנחנו יושבים פה. אין יותר בניינים כאלה פה, זה היה די מקרי שמצאנו את המקום". איך בכל זאת מיישבים את הייעוד החקלאי עם ההיי־טק? מקור המעורה בנעשה בכפר מסביר שחברות ההיי־טק בבניין עוסקות בטכנולוגיות הקשורות לאיכות הסביבה (קלינטק), דבר שמתאים לחזון הסביבתי של הכפר הירוק. פרסיד, לדוגמה, פועלת כקרן הון־סיכון קטנה המשקיעה בחברות המפתחות טכנולוגיות נקיות.

שימוש מעניין אחר הוא גן האירועים קריפטון, שאותו מכירים לא מעט עובדים בחברות הגדולות במשק - זה המקום אליו הם באים כדי לקיים אירועים, כנסים והשתלמויות. לעומת סביבת העבודה המשרדית בעיר, קשה שלא לחבב את המקום: יש שם מתחם דשא רחב ידיים ודק מעץ שבו אפשר לשבת, לשתות קפה ולנשנש פינגר־פוד איכותי. ביום שבו סיירנו בכפר, למשל, מגרש המכוניות בין הרפת לקריפטון היה מלא במכוניות של חברת yes.

נוסף לאירועים לחברות, לעתים רחוקות מתקיימים שם גם אירועים פרטיים לבני משפחה וחברים של הבעלים. מבחינת הכפר הירוק ובעלי המקום, בקריפטון מתקיימים "אירועי למידה עסקיים". זה, פחות או יותר, הרציונל של הכפר הירוק למתן אישור לפעילות במקום: את הפעילות של החברות העסקיות המגיעות לקריפטון כוללים בכפר תחת ההגדרה של חינוך והשכלה, וכך מצדיקים את האישור להפעלת המקום.

דניאל בר און

לדברי מקור בכפר הירוק, יש קשר הדוק בין מקומות כמו קריפטון ופרסיד לבין השגשוג הכלכלי־חינוכי של הכפר הירוק בשנים האחרונות. "כשקריפטון הגיעו לפה, הכפר היה במצב כלכלי עגום. הם סייעו לו ליהפך למקום אליטיסטי, כי כדי להקים מרכז חינוכי כזה צריך כסף", מסביר אותו מקור. "לא מעט ממה שהכפר הירוק עושה היום, מבחינה חינוכית, לא היה מתאפשר ללא ההכנסות שלהם מהעסקים השונים".

קריפטון הוקמה לפני תשע שנים על ידי בני זוג מרמת השרון שהכירו את אנשי הכפר הירוק, לאחר שהעסיקו תלמידים מהפנימייה כחלק ממודל החניכה של אותם תלמידים. גם הם, כמו חברת פרסיד, השקיעו לא מעט כסף בשיפוץ המקום. לאור ההצלחה בכפר הירוק הרחיבה קריפטון את פעילותה והקימה סניף בכפר הנוער עיינות הסמוך לנס ציונה, שנמצא תחת אחריות נעמ"ת. התקשרות זו אושרה באופן ספציפי על ידי משרד החינוך בינואר 2012, בתנאי שהמקום יהיה מגודר, ושפעילות במתקני הכפר לא תבוא על חשבון פעילויות אפשריות של בית הספר.

מתברר שלא רק היי־טק או גן אירועים אפשר להגדיר כפעילות חינוכית, אלא גם מרכז ניו אייג'. חברת גאלה, הפועלת בכפר הירוק, היא לפי דפי זהב "בית ספר לריפוי באמצעות קריסטלים". המרכז שוכן במה ששימש במשך 50 שנה את חדר הקיטור של הכפר הירוק. "האדמה היתה רוויה בסולר וצמחים לא גדלו עליה", נכתב בדף הפייסבוק של גאלה, "האדמה שוקמה, קריסטלים נטמנו בה והיא פורחת היום. במקום קליניקות טיפולים אישיים ומרחב לקיום סדנאות בנושאים שונים של התפתחות אישית מודעת והכשרת מטפלים, באווירה כפרית, שקטה, אינטימית ונעימה, עם טווסים המטיילים בחצר ירוקה עוטפת". מקור המעורה בדברים מסביר: "הם קיבלו אישור לפעול בכפר הירוק מפני שהם מועילים לקהילה. הכפר הירוק הוא מרכז קהילתי, ומי שרוצה להיות חלק ממנו צריך להוכיח שהוא תורם לקהילה".

לא הרחק משם נמצא בית חולים וטרינרי פרטי, בבעלותו של ד"ר יוני פרס, בנו של נשיא המדינה. ב–2004 אישרה עיריית רמת השרון לפרס שימוש חורג לשלוש שנים במבנה שהיה מיועד לחקלאות כבמרכז וטרינרי, ופרס שיפץ אותו על חשבונו. אלא שההיתר לא הוארך על ידי העירייה, ובמשך תקופה מסוימת פעל פרס במקום ללא היתר. כשפורסם הדבר בעיתונות המקומית ברמת השרון, ב–2008, מסרה הנהלת הכפר הירוק שהעובדה שפרס ממשיך לעבוד במבנה ללא אישור חורג לא צריכה להפריע לאיש. בסופו של דבר נהרס המבנה שבו פעל בעבר בית החולים וכיום הוא פועל במבנה חדש, שלדברי פרס קיבל את כל האישורים הנדרשים.

דניאל בר און

הקשר של בית החולים הווטרינרי לחינוך ולחקלאות מובהק הרבה יותר: בית החולים נותן שירותים וטרינריים לכפר הירוק ועובד בשיתוף פעולה מלא עם בית הספר, שאחד המסלולים המיוחדים שלו הוא לימודי וטרינריה. עם זאת, לא ברור מה היו תנאי ההתקשרות בין הכפר הירוק לבין פרס, והאם התקשרות מסוג זה פתוחה גם ליזמים אחרים.

בחלק הדרומי של הכפר אפשר למצוא גם את מרכז ווטר־דנס, שאת השלט הגדול שלו, הפרסומי במובהק, קשה לפספס. במקום מתקיימים שיעורי שחייה, פעילות שגם אותה אפשר להצדיק כחינוכית, אבל המקום הוא מיזם מסחרי, שממתג את עצמו בעיקר כמרכז לטיפולים במים. "המתחם מכיל שתי בריכות טיפוליות חמות ומזמינות. הנכם מוזמנים להגיע, ליהנות ולחוות את עולם טיפולי המים, שיעורי השחייה, שחיית הפעוטות וטיפולי ההידרותרפיה, והכל באווירה כפרית ומשפחתית", נכתב באתר האינטרנט של החברה.

בקצה הצפון־מערבי של הכפר, ממש בצמוד לכביש חמש, בולט המתחם של קרקס פלורנטין: אוהלי קרקס גדולים ובסמוך אליהם כמה מבנים קטנים. זהו אחד העסקים הבודדים בכפר הירוק שהרשויות פעלו לסגירתו, בשל הסתירה לייעוד המקורי של השימוש בקרקע. בשלב מסוים ביקשה עיריית רמת השרון להרוס את המבנים במתחם ולהוציא את הקרקס משם. בין היתר, זעמו בעירייה על כך שבקרקס נערכו גם אירועי בר מצווה וימי הולדת. בסופו של דבר הקרקס נותר על כנו, לאחר שהתחייב שלא יערוך יותר אירועים.

גם במקרה זה נמצא ההקשר החינוכי: קרקס פלורנטין מעביר חוגים בבית הספר הסמוך. "זו דוגמה לפוליטיקה של הכפר", אומר מקור המעורה בדברים. "נכון, הקרקס מעביר חוג בבית הספר וגם הצגה בפורים. אבל זה סוג של מס שהוא משלם כדי להמשיך להיות כאן. אי אפשר להתעלם מכך שזה עסק מסחרי לכל דבר". בקרקס, מנגד, מסבירים שזהו גוף חינוכי שתורם רבות לכפר הירוק וכי בימים אלה נבנית תכנית לפתיחת מסלול קרקס בבית הספר, בתמיכה של קרן קרב.

דניאל בר און

בהמשך הכביש ההיקפי נמצאת וילה גדולה עם גגות אדומים וחצר קטנה שבה אפשר לשבת ולהתרווח. כאן שוכנת חברת גומא, המגדירה את עצמה באתר האינטרנט שלה כ"המרכז הישראלי לגישור ואימון". לקוחות החברה הם חברות עסקיות שבאות לקבל ייעוץ, והמרכז גם מענקי הסמכה מקצועית בתחומי האימון והגישור. כלומר, גם כאן היתה יכולה הנהלת הכפר הירוק למצוא קשר לתחום הרחב של השכלה וחינוך. בגומא סירבו לשוחח אתנו, רק הסכימו לומר שהם "ממש לא הגיעו לכאן דרך מודעה".

בסמוך לגומא, לא הרחק ממגדל המים בכפר, נמצא המתחם שנקרא, לפי השלטים במקום, "גני סלומון". משנת הלימודים הבאה יפעל במקום בית ספר תיכון פרטי בינלאומי, שילמד באנגלית ויעניק תעודת בגרות בינלאומית. בינתיים אפשר לראות שם כמה צריפים מאחורי חומת עץ גבוהה. התיכון אמור לפעול בתנאי פנימייה, ושנת לימודים עבור תלמידים מחו"ל תעלה 25 אלף דולר לשנה; עלותה של שנת לימודים לתלמיד ישראלי עשויה להגיע ל–25 אלף שקל. כחמישית מהתלמידים יהיו מישראל והשאר מחו"ל. למהלך זה כבר קמו לא מעט מבקרים, היוצאים כנגד מיזם של חינוך פרטי שעלול להביא להעמקת הפערים בחינוך.

"מה הקריטריונים לבחירת העסקים?"

במשרד החינוך אומרים כי "המינהל לחינוך התיישבותי מפקח על התכנים הלימודיים ועל רווחתם של החניכים בכפרי הנוער. הפעילויות של הגופים החיצוניים נעשית על ידי הבעלויות על הכפרים, ובאחריותם לוודא שהשימוש בקרקע נעשה בהתאם לחוזה החכירה ובהתאם לכל דין. משרד החינוך מוודא כי אין בפעילות הגופים החיצוניים בתוך הכפרים כדי להפריע לפעילות החינוכית של המוסדות, או לחילופין, שפעילות הגופים יכולה לתרום לקידומם של התלמידים ומוסדות החינוך. המינהל יבדוק אם ההתקשרויות הנזכרות בכתבה הובאו לידיעתו ולאישורו".

דניאל בר און

ברשות החברות הממשלתיות לא רואים בעיה בפעילויות המסחריות על אדמות הכפר. "הכפר הירוק הוא בית ספר פנימייתי חקלאי בבעלות ממשלתית מלאה. הכפר מנוהל בצורה יוצאת דופן והוא סמל למצוינות בחינוך", אמרו ברשות. "מדיניות החברה היא לאפשר אינטגרציה בין אוכלוסיות שונות עם דגש על חינוך אקולוגי וסביבתי. אנו מצפים ממנכ"ל החברה והדירקטוריון שלה לעשות ככל האפשר כדי למקסם את הכנסות החברה מנכסיה, ולהשיב הכנסות אלה לטובת המטרות החינוכיות. למיטב ידיעתנו, כל האתרים הפרטיים הפעילים בשטחי החברה מספקים, לבד מהכנסות והשקעות לחברה, שירותי חינוך רבים ומגוונים".

בין הכפר לבין עיריית רמת השרון, המפקחת עליו גם היא, מתקיימים יחסים סימביוטיים: מצד אחד שיתופי פעולה באירועים של תרבות, חינוך וספורט, ומצד שני חשדנות הדדית. רמת השרון אמורה ליהנות בעתיד מהשטחים החקלאיים של הכפר הירוק, שחלקם ישמשו את רצועת הנופש של העיר, המתוכננת לצד כביש 5. לפי התוכניות העתידיות, גם חלק מהשטחים החקלאיים העתידיים של הכפר הירוק יוקצו לטובת תוכניות בנייה באזור גלילות. אבל בינתיים, כל בנייה בכפר הירוק צריכה לקבל את אישור הוועדה המקומית, ועסקים הפועלים במקום צריכים לקבל את אישור העירייה. גם כל שימוש חורג בקרקע צריך לקבל את אישור העירייה.

עד למועד ירידת הגיליון לדפוס, עיריית רמת השרון סירבה לפרט את עמדתה בנוגע לכל אחד מהשימושים המסחריים שקיים כיום בכפר הירוק. עם זאת, ברור שלא כולם בעירייה מרוצים ממה שקורה בכפר. "העיסוק העיקרי שלהם לכאורה זה בית ספר חקלאי, אבל זה כבר מזמן נהפך לביזנס לכל דבר, מקום עם ערך נד"לני־כלכלי ברור", אומר גורם בעיריית רמת השרון. "אף אחד מאתנו לא יכול להגיד בוודאות מה בדיוק מתרחש שם".

"יש שם המון דברים לא בסדר", מוסיף אחד מחברי המועצה ברמת השרון, שהעדיף לא להזדהות בשמו. "לא ברור, למשל, לפי מה מחליטים איזה עסקים יהיו שם. עיני לא צרה, אבל למה דווקא הבן של פרס מפעיל את בית החולים הווטרינרי ולא גורם אחר? מה הקריטריונים שלו להגיע למקום? גם מוסדות החינוך שיש שם מתחרים במוסדות החינוך שלנו ומושכים אליהם תלמידים חזקים שלנו.

"לפעמים נדמה שיש שם עיר בתור עיר, אוטונומיה שאיש לא שולט עליה. אם היו הולכים לפי הספר המקום הזה היה צריך להיסגר מזמן, כי התפקיד ההיסטורי של בית הספר מוצה לפני 20 שנה בערך. באופן אישי לא אכפת לי, כי בזכות בית הספר הזה יש באזור ריאה ירוקה גדולה שאני נהנה ממנה, אבל חבל שהדברים מתנהלים ככה". •



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#