היום שבו הפכה ישראל למעצמה בתחום הראייה הממוחשבת - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היום שבו הפכה ישראל למעצמה בתחום הראייה הממוחשבת

תחום הראייה הממוחשבת יזנק בשנים הקרובות ואתו יבלטו מספר רב של חברות ישראליות, שרובן צמחו על גבי טכנולוגיות צבאיות ■ חמישה מבכירי התעשייה מסבירים מדוע לישראל יתרון בתחום, איך זה ישפיע על הפרטיות שלנו וכיצד שימושים בתחום ישפיעו על חיינו בעתיד

5תגובות

"כשהמצלמות הגיעו לשוק הצרכני בסוף המאה ה–19, אנשים הכריזו על סוף עידן הפרטיות. השימוש במצלמות נאסר בפארקים, באתרים לאומיים ובחופי רחצה", ציינה גוגל בסוף השבוע האחרון בפוסט שהעלתה לעמוד הגוגל פלוס של פיתוח המשקפיים החכמים גוגל גלאס. "חששות דומים עלו כשהמכשירים הסלולריים הראשונים עם מצלמות הגיעו לשוק. כיום יש יותר מצלמות מאי פעם", הוסיפה החברה.

הצטלבות של שלוש מגמות טכנולוגיות - חדירת המובייל, יכולות זיהוי מחוות ותלת־ממד והתפתחות אלגוריתמים חדשים המאפשרים להשיג הבנה טובה יותר של צילומי סטילס ווידאו - הפכו את חברות הראייה הממוחשבת לקרובות מתמיד לצרכן. בדומה לתחום הסייבר, גם בתחום הראייה הממוחשבת נוצר והולך בישראל מרכז ידע חשוב, המפיק לא מעט טכנולוגיות וחברות המשתלבות היטב במגמה העולמית.

לצד חברות ישראליות כמו מובילאיי שמפתחת מערכות בקרת נהיגה, חברת ניתוח הווידאו Briefcam וסטארט־אפים כמו Cortica, שגייסה באחרונה 20 מיליון דולר, גם חברות הטכנולוגיה הרב־לאומיות מרכזות בישראל פעילות נרחבת בתחום. חברות כמו אפל שרכשה את פריים־סנס, אינטל שרכשה את עומק אינטראקטיב, קוואלקום, GM וסמסונג מרכזות כאן מאמצים בפיתוח ממשקי אדם־מכונה חדשים, ביצירת הרכב החכם החדש ובפיתוח הדור הבא של טכנולוגיות הצילום וניתוח התמונה במכשירים ניידים ובמחשוב לביש.

TheMarker כינס לפאנל מיוחד בנושא חמישה מבכירי התעשייה הישראלית: פרופ' דוד מנדלוביץ', מנכ"ל חברת Corephotonics, שמפתחת טכנולוגיה למצלמות מובייל; גדעון שמואל, מנכ"ל חברת eyeSight, שמפתחת טכנולוגיות זיהוי מחוות ואובייקטים; שאול גלמן, מייסד משותף, נשיא וסמנכ"ל מחקר ופיתוח 
ב–RealView Imaging שמפתחת מכשיר הדמיה הולוגרמי לצרכים רפואיים; חן שגיב, מייסדת חברת SagivTech שמפתחת IP לשבבי עיבוד גרפי; ואדן שוחט, שותף מייסד בקרן אלף ומייסד משותף ויו"ר פייס.קום שפיתחה טכנולוגיה לניתוח תמונות ונמכרה לפייסבוק ב–2011, וכיום שותף בקרן ההון סיכון אלף.

"הפעפוע של מה שנעשה בישראל באקדמיה בתחומים האלה לתעשייה הוא גבוה מאוד", אומרת שגיב. "מקור נוסף לחוזק של ישראל בתחום זה הוא הפעילות בחברות ביטחוניות כמו רפאל - חברה שמחזיקה במחלקת עיבוד תמונה גדולה, ומרכזי הפיתוח של חברות כמו אינטל, שיוצרים מקורות ידע שמפעפעים לכל התעשייה. השילוב הזה בין חברות גדולות ומבוססות שמייצרות טכנולוגיות שהן בקדמת הפיתוחים העולמיים ואקדמיה חזקה, הוא תמהיל ייחודי שהופך את ישראל למעצמה בתחום הראייה הממוחשבת. אם מסתכלים על תחומים כמו מצלמות תלת־ממד ותוכנות נלוות, פתאום רואים שחלק גדול מהמובילות העולמיות הן ישראליות".

AP

פרט לפריים־סנס ועומק אינטראקטיב שנרכשו על ידי אפל ואינטל, פעילות כיום בתחום בישראל חברות כמו eyeSight ,XTR, מנטיס ויז'ן ו–Pebbles.

לצד התעשיות הביטחוניות, תרמה להתפתחות חברות הראייה הממוחשבת הישראליות העשייה הענפה בפיתוח טכנולגיות דפוס. "התעשייה בישראל נכנסה לתחום בשלב מוקדם יחסית בגלל חברות כמו אלאופ ורפאל, אך היתרון האמיתי של השוק הישראלי נובע מכך שמדובר בתחום מערכתי שמשלב ידע מדיסציפלינות שונות - אופטיקה, מחשוב, תצוגה ותוכנה", אמר שוחט. "בעבר זה התבטא בחברות תקשורת. מערכות ראייה ממוחשבות הן מסובכות ונוגעות בקצוות יכולת העיבוד של 
שבבים קיימים".

החברה שבראשה עומד גלמן מפתחת כיום מכשיר הדמיה הולוגרמי שיאפשר לרופאים לצפות בהדמיה תלת־ממדית של איברים פנימיים של מטופלים ולבחון אותה מכיוונים שונים. בסרטון ההדמיה שפירסמה החברה, שעדיין לא חשפה את המכשיר שהיא מפתחת, מוצג רופא ומולו הולוגרמה של לב שאותה הוא יכול לסובב בתנועות יד ומחוות. "מה שמפותח עבור הצבא מתגלגל קדימה לתעשיות הצבאיות, ובסופו של דבר נהפך למשהו שנע בין תעוזה לטמטום. האומץ שדרוש כדי להחליט לפתח את מצלמת הסלולר הבאה הוא אדיר והסיכוי להצליח בכך נמוך, אבל בחלק מהמקרים מצליחים", הוא מסביר.

המיקוד של חברות בינלאומיות כמו אפל, אינטל וקוואלקום בפיתוחים הקשורים לראייה ממוחשבת בישראל, תורם לשוק המקומי, אך גם מכביד על חברות מקומיות. "בשנתיים האחרונות החברות הבינלאומיות שכרו מאות אנשי ראייה ממוחשבת. זה מקשה על החברות הקטנות", אומר מנדלוביץ'. "לעובדים בתחום זה זמן מצוין - על החברות זה מקשה", מוסיף שמואל, שהחברה שלו מפתחת מערכות זיהוי מחוות למכשירי מובייל, מחשבים נייחים ומשקפיים חכמות. "החסם האמיתי מבחינת יכולת צמיחה הוא זמינות כוח אדם טוב שאנו יכולים להרשות לעצמנו".

"אין חומרה בלי תוכנה"

בחודש שעבר הציגה חברת Corephotonics מצלמה סלולרית המבוססת על שתי עדשות בתערוכת המובייל בברצלונה. "המהפכות שמגיעות מהחומרה נדירות - פריים־סנס עשתה אחת כזו - והן קורות רק פעם בכמה שנים", ציין מנדלוביץ', מנכ"ל Corephotonics וממייסדי Eyesquad, שנרכשה ב–2007 על ידי חברת הקניין הרוחני האמריקאית טסרה, תמורת 24 
מיליון דולר.

"ביצועי המצלמות בתנאי תאורה חלשה השתפרו מאוד. חברות כמו אפל וסמסונג מחזיקות כל אחת צוות של מאות אנשים שמנסים לקרב את איכות התוצאות של מצלמת המובייל לאלה של מצלמות רגילות. מעבר ליכולות הקיימות במצלמות דיגיטליות, מפת הדרכים העתידית כוללת פיתוחים שממוקדים ביכולות תלת־ממד - תמונות שכוללות מידע גם על עומק, שמאפשרות בין השאר שליטה במכשיר באמצעות מחוות ויכולת מתקדמת לשנות תמונות, ופיצ'רים של שינוי פוקוס לאחר צילום התמונה, כפי שמציעים המוצרים של חברת לייטרו. למעשה, סמסונג ונוקיה כבר מתייחסות לפיצ'רים כאלה בפרסומיהן.

אייל טואג

"בתחום הווידאו נראה גם תוספת של יכולות תלת־ממד כמו פנורמה בתלת־ממד, וגם לבצע מניפולציות ויזואליות על הווידאו. הנדבך הנוסף הוא יכולת הבנה של התמונה - זה מה שעומד בפתח", קובע מנדלוביץ'.

"אין חומרה בלי תוכנה, ולהפך", הוסיף שמואל. בכנס בברצלונה הכריזה eyeSight על חוזה שותפות עם יצרנית הטלפונים הסינית הנחשבת OPPO. החברה הסינית מפתחת כעת סמארטפון שבו תשולב הטכנולוגיה של EyeSight, וזו תאפשר למשתמשים לשלוט במכשיר באמצעות מחוות גוף בלבד. "הראייה הממוחשבת עוברת עכשיו שינוי אדיר - גם באקדמיה וגם מחוץ לה. השינויים האלה הופכים את הטכנולוגיה למשהו נגיש למשתמש הקצה. בשביל זה דברים צריכים להיות בזמן אמת וזה דורש שיפורים משמעותיים בביצועים. בלי חיישנים התוכנה שאנו מפתחים לא יכולה לעבוד. כשזה מיתוסף ליכולות החדשות של שבבי עיבוד גרפיקה, פתאום אפשר לזהות תנועת אצבעות ברזולוציה גבוהה מאוד", 
הוא קובע.

לדברי שמואל, "יש לנו טכנולוגיה שמאפשרת למשתמש להציג למחשב כרטיס ביקור ושהנתונים מהכרטיס יוזנו ישירות לרשימת אנשי הקשר. כדי שדבר כזה יתבצע, צריך תוכנה שתזהה את הסימנים שמופעלת כל הזמן. יש לכך דוגמאות אחרות - למשל, זיהוי מחוות מכל מקום בחדר שיאפשר למשתמש לשנות הווליום בטלוויזיה. היישומים של טכנולוגיות אלה יכולים להגיע למקומות רחוקים, כך ששאלת הפרטיות מתחילה לשחק תפקיד. למשל, לזהות לאן המשתמש מתבונן ולשלוח פרסומות בהתאם לאובייקט שעליו הסתכל, כמו בקבוק מים מינרליים. פה מתחיל גם המקום שעשויה להידרש רגולציה כלשהי על התחום".

פרטיות מול 
ערך לצרכן

בפוסט שפירסמה בסוף השבוע, התייחסה גוגל לרשימת תפישות שהיא מעוניינת לשנות, בכל הקשור לגאדג'ט הלביש גוגל גלאס. "כפי שאמרנו בעבר, ללא קשר להיתכנות הטכנולוגית לכך, החלטנו שלא להוציא משקפיים עם יכולות זיהוי פנים ולא להפיץ משקפיים כאלה לפי משוב שקיבלנו, לא לפני שנוכל לטפל בסוגיות שיכולות אלה מעלות", ציינה החברה.

יומיים לפני פרסום הפוסט של גוגל, פירסם MIT Technology Review כי תוכנת זיהוי פנים שפותחה על ידי צוות הבינה המלאכותית של פייסבוק ופרופ' ליאור וולף מאוניברסיטת תל אביב, הגיעה לדיוק ב–97.3% מהמקרים בניסיון לזהות אם שתי תמונות פנים שונות מתייחסות לאותו אדם. לפי הנתונים שהציג המגזין, התוכנה שפותחה, שזכתה לשם DeepFace, מתקרבת לשיעור הדיוק האנושי - 97.5%. "בדרך כלל לא רואים סוג כזה של שיפור. הגענו קרוב מאוד ליכולת אנושית", ציין בראיון למגזין יניב טייגמן, חבר בצוות הבינה המלאכותית 
של פייסבוק.

טייגמן, ממייסדי פייס.קום הישראלית שנמכרה לפייסבוק ב–2011, נמנה על מוביליו של צוות שהקימה פייסבוק כדי לבחון כיצד התפתחויות עדכניות בעולם הבינה המלאכותית יכולות לסייע לחברה. התוכנה הוזנה ב–4 מיליון תמונות פנים שמשויכות ל–4,000 איש - כ–1,000 תמונות לכל אדם - שבריר מכמות התמונות שמחזיקה פייסבוק עצמה.

"פייסבוק מוכנה לוותר על פרטיות כשיש לכך ערך לצרכן", קובע שוחט. "אחד הדברים שלמדנו בפייס.קום הוא שתפישת הפרטיות קשורה לערך לצרכן. ככל שהערך לצרכן עולה, כך הוא מוכן להגמיש את תפישת הפרטיות שלו. כמה פעמים שכחתם את שם האדם שמולכם? כשאני יכול לקבל את שמו בזמן אמת יש לכך ערך אמיתי, שבסופו של דבר עשוי להצדיק פגיעה מסוימת בפרטיות".

"גוגל גלאס היא וקטור. קריאת כיוון שהעולם רץ אחריה. מה שגוגל הראתה הוא שעצם הצילום אינו מספק, ושיכולת אמיתית שמשתלבת בחיי אנשים דורשת גם ניתוח והבנה של תמונה", אמר מנדלוביץ'. "גוגל גלאס היא רק ההתחלה", מוסיף שוחט. "כיום כשאני משתמש בגוגל גלאס, המידע שאני מקבל מופיע רק בפינת המכשיר. זו טכנולוגיה לא בשלה. בגוגל גלאס חסרה כיום היכולת למפות כל פיקסל שאתה רואה. יכולת שמציעה, למשל, חברת לומוס הישראלית.

"ברגע שכל פיקסל ממופה, אפשר להוסיף מידע על פני המשקף בתצורה הגיונית. השינוי המשמעותי הוא הפעולה המתמשכת - Always On. משקפיים שממופים באופן מלא יאפשרו למשל, שכשאשמע שיר יופיע לי הסימן של שאזאם, שיאפשר לזהות את השיר וגם לרכוש אותו. מכיוון שהמודל העסקי של שאזאם מבוסס על חלוקת רווחים ממכירת שירים בחנויות מקוונות, זה אומר שהיכולת של החברה להגיע ללקוח גדלה 
לאין ערוך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#