"גם אני מתנגד לפיצויים מוגזמים - אבל זו המציאות במדינה. נוזיל את החשמל ב-15%" - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

"גם אני מתנגד לפיצויים מוגזמים - אבל זו המציאות במדינה. נוזיל את החשמל ב-15%"

מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, מודה כי שאף להציג רפורמה עמוקה יותר בחברת החשמל, אבל טוען כי "יש לנו בעיה עם חברות שמנוהלות על ידי העובדים" ■ הוא מצהיר כי לא יוותר על ביטול חריגות השכר ומגדיר את יעדיו: "הקטנת השאלטר שבידי העובדים וייצור פרטי של 42% מהחשמל"

29תגובות

"ויכוח טקטי על אופן הצגת הדו"ח לתקשורת" – כך מגדיר מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, את הסיבה לעיכוב בהגשת דו"ח הביניים של הוועדה להיגוי הרפורמה במשק החשמל, ועדת יוגב, שבראשה הוא עומד.

"הוויכוח הטקטי" כלשונו של יוגב, הסתיים בהשמטת ההתייחסות בדו"ח לתעריף החשמל העתידי, בעמעום פרטי ההתייעלות שלהם תתחייב חברת החשמל - וכן בשכירת משרד ייעוץ פיננסי מלווה על ידי הוועדה, כדי שייתקף את המודלים הפיננסיים שהכינה, ושנסמכו עד כה על אלה שהכינה חברת טאסק מטעם חברת החשמל.

"היה ויכוח על כמה לשלם ועל איזה תנאים לתת לעובדים נשארים ופורשים, והאם לעבוד לפי הגישה שבה משלמים לעובדים רק את מה ששווה ההתייעלות", מאשר יוגב. "השאלה היתה, למשל, מה הרווח נטו שצריכה תוכנית ההתייעלות לזקוף על פני עשר שנים, כשהוויכוח נע בין חיסכון של 1–2 מיליארד שקל לבין דרישה לרווח של 3–4 מיליארד שקל".

לדברי יוגב, "החשבת הכללית והממונה על השכר בעד המהלך. יש שחושבים שצריך להשלים את המודל שלנו, לא להסתמך על טאסק, להראות שיש הפחתת תעריף ולהתחייב לה. אנחנו בתהליך לבחירת יועץ פיננסי כבר שלושה חודשים, ואני מקווה שבשבוע־שבועיים הקרובים ניקח מישהו".

מה חוזה המודל של טאסק לתעריף בעקבות יישום הרפורמה?

חיים טרגן
עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

"הם טוענים שהתעריף הממוצע למשק יירד ב–11%–12%. לפי חישובי הצוות בוועדה זה יהיה 15%, וצריך לזכור שלחברת החשמל יש אינטרס בהפחתה מינימלית של התעריף".

בכמה היה צריך התעריף לרדת אילולא הרפורמה?

"התעריף לא יירד, כי אם לא הרפורמה, הציבור ממילא היה צריך לממן את פשיטת הרגל של חברת החשמל - כלומר גם לאי־יישום רפורמה יש מחיר. לפי הערכות רשות החשמל, זרימת הגז הטבעי מתמר לבדה אמורה היתה לחסוך 25% מהתעריף. אבל בניכוי השקעות נדרשות ברשת, כניסת יצרני חשמל פרטי וסבסוד האנרגיות המתחדשות - ההוזלה ב–2015 היתה מסתכמת ב–14%–15% בלבד".

כלומר, תעריף החשמל לא יממן בשום צורה את הרפורמה?

"יש נוסחה עם מבנה תעריפי ברור לגבי שבע השנים הבאות. על פניו, לא צריך לממן את הרפורמה באמצעות התעריף, היות שגם אם תהיה בעיית גישור מסוימת - היא תיפתר בזכות ה–6 מיליארד שקל שנזרים לחברה מהיום הראשון, לאחר מחיקת חוב החברה למדינה".

השרים גיבו הסדר זה?

"השרים הבהירו בתחילת הדרך כי הרפורמה תוביל להורדה של 10% לפחות במחיר החשמל, תבטל את הטבת החשמל חינם ותפחית את הסיכון הפיננסי של חברת החשמל. אם נשיג את היעדים האלה - אני בטוח שהדרג הפוליטי יתמוך, ואם לא נשיג, זו תישאר עוד חוברת שידברו עליה בעוד כמה שנים".

"ללא הנפקה - נגבה 5 מיליארד ש' מהציבור"

משרדי חברת החשמל
יובל טובול
עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

האיום של חברת החשמל בקריסה פיננסית מוצדק?

"החברה טוענת שבלי רפורמה, יהיה לה קשה למחזר חוב. גם רווחיות קטנה יחסית לא תפתור את הגיבנת שבה היא נושאת, ושבגינה העמדנו לה ערבויות מדינה. אם תימשך המגמה של מעבר כל הצרכנים הגדולים במשק ליצרני חשמל פרטי - החברה תפסיד כסף".

אז למה הם מתנגדים לרפורמה?

"עובדי חברת החשמל מתנגדים להנפקת מניות החברה, מה שיביא לחוסר של 4–5 מיליארד שקל ברפורמה, שאותם ניאלץ לגבות מהציבור. הם גם מתנגדים לביטול חריגות השכר והטבת חשמל חינם. הנהלת החברה והעובדים מתנגדים למתווה של הפרטת תחנת אשכול באשדוד בתמורה למסירת פרויקט התחנה הפחמית השנייה באשקלון לידיהם. הם טוענים זו השקעה גדולה מדי, לא סביבתית, ורוצים להסתפק ב–51% ממניות התחנה. אנחנו, לעומת זאת, מתעקשים שהיזמות הפרטית תהיה רוב בסחר התחרותי בחשמל, ואילו חברת החשמל תחזיק בו בעתיד 20–30% בלבד".

אגב, נראה לך תקין שהנהלת חברת החשמל חוברת לעובדים ויוצאת נגד בעלי המניות?

"כן. הם צריכים לראות רק את טובת החברה, ולא חייבים לראות את אינטרס כל המשק".

נראה שהחברה זוכה לשריון הפעלה לתחנותיה, בעוד שליזמות הפרטית לא יישאר מקום.

עופר וקנין

"רוב התחנות של חברת החשמל יזכו להסכם מימון מלא, אבל לא להגדרת Must Run (הפעלה בכל מחיר, א"ב). הן יופעלו רק כשיהיה צורך, והרעיון הוא שביקושי היתר ישורתו על ידי היצרנים הפרטיים".

לפי הרגולציה שיצאה לייצור פרטי, לא נראה שיישארו יזמים כדי לענות על כך.

"אנחנו תומכים ברגולציה שתאפשר לשחקנים שכבר בקנה לקום. יכול להיות שיהיו שינויים בשימוע שפירסמה רשות החשמל. צריך לקחת בחשבון שיש גם אינטרסים ודרישות שמעבר לנחוץ, כמו התחייבות רכישה מצד המדינה - שיהיו על חשבון הצרכן".

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

מתווה הרפורמה חוקק כבר ב–2007. למה בעצם אתם לא מיישמים את החוק הקיים?

"פיצול החלוקה לא משמעותי לציבור. כל המומחים ששמענו אמרו שזו טעות ללכת בגישה של 'זבנג וגמרנו'. צריך לעשות מהלכים בזהירות ובתהליכים ארוכים, תוך שמירה על עודף ייצור חשמל".

הממונה על ההגבלים העסקיים טען במפורש כי זו טעות להשאיר הולכת החשמל בידי המונופול ולא לאפשר תחרות בחלוקה.

"הקצנו למחלקי משנה פרטיים נתח של 10%. תחרות מלאה במגזר זה לא משמעותית לצרכן, וממילא רצוי שתהיה מנייה חכמה לפני במפתחים אותה. לכן נכון יותר לחכות עם המהלך הזה לעשור הבא".

"דרישות הוועד סבירות"

במבט מהצד, נראה כאילו ממשלת ישראל ויתרה על הרפורמה המקורית לטובת רפורמה־לייט שאותה תוכל "להעביר" מול ועד העובדים של חברת החשמל, בעוד שזה לא הפחית במאום את דרישותיו הכספיות, והוא עתיד לקבל את מלוא התרומה בעבור תכנית התייעלות מורחבת שלא נושאת בבשורה מהותית למשק החשמל.

"זו לא רפורמה ריאליסטית, אלא הרפורמה שהיתה צריכה לקרות, למעט הוצאת קצת יותר ייצור לפרטי" - מתנגד יוגב לתיאור המוצע. "הייתי מעורב במשאים ומתנים מול החברה עוד מ–2007, ומעולם לא היו דיבורים על מתווה הרפורמה המקורי. תמיד היה זה 'נון פייפר' כזה או אחר, ובאחרון מ–2010 - לא דובר כלל על הפרדה מבנית בייצור.

"גם לפי תפישת עולמי, לא צריך לשלם לעובדים יותר מדי בעד הסכמה לרפורמה מבנית. אבל אם עושים מהלך התייעלות חריף - וכל עוד לא הצלחנו לשנות את כללי המשחק שבהם ועדים חזקים מטילים וטו על פיטורי עובדים - אז חייבים ללכת להסדר כזה של פנסיה מוקדמת. אני נמנה עם ראשי המתנגדים להגזמות האלה, אבל זו כרגע המציאות, אלה החוקים ואלה בתי הדין לעבודה שיש לנו".

אבל איפה מותחים קו אדום?

"זו בדיוק השאלה. לתת לעובדים החזקים במשק מענקים קיצוניים כדי שיסכימו להציל את הבית שלהם - זה לא הגיוני ולא יהיה".

כלומר, ההטבות שחברת החשמל הציעה לעובדים לא ימומשו?

"אני לא יודע מה הציעו. צריך גם לנתח בנפרד את המענקים בגין התייעלות לבין אלה שבגין הרפורמה. מענק של 50 אלף שקל לכל עובד נשאר ותוספת קבועה לפנסיה אל מול תועלת משקית גבוהה פי 5 ובהשוואה לכל רפורמה אחרת שאני מכיר - זה פחות או יותר סביר".

עקרונית, מדוע לתת מענק בעד רפורמה שלא רק שאינה פוגעת בזכויות העובד, אלא אף מחזקת את מקום עבודתו?

"יש בעיה עם חברות שמנוהלת על ידי העובדים, ולא על ידי ההנהלה או המדינה. עם זאת, אני מסכים שעובדים יכולים לקבל פיצוי בגין ויתור על וטו, מעבר לחוזים אישיים ונשיאה במטלות נוספות היות שכוח האדם מצטמצם.

"עדיף לא לתת תוספות לאנשים שמרוויחים ממילא הרבה, אבל בשביל זה צריכה המערכת הפוליטית לשנות את כללי המשחק, לאסור שביתה בשירותים חיוניים - ואז ניתן יהיה אולי לפתור את העיוות. זה עיוות קשה כשהעובדים החזקים והמאורגנים זוכים למשכורות גבוהות בצורה קיצונית - אבל זה יעד חשוב לאפשר רפורמה שתקטין את השאלטר שבידם ותאפשר כניסה של 40% ייצור פרטי".

והרפורמה מקטינה את השאלטר?

"אם תהיה הסכמה על סעיפי הגמישות הניהולית, תהיה הקטנה - גם אם הוועד ימשיך להיות חזק, ואני לא משלה את עצמי שלא. לצד הגברת התחרות בייצור, היכולת של הוועד בעוד 10 שנים להעלות דרישות בלתי סבירות בגין שינויים שלטובת המשק תקטן".

כלומר עד אז, אתה מציע רפורמה שמותירה ועד חזק על השאלטר.

"חברת החשמל תהיה ב–2025 עם פחות עובדים ובשוק תחרותי. גם בזק חזקה כיום, אבל חלשה מכדי להשתמש בתשתית שלה כשאלטר. אתה יכול להגיד שהשינוי לא מספיק - והייתי שואף לכך שהחברה תרד מתחת ל–50% ייצור עד לסוף העשור, אבל השינוי עדיין מרשים".

נטען לגביך שהרפורמה בעבורך היא יעד ולא אמצעי, ולכן אתה חותר לרפורמה בכל מחיר.

"אני לא חושב שיש מחלוקת על כך שנדרשת תוכנית מקיפה במשק החשמל, והעובדה שהוצאנו דו"ח חד־צדדית ולא התפשרנו מעידה על התשובה. אני לא מאלה שנרתעים ממאבק אמיתי כדי להוביל לשינוי אמיתי. הרפורמה בנמלים יצרה שינוי עמוק, גם אם זה לקח עשר שנים במקום שלוש, ואף אחד לא חלם ב–2004 על נמלים פרטיים. גם ברכבת ישראל יש צמיחה משוגעת - קמו חברות בנות, יש מיקור חוץ ומי שישבה על השאלטר כבר לא נמצאת בסביבה".

עלו טרוניות שאתה פועל לבדך ולא "סופר" אף אחד בממשלה.

"מוניתי לעמוד בראש המהלך - ואני מבצע את מטלתי. היה לנו צוות מגוון ומורכב, ולא פשוט ליצור תוכנית שמקובלת על כולם. על הנייר שמתפרסם היום יש הסכמה, וגם אם עדיין לא סגרנו מה נשלם, עדיין חייבים לייצר מצב שבו כמה שיותר שחקנים מגיעים להסכמה על מתווה מסוים".

כיצד תגיבו לנקיטת עיצומים?

"אנחנו לא מתכוונים לשנות את עמדתנו בגלל עיצומים - גם אם מישהו בצד השני חשב שלא נפרסם דו"ח בגלל בלאגן. אף אחד לא יוותר על הנושאים שבגינם התפוצץ המשא ומתן: ביטול חריגות השכר והשבת הכספים ששולמו ביתר, ביטול הטבת חשמל חינם, הנפקת מניות והפרטת תחנת אשכול. זו עמדתנו הנחרצת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#