חכו רגע לפני שאתם מפריטים - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
החברות הממשלתיות

חכו רגע לפני שאתם מפריטים

הנימוק הכלכלי שהוצג - התייעלות וניצול מיטבי של הנכסים - טעון הוכחה ■ יש חברות ממשלתיות המתנהלות היטב, ויש חברות שהופרטו במחירים שערורייתיים, ועתה הן מבצעות תספורות

2תגובות

כפי שנחשף באחרונה ב–TheMarker, המדינה מתכננת הפרטת ענק של 19 חברות ממשלתיות, והתוכנית האסטרטגית למתווה ההפרטה תעוצב בידי חברת הייעוץ מקינזי. מנהל רשות החברות הממשלתיות בישר על כך קודם לאנשי ה–OECD. הוא סבור שהתבונה הכלכלית כאן מובנת מאליה. האומנם?

במדינות רבות במערב שהפריטו חברות ממשלתיות ותשתיות על ימין ועל שמאל, יש עתה מחשבות שניות ורובן חדלו ממדיניות ההפרטה. הן הבינו את מה שמקבלי ההחלטות אצלנו מסרבים להפנים: הפרטה היא סוגיה חברתית בעלת השלכות לטווח ארוך, ולא עניין להנחות סרק בדבר עליונות המגזר העסקי. חשוב להחליט קודם כל מה אין מפריטים, ואם נכון להפריט. יש ללוות זאת בנימוקים כלכליים, חברתיים וסביבתיים שנבדקו היטב. רשות החברות ומשרד האוצר מעדיפים להפריט בחשאי.

הנימוק הכלכלי שהוצג - התייעלות וניצול מיטבי של הנכסים - טעון הוכחה. יש חברות ממשלתיות המתנהלות היטב, ויש חברות שהופרטו במחירים שערורייתיים, ועתה הן מבצעות תספורות ועלולות לפשוט רגל, כמו צים. גם ההפך נכון: יש חברות ממשלתיות כושלות ויש חברות מופרטות משגשגות. בקיצור, הנימוק הילדותי שהשוק עדיף וש"מדינות לא יודעות לנהל" התחלף במדינות מתוקנות בגישה רציונלית יותר שלפיה נטל ההוכחה הוא על מי שמציע להפריט. הרי אם החברה היא ממשלתית, היא אינה רק עסקית ויש להבטיח את האינטרסים הציבוריים שהביאו להקמתה. מכאן שכשיש ניגוד בין אינטרס ציבורי ובין שיקול עסקי בחברה ממשלתית - הראשון גובר. המדינה תפקח על החברות שיופרטו, מבטיחים לנו. ואולם, האם מדינה שלא יודעת לנהל, תדע לפקח?

תומר אפלבאום

רשות החברות מודה שכשלה. היא זקוקה למקינזי שתתכנן עבורה, ורשויות עסקיות שיפקחו במקומה. ואם מפריטים גם את הפיקוח, מי ישמור על האינטרסים שלנו, האזרחים? מדוע רשות החברות הממשלתית בחרה בשיטה של הנפקת מניות מיעוט לציבור? לא ברור. לכאורה מהלך זה משאיר את השליטה בידי המדינה, אולם החשש הוא שמדובר בצעד חשאי ראשון בדרך להפרטה מלאה. היו דברים מעולם.

מטרה אחרת היא לנתק את החברות הממשלתיות מהדרג הפוליטי ומשליטה כוחנית של ועדי העובדים. מטרות ראויות, אבל מי מפריע לממשלה לעשות זאת בלי להפריט? המינויים הפוליטיים, שהם הסיבה העיקרית לכישלונן של חלק מהחברות, הם מעשה ידיהם של שרי הממשלה ובראשם שר האוצר.

תולדות השחיתות בחברות כמו חברת החשמל וחברות הנמלים רצופות אמביציות ותככים של השרים המופקדים עליהן. כשהעניין יוצא משליטה, במקום לסלק את השר ואת אנשי שלומו, "שוברים את המונופולים". כדאי ללמוד על כישלונות ההפרטה של תשתיות במקומות אחרים, במקומות שבהם נוצרה ריכוזיות פרטית חסרת רסן או התברר שהמונופול טבוע באופי המוצר/השירות עצמו. לאחר הפרטה, גם חלקית, חלה לעתים קרובות ירידה ברמת השירות, עלייה במחירים - ולפעמים שתיהן.

למדנו ש"התייעלות" עשויה להיות מסווה למכירת נכסי ציבור למקורבים, להגברת הריכוזיות וליצירת שכבת בעלי הון שרכשה חברות ממשלתיות בכספים לא לה. האם החברות שיופרטו ישפרו את השירות, לא יעלו מחירים, לא יעסיקו עובדי קבלן בתנאי ניצול ולא יפגעו באיכות הסביבה? ואם יש מי שמשתמש ברצינות בנימוק של שחיתות במגזר הציבורי כדי להצדיק הפרטות, נזכיר למשל את אנרון, שהוכיחה סדרי גודל של שחיתות שמעטים כמוה בזירה הציבורית; ואת סימנס, שלא נרתעה מלשחד דירקטור מכובד בדירקטוריון של חברת החשמל שלנו. שוחד דורש שניים. על כל פקיד ממשלתי משוחד יש בדרך כלל איש עסקים מהצד השני.

כדי שנשתכנע שיוזמי הפרטת הענק הזו אכן יודעים מה הם עושים, עליהם לפרסם ברבים תוכנית מנומקת של יעדי ההפרטה, ושל ההשלכות הכוללות של הפרטת כל אחת מהחברות הממשלתיות שמדובר בהן.

הכותב הוא ראש פרויקט אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגיית הרגולציה במרכז חזן במכון ון ליר ולשעבר נציב שירות המדינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#