עד שנשיג 
שוויון אמיתי - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עד שנשיג 
שוויון אמיתי

נשים רבות מפנימות את התפישה החברתית שלפיה הן ראויות לשכר נמוך, ומביאות את הגישה הזאת לשיחות השכר. המעסיקים מנצלים זאת ונהנים מן ההפקר

4תגובות

לפני כעשור הייתי חברה בצוות משימה של נציבות המחקר באיחוד האירופי, שבדק את שיעור השתתפותן של נשים בתפקידי מחקר ופיתוח (מו"פ) בתעשייה. הממצאים היו עגומים. שיעורי ההשתתפות של נשים במו"פ היו נמוכים מאוד - רק 16.5% מעובדי המו"פ בשווייץ ורק 19.6% מעובדי המו"פ בנורווגיה, למשל. מאז חל אמנם שיפור, אך קטן מאוד ולא מספק.

נהוג לומר שהבידול המגדרי מתחיל כבר באקדמיה. ואמנם, שיעור הסטודנטיות במקצועות ההנדסה באירופה היה אז כ–20%, לעומת 80% גברים. אלא שהאפליה המגדרית אינה מתחילה בגיל 18. התרבות שלנו גורמת לנשים להפנים כבר מילדותן את ההנחות המגדריות בנוגע ל"גבריותם" של מקצועות טכנולוגיים. בתי, למשל, חוותה זאת כבר לפני כ–15 שנה, כאשר השתתפה בחוג העשרה בנושא חלל וטכנולוגיה. המדריכה שאלה אותה אם לא מפריע לה להיות הבת היחידה בקבוצה. תשובתה היתה: "אני באה לחוג מפני שהנושא מעניין אותי, ולא בגלל החברה".

עצם השאלה צריכה להטריד אותנו, כמו גם המחשבה על ילדות שאינן עונות כך. אגב, כיום בתי היא סטודנטית לפיסיקה ומתמטיקה, ולשמחתי איש לא ניסה להסיט אותה מהמטרה. אלא שאין בכך די, כי לאחר הלימודים ממתין לנשים תהליך קבלה לעבודה ומשא ומתן על התנאים והשכר. נשים מתקשות באופן עקבי להשיג שכר ותנאים כמו אלה של גברים בעלי נתונים דומים. בארה"ב, למשל, נשים בתעשיית המחשוב מרוויחות בממוצע 76% מהשכר שמקבלים עמיתיהן הגברים.

רבים ניסו להסביר את פערי השכר בשלל דרכים. טענות כאילו נשים עובדות פחות שעות הופרכו מזמן. הוכח גם שבקרב אוכלוסייה שעובדת יותר מ–50 שעות בשבוע ויותר מ–50 שבועות בשנה, השכר של נשים הוא 83% בלבד משכרם של גברים באותו תפקיד. לדאבוננו, האפליה המגדרית עדיין ממלאת תפקיד. מה שמתסכל לא פחות הוא העובדה שנשים רבות מפנימות את התפישה החברתית שלפיה הן ראויות לשכר נמוך, ומביאות את הגישה הזאת לשיחות השכר. המעסיקים מנצלים זאת ונהנים מן ההפקר. בנוסף לכך, נשים נוטות לייחס חשיבות רבה יותר מגברים למצב הארגון, וזה משפיע לעתים קרובות על האופן שבו הן מנהלות משא ומתן על שכרן.

אני מאמינה שהגדלת מעורבותן של נשים בתפקידי מו"פ בהיי־טק הוא גורם חיוני להצלחה. אי־שוויון מגדרי מביא בהכרח להחמצה של חוקרות מוכשרות. הערך של גיוון תעסוקתי (Diversity) חיוני להשגת מצוינות, וידוע כמפתח להצלחה בארגונים רב־לאומיים. עם זאת, אין די בהגדלת שיעור הנשים במו"פ, ויש לעודד שוויון בתנאי ההעסקה של נשים בהשוואה לאלה של גברים.

איור: שרונה גונן

ב–EMC ישראל מועסקים יותר מ–1,000 עובדים, ואני גאה לציין כי שיעור הנשים במשרות טכנולוגיות והנדסיות גבוה ושתנאיהן שווים לאלה של הקולגות הגברים. ככל שיש יותר נשים בצמרת הארגון, נשים אחרות חשות נוח יותר לבטא את עצמן. במציאות ארגונית כזאת אין צורך באפליה מתקנת, מאחר ששוויון מגדרי מתפתח בסביבה שאינה מדכאת אותו. בשנים האחרונות אפשר להבחין בניצנים של שינוי חברתי אמתי שמגיע "מלמטה". יותר ויותר זוגות שוויוניים מחלקים ביניהם את נטל הפרנסה ואת מטלות הבית וגידול הילדים. אני קוראת הן לעובדים הן למעסיקים לחתור לשוויון מגדרי בכל ההיבטים של שוק העבודה. האפליה המגדרית לא תיעלם ביום אחד, ולכן יש צורך במאמץ עקבי ומתמשך לצמצום הפער הלא־מוצדק בתנאים ובשכר, עד שנבטיח שעתיד בנינו ובנותינו יהיה מעוגן בתרבות שוויונית, שמתייחסת לכל עובד או עובדת על בסיס כישורים, יכולות וביצועים בלבד.

הכותבת היא סגנית נשיא ב–EMC Corporation, ולשעבר המדענית הראשית במשרד התמ"ת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#