להבדיל בין צורכי ביטחון לצורכי הביטחוניסטים - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להבדיל בין צורכי ביטחון לצורכי הביטחוניסטים

בעיות הביטחון של ישראל הופכות בעבור הביטחוניסטים לאמצעי להשגת רווחים כספיים, כי אין כמו רמטכ"ל במיל' כדי להסביר לאזרחים מדוע נפט ישמור על חוסנה של המדינה והגז הוא שייתן מענה ל"נפט הערבי"

6תגובות

כ–5 מיליארד שקל בשנה, כ–10% מסך תקציב הביטחון, מוצאים מדי שנה על גמלאות לעובדי מערכת הביטחון - סכום אדיר שנובע לא רק ממספר הגמלאים, כי אם גם מתנאי הפרישה יוצאי הדופן שמספקת מערכת הביטחון על שלל ארגוניה.

הפנסיה היא רק סימפטום לעובדה שהחברה הישראלית נשלטת הלכה למעשה על ידי השיח הביטחוני. הביטחון נהפך עם השנים לכלי לשימור כוחם הפוליטי והכלכלי של "הביטחוניסטים", קבוצה מצומצמת של בכירים בהווה ובעבר במערכות הביטחון. שימור השיח הביטחוני מאפשר לאותה קבוצה למקסם את השפעתה על הציבוריות הישראלית, ובמקביל גם את יכולת ההשתכרות שלה מאותו שיח - הן ישירות באמצעות הפנסיות המורחבות והן בעקיפין, בגופי השלטון השונים ובגופים הכלכליים שמעוניינים גם הם למעט מאותה "הילה ביטחונית".

אין כמו סיבות ביטחוניות כדי לתת לגיטימציה ותקציבים לכל אינטרס. כל פרויקט מסחרי מבקש תמיד להקיף עצמו באנשי ביטחון שייתנו לו את אותה הילה קסומה ויסבירו למה דווקא הוא חשוב לביטחונה של ישראל. כך נהפכו רבי אלופים ואלופים במיל' ליושבי ראש של חברות נפט מצליחות יותר ופחות, רק כדי לשווק אותן כפתרון לבעיותיה הביטחוניות של ישראל. ביטחוניסטים אחרים נהנים גם הם מההילה הביטחונית הישראלית, ומשווקים עצמם בעולם כמומחי ביטחון לכל המרבה במחיר.

נוצר מצב שהשיח הביטחוני משרת את יוצאי מערכת הביטחון, לא רק בתקופת שירותם הצבאי והביטחוני, אלא גם ולעתים ביתר שאת לאחריה. בעיות הביטחון של ישראל הופכות בעבורם לאמצעי להשגת רווחים כספיים, כי אין כמו רמטכ"ל במיל' כדי להסביר לאזרחים מדוע נפט ישמור על חוסנה של המדינה והגז הוא שייתן מענה ל"נפט הערבי".

בינתיים, נשארים מאחור אזרחי ישראל, נטולי הדרגות והסכין בין השיניים. הם צריכים לקום כל בוקר ולהודות לאליטה הביטחונית על שהיא שומרת עליהם, להקצות עוד ועוד תקציב למערכת הביטחון, לעובדיה ולגמלאיה, ולהסתכל בהערצה על הקצינים הבכירים במיל' שמשווקים את תוצרתם המסחרית ככורח ביטחוני.

עופר וקנין

הגיע הזמן "לאזרח" את השיח הישראלי. נכון, יש איומים ביטחוניים וצריך לתת להם מענה, אבל אסור להמשיך לאפשר לקבוצה קטנה של אנשים להשתמש בביטחון כקרדום לחפור בו בדרך לעוד השפעה ועוד כסף. הגיע הזמן שנדע להבדיל בין צורכי הביטחון לצורכי הביטחוניסטים, ולהבין כי גם קצינים בכירים חוטאים לעתים בקידום תועלתם האישית, ועושים זאת בסיוע מעמדם וסמכותם הביטחונית.

האינטרסים של מרבית אזרחי ישראל שונים מאלה של הביטחוניסטים. רובנו רוצים יותר רווחה ופחות יוקר מחיה, והדרך המרכזית לעשות זאת היא באמצעות הפחתת תקציב הביטחון על חלקיו השונים. ניתן יהיה לעשות זאת רק אם נבין כי השיח הביטחוני לא יהיה שמור רק לביטחוניסטים, ולא נפחד לנסות ולנפץ את אותן פרות ביטחוניות קדושות ששימורן הוא שימור כוחה של קבוצה קטנה מאוד באוכלוסייה.

הכותב הוא חבר כנסת מסיעת מרצ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#