הממשלה לא מקיימת את החוקים שהיא חוקקה בייצוג נשים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תקרת הזכוכית

הממשלה לא מקיימת את החוקים שהיא חוקקה בייצוג נשים

דו"ח המבקר ליום האשה הבינ"ל מציג מצב עגום בייצוג נשים במגזר הציבורי ■ הגופים הפחות ידידותיים לנשים: המשטרה, מד"א התעשייה האווירית וביטוח לאומי

8תגובות

"מנתוני נציבות שירות המדינה עולה כי קיים תת־ייצוג של נשים בדרגי הניהול הבכירים", קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, כשהוא מפרט את ממצאי הדו"ח המיוחד שהוציא לקראת יום האשה הבינלאומי. על אף שרוב עובדי השירות הציבורי הן עובדות (64%), חלקן בדרג הבכיר הוא 32%–34% , בדרג השני 36% ובדרג השלישי 39%–42%.

מהדו"ח עולה כי הייצוג הגדול של בכירות במשרד המשפטים משפיע מאוד על הנתונים. בניכוי עובדות משרד המשפטים, מספר הבכירות צונח ל–11%–13% בלבד. בשורה רעה נוספת היא כי מאז 2008 לא חל שינוי במספרים, מה שמוכיח יותר מכל את תקרת הזכוכית שבה נתקלות נשים גם במגזר הציבורי .

המבקר מזכיר קביעה של בג"ץ מ–1959 לפיה על השרים לפעול לקביעת ייצוג הולם של נשים, ואולם "כל ממשלות ישראל לא פעלו ליישום חובה זו - הן לא גיבשו מדיניות לאומית מוצהרת ולא קבעו יעדים או מנגנונים לאכיפת דרישות החוק", כותב המבקר. במלים אחרות, שפירא טוען כי לא לחינם מצבן של נשים במגזר הציבורי כה עגום. ממשלות ישראל פשוט לא חשבו שהן צריכות לפעול למען קידומן באופן אינטנסיבי וברור. המבקר מפנה אצבע מאשימה ברורה לעבר נציבות שירות המדינה ש"קיימה את החלטות הממשלה לכאורה באופן חלקי כדי לצאת ידי חובה. היא ביצעה פעולות מעטות וטכניות ולא קיימה מנגנוני מעקב ואכיפה".

נשים נתקעות 
בניהול הזוטר

ייצוג הנשים הדל בקרב מנכ"לי משרדי הממשלה הוא תופעה עגומה במיוחד. מבין 30 מנכ"לי משרדים שכיהנו באוקטובר 2013, רק שש היו נשים. מדובר בנתון גבוה יחסית לעובדה שב–13 המשרדים שערך המבקר את ביקורתו כיהנו ב–2007–2011 היו 34 מנכ"לים, מהם רק אשה אחת.

"אי מינוי אשה לתפקיד מנכ"ל עלול להביא מסר שגוי, שעלול לחלחל למשרד ולהנהלתו ולגרום, בין היתר, לאי מינוי נשים גם לתפקידים בכירים אחרים", כותב המבקר.

שיעור הנשים הוא שליש בדרגי סמנכ"ל ומשנה למנכ"ל, ובדרג השלישי והרביעי חלקן של הנשים הוא כ–50%, אך למעט משרד האוצר, מדובר עדיין במספר קטן משיעורן בכלל עובדי המשרד. במשרד הביטחון והדתות יש ייצוג קטן במיוחד לנשים - מעולם לא עמדו בראש משרדים אלה נשים, אך גם אין סמנכ"ליות, וחלקן של הנשים בדרגים השלישי והרביעי קטן יחסית - 22% במשרד הביטחון ו–36% במשרד הדתות.

בדרג שני הבכיר מכהנות 125 נשים, כמחצית ממספר הגברים - 246. בדרגים השלישי והרביעי (ניהול זוטר) יש יותר נשים מגברים - 677 לעומת 662. ההסבר ברור - גברים מתקדמים מעלה בסולם הדרגות, לעומת הנשים, שנותרות תקועות בדרגי ניהול זוטרים.

דרור ארצי

משרדי ממשלה 
ללא נשים בכירות

שני משרדי ממשלה אינם מעסיקים נשים כלל בדרגים הגבוהים – משרד הביטחון ומשרד הדתות. אמנם 53% מעובדי משרד הביטחון הן נשים, אך בדרג ראשון או שני אין נשים, ובדרגים שלישי ורביעי רק 22%. במשרד לשירותי דת המספרים דומים למדי.

המשרדים המצטיינים בהעסקת נשים במעגל השני הם משרד הפנים (55% נשים) הבינוי השיכון (47% נשים) הבריאות (46% נשים) ומשרד הכלכלה (43% נשים).

במשרד המשפטים רק 32% ממנהלי המעגל השני הן נשים, אך שם ניתן למצוא את מירב הנשים במעגל השלישי והרביעי - נמוך רק ב–1% ממשרד הבריאות.

במשרד האוצר אחת מכל ארבעה אנשי דרג שני היא אשה, ואחת מכל שתיים מאנשי הדרג השלישי והרביעי. קצת מעליו משרד ראש הממשלה, שם כל סמנ"כל שלישי הוא אשה.

גיל כהן-מגן

בתי החולים: רופאות - יש; מנהלות - אין

1,500 מבין 3,100 רופאים בבתי החולים הממשלתיים הכלליים הן נשים. לכאורה, מדובר בבשורה טובה, אך מבין עשרת בתי החולים שנסקרו לא נמצאה אף מנהלת אחת. יש לציין כי בתי החולים העמק וכרמל לא נכללים בסקירה, ושניהם מנוהלים על ידי נשים - היחידות במערכת הבריאות. בקרב סגנים נרשמו חמש נשים מתוך 21 גברים. בקרב סגל ניהולי בכיר (מנהלי מחלקות ועוד) רק 9% הם נשים.

ועדות האיתור מתעלמות מהנהלים

ב–2009–2011 הוכרזו 40 ועדות איתור שונות לתפקידים בכירים במגזר הציבורי, אליהן ניגשו 909 מועמדים, רק 211 מהם היו נשים. המבקר מזכיר כי ועדת איתור היא גורם פרו־אקטיבי, שרשאי לפנות למועמדים פוטנציאליים ולעודד אותם לגשת למכרז, ובכך לעודד נשים להצטרף - אך הדבר כמעט שלא נעשה. 33 ועדות המליצו על גברים לתפקידים בכירים, ארבע מהוועדות המליצו על נשים, ושלוש ועדות המליצו על גבר ואשה. באף אחד מהוועדות לא דנו בהעדפה מתקנת, אף שנוהל ועדות איתור קובע כי על הוועדה לחשוב גם במושגים אלה. אפילו בוועדות שבהן המליצו על גבר ואשה בעלי כישורים דומים נמנעו החברים מלהמליץ על המועמדת כחלק מתהליך העדפה מתקנת.

עלה תאנה במשרדי הנוהל של נציבות שירות המדינה קובע כי בכל משרד ממשלתי תהיה ממונה על מעמד האשה. המינויים אכן יצאו לפועל, אך התפקיד התגלה כלא רלוונטי, מכיוון שנציבות שירות המדינה לא פירטה את הסמכויות, התפקידים וגם את הכלים שיעמדו לרשותן של הממונות על מעמד האשה. כך נוצר מצב של תפקיד מרוקן מתוכן, וקיום ההוראה נעשה כדי יציאת ידי חובה בלבד.

בתעשייה האווירית אין בכירות

במארס 2007 קבעה הממשלה כי נשים וגברים ימונו באופן שווה לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, ובתוך שנתיים יושלם מהלך של השוואת המספרים. למרות זאת, רק ב–76 מ–113 חברות ממשלתיות היה בסוף 2012 ייצוג הולם - ורק בחברות הקטנות יותר. מבין החברות שהמבקר קורא להן "משמעותיות", כלומר החברות הגדולות, רק ב–16 מתוך 28 היה ייצוג הולם.

מספרים אלה אמורים להשתנות באופן דרמטי עם סיום תהליך בחירת נבחרת הדירקטורים, שתכניס עוד 500 נשים וגברים במספר שווה לתפקיד. מבין 59 יו"רים היו רק עשר נשים, ובחברות המשמעותיות מבין 22 יו"רים היו רק שתי נשים. ב–68 חברות היתה הגמוניה גברית לחלוטין בהנהלה.

הנה כמה דוגמאות מקוממות במיוחד: התעשייה האווירית - מתוך 16 אלף עובדים רק 2,500 נשים, חלקן בתפקידי הנדסה. 1,000 מהן מדורגות בארבע הדרגות המקצועיות הגבוהות, אך המנכ"ל ו–20 חברי ההנהלה הם גברים, בדרג הניהול השני יש 20 גברים ואף אשה, ומתוך 43 מנהלים בדרג השלישי יש רק אשה אחת.

בעמידר הועסקו ב–2012 530 עובדים, מהם 310 נשים, אך מתוך 24 חברי ההנהלה יש רק שתי נשים.

מתוך 13 אלף עובדי חברת החשמל יש רק 2,500 נשים, אך מעולם לא כיהנה שם מנכ"לית. ב–2012 רק אחת מתוך 29 חברי הנהלה היתה אשה, אף לא אשה אחת בדרג שני, ורק תשע מתוך 95 מנהלים בדרג שלישי הן נשים.

רוב העובדות נשים, המנהלים - גברים

המצב בתאגידים סטוטוריים לא טוב יותר. מתוך 11 שנבדקו, רק ברשות השידור מספר הנשים בהנהלה היה יותר ממחצית, ואולם רובן התפטרו מאז הבדיקה. בשלושה תאגידים אחרים המספר היה נמוך במיוחד - העומדים בראש מועצת מקרקעי ישראל, מועצת רשות ניירות ערך, ומועצת רואי החשבון הם גברים.

יצוג זעום במיוחד לנשים בכירות נרשם גם במקומות שבהם עובדות בעיקר נשים, כמו בשירות התעסוקה וברשות שדות התעופה. המצב גרוע במיוחד בביטוח הלאומי, שם 80% מהעובדים הן נשים, אך בדרג השני רק 11 מבין 24 המנהלים הן נשים.

גופים לא 
ידידותיים לנשים

מגן דוד אדום (מד"א) אינו ארגון ידידותי לנשים - בתפקידים הבכירים מכהנים גברים בלבד, ומבין 42 חברי ההנהלה רק חמש הן נשים. המצב במפעל הפיס גרוע עוד יותר. 52% מעובדיו הן נשים, אך מתוך שמונה חברי הנהלה יש שלוש נשים. כל הדירקטורים הם גברים, אפילו אלה שמונו על ידי הממשלה, שלא טרחה למלא אחרי החלטותיה ולדאוג שלפחות מחצית מנציגיה יהיו נשים.

ואולם המצב במשטרת ישראל דרוע אף יותר. "ממצאי הביקורת מעלים כי בהנהלת המשטרה לדורותיה שוררת תרבות מושרשת של אפליית נשים", קובע הדו"ח. "לכן, היא עיוורת לקיומם של חסמים מהותיים לקידומן של נשים לתפקידים בכירים". בעקבות הדו"ח הוקמה במשטרה יחידה לשוויון מגדרי, והחלה עבודת מטה נרחבת בנושא.

הגמוניה גברית באקדמיה

ההגמוניה הגברית באקדמיה היא תופעה ידועה. למעט נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ' רבקה כרמי, כל המוסדות האחרים מנוהלים על ידי גברים, וגם את תפקיד הרקטור, למעט באוניברסיטה העברית, ממלאים גברים . ב–2011 כיהנו 49 דקאנים, לעומת תשע דקאניות, ומול 1,239 פרופסורים מן המנין היו בעלות אותו תואר רק 210 נשים.

בכל הדרגות האקדמיות הבכירות מספרם של הגברים הוא עד פי שלושה ויותר לעומת זה של הנשים. כך, יש 809 גברים שמשמשים פרופסור חבר, לעומת 279 נשים, ו–811 מרצים בכירם לעומת 451 נשים בתפקיד זה. בקרב המרצים המצב מאוזן פחות או יותר - 279 גברים מול 261 נשים.

באקדמיה הלאומית למדעים ייצוג הנשים הוא "מזערי", על פי הגדרתו של המבקר. מתוך 97 חברים רק שמונה הן נשים. במשך כל השנים כיהנה רק אשה אחת באקדמיה - הנשיאה, פרופ' רות ארנון. ב–2012 צורפו לאקדמיה תשעה חברים חדשים, כולם גברים.

אילן אסייג

הטמעת חשיבה מגדרית בארגונים

בין שאר הצעותיו של מבקר המדינה הוא מציע להרחיב את סמכויותיה של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה שבמשרד הכלכלה, כך שתוכל לפעול גם בין משרדי הממשלה. זאת, בניגוד למצב כיום, שבו הנציבות לא רשאית לעשות כן, מכיוון שהיועץ המשפטי לממשלה מייצג את עובדי הממשלה.

"נוכח המצב הגרוע של שוויון בין המינים בשירות הציבורי, יש חשיבות רבה לפעילות הנציבות ללא סייגים ומגבלות", כותב המבקר. במקביל, הוא נוזף ברשות לקידום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה, שלא גיבשה מדיניות ולא קבעה תוכנית פעולה שתחייב את הממשלה.

המבקר קורא לוועדות הציבוריות להקפיד על שוויון מגדרי, ולהימנע מתת־ייצוג. כך למשל, הוא מזכיר את ועדת טרכטנברג, שבה ישבו תשעה גברים וחמש נשים בלבד. במקביל, על נציבות שירות המדינה לפעול בנחרצות להחלת החוקים שנקבעו כבר, על היועץ המשפטי לממשלה לוודא כי הנחיותיו מקוימות ועל ארגונים "להטמיע חשיבה מגדרית כדי להגיע לשויון".

המגזר הציבורי, קובע המבקר, כשל בהחלת השוויון מכיוון שאינו מקיים את חוקיו־הוא, אך לא די ברגולציה אלא נדרש גם רצון כן ואמיתי לשינוי המצב. "מלאת התיקון של מצב חברתי לוקה בחסר אינה קלה", מסיים המבקר, "אך קשה שבעתיים היא תוצאת ההימנעות ממנה".

בתגובה לממצאים הקשים אומרת יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ ד"ר עליזה לביא: "הנתונים מפוצצים בפנינו בעצמה את אשליית התקדמות השוויון בחברה הישראלית. פעם נוספת מוטחים בפנינו פערי התפקידים במלוא עליבותם.אסור לתת להתקדמות המטאורית המבורכת של יחידות לטשטש את המציאות הקשה בישראל. התקדמות זו אינה משקפת את המצב בחברה הישראלית שנמצאת בבעיה הדורשת התגייסות לטיפול מערכתי כולל.

"מדובר בדפוס מתמשך של מדינה שאינה מיישמת את ההמלצות והדוחות ומנצלת את הידע הקיים שהצטבר כדי לקדם כוח נשי. על כולם, ובייחוד על המגזר הציבורי שאמור לשמש דוגמא לכלל, לפתוח דלתות רבות יותר לנשים ובתפקידי מפתח. אפליה במגזר הציבורי משליכה על הפערים והאפליה המגדרית בכל מגזרי המשק, וכל עוד לא תתוקן אפליה זו, ימשיכו נשים בישראל לשרוד לקיומן, במקום לחיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#