צה"ל מתקרב לסטארט־אפים: יגדיל השימוש בקוד פתוח - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צה"ל מתקרב לסטארט־אפים: יגדיל השימוש בקוד פתוח

כר הגידול העיקרי לאנשי טכנולוגיה בישראל מנסה לשנות תפישה ולאמץ שפות תכנות חדשניות: "בעוד כמה שנים יותר מ-50% מהמערכות בצה"ל ישתמשו בקוד פתוח", אומר מפקד היחידה הטכנולוגית למחשוב מבצעי

13תגובות

באחד המחזורים הקרובים של בית הספר למקצועות המחשוב בצה"ל, ילמדו החניכים לתכנת בפיית'ון, אחת משפות התכנות המבוקשות ביותר כיום בסטארט־אפים בישראל ובעולם. זו תצטרף אל שפת תכנות נוספת שהדרישה לה גבוהה -
Ruby on Rails - שתיהן שפות תכנות בקוד פתוח.

על אף שמדובר בשינוי מהותי ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל, שידועות ככר גידול למתכנתים בעלי הכשרה טכנולוגית שמבוססת על תוכנה קניינית, הכנסתן של שפות תכנות אלה למערך הלימודים בבית הספר למקצועות המחשוב היא חלק ממהלך רחב הרבה יותר. לאחר עשורים שבהן התבסס צה"ל באופן כמעט בלעדי על חומרה ותוכנה קניינית, סדרת החלטות שהתקבלה באחרונה, הן בפורום מפקדי יחידות המחשוב והן ברמה המטכ"לית, מכניסה את צה"ל לעידן חדש בכל הנוגע לאימוץ קוד פתוח, סטנדרטים פתוחים ושפות תכנות חדשות.

מי שיחפש את הביטוי המובהק ביותר של שינויים אלו ימצא אותם ביוחנן - מערכת מחשוב לפיתוח ושיתוף בין יחידתי של קטעי קוד שעלתה לאוויר באוגוסט האחרון. מדובר בפלטפורמה משותפת שמאפשרת לחיילים מיחידות שונות להשתמש ברכיבי תוכנה בקוד פתוח שנוצרו בצה"ל, לאחר שאלה עברו התאמות ובדיקות אבטחה. משרד ההגנה האמריקאי יצר מערכת דומה בשם Forge.mil ב–2009. כמה עשרות פרויקטים, רובם של זרועות היבשה וחלקם הקטן של חיל האוויר, כבר נוהלו באמצעות יוחנן, חלקם כבר ביישום מבצעי. בכמה מקרים קוד שפותח באמצעות יוחנן הוחזר לקהילת המפתחים העולמית לשימוש חופשי.

"נאמץ קוד פתוח במרבית המקומות שבהן ניתן לעשות זאת. עוד כמה שנים אני מעריך שקוד פתוח יהיה ביותר מ–50% מהמערכות בצה"ל. אפשר להגיד שאנחנו מחשבים מסלול מחדש", אומר בראיון ל–TheMarker תא"ל דני ברן, מפקד לוטם, היחידה הטכנולוגית למחשוב מבצעי, וראש פורום מפקדי יחידות המחשוב. "שינוי הגישה הזה לא קשור בהכרח לחיסכון כספי - הוא קשור ליכולת שלנו לספק פתרונות מבצעיים רלוונטיים מהר. השינויים שאנחנו עושים עכשיו בתפישת המחשוב הצה"לית נוגעים לשינויים המהירים בשדה הלחימה ולצורך שלנו לתת יותר יכולות מבצעיות בפחות. אנחנו רוצים להיות מסוגלים ליהנות מהפירות העולמיים אבל מובן מאליו שזה לא יקרה בכל מקום - קוד פתוח לא ייכנס למערכות נשק מבצעיות כמו מערכות טילים", קובע ברן.

מוטי מילרוד

הצרכים משתנים בקצב מהיר

"ב–20 השנים האחרונות הטכנולוגיה האזרחית עפה קדימה בקצב פנטסטי. כיום המודל השליט הוא המודל של כיכר שוק וירטואלית, שבה כולם נפגשים ומחליפים סחורות. אלה יכולים להיות יישומי מובייל, אך גם קטעי קוד. ההתפתחות המהירה של הקוד הפתוח קרתה סביב המודל הזה של ווב 3.0 - של הצרכן המקצועי שהוא גם יצרן. זה נכון לסביבה הביטחונית כמו שזה נכון לסביבה הצרכנית - הצרכים כיום משתנים בקצב מהיר ואנחנו חייבים להתאים את עצמנו ולייצר פתרונות בקצב הולך וגובר", אומר ברן.

לצבא בדרך כלל קשה לאמץ דברים במהירות. ברן מודע לכך. "כמערכת גדולה, הצבא חייב לשמר רציפות מבצעית. אנחנו מפתחים מערכות שעובדות לאחר מכן עשרות שנים", הוא אומר.

"עד לפני עשר שנים הטכנולוגיות השולטות היו קנייניות - טכנולוגיות של חברות כמו מיקרוסופט ואורקל, שפיתחו טכנולוגיות רחבות בצורה יוצאת דופן, אך גם כאלה שקשה להתאים אותן מהר לצרכים משתנים. בדומה לגופים אחרים, הגענו למצב שבו ננעלנו על ספקים כשחלקם מגיעים לדומיננטיות גבוהה מאוד. חברות התוכנה והחומרה הקניינית לא חזו את השינויים בהרגלי הצריכה ואת הדרך שבה עולם הרשת השתנה. לצד השפעות נוספות שיש לכך, ההתפתחות הזו מפחידה את אצולת טכנולוגיות המידע, כלומר את החברות הקנייניות שנהפכו לענקיות כלכליות וטכנולוגיות, והן מנסות להנמיך את הלהבות.

"ההחלטה שלנו היא להתקדם בנחישות אך בזהירות. לצורך כך אנחנו צריכים לקבוע מתודולוגיות ברורות בכל הקשור למניעה של החדרת קוד זדוני ואיומי סייבר לתוך המערכות שלנו, לקבוע שיטות עבודה לאופן השימוש ברישיונות השימוש השונים בקוד פתוח ולהתייחס לתופעה של הסתעפויות בקוד התוכנה שנגרמות ממודל הפיתוח המבוזר שיכולות להקשות עלינו ביצוע של תחזוקה למערכות שמיועדות לשימוש מבצעי ארוך טווח - לפעמים לתקופות של 15 ו–20 שנה. בנוסף, אנחנו צריכים להתייחס למקרים שבהם צה"ל יחזיר קוד לקהילה כגוף צבאי חובת ההוכחה לכך שאנחנו משתתפים במשחק היא עלינו".

שינוי מהותי במודל היישומים בצבא

לפני כחצי שנה הוצגה התוכנית "צה"ל רשתי" בפורום מפקדי יחידות המחשוב שברן עומד בראשו. מאחורי צה"ל רשתי עומדת התפישה שלפיה דרוש שינוי מהותי במודל הצריכה של יישומים בצבא - ממודל שבו יחידות מפתחות לעצמן את היישומים הנדרשים להן ואלה רצים על ציוד שברשותן, למודל של ענן פרטי שבו כל יחידה יכולה לבחור להשתמש ביישומים שזמינים לכל ומוצבים בשוק ריכוזי משותף. נושא הקוד הפתוח עמד במוקדו של מפגש נוסף של הפורום.

"מרבית הארגונים בעולם נמנעים מלקחת החלטות אסטרטגיות בכל הנוגע למדיניות מפורשת שמתייחסת לקוד פתוח. הנושא הזה נותר בסופו של כהחלטה מקומית של הדרגים הנמוכים", מרחיב ברן. "אנחנו החלטנו לא להימנע מצעד כזה: יש הרבה יתרונות לשימוש בקוד פתוח, אך יש לכך גם מחיר, למשל ביכולת לנטר איומי אבטחה וביכולת לשמר ידע לאורך שנים ארוכות. עם זאת, מפרספקטיבה רחבה אנחנו יכולים להגיד בצורה פשוטה, שגם כשזה נוגע למערכות קנייניות לא קל לתחזק מערכות, בעיקר מערכות ותיקות מאוד. בסופו של דבר אנחנו צריכים להיכנס מחדש לקוד ולהבין איך הכל עובד".

לדברי ברן, כדי שלא לעקר את השימוש בקוד פתוח ביחידות הצה"ליות הוחלט שבמקום התניית השימוש בקוד ביצירת גופי אישור מיוחדים, ראשי יחידות המחשב יוסמכו לקבל החלטות בעצמם. "אנחנו מתכוונים לתת לראשי היחידות מעין ספר מתכונים שבו הסברים לגבי בדיקות אבטחת המידע הנדרוש, ולגבי אופן השימוש שהם יכולים לעשות תחת כל אחד מסוגי הרישיונות. בנוסף, תוקם ועדה שתעסוק בתחזוקת חוקת הקוד הפתוח של צה"ל באופן רציף. היא לא תעסוק בקטע קוד כזה או אחר אלא באסטרטגיה הצה"לית כולה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#