דו"ח ברודט נזרק לפח, ואלוף במילואים יקבע איך ייראה תקציב הביטחון עד 2025 - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח ברודט נזרק לפח, ואלוף במילואים יקבע איך ייראה תקציב הביטחון עד 2025

המאבקים הבלתי פוסקים על התקציב בין משרדי האוצר לביטחון נמאסו על ראש הממשלה ■ בשל כך הוא בחר באלוף (מיל') יוחנן לוקר שיעמוד בראש "ועדת ברודט השנייה", שתקבע תקציב רב־שנתי למערכת הביטחון ■ האם המינוי החדש יצליח להשקיט את הרוחות בין המשרדים?

17תגובות

לפני כשלושה חודשים, ב–31 באוקטובר 2013, הוחלט בישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני, שנערכה בלשכת ראש הממשלה בקריה בתל אביב, לזרוק לפח את מסקנות ועדת ברודט מ–2007 לתקציב רב־שנתי למערכת הביטחון - ולהקים את ועדת ברודט 2, לקביעת תקציב הביטחון לשנים הבאות. בשבוע שעבר החליטו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה יעלון, ושר האוצר יאיר לפיד, כי אלוף (מיל') יוחנן לוקר, לשעבר המזכיר הצבאי של נתניהו, הוא זה שיעמוד בראש ועדת ברודט 2, או בשמה העדכני - ועדת לוקר.

בחודש הקרוב תאויש ועדת לוקר באנשי כלכלה בכירים וגנרלים בדימוס. במארס או באפריל היא תחל את עבודתה, ותגיש את המלצותיה לממשלה ברבעון האחרון של 2014. אלה יתייחסו לתקציב המדינה מ–2016 ואילך, עד 2025 - מה שאומר כי תקציב הביטחון ל–2015 ייקבע בשיטה הישנה של "מלחמות עולם" בין משרד האוצר למשרד הביטחון.

משה מילנר / לע"מ

למה מסקנות 
ברודט נזרקו לפח?

יש הרבה סימני שאלה סביב החלטת הקבינט המדיני־ביטחוני לזרוק לפח הזבל של ההיסטוריה את המלצות ועדת ברודט. בוועדה ישבו מומחי כלכלה וביטחון מהמעלה הראשונה. ההמלצות ראו קדימה ונתנו תשובות גם למצבי משבר כלכלי וגם למצבי משבר ביטחוני.

הסבר להחלטת הקבינט מעולם לא ניתן, לא על ידי ראש הממשלה, לא על ידי שר הביטחון, לא על ידי שר האוצר, וגם לא על ידי הקבינט. לפני יותר משנה קבע הקבינט את תקציב הביטחון נטו (לא כולל הוצאה מותנית בהכנסה) ל–2014–2018 - 51 מיליארד שקל ב–2014 (לעומת 52.5 מיליארד ב–2013), 52 מיליארד ב–2015, 55 מיליארד ב–2016, 57 מיליארד ב–2017 ו–59 מיליארד ב–2018. כלומר, המתווה ברור, המספרים ידועים, ואם צריך התאמות, הן ייעשו. אז מדוע כאב הראש הגדול הזה של ועדה חדשה?

מיכל פתאל

ההחלטה להעמיד בראש ועדת ברודט 2 (ועדת לוקר) איש צבא בדימוס, בעוד שבראש ועדת ברודט הראשונה, עמד איש כלכלה מובהק, מנכ"ל וראש אגף התקציבים באוצר לשעבר וכיום יו"ר בנק לאומי, דוד ברודט, מסמנת כי ועדת לוקר תהיה קשובה יותר לדרישות הצבא. כך רצו ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר. כפי שמסתמן כרגע, בוועדה אמורים להשתתף גם פרופ' נתן זוסמן, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל; קובי הבר, לשער סגן ראש אגף תקציבים באוצר לנושא תקציב הביטחון ובהמשך ראש האגף, וכיום בכיר בבנק לאומי; ופרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. נתניהו ולפיד מחפשים לוועדה גם שתי כלכלניות בכירות, רצוי עם ידע בנושא תקציב הביטחון.

תפישת הביטחון 
של ישראל תעודכן

לפי החלטת הקבינט מסוף אוקטובר 2013 הוועדה החדשה תבדוק את תפישת הביטחון של ישראל ותפעל להתאמתה לעשור השני של המאה ה–21 ואילך. הוועדה תבדוק את נושא תקציב הביטחון לעשור הקרוב על כל מרכיביו, כולל היכן יש שומנים מיותרים בתקציב שצריך לבטל, והיכן יש מקום לקיצוץ בלבד, ותציע מסגרת לתקציב הביטחון לעשר שנים קדימה.

הוועדה תתמקד בהקשר זה בגובה תקציב הביטחון ביחס לתוצר המשק וביחס לתקציב המדינה, ותדון גם בגודל התקציב כפונקציה של האיומים המדיניים־ביטחוניים על ישראל. הוועדה תדון גם בנושאים של שכר וגמלאות בצה"ל, בשאלות של הצטיידות וסיוע אמריקאי. המטרה, בהתאם להחלטת הקבינט המדיני־ביטחוני, היא לקבוע מתווה ארוך שנים לתקציב הביטחון, כדי למנוע את העימותים השנתיים הקבועים על גובה תקציב הביטחון בין האוצר למערכת הביטחון - עימותים שמסקנות ועדת ברודט לא רק שלא הצליחו למנוע, אלא לעתים אף העצימו.

עופר וקנין

במערכת הביטחון התעלמו מההמלצות

ועדת ברודט מונתה ב–19 בדצמבר 2006, הגישה את המלצותיה לשנים 2008–2017 במאי 2007, והממשלה אישרה אותן ביולי 2007. היתה זו הפעם הראשונה שבה נקבע תקציב עשר־שנתי למערכת הביטחון - לאף משרד או מערכת ממשלתית אחרת בישראל אין תקציב עשר־שנתי.

במרכז ההמלצות היתה ההחלטה להגדיל בעשר השנים הבאות את תקציב הביטחון ב–100 מיליארד שקל. הוחלט גם כי מערכת הביטחון תתייעל בשנות הדו"ח ב–30 מיליארד שקל, וכי כל סכומי ההתייעלות יוקדשו למטרה אחת: התעצמות צה"ל. מערכת הביטחון, למרות הבטחותיה, התעלמה מנושא ההתייעלות.

ועדת ברודט המליצה גם על מסקנות חשובות נוספות, שרק חלקן בוצע, כמו העלאת גיל הפרישה של משרתי הקבע (בוצע, אך בצורה מגומגמת), קיצור של ארבעה חודשים בשירות החובה (לא בוצע) וצמצום דרסטי של מספר האזרחים עובדי צה"ל (לא בוצע).

מיכל פתאל

בוועדת ברודט היו תשעה אישים מוכרים: ברודט, כיו"ר, איש העסקים אלי הורוביץ, אלוף במיל' אילן בירן, מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף במיל' איתן בן אליהו, ד"ר קרנית פלוג, ד"ר ארנה ברי, ניר גלעד, פרופ' מנואל טרכטנברג ואילן מזרחי, לשעבר המשנה לראש המוסד ואז ראש המועצה הלאומית לביטחון.

לנתניהו נמאס 
לשמש כשופט

מדוע הקבינט המדיני־ביטחוני החליט לגנוז את מסקנות ועדת ברודט כשהן באמצע הדרך? הן הרי היו אמורות לתת מענה לתקציב הביטחון עד 2017. מאחר שלא נמסר כל הסבר על ידי הקבינט המדיני־מדיני, ההערכה הרווחת בקרב גורמי ממשלה, אוצר וביטחון, היא כי לנתניהו בעיקר, אבל גם לאחרים בדרג המדיני, נמאס לשמש שופטים בכל שנה בין מערכת הביטחון למשרד האוצר בנושא גובה תקציב הביטחון. כל צד טען לעומת הצד שכנגד כי אינו מקיים את דו"ח ברודט, ולחלופין כי הדו"ח אינו רלוונטי עוד. כך נהפכו בכל השנים האחרונות הדיונים על תקציב המדינה לדיונים על תקציב הביטחון, במקום לדון בתקציב בראייה כוללת, עם תשומת לב גדולה יותר לסדרי עדיפויות, תקציבים חברתיים ותקציבי תשתיות פיסיות.

עופר וקנין

זאת ועוד, המשרדים האזרחיים ופעילי המחאה החברתית טענו, במידה רבה של צדק, כי מערכת הביטחון מקבלת מדי שנה תוספות תקציב נדיבות, מעבר למה שנקבע לה בתקציב המדינה, ואלו באות על חשבון החינוך, הבריאות והרווחה. נראה כי גם ראש הממשלה, בסופו של דבר, הגיע למסקנה כי תקציב ברודט לא חזה נכון את ההתפתחויות במשק, ויש להקים ועדה חדשה, בתקווה שתגבש תקציב רב־שנתי עדכני למערכת הביטחון שיפתור את כל הבעיות שדו"ח ברודט לא חזה או לא ידע לפתור.

תקציב הביטחון זה 
לא רק תקציב צה"ל

קיימת טעות מקובלת בציבור, שהממשלה, הכנסת ומערכת הביטחון מעודדים אותה, והיא שתקציב הביטחון כולל גם את תקציבי המוסד ושירותי הביטחון הכללי (השב"כ), למשל, שהם תקציבים ביטחוניים מובהקים. כאשר אומרים כי תקציב הביטחון הוא כ–16% מתקציב המדינה, כ–6% מתוצר המשק - מדובר בטעות. זה היה נכון אם תקציב הביטחון היה תקציב משרד הביטחון, כפי שקורה במדינות המתוקנות בעולם. לא בישראל. בתקציב משרד הביטחון לא נכללים תקציבים ביטחוניים מובהקים, עתירי מיליארדי שקלים, כמו תקציבי המוסד, השב"כ, הוועדה לאנרגיה אטומית, משמר הגבול ותקציבי המועצות המקומיות המוקדשים לנושאי ביטחון גרידא. אם תקציב משרד הביטחון בשנים האחרונות היה יותר מ–60 מיליארד שקל, הרי שיחד עם התקציבים לנושאים הביטחוניים האלה הוא כבר יותר מ–70 מיליארד שקל בשנה. מן הראוי שוועדת לוקר תתייחס לתקציב הביטחון הכולל.

אוליבייה פיטוסי

ועדת לוקר לא תדון כנראה בנושאי זכויות נכי צה"ל, שכן על המדף במשרד הביטחון מונחות מסקנות ועדת גורן מ–2010 לעניין זה, ועדה שקמה בעקבות מסקנות ועדת ברודט. הוועדה כן אמורה לדון, וחשוב שתפתור אחת ולתמיד, שני נושאים שבמחלוקת בין משרדי הביטחון לאוצר זה שנים: העברת הטיפול בגמלאות אנשי הקבע ומערכת הביטחון ממשרד הביטחון למינהלת הגמלאות המרכזית המנוהלת בידי האוצר, והעברת הטיפול בנכי צה"ל ממשרד הביטחון למוסד לביטוח לאומי. ככל הידוע, נתניהו תומך ברפורמה הזאת.

משרד האוצר דורש כי עם העברת הטיפול בגמלאות צה"ל למינהלת הגמלאות באוצר, המשרתת את העובדים של כל משרדי הממשלה, יוכפף נושא הגמלאות בצה"ל למקובל בשירות המדינה, כלומר הרמטכ"ל לא יוכל עוד לתת תוספות לפנסיה "מתחת לשולחן" לקבוצה זו או אחרת של קציני צבא. ואולם הצבא מתנגד. בנושא העברת הטיפול בנכי צה"ל לביטוח הלאומי, נקודת המחלקות העיקרית היא דרישת משרד הביטחון לשמור על זכויות יתר של נכי מערכת הביטחון, וגם לשמר חלק גדול מהמערך השיקומי של משרד הביטחון.

מערכת הביטחון תפיק רווח אחד חשוב מהוצאת שתי הפונקציות האלה מידיה, ולכן היא תומכת במהלך. כך, תקציבה שלא קשור לתפקידי הליבה שלה - התקציב הצבאי־לחימתי־התעצמותי - יקטן בכ–12 מיליארד שקל, כ–20%, וחלקו של הנושא הצבאי־לחימתי גרידא מסך התקציב יהיה משמעותי. גם בוויכוחים בממשלה ובציבור על תקציב הביטחון לא ידובר עוד על תקציב ענק של 60 מיליארד שקל, אלא על תקציב מעט צנוע יותר של פחות מ–50 מיליארד. מאידך, העברת נושא הגמלאות והשיקום לדרג האזרחי תביא ללא ספק לייעול והקטנה של תקציב הביטחון. וכך גם תקציב המדינה ירוויח.

באוצר חוששים מוועדת ברודט 2. שניים מבכירי האוצר כיום, המנכ"לית יעל אנדורן, וראש אגף תקציבים, אמיר לוי, היו בכירים באוצר כשפורסמו מסקנות ועדת ברודט הראשונה. הם זוכרים שהמסקנות התקבלו אז במשרד האוצר בהלם. מי חלם אז כי ברודט, לשעבר ראש אגף התקציבים ומנכ"ל האוצר, יסכים לתת למערכת הביטחון תוספת ענקית של 100 מיליארד שקל, גם אם תיפרס לעשר שנים? כעת, אומרים באוצר, יעמוד בראש הוועדה אלוף במיל' מחיל האוויר, שמוטה לכיוון משרד הביטחון וצה"ל.

השגיאה של לפיד

גם כלכלנים זוטרים במשרד אוצר יודעים לומר כי אסור להקים ועדה שהעומד בראשה קשור למשרד שלגביו הוא צפוי לקבל החלטות - ויהיה זה משרד הביטחון, הבריאות או התחבורה. ועדה כזאת תחליט הרי על תוספות תקציב נדיבות לאותו משרד. זו שגיאה בסיסית, ושר האוצר הטירון, לפיד, נפל בה בישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני באוקטובר 2013.

מדוע שלא יקימו ועדה ציבורית לנושא תקציב הבריאות? הרי כל מערכת הבריאות הציבורית בישראל קורסת. בוועדה כזו יישבו אנשי בריאות מובהקים, שישמעו את כל ראשי מערכת הבריאות. לוועדה כזו, כמו גם לוועדת ברודט 2, אין ראייה כוללת של מצוקות תקציב המדינה והיא גם לא נדרשת לראייה כזו. היא נדרשת לנושא ספציפי, ואחרי שתשמע את כל ראשי המערכת והמומחים, היא תמליץ להגדיל את תקציב הבריאות. וזה מה שיקרה עם ועדת לוקר: שוב תקציב הביטחון יגדל.

מורשת התקציב 
של צה"ל

בדבר אחד גם באוצר חייבים להודות: משרד הביטחון יודע לאורך השנים להילחם על גובה תקציבו ולנצל אותו טוב יותר מכל משרד ממשלתי אחר. כמו מורשת הקרב בצה"ל, העוברת מדור לדור, כך קיימת גם במשרד הביטחון וצה"ל מורשת תקציב שעוברת מדור לדור. לא משנה מי עומד בראש אגף התקציבים במשרד הביטחון (בה בעת הוא משמש גם יועץ כלכלי לרמטכ"ל), הוא תמיד יילחם ערב דיוני התקציב בממשלה ובמשך הדיונים על התקציב "שלו", כפי שאף שר, מנכ"ל או סמנכ"ל כספים של משרד ממשלתי אזרחי לא יילחם. מה שחשוב לא פחות, הוא ידאג במשך השנה להוצאת התקציב שהממשלה והכנסת אישרו למערכת הביטחון במלואו, ואף מעבר לכך.

בשנים האחרונות בכירי מערכת הביטחון המתמודדים על תקציב הביטחון משאירים לא פעם את עמיתיהם האחראים באוצר על נושא הביטחון פעורי פה. אז מה הפלא שבתקציב 2013 מגיע שיעור ביצוע תקציב הביטחון ביחס לתקציב המקורי ל–118%, ותקציב הביצוע של משרדי הממשלה האזרחיים הוא פחות מ–100%? הפערים האלה, או דומים להם, חוזרים על עצמם כמעט מדי שנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#