האם ארז ויגודמן יבריא את טבע? - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
רווח נקי

האם ארז ויגודמן יבריא את טבע?

לארז ויגודמן, אין ידע בפארמה אבל יש לו ניסיון מוכח בהבראת חברות. האם מה שעבד כל כך טוב במכתשים אגן ובשטראוס יציל גם את טבע

3תגובות

בחודש שעבר מונה ארז ויגודמן למנכ"ל חברת התרופות טבע. ויגודמן, מהמנהלים המוכשרים שצמחו בישראל בשנים האחרונות, קיבל לידיו ענקית תרופות עם סל של בעיות: תלות מתמשכת בתרופה "קופקסון" לטיפול בטרשת נפוצה; חוב פיננסי נטו כבד של כ־11 מיליארד דולר; תחרות עזה בתחום התרופות הגנריות בעולם; ומעל הכל - חוסר אמון מצד השווקים הפיננסיים.

ויגודמן מגיע לתפקיד ללא ידע בפארמה, אך עם לא מעט ניסיון בהבראת חברות במשבר. הרקורד המקצועי שלו כולל כהונה כמנכ"ל ביצרנית מוצרי ההדברה מכתשים אגן, ולפני כן בחברת המזון שטראוס־עלית - שתי חברות ציבוריות מהגדולות בישראל. ביצועיו בחברות הללו מלמדים על יכולותיו הניהוליות, ולא פחות מכך הם עשויים ללמד כיצד ייראו השנים הבאות שלו כמנכ"ל טבע.

 

בלומברג באו באו

שטראוס

שווי שוק: 7 מיליארד שקל

שנים בחברה: 2001־2009

תשואת המניה בעת כהונתו: 63%

תשואת מדד ת"א 100 באותה התקופה: 73%

את שמו כאחד המנהלים המוכשרים במשק קנה ויגודמן בעת שניהל את יצרנית המזון הישראלית שטראוס־עלית, ששווייה מסתכם ביותר מ־7 מיליארד שקל. ויגודמן הפך את שטראוס מחברה מקומית וקטנה לקבוצה ענקית בעלת פעילות גלובלית עם מנועי צמיחה שממשיכים לתמוך בה עד היום. כמנכ"ל, ויגודמן חתום על המיזוג בין שטראוס לעלית, ארגון מבני חדש בתוך החברה, צמצום מספר המוצרים והמותגים, הקמת חברת הקפה הרביעית בגודלה בעולם על בסיס רכישות של חברות בברזיל, פולין ורוסיה, וכניסה לשוק הסלטים האתניים בארצות הברית, תוך הפיכתה של החברה הבת, סלטי סברה, למובילה בשוק הצפון אמריקאי.

המהלכים של ויגודמן סייעו לשטראוס ליהנות מגידול מאסיבי במכירותיה וברווחים בתוך שנים ספורות. בין 2001 ל־2009 קפץ מחזור המכירות של שטראוס בכ־215% ל־6.3 מיליארד שקל; הרווח הגולמי כמעט שילש את עצמו לכ־2.4 מיליארד שקל; והרווח הנקי זינק מ־87 מיליון שקל ל־523 מיליון שקל, עלייה של יותר מ־500%. שנותיו בשטראוס מלמדות על חשיבות היכולת לאתר מנועי צמיחה חדשים, לאמץ אסטרטגיה בינלאומית, לחתור לחדירה לשווקים מתעוררים ולבסס מבנה ארגוני יעיל שדוחף לרווחיות ולחדשנות.

גם בעלי המניות של שטראוס היו מרוצים. בין 2001 ל־2009 זינקה מניית שטראוס ב־63% - פחות ממדד ת"א 100 שעלה באותה התקופה ב־73%, אבל במשך השנים הללו חילקה שטראוס דיווידנד של כ־900 מיליון שקל, כך שהתשואה בפועל היתה גבוהה בהרבה. הזינוק העלה את שוויה של שטראוס ל־5.98 מיליארד שקל בסוף 2009 עם סיום כהונתו ומיצב אותה כאחת החברות הציבוריות הגדולות בבורסה.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון פברואר של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

 

 

 

מכתשים אגן

שווי שוק: 8.8 מיליארד שקל

שנים בחברה: 2009־2013

תשואת מניה בעת כהונתו: 27%

תשואת מדד ת"א 100 עד אוקטובר 2011:  40%  

ב־2010 נטל ויגודמן סיכון לא קטן, כשהסכים להצטרף למכתשים אגן, מקבוצת אי.די.בי, שהיתה במצב עסקי בעייתי. אולי מתוך רצון באתגר חדש, וכנראה גם בגלל תוכנית תגמול בשווי של 11 מיליון שקל, הסכים ויגודמן להיכנס לקלחת הרותחת של חברת ההדברה הישראלית.

באותם ימים סבלה מכתשים מבעיות, שחלקן דומות לאלה של טבע כיום. שחיקה בכושר התחרות מול חברות מקבילות הפועלות בענף (בסין או בהודו); היעדר חדשנות שנבע מצמצום ההשקעה במו"פ; עלויות ייצור גבוהות שנבעו מריחוק גיאוגרפי בין חומרי הגלם לבין המפעלים ושוקי היעד והזנחה של השווקים המרכזיים ברזיל וארצות הברית.

המצב הבעייתי השתקף במאזניה וביחסיה הפיננסיים של מכתשים־אגן. כך למשל, הרווח הגולמי של החברה צנח מ־681 מיליון שקל ב־2005 ל־581 מיליון שקל ב־2009, וזאת בשעה שההכנסות דווקא צמחו מ־1.7 מיליארד שקל ל־2.2 מיליארד שקל. הרווחיות הגולמית, שמשקללת את שני הנתונים (רווח גולמי לעומת מכירות), צנחה מ־38% מהמכירות ב־2005 ל־26% ב־2009, ול־20.3% בלבד ברבעון הרביעי של 2009.

בתשובה לבעיותיה של מכתשים־אגן בחר ויגודמן לבסס את החברה על מוצרים גנריים ומקוריים, תוך שימוש בתשתיות ייצור זולות ברחבי העולם. הוא סגר פסי ייצור לא רווחיים בברזיל; העביר חלק מהייצור לקבלנים מקומיים (וכך חסך עלויות שינוע של חומרי גלם); רכש מפעלים במקסיקו ובקוריאה הדרומית על מנת לקצר את המרחק לשווקים; בנה מפעל חדש בהודו בהשקעה של 50 מיליון דולר, ורענן את סל המוצרים של החברה באמצעות רכישת מוצרים רווחיים והגדלת המו"פ.

במקביל המשיך ויגודמן בניסיונות להעמיק את פעילותה של מכתשים בשני שווקים ענקיים - ארצות הברית וסין. הוא חתם על הסכם ייצור בלעדי עם ענקית הזרעים המהונדסים גנטית מונסנטו, ובכך שיפר את מעמדה של מכתשים מול חברות ההפצה הגדולות של חומרי הדברה בארצות הברית.

ב־2011 חלה התפתחות עסקית מעניינת: קבוצת אי.די.בי מכרה את השליטה בחברה (60%) לכימצ'ינה הסינית תמורת כ־1.4 מיליארד דולר. כך נפתחה למכתשים דלת רחבה לשוק האסייתי, שעשויה להפוך אותה לספק מרכזי של השווקים באסיה־פסיפיק ובמזרח אסיה, בהם קיים ביקוש גדל לחומרי הדברה.

המהלכים העסקיים של ויגודמן באו לידי ביטוי גם בתוצאותיה הכספיות של מכתשים אגן. בין 2009 ל־2012 הכנסות החברה גדלו ב־28% ל־2.8 מיליארד שקל. הרווח הגולמי טיפס ב־54% מ־581 מיליון שקל ל־900 מיליון שקל, והרווחיות הגולמית שופרה מ־26% ב־2009 ל־32.3% מהמחזור בינואר־ספטמבר 2013. גם הרווח הנקי זינק מ־33 מיליון שקל ב־2009 ל־122 מיליון שקל ב־2012.

 

טבע

שווי שוק: 136 מיליארד שקל

מנהלים אחרונים: ג'רמי לוין, שלמה ינאי

תשואת מניה מאז השיא ב־2010: 40%-

תשואת מדד  ת"א 25 באותה התקופה: 7.5%

טבע, בניגוד לשטראוס ולמכתשים אגן, היא חברת ענק בינלאומית, אולם החברה הגדולה בבורסה הישראלית חולה מאוד. "טבע נמצאת בימים אלה בשידוד מערכות בכל הרמות. צריך מנכ"ל שינחיל לחברה אסטרטגיה וטקטיקה חדשות - ולוויגודמן יש את היכולת לעשות את זה. הוא הוכיח שיש לו את היכולות ללמוד תחום חדש וליישם במהירות", אומר אורי הרשקוביץ, שותף בקרן הגידור ספירה, המתמחה בהשקעות בחברות פארמה בינלאומיות.

אחד האתגרים המרכזיים של ויגודמן יהיה התמודדות עם פקיעת הפטנט לקופקסון – תרופת הדגל של טבע לטיפול בטרשת נפוצה, שמספקת 50%־60% מסך רווחיה. אנליסטים בשוק מעריכים כי תחרות גנרית לקופקסון עלולה להביא לירידה של עשרות אחוזים בתרומתה של התרופה לשורת הרווח של טבע: מ־2.9 מיליארד דולר ב־2013 ל־400 מיליון דולר בלבד. כדי לפצות על כך תצטרך טבע לאתר מוצרים אלטרנטיביים, על ידי רכישה או פיתוח עצמאי של תרופות מקוריות, אלא שעד כה היא נכשלה בכך.

אתגר נוסף שמסמן הרשקוביץ הוא התחרות העזה בתעשיית התרופות הגנרית שגורמת לחולשתה. טבע סובלת ממתחרים רבים שפועלים בשווקים בהם עלויות ייצור נמוכות. "חברת הייעוץ מקינזי ייעצה בשעתו למנכ"ל שלמה ינאי לתקוף כל מוצר בעולם - וזו היתה טעות. העצה הזאת הובילה את החברה למוצרים שבהם היא מפסידה כסף והכניסה את טבע לברוך", אומר הרשקוביץ. "הרכישה של רציו־פארם למשל ב־2010 תמורת 4.9 מיליארד דולר, הרחיבה את הפעילות של טבע בתחום המוצרים הגנריים, שחלק מהם נמצאים במצב קטסטרופלי. המנכ"ל הבא יצטרך לפקס את החברה רק למוצרים עם יתרון תחרותי מובנה ושולי רווח גבוהים. ג'רמי לוין, המנכ"ל הקודם, הבין את העניין, ולכן החל לסגור פעילויות לא רווחיות".

לדברי הרשקוביץ השנים האחרונות הפכו את טבע לארגון רופף מבחינה ניהולית. "יש כמה עשרות ואפילו מאות מנהלים שצריך להחליף במנהלים מוכשרים יותר. ברגע שיש מנכ"ל לא טוב, אז גם מגייסים אנשים פחות טובים. חבר הביא חבר. המצב הזה נמשך כבר שבע־שמונה שנים. זו בעיה גדולה כי החלפת השדרה הניהולית היא זעזוע לארגון".

בעיה נוספת הממתינה לטיפולו של ויגודמן היא התמודדות עם חוב פיננסי נטו כבד של כ־11 מיליארד דולר. הגידול בחוב בשנים האחרונות נבע, בעיקרו, ממהלך הרכישות המאסיבי שהוביל ינאי, שכלל רכישת חברות תרופות בעולם במיליארדי דולרים. לכך יש להוסיף את התשלום בגין ההפסד במשפט הפטנטים למתחרה פייזר, שמגדיל את החוב ל־12.5 מיליארד דולר. החוב עשוי להקשות על ויגודמן לבצע רכישות נוספות ועלול לשחוק את התזרים הפנוי של החברה.

ואולם, הבעיות התפעוליות מאפילות על האתגר העיקרי שעמו יצטרך ויגודמן להתמודד בחודשים הקרובים: השבת אמון המשקיעים בענקית התרופות. מאז השיא באמצע 2010, צנחה מניית טבע בכ־40%. ויגודמן יצטרך לשכנע את שוקי ההון שביכולתו להביא לשיפור מהותי בחברה ובתוצאותיה. מדובר בעניין מהותי, שכן רק עלייה במניה יכולה להרחיק מהלך של השתלטות עוינת, שעלול להוביל לפירוקה של טבע ולסוף דרכה כחברה ישראלית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#