"אני המנצח, אבל הם אלה שמנגנים" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אני המנצח, אבל הם אלה שמנגנים"

מאסטרו זובין מהטה חושש מאגו של הורים ומאמין בעבודה עם אנשים שרוצים להצליח

3תגובות

זובין מהטה, פצצת אנרגיה בגיל 77, מודה שיש לו בעיה. “אני מפהק כרוני”, אומר המאסטרו, שהתמנה ב–1977 למנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, וארבע שנים אחר כך קיבל את התפקיד לכל חייו. ואכן, במהלך השיחה אתו הוא מפהק מדי פעם ומזדרז להסביר “זה לא אישי”.
מהטה נולד בבומביי לאב כנר, שייסד את התזמורת הפילהרמונית של העיר. כבר בגיל 13 החליט שהוא מעדיף להיות מנצח ולא נגן. הוא למד מוזיקה בווינה, ובגיל 22 זכה בתחרות ניצוח בליברפול, שם נשאר כדי לשמש עוזר מנצח של התזמורת הפילהרמונית המקומית. משם עבר לתפקיד המנצח הראשי של הפילהרמונית של מונטריאול, ולאחר מכן שימש מנהל מוזיקלי בפילהרמונית של ניו יורק, בפילהרמונית של לוס אנג’לס ובבית האופרה במינכן. פעילותו הענפה זיכתה אותו בעשרות פרסים ותארי כבוד בעולם. 

“מוזיקה היתה השפה הראשונה שלי, ובכך היה לי יתרון על פני אחרים. ידעתי לשיר לפני שידעתי לדבר, ואף פעם לא רציתי להיות כבאי או שוטר. צריך להכיר את המעמד הבינוני־גבוה בהודו כדי להבין את הבדיחה על הסבתא ההודית שמציגה את שני נכדיה שרק למדו ללכת: ‘זו עורכת הדין וזה הרופא’. אחי היה עורך הדין.

עודד אנטמן

“אגו של הורה יכול להיות מסוכן. חלק מבני משפחתי התאכזבו מכך שאני רוצה להרוויח כמו אבי, אבל ממנו קיבלתי גיבוי מוחלט. הוא מעולם לא לחץ עלי ללכת בדרכו, אבל עודד אותי כשהחלטתי שזה הכיוון. פעמים רבות אני רואה הורה שמתוך האגו שלו דוחף ילד לעולם שהוא כלל לא רוצה להיות בו. הורה צריך להיות אינטליגנטי ברמה הפילוסופית, לזהות את הכישרון האמיתי של ילדיו ולכוונם לשם, אחרת הם נשברים.   

“אם זיהית כישרון, דאג למורה הנכון. למדתי בבומביי מכומר ישועי, שהיה מומחה גדול למוזיקה ואחד המורים הטובים בעיר, וזו היתה חוויה נפלאה. מורים טובים הם כלי חיוני להתפתחות.

"העיקר לא להיות בינוני. אם אתה בינוני בתחום – לך משם, מצא את התחום שבו אתה טוב ואל תתפשר. אם מצאת את התחום שבו אתה מוכשר, קח מורים טובים וזכור: כל תפקיד דורש עבודה קשה.

“שלמות בניצוח? אין דבר כזה. אני מכיר את הקולגות ש’שואפים לשלמות’. המושג הזה הוא קלישאה. מוצרט הוא המאסטר שלי, אני רק מפרש אותו. אנחנו יוצרים אינטרפרטציה למוזיקה מושלמת שכתב מישהו אחר.

“כל מנהל צריך להיות גם קצת פסיכולוג. הפילהרמונית הישראלית מורכבת מ־106 אנשים. זה צוות גדול שעובד ביחד. כש־100 אנשים יושבים מולך, לא תמיד כולם מרוצים ממה שאתה מביא אל השולחן. אתה חייב להיות קצת פסיכולוג בשביל להבין את ההתנגדויות, ולרתום אנשים לכיוון שאתה מוביל.

“אמון של עובדים נרכש בהפגנת מקצועיות וביכולת להקשיב. כשיש לך צוות שמורכב מאנשים אינטליגנטיים ודעתניים, כדאי לזכור שיש להם ידע וניסיון וחשוב להקשיב, כי הם נותנים רעיונות טובים. עם זאת, לפני הכל, אתה חייב לרכוש את אמונם. איך עושים את זה? אתה מוכיח להם לאורך זמן שאתה יודע על מה אתה מדבר. מקצועיות באה במקום הראשון.

“התזמורת היא זו שבסופו של דבר מנגנת. אני מביא את המוזיקה, ומתקשר את הקצב והבאלאנס – אבל אני המנצח, והם אלה שמנגנים. את זה אני לא שוכח לרגע. זה כמו לנהוג בכרכרה עם שישה סוסים דוהרים. צריך לדעת מתי לרסן אותם, ומתי לתת להם לרוץ.

“כשמשהו לא מצליח בקבוצה גדולה, נסו שוב בקבוצות קטנות. כל צוות שעובד ביחד, בעצם מטפס על הר. לפעמים זה הר של קלפים - עושים צעד והכל מתפרק. במקום להתייאש, אנחנו עושים אנליזה של מה שלא עובד, מפרקים אותו וחוזרים על חלקים קטנים יותר של היצירה, עד שהתמונה הגדולה מתבהרת. סבלנות היא מילת המפתח.

“תשתדל לעבוד עם אנשים שרוצים להצליח. לשמחתי, מוזיקאים הם אנשים מאוד מודעים, שרוצים להצליח לא פחות ממני. לא צריך לדרוש מהם עבודה קשה, כי בעבור רובם מדובר בצורך פנימי ואישי. זה לא אומר שבחזרות אני לא משתיק אותם כל הזמן. אם יש מושג שמזוהה אתי בחזרות, זה “שקט!” ברגע שנגן נכנס לארגון, הוא מקבל קביעות. יש אנשים שמתחילים להתייחס לנגינה כאל עבודה, ומוזיקאים שלא מבינים עד כמה הם מבורכים. לשמחתי, אין הרבה כאלה, בוודאי לא בתזמורת הזו.

“צריך להגיב מיד על טעויות, אבל לזכור שמדובר בבני אדם. אני שוהה עם התזמורת ימים רבים בסיורים ברחבי העולם. סיור בחו”ל הוא ארוך ולחוץ, ואנשים נעשים עצבניים ועייפים. לעתים מישהו נרדם ולא מגיע לקונצרט. במקרה כזה אני מזהיר, ובדרך כלל זה לא קורה שוב.

“מנהל חייב להכיר היטב את בעלי התפקידים המרכזיים - אישיותם, היכולות שלהם, חוזקותיהם וחולשותיהם. אם אני לוחץ על מישהו לעשות משהו מעבר ליכולתו, אני מייצר בעיה לו ולעצמי.

“אני מנסה לפתור בעיות כשהן קטנות, לפני שהן נהפכות למשבר. ההתנהלות מול ועד התזמורת היא פנימית, והייתי מוסיף - משפחתית. גם במשפחה יש מריבות, ולא תמיד מסכימים על הכל. אני ביחסים טובים מאוד עם הוועד, כי אני בוחר להקשיב. בתזמורות אחרות צריך להודיע למוזיקאים על שינויים זמן רב מראש, אחרת אי אפשר לבצע אותם. אצלנו זה אחרת, לא רק בגלל שזו ישראל, אלא בגלל שההתנהלות ההדדית גמישה.

“תזמורות בעולם נהפכות לגלובליות, אבל שלנו תישאר ישראלית, ככל הנראה. התזמורות באמריקה מעסיקות סינים רבים, וגם אנחנו קלטנו באחרונה מוזיקאית סינית מצוינת, שקיבלה ויזה לחמש שנים. אבל לא מדובר בתופעה רחבה. העלייה הרוסית הביאה הרבה נגנים מצוינים, וכיום הילדים שלהם תופסים את מקומם. יש בישראל מאגר כישרונות אדיר של מוזיקאים צברים.

“גם בתחום שלנו לנשים הרבה יותר קשה מלגברים. הן מגיעות לחזרות, עובדות קשה וחוזרות הביתה לעבודה נוספת, וצריכות לצאת לסיורים ארוכים בחו”ל. זה לא פשוט, ולמרות זאת, כ־50% מהתזמורת הן נגניות. לבי עמן, אבל כשאני בוחן גבר או אשה, הבחינה היא מקצועית לחלוטין.

“אנרגיה מגיעה מאהבה לדבר שאותו אתה עושה. כל הזמן שואלים אותי מאיפה האנרגיה שלי, ואני לא מבין את השאלה הזו.

“מנהל צעיר צריך להשכיל וללמוד כל הזמן. אני לומד בלי סוף, כי אין קיצורי דרך. הצלחה מגיעה מידע, ממקצוענות ומעבודה קשה. בנוסף, תהיה ישר, מקצועני בשאיפות שלך, ואם בחרת במקצוע רוחני כמו מוזיקה, דע שאולי לא תעשה מזה כסף לעולם.
“התחתנתי בגיל 21, וזו היתה טעות נוראית. הרווחתי שני ילדים נהדרים, אבל מהר מאוד הבנתי: אסור להתחתן בגיל צעיר מדי". 

הכתבה מתפרסמת בגיליון ינואר של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#