למרות שכבר הסתכסך עם כולם - הפעם מנכ"ל שיבא מתח את החבל קצת יותר מדי - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למרות שכבר הסתכסך עם כולם - הפעם מנכ"ל שיבא מתח את החבל קצת יותר מדי

אומרים על פרופ' זאב רוטשטיין שלא משנה מה יעשה או יאמר, לא ניתן "לאלף" אותו ■ ואולם באחרונה, נראה כי מנהל המרכז הרפואי שיבא עלה על מסלול התנגשות חסר תקדים מול משרדי האוצר והבריאות

73תגובות

מנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין, נחשב מאז ומתמיד לילד הסורר של מערכת הבריאות - מנהל בכיר שלא מהסס להילחם בממונים עליו, להשתלח בהם בתקשורת, בדיונים פומביים ובאיגרות שהוא משגר מדי פעם לעובדיו, ולנהל אתם מאבקים משפטיים וציבוריים מרים.

בשנים האחרונות הצליח רוטשטיין להסתכסך קשות עם סגן שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן; עם מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס (בעקבות ביקורות שפירסם על עבודותיו הפרטיות של רוטשטיין); עם מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו (לאחר שגמזו לא פירגן מספיק לשיבא במבדקי האקרדיטציה); עם החשבת הכללית של משרד האוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו (שרוטשטיין הגיש נגדה תלונה רשמית למבקר המדינה, לאחר שלא אישרה לו להקים תחנת כוח שתתחרה בחברת החשמל) - וזו רשימה חלקית בלבד.

הורידו את האפליקציה החדשה של TheMarker לאנדרואיד

האמירה הרווחת לגבי רוטשטיין היא שלא משנה מה יעשה או יאמר ועם מי יסתכסך, לא ניתן "לביית" אותו או להזיז אותו ממקומו. ואולם בתקופה האחרונה, נראה כי רוטשטיין ופקידי הממשלה נמצאים על מסלול התנגשות שלא היה כמותו בעבר. "הוא הגדיש את הסאה עם התנהגות בלתי נסבלת", אמר לנו בכיר במשרד האוצר, והוסיף כי "כל הזמן מגלים משהו חדש, ובכוונתנו לבצע ביקורת מקיפה על התנהלות בית החולים שיבא".

REUTERS

רוטשטיין עצמו מסתכל כמובן על הדברים באופן שונה לגמרי: מבחינתו, הוא מנהל מצטיין ויצירתי, שמצליח לנהל את בית החולים הגדול בישראל בהצלחה רבה - אך במקום לקבל פרגון מלא וחבל ארוך מהממונים עליו, הם רק מנסים לקצץ את כנפיו.

"הבעיה מתחילה בכך שאני מאמין שצריך לתת למנהל לנהל גם בסמכות וגם באחריות, ואם מנתקים בין השניים - קורים דברים לא טובים", הוא אומר ל–Markerweek. "אם אנחנו אחראים, תנו לנו להשמיע את קולנו. אתם יושבים בקרמלין ומנחיתים הוראות. לא בטוח שזה עובד טוב יותר מאשר בהחלטות משותפות. לא כל החוכמה נמצאת למעלה".

אז על מה כל המהומה? רק בחצי השנה האחרונה הספיק מנהל המרכז הרפואי שיבא להיקלע לארבעה עימותים קשים מול המדינה ומוסדותיה. הנושאים שונים, הסוגיות מתחלפות, אבל הסגנון? סגנון רוטשטייני מובהק.

1. "תוקפים את האחים נאוי כי הם מזרחים"

ההתנגשות: כבר כמה חודשים שבמשרד הבריאות ובנציבות שירות המדינה מנסים, ופשוט לא מצליחים, לגרום לרוטשטיין להתפטר מתפקידו כדירקטור חיצוני מטעם הציבור בחברת האחים נאוי - חברה לניכיון צ'קים שאליה הצטרף כדירקטור מבלי לקבל לכך אישור כנדרש. "זה נראה כמו אוזלת יד מוחלטת שלנו כרגולטור", מודה בפנינו אדם בכיר בממשלה, אך אלה העובדות: כבר אינספור פעמים שבנציבות ובמשרד הבריאות הצהירו כי על רוטשטיין להתפטר מתפקידו כדירקטור בחברה עוד לפני שבקשתו לכהן בדירקטוריון תעלה לדיון. רוטשטיין, מצדו, מצויד בליווי משפטי, הוא עדיין חבר מן המניין בדירקטוריון, ואף חבר בוועדות הביקורת, מאזן ותגמול של הדירקטוריון.

גרסת רוטשטיין: "הדרישה להתפטרות כדי שבכלל ידונו בבקשה שלי היא מגוחכת. זה מלכוד 22", מתלונן רוטשטיין. לדבריו, הגיש כנדרש בקשה לאישור העבודה, אך הבקשה כלל לא נידונה - וכשמשרד הבריאות גילה מהתקשורת שהוא מונה לתפקיד, הגיעה הדרישה להתפטר. הוא חושש שאם יתפטר, לא יוכל לחזור לחברה כדח"צ למשך שנתיים: "אתה לא יכול להשאיר חברה בלי דח"צ. אז אני בתוך מלכוד: הם יודעים שאם אתפטר לא אוכל לשוב חזרה. זה אקט בלתי־הפיך - ומשמעותו הפיכה של הדיון בבקשתי לדיון סרק תיאורטי".

למה אתה בכלל צריך את זה, להיות דירקטור בחברה לניכיון צ'קים?

"אלה אנשים נפלאים, שמנהלים את החברה בצורה מקצועית ביותר. תוקפים את האחים נאוי כי הם מזרחים - אחרת לא היו נטפלים אליהם וקוראים להם 'שוק אפור'. יש עוד הרבה חברות לניכיון צ'קים, ולא ראיתי שנטפלים אליהן".

אולי מפני שלא יושבים שם בדירקטוריון מנהלים בכירים של בתי חולים?

טלי מאייר

"אני מאמין בכל לבי, שכל מנהל בכיר במערכת הבריאות ובכלל חייב לשבת בדירקטוריונים כמגן הציבור. אני מרגיש צורך לשבת בדירקטוריון, להתלבט בסוגיות שונות, לקרוא דו"חות כספיים, ועדת מאזן וכו'. את כל הידע הגדול שנצבר בי ושהופך את שיבא לבית חולים שמנוהל כלכלית נכון, רכשתי במשך שנים של ישיבות בדירקטוריונים שונים".

מה שכרך באחים נאוי?

"אני מקבל תשלום לפי ישיבות. לא אמות מרעב אם המינוי יבוטל, אבל זו הכנסה כספית שחשובה לי ועומדת בכל כללי התקשי"ר. אני מוכן להילחם עבור החולים ובית חולים כל הזמן, אבל לא עבור עצמי".

אתה לא נלחם עבור עצמך? הרי שכרת את שירותיהם של עורכי דין בעניין.

"זה לא בשביל להילחם, עורכי הדין זה כדי להסביר לצד השני את העובדות. תמיד חטפתי, כיווצתי את העורקים והלכתי הלאה. עכשיו נתתי לנציב שירות המדינה את זכות ההחלטה. מכתב ההתפטרות אצלו ביד והוא יכול לכנס דיון ולדון בבקשתי או להגיש את המכתב".

סיכום ביניים: בדצמבר 2013 ביקש רוטשטיין להשעות עצמו מפעילות בדירקטוריון האחים נאוי, עד לסיום הבירור. ואולם, ברשות ניירות ערך הבהירו לחברה כי לא ניתן למנות דח"צ חלופי לתקופת ביניים. השבוע שיגר רוטשטיין מכתב לנציב שירות המדינה, משה דיין, ובו שטח את טענותיו וקבע כי "התנהלות המערכת גורמת לי שלא בצדק נזקים בלתי הפיכים", והוסיף כי "ההתנהלות הנוכחית אינה מוסיפה כבוד לגורמי הנציבות הבכירים, כמו גם לכלל המעורבים בעניין". למכתבו צירף רוטשטיין עותק של מכתב התפטרות, והודיע לדיין כי בידיו ההחלטה: לקיים דיון מהיר בבקשתו להתמנות כדירקטור בחברה, או לשלוח את מכתב ההתפטרות שלו לרשות ניירות ערך.

מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה כי "הנושא נמצא בבדיקה, ובמידת הצורך נשקול את צעדינו".

2. "תפקידי להגיד למשרד להפסיק עם הצביעות והפופוליזם"

ההתנגשות: לפני כשנה הנחה משרד הבריאות את בתי החולים הממשלתיים להפסיק את שירות "המיילדת האישית", שהוא למעשה סוג של שר"פ (שירות רפואי פרטי) אסור - בחירת אחות בתשלום בתוך בית חולים ציבורי. "כל פעילות שיש בה העדפה של מטופל על פני מישהו ביחס לשירותי הגורם המטפל, הכרוכה בתוספת תשלום פרטית, אסורה אם לא הותרה במפורש. שירות מיילדת הוא 'בגרעין' השירות הרפואי, והמעגל הפנימי ביותר שלו - ודין מיילדת כדין כל מטפל אחר", כתבה היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר הראל, לבתי החולים.

בחודשים שלאחר מכן ניסו כמה מבתי החולים להמשיך במתן השירות תחת שמות אחרים, אך משרד הבריאות חידד את הוראותיו והפסיק זאת. בתגובה לדברים הודיע רוטשטיין כי הוא מפסיק לא רק את שירותי המיילדות בתשלום, אלא גם סוגר את מרכז הלידה הטבעית (שעד עתה הוצע לנשים בתשלום), וחמור מכך — את שירותי "שמירת אחות" במחלקות בבית החולים: שירות שבו משפחות משלמות לאחיות עבור השגחה על בן המשפחה בלילות, לאחר ניתוח או במקרים נוספים, מעבר לאחיות שעובדות במחלקה. השירות נפוץ, למשל, אצל מטופלים קשישים, שילדיהם שוכרים אחות שתשגיח על הוריהם בלילות בבית החולים.

משרד הבריאות לא התכוון, כמובן, לעצור את השירות הזה. אך רוטשטיין, שרתח על הפסקת שירותי המיילדת בתשלום, החליט ככל הנראה להפעיל לחץ על המשרד דרך החולים, והרחיב את האיסור בטענה כי הדבר נגזר מהנחיית המשרד. במכתב ששיגר לד"ר שושי גולדברג, מנהלת שירותי הסיעוד בבית החולים, כתב כי אין כל הבדל בין אחות השומרת על חולה לאחר ניתוח לבין אחות מיילדת השומרת על יולדת בלידה או סביבה, כשלא ניתן לבחור את האחות, ולכן קבע כי השירות כולו ייאסר בשטח בית החולים.

במשרד הבריאות האשימו בתגובה את רוטשטיין בכך שנקט צעד "לא מחייב, ציני ופרובוקטיבי", והבהירו שוב, לבקשת התקשורת, כי האיסור שחל על מיילדת בתשלום "אינו חל על שמירת אחות ליד מיטת החולה במחלקת האשפוז, וכן על דולות". במשרד הסבירו כי בניגוד לאחות מיילדת שממלאת תפקיד בלידה, הייעוד של אחיות שומרות הוא לא להתערב מקצועית, אלא להחליף את בן המשפחה: "מדובר בקטגוריות שונות ונפרדות של שירותי תמיכה, שאינם מעורבים בתהליך הטיפולי ומשמשים בדרך כלל בן משפחה מלווה", הבהירו במשרד.

גרסת רוטשטיין: "אני לא פוגע בחולים", משיב רוטשטיין לשאלה אם הוא פוגע בחולים כדי ללמד את משרד הבריאות לקח. "אני הילד מהסיפור 'בגדי המלך החדשים', שצועק 'המלך עירום'. אני צריך להבין את מקור ההוראה, והמקור הוא מכתבה של היועצת המשפטית של משרד הבריאות, שאומר שמתקיימת העדפה אסורה של גורם מטפל לחולה ספציפי בתשלום - כמו מה שקורה בשירות של שמירה אישית על חולים".
אבל אתה עושה פה פרשנות דווקאית, ובאופן וולונטרי הולך רחוק יותר ממה שמשרד הבריאות דורש.

"הייעוץ המשפטי של משרד הבריאות לא ברור, ושונה ממכתב למכתב. הרציונל הוא אותו דבר: אסור לבצע אפליה של גורם מטפל. אחות היא אחות — זה מקצוע עם רישיון וסמכויות מוגדרים, ובנוהל של שמירה על חולה כתוב בצורה ברורה מה עושה אחות. אחות ששומרת על חולה לאחר ניתוח היא לא בן משפחה. תפקידי לבוא ולהגיד 'תפסיקו עם הצביעות ועם הפופוליזם'. למה לחולה קשיש מותר וליולדת לא? למה להפלות אותה?"

טלי מאייר

רוטשטיין מוסיף כי "כדי להבין אם זה חל או לא חל על האחיות ששומרות על חולים, פניתי ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ושאלתי אותו. אני עדיין מחכה לתשובה. אם וינשטיין יגיד שמשרד הבריאות צודק, באותה שנייה הכל מתחדש".

סיכום ביניים: נהמר בזהירות כי בקרוב יחזרו לפעול בשיבא שירותי שמירת אחיות על חולים בתשלום. רוטשטיין אומר כי הוא עדיין ממתין לחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בעניין, אבל מסייג כי הוא "שוקל לאשר את השמירות, כי כולם מסכימים שזוהי עזרה גדולה מאוד למשפחות וחבל שמישהו ייפגע". בנוסף, הוא עדיין מקווה שהיועץ המשפטי לממשלה יאשר לו לחזור להפעיל את מרכז הלידה הטבעית בתשלום, וטוען כי "גם שרת הבריאות, יעל גרמן, חושבת שצריך לאפשר את זה".

3. "מנחת המסוקים הוא בשביל להעביר רופאים לפריפריה"

ההתנגשות: העיתון "גלובס" חשף בשבוע שעבר כי בשטחו של בית החולים שיבא בתל השומר מוקם בימים אלה מתחם תעופה, שכולל מלבד מנחת המטוסים גם האנגר לאחסון מסוקים אזרחיים. במקום הוצב שלט שעליו נכתב "עדן־שיבא תעופה", ובשיחה עם אורי פרץ, מנכ"ל חברת התעופה עדן, הוא אמר כי מדובר בשיתוף פעולה בין החברה לבין שיבא, שנועד בעיקר להטסת תיירים רפואיים.

עוד לפני החשיפה הזו, התגלה העניין במקרה לחיל האוויר שערך סיור באזור ולרשות התעופה האזרחית (רת"א), שהגיבה בחריפות: במשרד התחבורה אמרו לנו כי "בקרבת המנחת הוותיק בשיבא (שקולט בין השאר פצועים של צה"ל ופצועים שמפונים במסוקים, רל"ג) הוקם מבנה שלא קיבל את אישור רת"א כמתחייב מהנהלים, ועלה חשד כי המבנה עלול להוות סיכון לבטיחות הטיסה במנחת. ממצאי הבירור שערכה רת"א חיזקו את החששות לבטיחות הטיסה, ולכן הוחלט להתלות מיידית את רישיון ההפעלה של המנחת. נכון להיום, המנחת סגור לטיסות מסוקים אזרחיים ורישיון ההפעלה של המנחת מותלה עד להודעה חדשה".

ואולם פרשת המנחת היא כמובן לא רק עניין של בטיחות טיסות, אלא גם עוד מקרה של התנגשות חזיתית בין רוטשטיין, שקובע עובדות בשטח, לבין הרגולטורים שמגלים זאת בדיעבד. במשרדי הבריאות והאוצר, שנתפסו די מופתעים מול הפרשה החדשה, הגיבו בתקיפות. במכתב ששיגר השבוע חשב משרד הבריאות, אבי ברף, לרוטשטיין, הוא פירט שורה ארוכה של שאלות על ההתקשרות בין בית החולים או כל גוף שקשור אליו לבין חברת עדן תעופה - האם ההתקשרות נעשתה במכרז או אושרה בוועדות המכרזים השונות? האם מבוצעת פעילות בינוי במתחם בית החולים להקמת האנגר לאחסון מסוקים? ואם כן, מי אישר זאת ובאיזו סמכות, מהו המקור התקציבי לכך והאם התקבלו אישורים רלוונטיים ממוסדות התכנון? גם באוצר מסבירים כי לרוטשטיין אין סמכות לבצע עסקות מקרקעין על דעת עצמו, ובכל עסקה שקשורה בנכס ממשלתי, מתחייבת מעורבותו ואישורו של החשב הכללי.

גרסת רוטשטיין: "אין שום קשר לנושא התיירות הרפואית. זו פנטזיה של חברת עדן תעופה. יכול להיות שהם מטיסים תיירים, אבל לא משיבא", אומר רוטשטיין. "זה קשקוש. לפני שלוש שנים התחלנו בהליכים 'לאזרח' את מנחת המטוסים הצבאי, כדי לאפשר גם למסוקים פרטיים לנחות בו, לאחר שצה"ל ביקש למשוך את ידיו מהחילוצים האזרחיים". הוא מוסיף כי לאחר שבתקופה הקרובה יפנה את המנחת בהתאם להוראת רת"א, התוכנית היא לבנות האנגר שניתן יהיה להחנות בו מסוקים, "כי ברגע שנוחת מסוק אזרחי, צריך לפנות אותו מהמנחת כדי שיוכל לנחות שם מסוק צבאי". לצורך כך, הוא מציין, ידאג בית החולים לקבל אישורים ולפרסם מכרז. "אנחנו רוצים לעשות המון פעולות שקשורות להטסה. הטסה של חומרים רדיואקטיביים, למשל, תחסוך המון כסף; העברה של פצועים ושל רופאים לפריפריה; ויש עוד הרבה אפליקציות".

ניר קידר

ומה לגבי אישורים ותקציב?

"הגשנו בקשות לכל הגורמים ולכל הרשויות העירוניות והסטטוטוריות לבנות מעל המשטח האנגר ממתכת, שמסוק יוכל להיכנס בתוכו. בנוסף, הוגשה התוכנית לאישור רת"א. התקציב לבנייה הוא מתרומות לא מיועדות של חוג הידידים של שיבא, בהיקף מתוכנן של 1.5 מיליון שקל". במכתב התשובה לחשב משרד הבריאות, הוסיף רוטשטיין כי לחוג הידידים אישור "עוד מ–1980" לבצע את הבנייה עבור המדינה, ו"גם בנושא שבסימוכין, כך הנוהג". לדבריו, "בניתי בניינים של 150 מיליון שקל, ופתאום כשמדובר במשהו שהוא בתחום סמכותי, שמותר לי לקבל עליו החלטות - פתאום מסתערים עלי. זה בגלל שמישהו הלביש על זה נושא של תיירות מרפא".

סיכום ביניים: מלבד העובדה שבמשרד הבריאות לא קונים את האמירה הגורפת של רוטשטיין כי לפרויקט אין קשר לתיירות רפואית, נראה כי פרשת המנחת עדיין רחוקה מלהסתיים. בשבוע הבא יתקיים דיון גדול ורב משתתפים בעניין, שבסופו יוחלט על הצעדים הבאים.

4. "ענבל היא מונופול. למה אסור לי לפרסם מכרז?"

ההתנגשות: היחסים המתוחים בין רוטשטיין לבין החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, הגיעו באחרונה לנקודת רתיחה קיצונית, לאחר שרוטשטיין החליט לנתק חד־צדדית את היחסים עם חברת הביטוח הממשלתית ענבל, שאחראית על ייצוג בית החולים בתביעות רשלנות רפואית. ענבל משמשת "זרוע ארוכה" של אגף החשב הכללי ופרקליטות המדינה בייצוג משפטי של בתי החולים הממשלתיים. על פי דיווח שמסר מנכ"ל ענבל, אבי דור, למשרד הבריאות, ניתוק היחסים בין שיבא לחברה כלל צעדים מרחיקי לכת, בהם ביטול כל הפגישות והפסקת שיתוף הפעולה של שיבא עם ענבל בנושא תיקי רשלנות רפואית המתנהלים נגד בית החולים; אי העברת רשומות רפואיות ועמדת הצוותים הרפואיים המעורבים בתביעות לחברת ענבל; אי קיום ישיבות עם עורכי הדין המייצגים את בית החולים וצוותיו, "לרבות דיון בהצעות פשרה, מענה על שאלונים, גביית תצהירי עדות ראשית, הכנסת עורכי דין לחקירת מומחים וכו'". בנוסף, הודיע רוטשטיין לענבל כי הוא מקצץ במערכת ניהול הסיכונים בשיבא.

הטריגר לצעד הקיצוני: יחסים מתוחים ביותר של רוטשטיין עם החשבת הכללית, ובמיוחד זעמו על החלטתה לחייב את שיבא בפרמיה על ביטוח המבנים בשיבא בסכום הגבוה בהרבה מכפי שלדעתו היה צריך לחייב את בית החולים. הצעד של רוטשטיין גרר תגובה חריפה ביותר של מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו: "זו הפקרות לשמה", כתב גמזו לרוטשטיין, והוסיף כי הנחייתו של רוטשטיין לרופאיו שלא לשתף פעולה ענבל "פוגעת באינטרסים חיוניים של המדינה, מסכנת כספי ציבור, ומהווה עילה לא רק לתביעה משמעתית, אלא אף לתביעה אזרחית כספית נגדך ונגד כל אחד מעובדי בית החולים, שאולי סבור בטעות כי הנחייתך מחייבת אותו או פוטרת אותו מאחריות אישית".

גרסת רוטשטיין: "ענבל היא מונופול, שאף אחד לא שאל לגביה אף פעם אם הפרמיות שהיא גובה נכונות ואם הכיסוי שהיא נותנת נכון, ואם אפשר להשיג את אותה מטרה בפחות כסף", אומר רוטשטיין. "נפגשתי עם נציגי ענבל וביקשתי לקבל תשובות. למה אני לא יכול לפרסם מכרז ולקבל הצעת מחיר למבנים? למה אני לא יכול לקבל ביטוח מוזל? אם אכן אני אחראי על תקציב בית החולים, ואני חושב שעשיתי את זה לא רע במהלך השנים, אז אי אפשר לסמוך עלי? במקום תשובה, קיבלתי הנחתה שהחשבת הכללית החליטה להגדיל את הפרמיה בצורה חד־צדדית".

גיל כהן מגן

אז בתגובה שברת את הכלים וסגרת את מחלקת ניהול הסיכונים?

"כל מחלקת ניהול הסיכונים שלי בנויה על תקן של אחד ושליש. אם למדינה יש סדר עדיפויות שאומר שזה חשוב, אז שיתקצבו אותי".

זה לא אקט כוחני מדי? למה לסכן את החולים?

"בטיחות החולים לא נפגעת, ואני לא שובר שום כלים. לקחתי על עצמי להיות המתאם בהיעדר יחידה לניהול סיכונים. החשבת הכללית החליטה שהיא לא סומכת עלינו, ושהיא ממנה ועדה שדנה בכל התיקים מעלינו. אם זה כך, חבל על עבודה כפולה".

סיכום ביניים: בעקבות הפיצוץ הגדול, התגובה הקשה של משרד הבריאות ופגישות אינטנסיביות שהגיעו אחריה - חזרו הצדדים לשתף פעולה. עד לפעם הבאה.

סייע בהכנת הכתבה: זוהר בלומנקרנץ

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#