שוטף פלוס 
מי יודע מתי - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוטף פלוס 
מי יודע מתי

קיים צורך מיידי לשינוי מקיף ויסודי במשק במוסר התשלומים, שכן מצב זה אינו תקין ציבורית ועסקית כאחד

6תגובות

באחרונה הגיש שר הפנים, גדעון סער, ערר על הצעת החוק להגבלת אשראי ספקים, שעברה בחודש שעבר בקריאה טרומית. מדובר בהצעת חוק שיזמה לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים בשיתוף עם ח"כ רוברט אילטוב, ומטרתה להסדיר את התשלומים של מוסדות המדינה לעסקים שמספקים להם שירותים.

מטרת החוק היא לצמצם ככל האפשר את הנוהג של תשלום דחוי ("שוטף פלוס") על ידי מוסדות המדינה - כמו רשויות מקומיות, מערכת הביטחון, תאגידים ממשלתיים, קופת חולים ומוסדות להשכלה גבוהה - בעבור שירות או סחורה שסיפקו להם נותני שירותים חיצוניים.

כיום, עסקים רבים נאלצים לספוג איחור של חודשים, ולעתים אף שנה בקבלת התשלום עבור שירותים שסיפקו למוסדות המדינה. הצעת החוק באה לתקן את העוול והנזק שנגרם לאותם עסקים בשל מוסר התשלומים הקיים, ולחייב את מוסדות המדינה לשלם להם תוך מקסימום 45 יום.

סער הגיש את הערר בטענה כי הצעת החוק תפגע ברשויות המקומיות, וביקש להעלותה לדיון מחדש בוועדת השרים לחקיקה. אם הוועדה תחליט להוציא מהצעת החוק את הרשויות המקומיות, הרי שהדבר יחטוא למטרה, שכן עסקים רבים מספקים שירותים לרשויות המקומיות ונפגעים ממוסר התשלומים הקיים.

תומר אפלבאום

הרשויות המקומיות מנהלות עם בתי העסק קשר יומיומי, ולכן חובה שהחוק יחול גם עליהן. הן מקבלות שירותים וסחורות בשוטף, אך לא משלמות בשוטף. ההוצאות של אותם ספקים מיידיות, אך ההכנסות מגיעות במקרה הטוב בשוטף פלוס 30 או 90, ובמקרים רבים בשוטף פלוס מי יודע מתי. הרשויות משקיעות משאבים רבים בגבייה יעילה ומיידית של תשלומים מתושביהן, אך כשהן אלה שאמורות לשלם - אז אוזלים המשאבים. מדוע? אולי כי יותר משתלם לגבות, ופחות משתלם לשלם.

אסור לאפשר לשר הפנים ולרשויות המקומיות לנטרל את החוק. קיים צורך מיידי לשינוי מקיף ויסודי במשק במוסר התשלומים, שכן מצב זה אינו תקין ציבורית ועסקית כאחד. ברמה הציבורית נדרשים כל האזרחים ובעלי העסקים לשלם את חובותיהם למדינה בהתאם לכללים הנהוגים, אך כאשר הם אמורים לקבל את התשלום על שירותיהם - הדבר מגיע באיחור רב.

ברמה העסקית, שרי האוצר, הפנים והכלכלה לא הפנימו כי בעלי העסקים הם שבירים מבחינה פיננסית, ללא כרית ביטחון, וכי כל מצב שבו הם לא מקבלים תשלום במועד עלול להביא לפתחם בעיות נזילות קשות, עד לקריסתם. מוסר התשלומים הנוכחי, אשר הנחיל את הנורמה של תשלום דחוי, מהווה פגיעה ממשית בכלכלה ובאיתנות הפיננסית של העסקים בישראל.

במקום שבעלי העסקים ישקיעו משאבים בפיתוח העסק (ועל ידי כך יתרמו תרומה משמעותית למשק וייצרו מקורות פרנסה), הם נאלצים לתמרן כל הזמן בניהול תזרים המזומנים, תוך מאבק יומיומי לגשר על הפער שבין מועד אספקת השירות והסחורה לבין מועד התשלום שמגיע חודשים לאחר מכן. בנוסף, עיכוב במוסר התשלומים גורם לפגיעה בתחרותיות, בסביבה העסקית, באיכות הניהול במשק ואף בשלטון החוק ובמוסר העסקי.

טוב יהיה אם המגזר הציבורי יהפוך לסמן הימני בנושא וינהיג מדיניות מתוקנת של תנאי תשלום הוגנים וראויים עבור עסקים קטנים ובינוניים, כמקובל במדינות אחרות בעולם. הגיעה העת שנבחרי הציבור יפגינו מחויבות ממשלתית לעסקים הקטנים, ויתמכו בחוק כה חשוב, שהוא בעל השלכה על כלל העסקים בישראל. החלת החוק על מוסדות המדינה תהווה הישג גדול לבעלי העסקים, ואיתות חיובי של מקבלי ההחלטות בממשלה על רצינות כוונותיהם ועל כך שתמיכתם במגזר העסקי היא הלכה למעשה, ולא בגדר הבטחות בלבד.

הכותב הוא נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים 
והעסקים הקטנים והבינוניים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#