כהונתו של שי פירון - עשייה אמיתית או סיסמאות ריקות? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
רב תחומי

כהונתו של שי פירון - עשייה אמיתית או סיסמאות ריקות?

מתחייב להחליף את בחינות הבגרות, מבטיח לקצר את החופש הגדול ומצהיר שיחולל מהפכה במערכת החינוך ■ שר החינוך לא מפסיק להעלות רעיונות ולייצר כותרות לטובת ההורים, המורים והתלמידים - אז למה לא כולם מרוצים?

135תגובות

הזימון שהתקבל במערכות העיתונים באחד מימי נובמבר האחרון היה חשאי ומסקרן במיוחד. שר האוצר יאיר לפיד, שר החינוך שי פירון ושר הרווחה מאיר כהן, נכתב בהודעה, מזמינים אתכם למסיבת עיתונאים מיוחדת. מי שניסה לדלות מידע על מהות המסיבה ותכניה מדוברי השרים, נתקל גם הוא במעטה חשאיות שלא מבייש את בכירי השב"כ לפני פעולות סודיות. החשאיות היתה קפדנית כל כך עד שאפילו כמה מהשותפים לתוכנית גילו שהם נוטלים בה חלק רק במסיבת העיתונאים.

למחרת בבוקר הוטלה הפצצה. החופש הגדול, זעקו הכותרות, יקוצר בשלושה שבועות. לא פחות. המחיר להורים הנרגשים: 450 שקל. אפילו פחות. הרעיון כפי שהוצג היה מבטיח. השלושה דיווחו על תוכנית לסבסוד קייטנות בבתי הספר היסודיים בימי החופש הגדול. ואולם בחודשיים שחלפו מאז התברר כי קיצור החופש הגדול הוא מהלך מורכב. בזמן שגורמים בשטח מנסים להבין את המשמעויות של המהלך וכיצד ניתן ליישמו, השר פירון שועט קדימה.

בכלל, מאז שנכנס לתפקידו, פירון בוחן כל העת תוכניות שונות לרפורמות מרחיקות לכת. זה בוודאי נשמע טוב ומרענן, אך מקורות במערכת החינוך מדווחים על תחושה קשה של אי־סדר וניהול חובבני, הנובעת מעומס של יוזמות. אולי זאת הסיבה, הם אומרים, שהמשרד שכח שעליו ליישם עד שנת הלימודים הקרובה את חוק חינוך חובה מגיל 3, כפי שפורסם השבוע. מבקריו החריפים של פירון במערכת אף טוענים שהוא משקיע מאמצים רבים בתעלולים יח"צניים וססמאות לא פעם על חשבון עשייה אמיתית.

אוליבייה פיטוסי

מקורות במשרד מתארים את פירון כאדם ריכוזי שמבקש להיות מעורב בכל החלטה, גם במחיר של הדרת בכירים. כך למשל, הרפורמה האחרונה לצמצום מספר הבגרויות וללמידה משמעותית מוגדרת במשרד כ"בייבי של פירון", שאותה יזם תוך שיתוף קבוצה מצומצמת של מקורבים. גם במשרד החינוך היו אנשים שחשו ממודרים מהתוכנית, אף שהם אלה שצריכים להתניע אותה.

"מהתרשמותי, הוא נרתע מלהיות ליד אנשים שיודעים יותר ממנו", אומר אדם במערכת החינוך. "הוא רוצה שהכל יבוא ממנו, להיות גם איש הרוח וגם איש הביצוע, או להפוך לאדמו"ר של משרד החינוך". אדם אחר מסביבתו של פירון אומר כי לדעתו "הוא לא ממוקד, פולט כל הזמן רעיונות. כמנהל אתה צריך לדעת מה אפשר ומה אי אפשר לעשות, אבל הוא פשוט יורה לכל הכיוונים".

"התחושה היא של תזזית מיותרת", מנתח פעיל ותיק בתחום החינוך. "במשרד יוצאים בהכרזה על קייטנות בקיץ כבר השנה, אבל אין שום תוכנית מעשית מאחורי זה. כך גם בנוגע לבגרויות - קודם פירון מצהיר על תוכנית, מכניס את המערכת לסחרור, ורק אז מתחילים להתיישר. אי אפשר לנהל את המשרד הזה בפייסבוק. אי אפשר לעקוף את כל המטה והמנהלים ובמקום זה להתכתב עם תלמידים ומורים, שלפעמים יודעים על החלטות של השר לפני אנשי המשרד".

גילה קליין, יו"ר סיעת האופוזיציה בהסתדרות המורים, אומרת כי "פירון מנותק ממה שקורה בתוך המערכת ומנסה לדחוק את הבעיות הקשות הצדה. המערכת קורסת, אבל הוא לא נוגע בבעיה העיקרית - הצורך בחיזוק עובדי ההוראה, תנאי עבודתם ויצירת תשתית למוטיווציה ולקידום".

לעומתה, שלומית עמיחי, ששימשה בעבר מנכ"לית של משרד החינוך, סבורה כי פירון דווקא נמצא בדרך הנכונה. "הוא אדם יצירתי שלבו במקום הנכון", היא אומרת. "פירון עשה שינוי תפישתי והתווה דרך חדשה למערכת. עכשיו מתחילה העבודה הקשה, כי צריך לוודא שהדברים באמת קורים, שזה לא סתם מלים, אלא גם עשייה. אני מרגישה שאנשים מאמינים בו, שמבינים שהדברים שלו הם לא מהשפה אל החוץ".

חזר בתשובה בתיכון

פירון, 49, הוא אחת הדמויות המרתקות במערכת הפוליטית, אף שהוא חבר בה שנה ושלושה חודשים בלבד. הוא בעל כריזמה שופעת, אדם שיודע לכבוש את הקהל שמולו הוא מדבר, ומצטייר כאיש חם ונח לבריות. פירון מעורר הערצה גם בזכות סיפורו האישי: אדם שהקדיש את חייו לתחום החינוך ולתיקון עוולות חברתיות, ואימץ למשפחתו ילד עם נכות קשה. פירון נולד במושב כפר ויתקין וגדל בבית חילוני בבת ים. אמו, אסתר, היא סגנית ראש עיריית בת ים מטעם מפלגת העבודה, וממונה על תיק החינוך בעיר. בגיל תיכון החליט פירון לחזור בתשובה, ולמד בין היתר בישיבת מרכז הרב בירושלים.

את דרכו בתחום החינוך החל כמורה בתיכון הימלפרב בירושלים, לאחר מכן שימש רב בקיבוץ עין הנציב ובבית הספר בקיבוץ שדה אליהו הסמוך. ב–1995 מונה פירון לעמוד בראש אולפנת ישורון בפתח תקוה, תפקיד שבו שימש עד ל–2007. פירון עמד במקביל בראש מוסדות חינוך נוספים בפתח תקוה והיה ממייסדי ארגון צהר, שאותו הקימו רבנים מתונים בציונות הדתית. בתוך כך, פעם במשך השנים כנגד אפליה במערכת החינוך ולמען שילוב ילדים עם מוגבלויות.

פירון היה חבר בוועדת דוברת, שבחנה ב–2003 את מערכת החינוך והמליצה על תוכניות לשינויים בה. הוא נכנס לפוליטיקה לאחר ארבע שנים כמנכ"ל התנועה הכל חינוך, שאותה ייסד דב לאוטמן המנוח עם אנשי העסקים שלמה דוברת ואבי נאור. הקשר החזק בינו לבין יאיר לפיד, שבזכותו פירון מונה לתפקיד, נרקם כמה שנים לפני שלפיד נכנס לפוליטיקה. מקורו בחברות המשותפת עם שלמה דוברת ובעניין המשותף בתחום החינוך, אך גם מהחוויה המשותפת של שני השרים מיש עתיד הנוגעת להורות לילדים עם מוגבלויות.

אוהדיו של פירון מתארים אדם ערכי ומלא ברעיונות טובים, אשף בקשרים שיודע לחבר את החיבורים הנכונים בין אנשים ומערכות. אין ויכוח במשרד החינוך וגם בקרב פעילים בתחום על כך שפירון הוא איש חזון, שבאמת אכפת לו מהמערכת והוא מסתכל על הדברים מנקודת ראותו של התלמיד.

"פירון הוא אחד האנשים המוכשרים ביותר שאני מכיר, אדם שמאז ומתמיד חשב אסטרטגיה", אומר שמולי בינג, מנהל פנימיית ימין־אורד, המכיר את פירון מפעילות משותפת בעמותת מעגלי צדק. "מבחינתי, זה סיפור של אדם שהיה בצמתים משמעותיים והצליח לעלות למעלה. את אולפנת ישורון, למשל, הוא הפך לאימפריה. כיום, עצם זה שאדם כזה עומד בראש המערכת זו בשורה של ממש. הוא מדבר על חזון חינוכי, ולא רק על שינוי מבני, ויש לו היכולת לתרגם רעיון גדול לביצוע".

על רקע כל זאת, כשמונה פירון לשר החינוך הציפיות ממנו היו גבוהות. ואולם כעת, לאחר שחלפה תקופה של כמעט שנה מרגע כניסתו לתפקיד, ניכרת אכזבה בקרב רבים במערכת. כך למשל, מתרבים הקולות התוהים אם למרות המומחיות והעבר העשיר בתחום החינוך, פירון באמת מסוגל להוציא תהליכי עומק לפועל באחת המערכות המורכבות והמסובכות לניהול במגזר הציבורי.

במקביל צצים סיפורים הנוגעים לאישיותו ומעלים את השאלה אם פירון הפנים את המעבר מאיש חינוך ופעיל חברתי לשר בכיר. כך למשל, במוסף "הארץ" דווח על סיפור תמוה של פגישה לילית בביתו של פרקליט הצמרת אלי זהר, בתיווכו של איש יחסי הציבור רני רהב. במקרה זה, ניסה פירון להתערב בפרשה סבוכה בין שני תלמידי תיכון, שבגינה הורחק אחד מהם מבית הספר.

יש הסבורים כי מאז ומתמיד היתה אצל פירון מעין שניות. "הוא באמת אישיות מורכבת", אומר אדם ששיתף איתו פעולה בעבר. "הרי הסיפור על אימוץ הילד הוא מרשים בכל קנה מידה והוא באמת אדם שחי חינוך. לצד זה, ממה שראיתי, זה לא איש שנעים להיות מועסק על ידו. חוץ מזה, מהיכרותי איתו, הוא מתעניין מאוד במותג שנקרא 'שי פירון'".

דגש על נראות בתקשורת

מרכיב משמעותי בהתנהלותו של פירון, לדברי אנשים ששהו במחיצתו, הוא תשומת הלב הרבה שהוא מפנה לתקשורת, כפי שבא לידי ביטוי במסיבת העיתונאים שבה הציג את תוכנית הקייטנות. המחזה הזה חזר על עצמו ביום רביעי שעבר, אז נתקלו עיתונאים בהכחשות גורפות של עצם קיומה של מסיבת עיתונאים הנוגעת ליוזמת "ישראל עולה כיתה" (שבמקור תוכננה להיערך בהפתעה עם הודעה מראש של כמה שעות בלבד לכתבים), מלבד ההכחשה על התוכן, אף שזה דווח מוקדם יותר ב"הארץ".

לדברי מקור במערכת החינוך, התנהלות מסוג זה אופיינית לפירון. "נותנים משקל גדול על איך זה ייראה בתקשורת", הוא אומר, "ואחר כך על השאר". אין פלא, אם כך, שב–2013, השנה שבה מונה פירון לתפקיד, זינק תקציב הפרסום של משרד החינוך בכ–30% ל–1.58 מיליון דולר, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום.

ניר כפרי

כשר חינוך, פירון יצר שיתוף פעולה מסחרי עם קבוצת ידיעות אחרונות, כפי שדיווח האתר העין השביעית לפני כחצי שנה. משרד החינוך רכש מודעות במיליון שקל מעיתון "ידיעות אחרונות" ומהאתר ynet, ולצד זאת פורסם תוכן מערכתי המקדם את תכני הפרסום.

במקרה אחר, במארס 2012, אז שימש מנכ"ל הכל חינוך, היה פירון מרואיין מרכזי בסרט "חינוך יקר" של העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז, ששודר בערוץ 10. הסרט נעשה בשיתוף פעולה עם הכל חינוך ועסק בסוגיות כמו תשלומי הורים ומעמד המורה. בסוף הסרט עודדו העיתונאים את הצופים להיכנס לדף הפייסבוק של התוכנית "אורלי וגיא" ולחתום על עצומה שיזמה הכל חינוך לחקיקת חוק "אחריות המדינה לחינוך". בתו של פירון, אור פירון־זומר, היתה אחת משתי התחקירניות של הסרט.

בכיר לשעבר בהכל חינוך מספר כי עבור שיתוף הפעולה, העמותה שילמה עשרות אלפי שקלים לערוץ 10. "הופתעתי שכך התנהלו הדברים", אומר אותו בכיר בהכל חינוך. "החשיפה אולי שירתה את מטרות התנועה, אבל להגיד שערוץ 10 מצאו פתאום את המומחה העולמי לחינוך? כמובן שזה בהחלט קידם את פירון עצמו".

וילנאי הפנתה אותנו לחברת שמים הפקות, שמסרה כי "הסרט הופק עבור ערוץ 10, ששילם את עלויות ההפקה". מהערוץ נמסר בתגובה: "לפני יותר משנתיים הופק הסרט התיעודי 'חינוך יקר' תוך מעורבות ותמיכה מבורכת של עמותת הכל חינוך. שיתוף הפעולה צוין על ידי ערוץ 10 בכתובית בתחילת הסרט".

מלשכתו של פירון נמסר: "במסגרת תפקידו הקודם כמנכ"ל הכל חינוך, קידם פירון שיח ציבורי רחב שקרא לשיפור מצבה של מערכת החינוך. במסגרת זאת שילבה התנועה מרואיינים מטעמה בתכניות אקטואליה והיוותה גורם ידע מקצועי עבור כלי תקשורת, בין היתר עבור מפיקי הסרט 'חינוך יקר'".

למרות המאמצים הרבים בתחום יחסי הציבור, בארכיונים נמצאים התבטאויות מצד פירון שמדי פעם גורמות לו ולמפלגת יש עתיד לא מעט מבוכה. בשבוע שעבר, למשל, דווח בגלי צה"ל על החלטת הרבנות הראשית שלפיה יש לאסור גיוס בנות לצה"ל. עמדה זו עוררה מהומה במערכת הפוליטית, ולפיד מיהר להודיע שהוא יפעל להדחת הרבנים הראשיים.

אלא שאז התברר כי לפני כעשור פסק פירון באופן דומה. "איני מכיר פוסקים המתירים לבנות ללכת לצבא", כתב אז פירון במענה לשאלת תלמידה. "הבעיה בשירות הצבאי היא האווירה הכללית... הלחץ והמציאות הבלתי נורמלית עלולה להוציא מהמפגש בין בנים לבנות דווקא את הצדדים הלא טהורים", הוסיף. פירון הנבוך מיהר לפרסם הבהרה שלפיה הוא מתנגד להשתמטות גם בקרב בנות דתיות.

זמן קצר לאחר מערכת הבחירות האחרונה פורסם בגלי צה"ל שב–2002 טען פירון, בתשובה לשאלה, כי על פי ההלכה אין למכור בית לערבי. אחרי הסערה שהתעוררה אז הסבירו אנשי פירון שתשובה זו לא שיקפה את עמדותיו האישיות, והוא פועל דווקא לקירוב לבבות בין ערבים ליהודים.

אנשים המכירים את פירון גם מתקופות מוקדמות יותר סבורים שהוא אכן עבר שינוי בדעותיו, אך חלקם אומרים שאולי השינוי הוא תועלתני ונובע מהתקרבותו לחוגים מהאליטה החילונית, ובעיקר בקרב השכבה העשירה של ישראל.

אוליבייה פיטוסי

לדברי פרופ' אביעד הכהן, דקאן מכללת שערי משפט שהיה מרצה של פירון ולאחר מכן יועץ משפטי של הכל חינוך, העניין מורכב קצת יותר. "פירון הוא איש שנע כל הזמן בין העולמות", הוא מסביר. "מצד אחד, הוא התחנך במרכז הרב ונשוי לבתו של אחד הרבנים המרכזיים יוצאי הישיבה. מצד שני, אמו פעילה במפלגת העבודה והוא היה מחובר מאוד ללאוטמן. לכן, אי אפשר להגדיר אותו במשבצת אחת. אפשר למצוא אצלו התבטאויות שסותרות את הגישה של יש עתיד, ולהפך. זה לא אופורטוניזם, פשוט זה האיש.

"הוא איש מקורי שעושה מה שהוא חושב לנכון. במסגרת הזאת נקל להניח שחלק מעמדותיו אכן עברו שינוי במהלך השנים. חשיפתו לחלקים שונים בחברה הישראלית, שקודם לכן לא הכיר מקרוב, גרמה לו לשנות את דעתו. גם במישור הפוליטי וגם במישור הדתי, הוא אומר כיום הרבה דברים שהוא לא היה אומר לפני 10–20 שנה. בעיניי, זה יתרון המצביע על פתיחות רעיונית".

אלא שפתיחות זו גורמת לפירון ללא מעט כאבי ראש דווקא עם חובשי הכיפה ממפלגת הבית היהודי, שעמה כרת לפיד ברית לפני פחות משנה. במאי 2013, למשל, הודיע משרד החינוך על קיצוץ בתקציבי מוסדות המכונים תלמודי תורה. אלה הם מוסדות חינוך פרטיים המעבירים בעיקר לימודי דת, ואת לימודי הליבה באופן חלקי או בסיסי בלבד, הקיימים לא רק בציבור החרדי, אלא גם בציבור הדתי־לאומי.

בבית היהודי רתחו על ההחלטה ובוועדת החינוך בכנסת ניהל פירון עימות חזיתי וחריף עם יוני שטבון מהבית היהודי. בסופו של דבר נדחה הקיצוץ והוחלט שהוא ייעשה באופן הדרגתי בעתיד, ובאישור ועדת החינוך של הכנסת, כך שייתכן שהקיצוץ יבוטל כליל. בבית היהודי גם לא אהבו התבטאויות של פירון על הצורך לשלב מורים ערבים בבתי הספר הדתיים.

קשה לנתק את השותפות עם הבית היהודי מהחלטות נוספות שקיבל פירון בשנה האחרונה, כמו ההחלטה התקדימית לצנזר ספרי לימוד במדע לתלמידים בבתי הספר הממלכתיים־דתיים (החלטה שאמנם התקבלה במשרד בתקופת פירון אך לא היתה יוזמה שלו), או ההחלטה לממן לראשונה הפרדה בין בנים לבנות בבתי הספר היסודיים של המגזר הממלכתי־דתי. לציבור החילוני, שסמך על פירון ועל דבריו לחיזוק המערכת הציבורית ולימודי הליבה, היה קשה לקבל את המהלכים האלה ונשמעה ביקורת גם מהציבור הדתי. "מופעל עליו לחץ כביר מצד גורמים מהבית היהודי", אומר מקור במשרד החינוך, "אז לפעמים הוא נאלץ לבצע פשרות נוראיות".

פירון סוחב מעברו לא רק התבטאויות שנויות במחלוקת. בשבוע שבו הושבע לשר חינוך, השיג השיא של חייו, צצה כנגדו עדות מהעבר דווקא באחד הנושאים המזוהים ביותר עמו - המאבק כנגד אפליית תלמידים במערכת. עו"ד יעל תותחני, שלמדה במוסד עד 2002, טענה שבתקופתה היו כיתות עם רוב מוחלט לתלמידות ממוצא אשכנזי וכיתות בעלות רוב לתלמידות ממוצא מזרחי. עם זאת, תותחני הבהירה בסטטוס: "איני יודעת מה היתה הסיבה לכך שבפועל היו כיתות שרובן המוחלט בנות אשכנז וכיתות שרובן המוחלט בנות עדות המזרח, אבל העובדה היא שכך היה".

בתגובה הכחיש פירון את הדברים בדף הפייסבוק שלו. "הסיפור מצער... אחרי שנים של שילוב עולים ובעלי מוגבלויות ועיסוק מסיבי בשוויון, אני מוצא את עצמי מתמודד עם האשמות נוראיות". גם האולפנה עצמה הכחישה את הדברים כאשר אלה פורסמו במארס 2013 ב–TheMarker.

תותחני מספרת גם על חוויית השפלה מצד פירון. היה זה כאשר לא יכלה לעמוד בתשלום לטיול השנתי, בעקבות מצבה הכלכלי הקשה של אימה, שגידלה לבדה אותה ואת אחותה. "אמא שלי הבטיחה לכבוד הרב פירון שתשלם לו את 700 השקלים בתוך זמן מסוים", תיארה תותחני בדף הפייסבוק שלה. "ביום הטיול, כולי נרגשת, מגיע כבוד הרב ובטון תוקפני מול עשרות בנות מודיע שאיני יוצאת לטיול השנתי, כי אמא שלי לא שילמה. כמובן שלא היה אכפת לו ממצבנו הכלכלי. מעולם לא חשתי השפלה גדולה כל כך. ילדה בת 16 מובכת מול עשרות חברותיה, נידונה להשפלה בגלל חסרון הכיס של משפחה".

אמיל סלמן

לדברי תותחני, בסופו של דבר היא יצאה לטיול רק בזכות התערבות מיידית של חברותיה, שדרשו זאת בתקיפות מפירון. לדברי תותחני, עם חזרתה מהטיול היא שילמה את הסכום הדרוש, כפי שהוסכם מראש.

תותחני מעלה סיפור בעייתי נוסף. כשהיתה בכיתה י', התקבלה לכיתה של דוברי האנגלית בישורון. ואולם פירון הסביר לאימה שכדי ללמוד בכיתה זו היא צריכה לשלם כסף למורה. "לפני כל שיעור הייתי ניגשת למורה ונותנת לה מזומן ביד, מבלי לקבל חשבונית או קבלה", אומרת תותחני, "במקרה שלא היה לי כסף לתת, לא הייתי נכנסת לשיעור. אז, בגלל גילי הצעיר, בכלל לא הבנתי את הבעייתיות של התנהלות כזו".

מלשכתו של פירון נמסר: "אין טעם להיכנס למיחזור הכפשות שכבר פורסמו בדפי עיתון זה וכבר הובהר שאין בהכפשות אלה כל קשר למציאות. גם כיום, אלפי תלמידיו של פירון שומרים עמו על קשר אישי ופוקדים את ביתו יום וליל. אלה מהווים עדות חיה על הערכה והוקרה שיש להם כלפיו כאיש חינוך".

הכל חינוך? כבר לא

ספק אם שמץ מהסיפורים האלה היו צפים אם פירון היה ממשיך בתפקידו הקודם כמנכ"ל הכל חינוך, תפקיד שבו החל ב–2008 וסיים בשלהי 2012, על רקע מערכת הבחירות האחרונה. הוא מונה לתפקיד בהמלצת ידידו, שלמה דוברת, שהכיר אותו מימיו של פירון בוועדת דוברת. מייסד העמותה והיו"ר היה לאוטמן, שכיהן בתפקיד ממש עד יום מותו לפני כחודשיים.

"המקום הזה פתח לו המון דלתות", אומר בכיר לשעבר בעמותה. "פתאום הוא מוצא את עצמו אצל ראש הממשלה אהוד אולמרט, שמקדיש לו ולאנשי העמותה פגישה של שעתיים. הוא עשה כאן סיבוב מדהים, אין על זה בכלל ויכוח. לדעתי, כבר בחודשים הראשונים בתפקיד הוא היה מודע לאופן שבו התפקיד הזה יכול לשרת אותו בעתיד. כבר אז היו לו מניירות של שר והוא הסתובב עם רכב שקיבל מהעמותה בין לשכות בירושלים. הוא אולי שר חינוך בזכות הקשר עם לפיד, אבל את התפקיד הוא חייב גם ללאוטמן ולדוברת".

בשנים שהיה מנכ"ל העמותה נהנה פירון מתנאים נוחים מאוד: עלות שכרו נאמדה ביותר מ–600 אלף שקל בשנה, כ–50 אלף שקל בחודש, עם שכר ברוטו של 43 אלף שקל. עלות שכרו של פירון הגיע ליותר מרבע תקציבה של הכל חינוך, שנהנתה מתקציבים נדיבים יחסית למספר עובדיה המצומצם.

לפני שבועיים פוטרו שלושה מארבעת עובדי העמותה - סמנכ"לית, מנהל תפעול ומזכירה. בנוסף, העמותה פינתה את המשרדים בפתח תקוה, והמנהלת, ורד ליבנה, שנותרה העובדת היחידה בעמותה, עברה למשרדי קרן לאוטמן בתל אביב.

לדברי מקור המכיר את הדברים מקרוב, לליבנה ניתנו כארבעה חודשים כדי לבדוק, בין היתר, את האפשרויות לגיוס תרומות בעידן שאחרי לאוטמן. לאחר תקופה זו אמור הוועד המנהל להחליט על המשך הדרך, ואחת האפשרויות שעומדות על הפרק היא סגירת העמותה. ליבנה מסרה בתגובה: "כבכל ארגון בחברה האזרחית, גיוס משאבים לארגון יהיה חלק ממשימתנו העתידית, אולם המשך הפעילות לא הותנה בגיוס משאבים מהיר".

אנשים שמכירים את העמותה מבחוץ תוהים אם לפירון עצמו אין אינטרס לסגור את העמותה. בהקשר זה נשאלת השאלה גם מה היא עמדתו של חברו הקרוב דוברת. הוא לא רק חבר של השר, אלא היה דומיננטי בייסודה של יש עתיד ובניסוח המצע של המפלגה, וכן סייע בצד הכספי - הוא היה מאנשי העסקים שחתמו ערבות עבור המפלגה, דבר שאפשר את מימון קמפיין הבחירות.

"יתכן שלפירון, כשר חינוך, יש אינטרס שהעמותה תיסגר", אומר גורם המקורב לעמותה. "מה הוא צריך גוף חיצוני שיהיה ביקורתי כלפיו. יש שם אנשים שיכולים להזכיר לו כל שני וחמישי מה הוא הבטיח כמנהל עמותה ומה הוא לא מקיים כשר חינוך. גם לדוברת, בטח בגלל קרבתו ליש עתיד, נוח שגוף כזה לא יתקיים. זה מצב שאי אפשר לחמוק ממנו". מדוברת נמסר בתגובה: "כמי שפעיל בהכל חינוך מיום היווסדה, אני רואה חשיבות רבה בהמשך פעילותה של התנועה".

הכל חינוך עסקה, בין היתר, בחיזוק החינוך הציבורי, בתשלומי ההורים, לימודי הליבה בקרב חרדים וצמצום פערים ומאבק באפליה במערכת החינוך. מטרתה המרכזית היתה חקיקת חוק אחריות המדינה לחינוך, שהיה אמור לקבע בחקיקה עקרונות לטווח ארוך שלפיהם תעבוד המערכת: בין היתר, תקצוב דיפרנציאלי בין רשויות מקומיות, דבר שיקדם שוויון בין תלמידים מרקע שונה, וחיוב בלימודי ליבה של כל מוסד המקבל תקציב מהמדינה.

ניתן היה לצפות מפירון ליזום הצעת חוק לוועדת השרים לענייני חקיקה מיד עם מינויו לתפקיד, אך עד כה לא עשה זאת. הצעת חוק כבר קיימת על המדף. ב–2011 היא הוגשה כהצעת חוק פרטית של ח"כ איתן כבל (העבודה), בשיתוף פעולה עם הכל חינוך, שאף יזמה הקמת שדולה בנושא, שבראשה עומד כבל.

מי שעזר בניסוח החוק ובקידומו היו לוביסטים ממשרד גלעד לובינג, שהתחילו לעבוד עם העמותה באמצע 2010 (מאז היווסדה, אגב, שילמה הכל חינוך ללוביסטים מאות אלפי שקלים כדי לקדם הליכי חקיקה בכנסת. "שי הוביל במשך שנים את האנרגיה ואת המשאבים לחקיקת החוק הזה", אומר אחד מחברי הוועד המנהל בעמותה. "יש לו עכשיו את כל המנדט ללכת על זה בכל הכוח, אבל נראה שהוא בכלל לא בכיוון".

מי שמוביל כיום את הצעת החוק הוא ח"כ עמרם מצנע (התנועה), אך היא עדיין קיימת על הנייר בלבד. "אין מה להעלות את החוק לקריאה טרומית אם הוא לא מקבל את הסכמת הממשלה בוועדת השרים לחקיקה", מסביר מצנע. "אני לא מליץ יושר של פירון, אבל לדעתי הוא מנסה, בשלבים, לעשות שינויים בתוך מערכת החינוך שבאים מהרציונל של החוק הזה".

לדברי בכיר לשעבר בהכל חינוך, יש סיכויים קלושים לכך שפירון יקדם את החוק, משום שהוא מגביל את כוחו כשר. מסיבה זו בדיוק גם השר הקודם, גדעון סער, לא תמך בחוק, למרות ניסיונות השכנוע של פירון וחבריו. "חקיקה בחינוך היא דבר נפיץ", אומר מקורב להכל חינוך. "אם אתה מדבר על לימודי ליבה - אתה נכנס לעימותים עם החרדים; בתקצוב דיפרנציאלי יש בעיה עם הרשויות החזקות. לכן, שרים תמיד העדיפו לקדם אג'נדה באמצעות הנחיות וחוזר מנכ"ל. למה שהשר ירצה להגביל את שיקול הדעת שלו?"

מלשכת השר נמסר: "עתידה של הכל חינוך הוא עניין פנימי של העמותה. עם זאת, שר החינוך דוגל בפעילותם שך גופים רבים, ובכלל זה בפעילותה של הכל חינוך לצורך קידומו של שיח החינוך בישראל. חוק אחריות המדינה לחינוך הוגש ומקודם על ידי יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מצנע. שר החינוך מברך על הצעת החוק ואף הביע את תמיכתו בהצעה זו".

ויתור על חיוב לימודי ליבה בחקיקה הוא לא ההנחה היחידה שפירון עשה לחרדים בשנה החולפת. שרי האוצר והחינוך, לפיד ופירון, ויתרו בשלב מוקדם יחסית על קיצוץ בתקציב הישיבות הקטנות, שבהן לומדים תלמידים חרדים בגיל חטיבת הביניים והתיכון ושבהן כלל אין לימודי ליבה או הכנה לבגרות.

לאחר מכן, נסוגו שני השרים מכוונתם לקצץ בתקציב רשת מעיין החינוך התורני של ש"ס, ובאחרונה ניהלו משא ומתן עם אריה דרעי ובכירי הרשת וחתמו על הסכם ביניים להסדרת פעילותה כגוף פרטי ופוליטי במערכת הציבורית. בשלב זה ההסכם לא מתייחס במפורש לתגבור לימודי הליבה או לקיצוץ תקציבי ברשת.

במשרד החינוך סירבו לבקשתנו למסור את מסמך ההבנות, ובש"ס חוגגים את ההסכם כהישג ומספרים שלא רק שאינו כולל שינוי בלימודי הליבה, אלא גם מקנה להם אוטונומיה בתכני הלימוד. כתוצאה מההסכם תימשך האפליה התקצובית לטובת בתי הספר של ש"ס על פני שאר בתי הספר הפרטיים.

עוד הוחלט לבטל את הקיצוץ שתוכנן בישיבות הגבוהות ב–2014 ולהפחית בחצי את הקיצוץ שתוכנן ב–2013. פירון גם החליט לבטל את בחינות המיצ"ב שנערכות מדי שנה מבלי שנמצא לעניין תחליף, ובכך סייע באופן עקיף למוסדות החינוך החרדיים של ש"ס ויהדות התורה, שהשנה דרש האוצר שיחויבו בהשתתפות במבחן, כדי לעמוד על איכות ותוכן הלימודים בהם. ההישג היחיד שבו פירון יכול להתגאות הוא הטלת פיקוח ובקרה על המוסדות החרדיים.

זאת לא הדוגמה היחידה לחוסר הנחישות של פירון. מקורביו מעריכים כי הוא לא היה ערוך להתמודד עם הלחצים הכבדים וההתנגדויות בתפקיד שר החינוך. כך למשל, אחרי שבמערכת הבחירות הוא ולפיד הכריזו כי יבטלו את רוב בחינות הבגרות החיצוניות ויחליפו אותן בבחינות פנימיות או עבודות חקר, הוחלט להימנע בשלב זה משינויים ולדחות את ההחלטה לעתיד. זאת, לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, התנגד באופן נחרץ לביטול הבחינות בתנ"ך ובהיסטוריה. גם מורים ואנשי אקדמיה הביעו התנגדות לביטול הבחינות במקצועות שונים.

עד שתמצא חלופה אחרת, המבחן הפסיכומטרי ימשיך להתקיים. לפי הערכות, בעתיד רק תלמידים מצטיינים במיוחד יורשו לוותר עליו. פירון גם נוטה לבטל את קיצור החופש הגדול והחזרת מועד תחילת הלימודים ל–1 בספטמבר, ובכך להפוך החלטה שהתקבלה רק שנתיים לפניו על ידי קודמו סער.

עם זאת, בשבועיים האחרונים אפשר היה להבחין במשב רוח חיובי במשרד החינוך, לאחר שפירון הציג את התוכנית "ישראל עולה כיתה", שזכתה לשבחים רבים. מטרת התוכנית היא לעבור מלמידה של שינון ללמידה של פיתוח יכולות התלמיד. על פי התוכנית, חלק מהציון של בוגרי התיכונים ייקבע על פי עבודת חקר שתעודד מקוריות, יצירתיות ועבודת צוות, יבוטלו בחינות הבגרות בכיתה י' וגם מועדי החורף בכיתה י"א.

כתנאי לקבלת תעודת הבגרות, התוכנית דורשת מהתלמיד שלוש שנים של התנדבות בחברה ובקהילה, וכן מחייבת את התלמידים בלימודי מדעים והשכלה כללית במקצועות כמו אמנויות, שפות, רוח וחברה. "זו תוכנית מינורית במובן החיובי של המלה", אומר שמולי בינג, מנהל פנימיית ימין אורד. "היא לא מאיימת על המורים במערכת ולא קופצת מעל הפופיק. זה לא משהו שקורה השנה, יש זמן להתארגן ולהיערך. במובן זה, זו אמירה שונה מזו של הקייטנות. והכי חשוב - יש בתוכנית בשורה פדגוגית".

עם זאת, כנגד התוכנית כבר מועלית גם ביקורת, הנוגעת לפערים בחינוך. נחום בלס, כלכלן בכיר במרכז טאוב, אומר: "אני תומך בשינוי האווירה ובשיח החינוכי שנוצר להקטנת הדגש על מבחנים ומדידה, אבל אני חושש שחלק מהצעדים שעליהם כבר הודיעו יפגעו באוכלוסיות החלשות. גם עבודת חקר לא מתאימה לכולם, ולא בטוח שכולם ייהנו ממנה".

לדברי אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מחלקת החינוך ברשויות המקומיות, סוגיית הפערים בחינוך היא קריטית ונוגעת לנושאים רבים, כולל אפילו סוגיית הקייטנות. "פירון הוא אדם שמבין לעומק את מערכת החינוך", הוא אומר, "אבל, אם היוזמות שלו לא יהיו מיושמות באופן שוויוני בתוך הרשויות המקומיות, זה יגרום להעצמת הפערים בין הרשויות. אני בטוח שהוא עצמו לא ירצה להיזכר בעתיד כמי שתרם להגדלת הפערים בחינוך".

שי פירון: "באופן טבעי יש מחלוקות מקצועיות, אך ראוי שיישארו ענייניות"

מלשכתו של שר החינוך, שי פירון, מסרו בתגובה לכתבה כי "פירון נכנס לתפקיד השר במטרה להוביל שינויים משמעותיים, לצמצם פערים חברתיים ולהביא את ישראל אל צמרת ה–OECD. הוא נחוש לבצע את השינויים, וכל ניסיון להכפיש או לעכב לא ישנו את תכלית שליחותו - הצלחת מערכת החינוך ותלמידי ישראל".

באשר לטענה כי ברפורמה האחרונה על הלמידה המשמעותית השר הציג קודם את התוכנית ורק אז חשב כיצד לבצעה, נמסר: "התכנית גובשה על ידי צוותי מקצוע במשרד החינוך. לתוכנית היו שותפים רבים, בהם מומחים מהאקדמיה, מנהלי בתי ספר, מורים, תלמידים והורים. לתוכנית יש מתווה עבודה ברור, שהוצג לציבור בשקיפות מלאה, כולל אתר אינטרנט ייעודי. בהתאם למתווה, התוכנית תצא לדרך בשנת הלימודים הבאה ותבוצע בשתי פעימות.

"שר החינוך אינו מעוניין להתייחס לאמירות הגובלות ברכילות אישית. באופן טבעי, כמו בכל תחום, יש מחלוקות מקצועיות, אך ראוי שאלה יישארו במישור המקצועי והענייני".

באשר לטענה כי הרפורמה בלימודי התיכונים תפגע בתלמידי הפריפריה: "במסגרת התוכנית לא בוטל מועד ב'. המועד פתוח לכלל התלמידים. התוכנית תיתן מענה לשונות ולפערים הקיימים, באמצעות מטלות ביצוע מגוונות. המטלות יחשפו את תלמידי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית לעולם תוכן עשיר ורחב שאליו לא היו נחשפים במבחנים שהם ממוקדי שינון. לפיכך, טענה זו פשוט לא נכונה".

בנוגע לטענה על כניעה ללחצים: "במסגרת התוכנית לצמצום הבגרויות, שר החינוך נפגש עם גורמים רבים ובעלי ניסיון בתחום החינוך. התוכנית היא תוצר של שיתוף פעולה נרחב ולא של גורם זה או אחר. אנו בטוחים כי TheMarker, שסיקר את המחדלים שנחשפו ברשת אל המעיין של ש"ס, רואה את המהלך עמו כהסכם היסטורי שבא לשים קץ לעיוותים וכשלים ניהוליים, פגיעה במינהל תקין ולשחיתויות. במסגרת ההסכם ייבחנו כל תלמידי הרשת במקצועות הליבה, במבחני המיצ"ב ובמבחנים הבינלאומיים. כמו כן, ייכנסו תהליכי בקרה ופיקוח רק באמצעות מפקחים מטעם משרד החינוך, ולא מפקחים מטעם הרשת, תהיה שקיפות תקציבית, שכן הרשת תהא מחויבת על פעילות התקציב שלה, בדיוק כפי שעושים בתי הספר הציבוריים.

"באשר לאוניברסיטאות, היה ברור כי הן יהיו שותפות בתהליך לגבי המבחן הפסיכומטרי, כפי שהיה ברור שגם המנהלים, המורים, ההורים והתלמידים הם חלק בו. שר החינוך פועל בשיתוף פעולה מלא עם ועד ראשי האוניברסיטאות והוא ימשיך לעשות זאת.

"באשר להפרדת כיתות, משרד החינוך נקט שורה של פעולות לקליטת אוכלוסיות מתבדלות בחינוך הממלכתי דתי. אוכלוסיות אלו נתנו לעצמן מענה במסגרות פרטיות משלהן, כשאין הן מחויבות לתוכניות הליבה של המשרד, מבלי פיקוח ובקרה מטעם המדינה. לכל החלטה יש מחיר, ובמקרה הזה, החליט המשרד לאפשר תקצובן של כיתות נפרדות לאוכלוסיות הדוקות במיוחד, להגביל ולצמצם את התופעה, ולחייב אותן בתוכנית ליבה, תוך פיקוח ובקרה של המשרד".

באשר לשיתוף הפעולה עם קבוצת ידיעות תקשורת: "משרד החינוך מפרסם מודעות ותשדירים בכלי התקשורת השונים בהתאם לנהלים ובאמצעות לשכת הפרסום הממשלתית. הפרסומים מתבצעים בכלי תקשורת מגוונים ורבים, ובהם רדיו, עיתונות, טלוויזיה ואינטרנט".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#