"מכון התקנים מנסה להשתיק אותי בצורה שמתאימה למדינות החשוכות בעולם" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מכון התקנים מנסה להשתיק אותי בצורה שמתאימה למדינות החשוכות בעולם"

יבואן הצעצועים שמעון הניג נתבע על ידי מכון התקנים בסכום של חצי מיליון שקל בגין דברי לשון הרע לכאורה שפירסם בפייסבוק ■ הניג האשים את המכון ביוקר המחיה ובבדיקות מיותרות, שנועדו לכאורה לממן את משכורות עובדיו ■ מכון התקנים: אנחנו פועלים ללא כוונות רווח

168תגובות

"ב–21:30 נשמעה דפיקה על דלת ביתי. היה זה שליח שהגיש לי כתב תביעה על לשון הרע בסכום של 500 אלף שקל", כתב בתחילת השבוע בעמוד הפייסבוק שלו שמעון הניג, בעלי חברת בובימה, שעוסקת ביבוא ושיווק צעצועים ובובות תיאטרון לילדים. "התביעה הוגשה בעקבות דברים שפירסמתי נגד המכון. זה ניסיון השתקה בוטה של גוף עם יכולות כספיות גדולות מול האזרח הבודד. אני חושב שזה ניסיון השתקה שמתאים למדינות החשוכות בעולם".

את התביעה הגישו השבוע מכון התקנים ויו"ר המכון, רן כהן, לשעבר שר התמ"ת, נגד הניג, שמוכר להם היטב. הניג מציג מעל כל במה אפשרית את הדרך שבה המכון גובה אלפי שקלים על בדיקות מיותרות, לכאורה, כשהוא טוען שעליו לוודא תקינות של מוצרים, אף שאלה אושרו בתקן אירופי מחמיר.

הניג הוא לקוח ותיק של המכון, ושרוי במאבק מתמשך מולו להכרה בתקנים אירופים מחמירים. ההכרה אמורה לחסוך את הוצאות הבדיקות הכפולות ביבוא, שיכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים לבדיקה - סכומים שמגולגלים על הצרכן. תביעת מכון התקנים נגד הניג כפולה. היא כוללת תביעת לשון הרע בסכום של חצי מיליון שקל, וקובלנה פלילית, שהעונש המרבי עליה הוא שנת מאסר.

בקיץ הגיע הניג לדיוני ועדת הכלכלה, בראשות אבישי ברוורמן, שהעבירה את הרפורמה במכון התקנים שיזם שר הכלכלה, נפתלי בנט. לדיון הגיעה הנהלת מכון התקנים, מלווה בנציגי ועד העובדים. "הוועד הגיע כדי לוודא שההנהלה אומרת את הדברים הנכונים", אמר אחד המשתתפים הבכירים בדיון.

הניג אמר אתמול כי מאבקו במכון התקנים מתנהל מזה כשנתיים, ולפני כחצי שנה החל לפרסם גם פוסטים בנושא בפייסבוק. "לא אמרתי דברים חמורים יותר מאלה שאמרו כלכלנים על מכון התקנים, כמו שלומי פריזט (לשעבר הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים), או מנואל טרכטנברג", טוען הניג. "בכל זאת, במכון החליטו לתבוע אותי. האם הדירקטוריון אישר להם להשתמש בכספי משלם המסים לצורך התביעה נגדי?" לדבריו, "מדובר בדעות האישיות שלי ובמסקנות שלי מהתנהלות מול המכון התקנים. הם הסבו לעסק שלי נזק גדול בבדיקות שחויבתי בהן שלא לצורך, וגרמו לי לסגור חנויות".

תומר אפלבאום

ברקע הדברים עומדים בין השאר דו"ח של מבקר המדינה מ–2011, שמצא כשלים חמורים בפעילות המכון, בכלל זה בתחום הצעצועים. המבקר חשף הקלות מנוגדות לנהלים שניתנו ליבואן צעצועים גדול. על אף שנודע להנהלה כי עובד במכון העביר ללא בדיקה 1,500 צעצועי ילדים שהיו עלולים לסכן אותם, הוא לא פוטר, אלא הועבר לתפקיד אחר. עוד חשף המבקר, בין השאר, כי במכון הצטברו 100 מיליון שקל מבדיקות שלא נעשו, ששולם עליהן מראש.

לטענת הניג, בדיוני ועדת הכלכלה אמר מנכ"ל המכון, דני גולדשטיין, כי יכיר בכל בדיקה של מכון בינלאומי מוכר בחו"ל, "אך כששאלתי אותו למה הוא לא מכיר בבדיקה של המכון הגרמני שעובד לפי תקן מחמיר לצעצועים, השיב כי אין למכון הכרה הדדית עם המכון הגרמני". הניג טוען עוד כי מכון התקנים הטיל עליו לבצע בדיקות בסכום של 27 אלף שקל ליבוא שהיקפו בסך הכל 35 אלף שקל. לדבריו, "כששאלתי את יו"ר המכון למה הוא לא מקיים את הבטחותיו לברוורמן, הוא השיב שלא הבנתי מה שנאמר בדיון".

בתביעה מתייחס מכון התקנים לחילופי דברים אלה, ומציין כי היו"ר רן כהן, שגם אליו פנה הניג, הבהיר לו כי "המכון שואף להגיע לכך שכל התקנים הישראליים יהיו תקנים בינלאומיים מאומצים, אך לא התחייב כי הדבר יתבצע בתוך שנה וכי אימוץ תקנים בינלאומיים אין משמעו אימוץ כל התקנים. כן הוא הסביר, כי ההכרה בבדיקות של מעבדות בחו"ל אינה אוטומטית, אלא כפופה להסכמים הדדיים המבטיחים כי המוצרים נבדקו בהתאם לתנאים הנדרשים מבחינת המכון". הכרה הדדית היא דרישה של התעשיינים, שהמכון תומך בה, מכיוון שהיא מבססת את המונופול שלו. ההדדיות אמורה להבטיח ליצואנים שלא יצטרכו לעמוד בבדיקות תקן במדינה זרה, אם זו תכיר בבדיקה של מכון התקנים.

בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, שקבעה כי מונופול מכון התקנים הוא אחד מחסמי היבוא המרכזיים במשק וממחוללי יוקר המחיה, אישרה בינואר 2012 הממשלה הצעת החלטה בנושא רפורמה במכון. עקב הבחירות לכנסת התעכבה הרפורמה, ולפני כחצי שנה, כשנראה היה שלחצים על ועדת הכלכלה עלולים לעצור אותה, אמר פריזט כי "עצירת הרפורמה במכון התקנים תהיה אסון למשק".

על רקע הדיונים בוועדת הכלכלה להעברת הרפורמה, אמר בכיר במשרד הכלכלה כי "מגיעות אלינו המון תלונות על המכון מצד עסקים קטנים. במכון טוענים שהם אינם מהווים נטל על המחירים, כי בממוצע עלות הבדיקה למוצר נמוכה, אבל זה לא נכון".

מיכל פתאל

הרפורמה כוללת מהלך משולב של הכנסת מוצרים על בסיס הצהרת יבואן, ולא על בסיס בדיקת מכון התקנים. ביקורת על מוצרים מסוכנים תתבצע על ידי הממונה על התקינה במשרד הכלכלה. תהיה גם הכרה במעבדות נוספות בחו"ל, כך שלא יהיה צורך לשלם למכון בישראל על בדיקה שכבר עשתה מעבדה בחו"ל. בחודשים האחרונים מקדם מנכ"ל מכון התקנים, דני גולדשטיין, בתיאום עם בנט, את הרפורמה במכון. בכלל זה נחתמו שני הסכמי הכרה הדדית עם מכונים בגרמניה ובארה"ב, שיקלו על יבואנים ויצואנים, צומצמו חלק מהתקנים הקיימים המחייבים והחלה היערכות להכרה בתקינה אמריקאית, לצד האירופית.

"הגורם מספר אחד ליוקר המחיה"

מכון התקנים וכהן תובעים את הניג על שורת התבטאויות בפייסבוק. מקורבים למכון אמרו כי המכון הבליג עד לאחרונה, אך החליט לפעול לאחר שהניג טען כי כהן מקבל שכר של עשרות אלפי שקלים בחודש, בעוד שכהן מבצע את עבודתו בהתנדבות.

בתביעתו הביא המכון ציטוטים מעמוד הפייסבוק של הניג בנובמבר־דצמבר 2013. בין השאר כתב הניג כי "מכון התקנים הוא הגורם מספר אחד ליוקר המחיה, בכך שהוא לא מכיר בבדיקות מעבדה של מעבדות בחו"ל. הסיבה: מכון התקנים רוצה יותר כסף. המטרה: לממן את המשכורות הגרנדיוזיות של עובדיו. על חשבון מי? על חשבון העסקים הקטנים והבינוניים".

מכון התקנים טוען כי "מדובר בדברי בלע, חסרי כל בסיס, שפורסמו במטרה לפגוע בתובעים. זהו מקרה מובהק, שבו שוּמה על בית המשפט להשית על הנתבע את מלוא חומרת הדין, ולחייבו בתשלום פיצוי על הצד הגבוה ביותר שניתן מכוח חוק איסור לשון הרע".

התובעים טענו בנוסף כי המכון הוא תאגיד סטטוטורי ללא כוונת רווח, ולכן לא ניתן לייחס לו כוונה להשיא רווחים באמצעות דרישות מוגזמות מיבואנים. לעניין חלקו ביוקר המחיה, נטען כי עלויות בדיקות המכון הן שוליות ביחס למחיר המוצר, וכי בישראל שוררת תחרות עזה ביבוא. כמו כן, התובעים טענו כי בטיחות הצרכן קודמת לשיקולים מסחריים של היבואן.

לעניין המשכורות במכון נטען כי בדו"ח הממונה על השכר שפורסם רק באחרונה לא קיימת כל קביעה על היות משכורות עובדי המכון ומנהליו ככאלה שהן מהגבוהות במשק. עם זאת, ביקורת של משרד האוצר במכון ב–2009 חשפה כי כ–100 מעובדיו מקבלים שכר של מנכ"ל בשירות הציבורי. במכון כיום כ–1,000 עובדים, ועלות השכר הממוצעת שלהם היא 19.5 אלף שקל בחודש.

ממכון התקנים נמסר בתגובה כי "מדובר ביבואן שמזה שנים מנסה באופן שיטתי להתחמק מבדיקות שמחויבות על פי חוק לצעצועים שהוא מייבא, שנדרשות כדי להבטיח את בטיחותם של הילדים העושים בהם שימוש. כדי להשיג את מטרתו, הוא מכפיש ומשמיץ את המכון, עובדיו והעומדים בראשו, תוך העלאת טענות חסרות כל שחר ומכפישות באופן חריג וחריף ביותר. מזה תקופה ארוכה הוא משתלח במכון התקנים. המכון הפגין סובלנות רבה ואחריות בעניינו, ואף ניסה לסייע לו ולהגיע עמו לפתרונות. ואולם, הוא המשיך להשמיץ, בכל פורום אפשרי, ולהשמיע טענות חסרות שחר ומשוללות בסיס. ברגע שהכפשותיו והאשמותיו הגדישו את הסאה, נחצה גבול הטעם הטוב בין ביקורת לבין השמצות חסרות טעם ודברי בלע - והותר דמם של עובדי המכון, הגיעו מים עד נפש והוגשה התביעה".

עו"ד חיים רביה, שותף ויו"ר קבוצת האינטרנט, קנין רוחני וזכויות יוצרים במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, הביע תמיהה על הגשת התביעות. לדבריו, יש בציטוטים לשון הרע על פי החוק, אם כי אלה לא דברים שלא נאמרו בעבר, ברובם. לדבריו, "יש שינויים מסוימים בהיקף הנזק שמיוחס לפרסומים באינטרנט. בקביעת הפיצוי, בתי משפט מכירים לעתים שהפרסום המשמיץ נבלע בהמון".

רביה מתח ביקורת על עצם הגשת התביעה. לדבריו, "נראה שגוף ממלכתי סטטוטורי כמו מכון התקנים, שנתון תחת ביקורת ציבורית בשנים האחרונות גם בקשר ליוקר המחיה, יכול היה להפעיל יותר שיקול דעת וריסון עצמי בהגשת תביעה. היה על המכון להימנע ולהיות סובלני כלפי ביטויים מסוימים, גם אם הם לא נוחים לו. אפילו אם אלה ביטויים לא נכונים, ולפי התביעה ניכר היה שבאמת הם קיצוניים, כמו ההשוואה לארגון פשע. ועדיין, זו השוואה מובנית כהשוואה, ואין משמעותה שמכון התקנים הוא ארגון פשע".

מתוך עמוד הפייסבוק של הניג

עו"ד יותם וירז'נסקי ממשרד דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, המתמחה בדיני אינטרנט, קניין רוחני ולשון הרע ומייצג את הניג, מסר כי "לראשונה תאגיד ממלכתי הפועל לפי חוק מגיש תביעה אזרחית וקובלנה פלילית כנגד אזרח המתרעם על תפקודו. כנראה שמכון התקנים והעומד בראשו סבורים שבמדינת ישראל של שנות האלפיים ניתן לסתום את פיותיהם של אזרחים מודאגים כדוגמת מרשנו.

"כפי שייטען בכתב ההגנה, הפרסומים המיוחסים למרשנו אינם מהווים לשון הרע כלל ועיקר משום שראשית הם מהווים ביקורת והבעת דעה גרידא החוסים בהגנות של חוק איסור לשון הרע, שנית מדובר בנושא שיש לו חשיבות עצומה לציבור ומכל מקום, מר רן כהן הוא דמות ציבורית החשופה לביקורת הציבור הרבה יותר מאדם פשוט מן היישוב. כל אלה הן הגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע ומשכך תידחה התביעה כנגד הניג".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#