התעשיות הביטחוניות גילו את זירת הלחימה החמישית - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התעשיות הביטחוניות גילו את זירת הלחימה החמישית

התעשייה הצבאית בישראל זיהתה הזדמנות עסקית חדשה - לוחמת הסייבר - והסתערה קדימה: אלביט, רפאל, התעשייה האווירית ותעש הקימו באחרונה פעילויות סייבר, ומתחרות ביניהן בתחום שמגלגל מיליארדי דולרים וצומח ב-8% בשנה

4תגובות

בשונה מבישראל, במרבית מדינות העולם תקציבי הביטחון יורדים והולכים. עם זאת, בניגוד למגמה הכללית, בתוך תקציבי הביטחון בכל העולם יש סעיף אחד שעולה בעקביות בשנים האחרונות - תקציב ללוחמת סייבר. לפי דו"ח של חברת MarketsandMarkets שוק מוצרי הסייבר הגיע ב-2011 להכנסות של 63.7 מיליארד דולר וב-2017 הוא צפוי להגיע להכנסות של 120.1 מיליארד דולר.

מגוון האיומים החדשים, החשיבות הגדלה והולכת של איסוף מידע ברשת ופיתוח של דורות חדשים של חיישנים זעירים הפכו את הסייבר לתחום אסטרטגי עבור גופים ביטחוניים. בצה"ל אף הוגדרה זירת הסייבר כזירת קרב חמישית, שנוספה לאוויר, לים, ליבשה ולחלל. האיומים וההזדמנויות בזירת הסייבר משכו לתחום סטארט־אפים רבים - אך גם את התעשייה הביטחונית המסורתית, זו המתמחה במערכות נשק מתוחכמות, הגנתיות והתקפיות.

ב–2012 הקימה הממשלה בראשות בנימין נתניהו מטה סייבר שתוקצב בכ–100 מיליון שקל בשנה, וגם בזרועות הביטחון מופנים יותר ויותר תקציבים לעשייה בתחום. החברות בענף התעשייה הביטחונית, שבחלקן מגיעות יותר מ–50% מההכנסות מהשוק הפנימי בישראל, ובעיקר מתקציב הצבא, מודעות לכך. לשאיפותיהן בתחום לא מזיקה גם העובדה שמרביתן מיהרו לגייס בכירים מתחום המודיעין שסיימו לא מכבר את שירותם בצבא, בתפקידים שבהם שימשו קניינים של המערכות שאותן מייצרות החברות.

"לחברות הביטחוניות יש יכולות פיתוח מוכחות, יכולות אינטגרציה ויכולות שיווקית מדהימה. זה לא רק מוצר כזה או אחר, זה גם ברמה שמעל לכך", אומר רמי אפרתי, ראש אגף בכיר במטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה. "הכניסה של החברות האלה לתחום הסייבר לא מתרחשת רק בישראל. חברות רב־לאומיות גדולות כמו לוקהיד מרטין, תלס, ג'נרל דיינמיקס ובואינג גם שם. זה תהליך ברור ואבולוציוני - כולן הולכות לשם כדי להביא פתרונות מתקדמים יותר ממה שראינו עד כה. מבחינת החברות הישראליות, יש פה הזדמנות גדולה, ואנחנו רואים את הדרך שבה הן מתקבלות בעולם". כנס CyberTech, שמטה הסייבר הוא אחד מיוזמיו, ייערך בסוף החודש.

אלון רון

תא"ל (מיל') אריאל קארו, ששימש בתפקידו האחרון קצין מודיעין ראשי של צה"ל, נכנס בשבוע שעבר לתפקיד ראש מינהלת הסייבר שמקימה חברת רפאל. המינהלת שמקימה רפאל מצטרפת לשורה של גופים דומים באלביט, בתעשייה האווירית ובתעש. אף שבמקרים רבים עוסקות החברות הביטחוניות הישראליות, רובן חברות ממשלתיות, בחוד החנית הטכנולוגי בתחומיהן, הן נתפשות לעתים כגופים עסקיים גדולים ושמרנים עם ועדי עובדים חזקים, ולפחות בחלק מהמקרים, כבעלי התנהלות עסקית כושלת. מאמציהן הנוכחיים של חברות אלה ליצור תחום עסקי חדש בזירת הסייבר שונים מאוד מתפישה זו, ופעילות הסייבר נתפשת בהן כמנוע צמיחה מרכזי.

"התפקיד של התעשיות הביטחוניות הוא לשמר את היתרון התחרותי של ישראל בכל הזירות, וליצור מצב של אי־תלות. לכן, כל החברות שפעילות בתחומים האלה חייבות לעסוק גם בתחום הסייבר. השאלה היא מי ייהפך למוביל בשוק. מבחינתי אני מנהלת כיום סטארט־אפ, רק שהסטארט־אפ הזה פועל בתוך גוף עם הכנסות של יותר מ–3.5 מיליארד דולר בשנה", אומרת אסתי פשין, מחלוצות תחום הסייבר ביחידת המודיעין 8200, שהצטרפה ביולי האחרון לתעשייה האווירית והקימה שם את מינהל מערכות הסייבר.

לדבריה, "כולם מזהים שיש לא מעט כסף בשוק, וברור שתיווצר גם תחרות בין החברות הביטחוניות השונות. בהנחה שהיא דוחפת את התחום בישראל קדימה - התחרות הזאת היא טובה. אסור לנו להיות שאננים. התחרות הזאת תורמת בין השאר ליצירה של רמות מחויבות שאני מכירה מעולם הסטארט־אפים - רמות מחויבות שלא בטוח שהיה ניתן לייצר בתוך התעשיות האלה בדרך אחרת".

אף שהפעילות הממוקדת בתחום הסייבר נוצרה בגופים אלה רק באחרונה, ברובן היתה קיימת פעילות סייבר כחלק מפעילויות אחרות במשך זמן רב. מערכות מבצעיות בצה"ל ובגופי ביטחון אחרים בעולם מנותקות לרוב מרשת האינטרנט המוכרת, ופועלות ברשתות מנותקות. עם זאת, מומחי סייבר טוענים שאין רשת או מערכת שחסינה לגמרי ממתקפות סייבר מתקדמת. ניתן, למשל, לשבש את פעילותן של מערכות באמצעות לוחמה אלקטרונית, ניתן לבצע הנדסה לאחור של אופי פעולתן, והן חשופות גם לסכנה שברכיבים שמהם הורכבו הוטמעו מערכות מעקב.

למעשה, הגנה מיטבית על רשתות ומערכות עצמאיות מסוג זה היא אחת מיכולות הסייבר העיקריות שהתפתחו בתוך התעשיות הצבאיות הישראליות. לצד אלה, בחלק מהחברות הביטחוניות נוצרה מומחיות במערכות שליטה ובקרה (שו"ב) והקמה של מערכים מודיעיניים, שכיום נהפכים לנחוצים בזירת הסייבר.

לצד הניסיון שהן רכשו בתחום מביאות החברות הביטחוניות הישראליות גם את ניסיונן בעבודה מול לקוחות ביטחוניים ובהקמה של מערכות קצה־אל־קצה, שכדוגמתו מציגות חברות עסקיות מועטות. מחזור העסקים הגבוה וגדודים של אנשי מכירות מאפשרים להן למנף ולפתח את הפעילות באופן מהיר יחסית, ולהשקיע בכך משאבים שלא קיימים במרבית חברות ההיי־טק, ובוודאי שלא בזירת הסטארט־אפים.

מעטות הן חברות ההיי־טק, ודאי הישראליות, שיוכלו להתחרות בכוח האדם המיומן, בניסיון הנצבר, בקשרים האישיים ובמשאבים הכספיים של החברות הביטחוניות הממשלתיות ושל אלביט. חברות אלה מביאות עמן גם גופי השקעות, שיוכלו לסייע להן לרתום לצדן טכנולוגיות מבטיחות מחברות צעירות: רק לאחרונה החלה אלביט להפעיל את Incubit, חממת הסטארט־אפים החדשה שלה בבאר שבע, ורפאל מחזיקה בזרוע ההשקעות RDC.

פתרון מלא לצבאות

לפני חמש שנים הוקם מינהלת הסייבר והמודיעין באלביט מערכות, שבראשו עומד כיום תא"ל (מיל') יאיר כהן, ששימש מפקד יחידה 8200. באחרונה ביצעה החברה, שמפתחת זה כמה עשורים מערכות שו"ב ומודיעין, שינוי מבני, שבמהלכו הוקמה בחברת אלאופ חטיבת אלקטרו־אופטיקה ומודיעין. מנכ"ל אלאופ, עדי דר, מכהן כראש החטיבה החדשה. מינהלת הסייבר והמודיעין (ICS) הועבר מחטיבת היבשה לחטיבה זו.

"לפני כחמש שנים, אלביט החליטה להשקיע בתחום הסייבר, מתוך תפישה שמדובר במנוע צמיחה", אמרה ליטל גרוסמן, שעומדת בראש מנהלת הסייבר של אלביט מערכות. לדברי גרוסמן, שמונתה לתפקיד לפני כשנה אחרי ששימשה מנהלת מוצר בתחום הסייבר בחברה, תפקידיה של המינהלת היו לבנות את סל המוצרים של אלביט בתחום, לאתר את הטכנולוגיות הרלוונטיות שכבר קיימות בחברה - ולהחליט על הכיוונים שבהם תרצה אלביט להתמקד בפיתוחים בתחום.

"תחום הסייבר הוא שוק בעל צמיחה של כ–8% בשנה. היו באלביט לפני כן פרויקטי סייבר, רק שאף אחד לא ידע לקרוא להם ככה. אלביט פועלת בתחום המודיעין כבר שני עשורים", אומרת גרוסמן, עצמה יוצאת יחידה 8200 ובוגרת תואר בהנדסת חשמל.

חטיבת ה–ICS של אלביט מעסיקה כ–215 עובדים. הפתרונות המרכזיים של החטיבה הם מערכות לתחקור ואנליזה למידע מודיעיני, שמשלבות יכולות שליפת מלים, בינה עסקית, יכולות זיהוי פנים ווידיאו, ובראשן מערכת WIT - ראשי תיבות של Wise Internet Technology - שמיושמת בגופי מודיעין ומשטרה בישראל ובעולם.

AP

"בתוך בית התוכנה הגדול הזה, אלביט זיהתה את תחום הסייבר כמנוע צמיחה והחליטה להשקיע בו", אומרת גרוסמן. בין השאר, בכוונת המינהלת להשתמש בטכנולוגיות שפותחו במערכות שליטה ובקרה, כמו מערכת צי"ד - צבא יבשה דיגיטלי - בתחום הסייבר. תחום נוסף שבפיתוחיו מתכוונת אלביט להשתמש בתחום הסייבר הוא מערכות סימולציה ואימון.

אלביט מעסיקה כיום כ–80 עובדים שעוסקים ישירות בתחום הסייבר. שני תחומי הפעילות העיקריים של החברה בזירה זו הם פיתוח מערכות שליטה ובקרה לניהול, שמטרתן יצירת תמונת מצב מרוכזת של ההתרעות הקיימות, ופיתוח מערכות סימולציה לאימונים בתחום.

החברה מבצעת גם פעילות שממוקדת בשוק האזרחי באמצעות חברת C4, שאותה רכשה אלביט ב–2011. C4, שמעסיקה כ–30 עובדים במשרדיה ליד מגדלי עזריאלי, פיתחה מומחיות בהנדסה לאחור של מערכות שליטה ובקרה (SCADA) ובזיהוי מקורות של התקפות. פעילותה רלוונטית לאחד התחומים הנוספים שבהם מתכוונת אלביט לעסוק - הגנה אקטיבית, שכוללת פרט להנדסה לאחור של מערכות חיצוניות גם יכולות מעקב מתקדמות.

"אלביט לא מפתח פיירוול, והיא לא תנסה להתחרות באף חברת אבטחת מידע", אומרת גרוסמן. "אלה חברות שעושות מוצרים מצוינים. אנחנו באים לתת פתרון מלא לצבאות, למדינות ולארגונים, של תשתיות קריטיות. היכולת לייצר מערכת מוכללת בסדר גודל של צבא או מדינה זה משהו שהוא ייחודי לחברות כמו אלביט".

לדבריה, לאחר ביצוע של כמה פרויקטים ייעודיים בתחום, התחילה אלביט בשנתיים האחרונות להאיץ את מאמצי השיווק המכוונים אליו. "יש כבר הכנסות ודברים בקנה, ואנחנו צופים שנמשיך לגדול", היא קובעת.

Incubit, חממת הסטארט־אפים שהקימה אלביט בבאר שבע כחברה בת, אמנם אינה קשורה ישירות לפעילות הסייבר, אך מינהלת הסייבר מעורבת בתהליך ההערכה של חברות שבהן נבחנת השקעה. בראש החממה עומד כיום רן בר־סלע, ויו"ר החממה הוא חיים רוסו, סגן נשיא בכיר באלביט ששימש במשך כעשור מנכ"ל אלאופ.

עופר וקנין
אלביט מערכות

"השקעה בחברות שפועלות בתחומים אזרחיים יכולה לייצר לאלביט יתרונות משמעותיים", אומרת גרוסמן. להערכתה, ייתכן בהחלט שהחממה, שביצעה עד אמצע 2013 שתי השקעות, תאתר גם חברות שפעילות בתחומים שמשיקים לפעילותה של המינהלת.

"אבולוציה - 
ולא רבולוציה"

פשין, שהקימה ביולי האחרון את מינהל מערכות הסייבר בתעשייה האווירית, משמשת בשנים האחרונות גם מנכ"לית שדולת ההיי־טק בכנסת - תפקיד שבו תמשיך לפעול. "בשנה וחצי הראשונות היינו עסוקים בבחינת השוק, ובבחינת התאימות של היכולות שיש לנו כדי לתת מענה גם ללקוחות במגזר הביטחוני אבל גם ללקוחות תעשייתיים", אמרה פשין.

עד עתה גייס מינהל מערכות הסייבר בתעשייה האווירית כמה עשרות עובדים לפיתוח מוצרים בתחום, רובם עובדים של התעשיה האווירית שעסקו בתחומים אלה במסגרות אחרות בחברה, ולצדם עובדים חדשים.

"אנחנו עוברים תהליך של אבולוציה - לא תהליך של רבולוציה. הכוונה שלנו היא לקחת ידע שקיים כבר כיום בתעשייה האווירית ולמנף אותו - ידע בתחומי המודיעין, הלוחמה האלקטרונית והשליטה והבקרה", אומרת פשין. בדומה לתחומי המיקוד של אלביט בתחום הסייבר, בכוונת התעשייה האווירית לפתח מערכי מודיעין והתרעה מוקדמת ומערכות שליטה ובקרה בתחום הסייבר. לדברי פשין, "הכוונה היא גם לקחת מוצרי מדף קיימים וגם רכיבים ייעודיים שאנחנו מפתחים בתוך התעשייה האווירית, כמו חיישנים ייעודיים לאיסוף מידע, יכולות אנליטיות ויכולות מידול מידע מתקדמות".

"הייתי יועצת של התעשייה האווירית במשך כשנתיים, ולבסוף החלטתי לחצות את הקווים. עשיתי את המהלך הזה כי אני מאמינה שיש בתעשייה האווירית את הכישרון והנחישות הדרושים כדי להפוך לחברה מובילה בתחום", אומרת פשין.

תע"א
תעשייה צבאית

כחלק מפעילותה בתחום הסייבר יצרה התעשייה האווירית שיתוף פעולה עם חברת הסטארט־אפ Cyberia של היזמים גיא מזרחי ואמיר טטלבאום. "אנחנו נותנים להם אתגרים והם מפתחים עבורנו אבות טיפוס. כשאלה עוברים אלינו, המהנדסים של התעשייה האווירית עוסקים בהפיכתם למוצרים ברמת בשלות שמתאימה ללקוחות שלנו", מסבירה פשין. "בפעילות נוספת של התעשייה האווירית נעשה ניסיון לרכז עובדים עם ידע בתחום הסייבר לפיתוח פתרונות לבעיות הגנתיות וזיהוי אנומליות".

כיפת ברזל כמותג

עוד לפני מאי 2011 הקימה רפאל יחידה לפיתוח מוצרים בתחום הסייבר, שפועלת במסגרת חטיבת הטילים במתקן לשם שליד כרמיאל. תחום הסייבר, אומר קארו, שעומד כיום בראש מינהלת הסייבר בחברה, מוגדר כיום ברפאל מנוע צמיחה כלל ארגוני. "יש כיום שוק של לקוחות שמתפתח והולך, ולהבנתנו במגמה זו תימשך. היתרון שלנו הוא בהיכרות העמוקה שיש לנו עם לקוחות ביטחוניים והצרכים שלהם. אנחנו יודעים כיצד לבנות את המערכות המתאימות לפלח השוק הזה, ומשם נוכל להתחיל להתרחב".

"רפאל התחילה לעסוק בעולם של הסייבר כבר לפני 15 שנה, עוד לפני שקראו לתחום סייבר. הפעילות סביב התחום נעשתה במוקדים שונים בתוך רפאל, הן לצרכים פנימיים של הגנה והן כחלק מתפקידה של רפאל כיחידה בעלת משמעויות ביטחוניות ולאומיות", אמר קארו. בפעילותה העסקית בתחום מתכוונת רפאל, לדברי קארו, לפתח בין השאר פתרונות הגנתיים שישולבו במוצרים הקיימים של החברה ופתרונות כוללים לגופים ביטחוניים תחת המותג CyberDome, המשך ישיר לכיפת ברזל (IronDome), שנחשבת כיום לאחת ההצלחות הגדולות של רפאל בעשורים האחרונים.

המינהלת שהוקמה ברפאל לא תעסיק ישירות את מרבית העובדים שיעסקו בתחום הסייבר בחברה. במקום זאת, היא תרכז ותכווין את הפעילות שנעשית בתחום בגופים השונים ברפאל. "כבר כיום עוסקים בתחום הסייבר ברפאל עשרות רבות של אנשים. המינהלת היא זאת שאחראית על סינכרון הפעילות הזאת וגיבוש תוכנית העבודה והאסטרטגיה בתחום", אומר קארו.

שוק היעד המרכזי של רפאל הוא בסיס הלקוחות הקיים, כלומר השוק הביטחוני. עם זאת מבהירים ברפאל שבחברה עסוקים כיום גם בניסיון לאתר שווקים אזרחיים שבהם יכולה להיות התאמה ליכולות שנוצרו ברפאל בתחום בעשורים האחרונים. "יש הרבה תחומים שצברנו בהם ניסיון ואנחנו מתרגמים את הניסיון הזה עכשיו גם לתחומים אזרחיים ועסקיים", אמר קארו.

תעש מתכוננת להפרטה

דובר צה"ל

לפני כשבעה חודשים הקימה תעש הממשלתית מינהלת סייבר, תחת אגף המחקר והפיתוח של החברה, שבראשו עומד ד"ר דני פרץ. בעבר עמד פרץ בראש פיתוח טיל החץ בתעשייה האווירית. אורן ברט מונה לעמוד בראש הגוף החדש. אחרי שהשקיעה עד עתה כמה מיליוני שקלים בתחום הסייבר וגייסה מספר קטן של עובדים - פחות מעשרה - מתכוונת כעת תעש לקלוט עובדים חדשים שיעסקו בפיתוחים בתחום ולבחון שיתופי פעולה אפשריים עם חברות סטארט־אפ.

פרט לניהול פרויקטי פיתוח למוצרי סייבר, המינהלת תעסוק גם בפיתוח של מערכות סייבר משלימות למוצרים הקיימים של תעש, כמו מערכות ירי של טילים. ביחידות השונות של תעש יוצבו "נאמני סייבר", שיפעלו תחת המינהלת, ותפקידם יהיה לדאוג לאבטחת הסייבר במוצרים השונים שמפותחים. בדומה לחברות התעשייה הביטחונית, שהקדימו את תעש בהקמת גופים מרכזיים לפעילות הסייבר, מתכוונת תעש לפנות בעיקר למגזר הביטחוני עם מוצרי הסייבר הייעודיים, אך בהמשך גם לשוק האזרחי, ובעיקר לגופים גדולים שמנהלים תשתיות קריטיות.

תעש, שהכנסותיה ב–2012 היו 1.9 מיליארד שקל, אינה רווחית, בשונה מאלביט, רפאל והתעשייה האווירית, ובאחרונה אושרה בממשלה החלטה להפרטת החברה ומתווה לביצועה (ראו ידיעה בעמ' 21). לפי מתווה ההפרטה תפוצל תעש לשתי חברות: חברה פרטית, תחת השם "תעש מערכות", וחברת "תומר", שתיוותר בבעלות ממשלתית. אל האחרונה יכונסו פעילויות בתחומי ההנעה הרקטית, הטנקים והרכבים הקרביים המשוריינים. עם הרוכשות האפשריות הבולטות של תעש נמנות אלביט מערכות וקבוצת SK, שבבעלות איש העסקים סמי קצב, שרכש ב–2006 את תעשיות נשק לישראל מתעש. יצירתה של פעילות סייבר ייעודית עשויה להגדיל את האטרקטיביות של הרכישה של תעש.

"בשנים האחרונות תעש עברה מהפכה, עם המעבר לתחומים של מערכות מדויקות. עם השינוי הזה גדלה גם כמות החומרה והתוכנה במערכות שמייצרת החברה. האפשרות לבוא ולהגיד ללקוח שהמערכת הארטילרית שמקבלת מידע רב מבחוץ עמידה להתקפות סייבר היא יתרון תחרותי משמעותי", אמר פרץ.

לצד השילוב של הגנת סייבר במערך המוצרים הקיים ופיתוח מוצרים ייעודיים, בכוונת החברה להפוך גם למפיצה של פתרונות של חברות קטנות יותר, וכן לשלב את המוצרים האלה בפתרונות שהיא מתאימה לקווי המוצר הקיימים בחברה. לטענת פרץ, "תעש עברה שינוי. יש לנו גישה לשוק הממשלתי העולמי ועכשיו אנחנו מתכוונים להביא אליו גם תחום נוסף. כשאני בא לגופים ביטחוניים בעולם כתעש, אני מתקבל בסבר פנים יפות. זה יתרון גדול".

רקטת "אקסטרה" של תעש
תעשייה צבאית


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#