"המעסיקים פסלו אותי כששמעו שסיימתי תואר במכללה ולא באוניברסיטה" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המעסיקים פסלו אותי כששמעו שסיימתי תואר במכללה ולא באוניברסיטה"

אף שהמכללות אינן חדשות בישראל, בוגריהן חשים כי הם עדיין מופלים לרעה בקבלה לעבודה ■ "המעטים שהשיבו לי ציינו שאני לא בוגר אוניברסיטה, ולכן לא עונה על הדרישות", מעיד אחד הבוגרים

282תגובות

ביולי האחרון סיים מאור גדיש את לימודי התואר הראשון בכלכלה וניהול במכללת תל חי. מאז הוא מחפש עבודה בתחום, בלא הצלחה יתרה. "עניתי למשרות דרושים באינטרנט ובעיתון, וגם שלחתי מיוזמתי קורות חיים לעשרות מפעלי תעשייה וחברות יבוא ושיווק בצפון – ואין", הוא מספר. "המעטים שמשיבים לי מציינים את העובדה שאני לא בוגר אוניברסיטה, אלא 'רק' מכללה, ולכן איני עונה על דרישות הקבלה".

למזלו של גדיש, בן 28, חבר קיבוץ בית אלפא, נדרש בקיבוץ עוזר לגזבר, הוא התקבל למשרה ומאז הוא בתפקיד. "התפקיד מעניין, מתאים לבוגר כלכלה וניהול בתחילת דרכו, אבל אני לא רואה את עצמי מקדיש לו שנים רבות מדי", אומר גדיש. "מאחר שהסיכוי שלי למצוא עבודה בתחום לא גבוה, החלטתי לשוב בשנה הבאה לתואר שני במינהל עסקים או בכלכלה באוניברסיטת חיפה, או באוניברסיטה אחרת, כדי 
שתהיה גם אוניברסיטה בקורות החיים שלי".

לשאלה מדוע לא פנה מלכתחילה ללימודים באוניברסיטה, עונה גדיש ביושר: "כי קל יותר להתקבל למכללה. תחילה ביררתי את האפשרות להירשם לאחת האוניברסיטאות, אבל שם דרשו ממני כתנאי לקבלה ציון פסיכומטרי של 650–680 נקודות ובגרות של 4 יחידות במתמטיקה, בעוד בתל חי דרשו ממני ציון של 550 בפסיכומטרי ובגרות של 3 יחידות. גם חברתי, כמוני, מתכוונת להמשיך את לימודיה – הפעם כנראה בפקולטה לחקלאות ברחובות, בתחום מדעי המזון".

אלינור ארזי, בת 27, הלומדת זו השנה רביעית במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, תתחיל במארס הקרוב את ההתמחות במשרד עורכי דין בתחום עבירות הצווארון הלבן. היא מגדירה את התקופה שבה חיפשה התמחות כ"גיהנום". לדבריה, העובדה שהמועמד לעבודה הוא בוגר מכללה, ולא אוניברסיטה או המרכז הבינתחומי הרצליה, "פירושה שאתה מתחיל ממקום נמוך יותר". "סטודנט או בוגר מכללה חייב לעבוד קשה יותר כדי להוכיח שהוא המועמד הטוב ביותר לאותו מקום עבודה. במקרה שלי, קורות החיים עזרו, כבר עכשיו אני עובדת כעוזרת משפטית לחוקר באוניברסיטה העברית. בנוסף לכך, אני נותנת שיעורים פרטיים לסטודנטים בשנה א' ו–ב', וגם עוזרת בהתנדבות לתיכוניסטים ברמת גן שמתקשים בלימודים. עד לאחרונה השתתפתי בפרויקט אקדמי המסייע לאסירים משוחררים להיגמל מסמים".

לדבריה, קורות החיים האלה, המצביעים על כך שצברה ניסיון בתחומים שונים, לצד היכולת לשווק את עצמה ולהקרין ביטחון עצמי, מחפים על העובדה שהיא לומדת במכללה. "בסוף התקבלתי בכלל למשרד עריכת הדין בזכות חברה של אחת השותפות במשרד", היא מתוודה.

ארזי טוענת כי יחסם המסתייג של המעסיקים כלפי הלומדים במכללות דומה ליחסם כלפי מועמדים מרקע אחר, כגון נשים בהריון וערבים. "זו טעות. בוגרי המכללות לא פחות חכמים מבוגרי האוניברסיטאות, ובמקרים רבים עולים עליהם. אחד המרצים הלא קבועים במכללה הוא בעל משרד עריכת דין בתחום המסחרי. הוא בעצמו הצהיר שאינו מקבל לעבודה אצלו בוגרי מכללות".

דודו בכר

אופיר, 28, השלים בקיץ האחרון תואר ראשון בכלכלה וניהול במכללה בצפון הארץ. הוא הציע את מועמדותו למפעל של התעשייה הביטחונית, אך הבהירו לו שהחברה מגייסת רק בוגרי אוניברסיטאות. "אחר כך הגשתי מועמדות לעבודה במועצה האזורית גליל עליון, והבהרתי שאני רוצה להישאר תושב הצפון. אפילו אמרתי שלא כל כך משנה איזו משרה אקבל במועצה. אני מחכה כבר כמעט ארבעה חודשים, אך לשווא. פניתי גם למגזר הפרטי. בחברת נעליים גדולה, למשל, זכיתי לראיון טלפוני, אך לא הגעתי לראיון הפיסי, הקובע יותר. אמרו לי במפורש שמעדיפים בוגרי אוניברסיטה".

בייאושו, החליט אופיר לוותר על משרת שכיר ונהפך לעצמאי: הוא כותב תוכניות עסקיות לעסקים קטנים ובינוניים. כדי להשלים הכנסה, הוא עובד כשומר בשער של קיבוצו, הגושרים. "אני עדיין שולח קורות חיים בתקווה להיהפך לשכיר לפני שאגיע לגיל 40. אחרי הגיל זה, אם לא אצליח, כבר לא אהיה שכיר לעולם".

אופיר דווקא מבין את שיקולי המעסיקים, שמעדיפים בוגרי אוניברסיטאות על פני בוגרי מכללות. "חלק מהם עושה זאת מכיוון שהדרישות מהסטודנטים באוניברסיטאות גבוהות יותר. למשל, שם אין הלוקסוס שיש במכללות – לגשת שוב ושוב לקורס שנכשלת בו. חוץ מזה, המעסיקים מקבלים מאות פניות ממועמדים על כל משרה. אז הכי קל לנפות את בוגרי המכללות".

האם העדפת בוגר של מוסד זה או אחר חוקית בכלל? לדעת עו"ד דיצה רפאלי, מומחית לדיני עבודה, אין עם כך בעיה חוקית. "זכותו של המעסיק לגבש קריטריונים של השכלה בבואו לבחון את התאמתו של המועמד, אין כלל מקום להשוואה עם אפליה על רקע מינו, גילו או דתו", היא אומרת.

"אפליה? אצלנו? 
מה פתאום?"

שלא כסטודנטים עצמם, אנשי חברות השמה מדגישים כי העדפת בוגרי האוניברסיטאות אינה חובקת את כל תחומי התעסוקה. חני יעקב, מנהלת חברת ההשמה מנפאואר פרופשיונל מקבוצת מנפאואר ישראל, אומרת כי העדפת בוגרי אוניברסיטאות קיימת בעיקר במפעלי ההיי־טק, שם יש יתרון מובהק לבוגרי יחידת 8200, או אף למועמדים שהועסקו בשירותם הצבאי בתחום המחשוב. "נכון שלא קל לבוגרי מכללות להשתלב במרכזי פיתוח או כמהנדסי תוכנה בחברות גדולות או בינלאומיות", היא אומרת, "אך בענפים אחרים התופעה אינה מובהקת. בתחום מדעי המזון קיים מחסור גדול בעובדים, ושם המעסיקים אינם מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות על פני בוגרי מכללות".

ללא קרדיט

יעקב, ככל הנראה, לא שמעה את סיפורה של רבינוביץ' וחבריה. "גם בתחומים אחרים, כגון פיננסים, העדפת בוגרי אוניברסיטאות אינה חד־משמעית, ולפחות לבוגרי המכללה למינהל והמרכז הבינתחומי יש סיכוי טוב להשתלב בתחום. בתחום ההנדסה האזרחית אין שום העדפה, כך שגם לבוגרי מכללת סמי שמעון יש סיכוי טוב למצוא עבודה בתחום".

דפנה קליינר, סמנכ"לית למשאבי אנוש בחברת ביטוח ישיר, אומרת כי אינה מייחסת משמעות רבה למקום הלימודים כשהיא בוחנת מועמדים לעבודה. "שתי התכונות הקובעות לגבי קבלת מועמד לעבודה אצלנו הן הכישורים הקוגניטיביים והחברתיים וניסיון קודם. זה מה שמשמעותי בעינינו, ולא ההשכלה של המועמד או איפה הוא למד", היא טוענת.

לדבריה, בענף הביטוח, ההתמקצעות נרכשת תוך כדי עבודה. "חלק מהמועמדים לביטוח ישיר הם אנשים בלתי מקצועיים, שבאים לאו דווקא בעקבות לימודים אקדמיים", אומרת קליינר. "כשאנו מראיינים מועמדים, אנו מחפשים מוטיווציה, יכולת שיווקית, יחסי אנוש טובים ויכולת למידה. כל מועמד חייב לעבור קורס הכשרה לעבודה, ורק אם סיים אותו בהצלחה הוא מתקבל לעבודה. את הקורס הזה צולחים בוגרי אוניברסיטאות, מכללות ובעלי 12 שנות לימוד במידה שווה פחות או יותר".

עופר וקנין

עירן בלומברג, ממנהלי חברת הסטארט־אפ FEEX, המעסיקה 25 עובדים, מעיד אף הוא כי אינו מעדיף בוגרי אוניברסיטאות על פני בוגרי מכללות. "אנו מתכוונים לקלוט 15 עובדים נוספים ב–2014, והקריטריונים הקובעים הם ניסיון קודם והתאמה לתרבות הארגונית. בוגרי 8200 יקבלו ניקוד נוסף. איני רואה יתרון בקליטת בוגרי אוניברסיטאות דווקא", הוא אומר.

חזקות בעבודה סוציאלית ובתקשורת

מי שאינו מוכן להכיר בטענה כי בוגרי המכללות מופלים בקבלה לעבודה לעומת עמיתיהם מהאוניברסיטאות, הוא יונה חן, יו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות (המתוקצבות בידי המועצה להשכלה גבוהה). חן, שהוא גם נשיא המכללה האקדמית תל חי, טוען כי ברוב ענפי המשק, בוגרי המכללות לא זו בלבד שאינם מופלים לרעה, הם אף מתקבלים לעבודה בקלות רבה יותר. הוא מצביע כדוגמה על שתי חברות היי־טק הפועלות בקרבת מכללת תל חי - מלאנוקס, שהקימה במקום מרכז פיתוח, ו–BMC סופטוור. 70% מעובדי שתי החברות הם בוגרי מכללת תל חי.

עופר וקנין

אתה מדבר על שני מפעלים צמודים למכללה. ברור שהם יקלטו את בוגריה.

"אני לא מכיר מעסיק שיקלוט עובד רק כי הוא שכן שלו. רק הכישורים של המועמדים שיחקו תפקיד".

לדברי חן, אם יש ענף אחד שאליו בוגרי מכללות ממש מתקשים להתקבל, זהו תחום עריכת דין. "זה ענף המוני, שבו מספר מסיימי הלימודים גדול במידה ניכרת מהיצע המשרות. אבל גם לבוגרי אוניברסיטאות לא פשוט לחדור אליו. לעומת זאת, לבוגרי מכללות שלמדו עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, מדעי הטבע, איכות הסביבה ומדעי התזונה, יש יתרון לעומת בוגרי אוניברסיטאות, מכיוון שהמכללות משקיעות יותר במקצועות האלה. הבינתחומי חזק בתחום המשפטים, המכללה למינהל בראיית חשבון; מכללת תל חי בולטת בעבודה סוציאלית ומכללות ספיר ועמק יזרעאל חזקות בלימודי תקשורת. המכללות צעירות מהאוניברסיטאות, אבל הן בתהליך של בניית מעמדן בציבור. יש עדיין סטודנטים שלנו שנתקלים במעסיק שלא שמע על המכללות, אבל זה משתנה, והאפליה תיעלם במהרה".

עופר וקנין

יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, אורי רשטיק, טוען כי אפליית בוגרי המכללות שגויה מיסודה. "סט הכלים של בוגרי תארים אקדמיים אינו מורכב רק ממוסד הלימודים שבו למדו, אלא גם, ובעיקר, מכישורים אישיים ואיכויות מקצועיות. אנו מצפים מהמעסיקים להבין את החשיבות של שילוב אקדמאים צעירים בעולם התעסוקה. עליהם לפעול בהוגנות ולהעניק הזדמנות שווה, כדי שצעירים יוכלו להוכיח את עצמם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#