"אי אפשר להעלות מסים לעשירים; למנוע מצעירים לעזוב לאוסטרליה; הרוב מרוויח מעליית מחירי הדיור" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אי אפשר להעלות מסים לעשירים; למנוע מצעירים לעזוב לאוסטרליה; הרוב מרוויח מעליית מחירי הדיור"

יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, לא נזהר במלותיו ולא מפחד להרגיז ■ "חייבים לתת הטבות מס לחברות הרב־לאומיות" ■ "הדור הצעיר חייב לעבוד יותר ולחסוך יותר"

390תגובות

אי אפשר להגיד על פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, שהוא ג'ינג'י. בכל זאת, הוא פרופ' בעל שם בתחום המימון, שנולד ברוסיה לאב שהיה אחד מאסירי ציון המפורסמים ביותר בקרב יהדות רוסיה. הוא גם אחד האנשים המשפיעים ביותר על עיצוב המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל - הוא האיש הלוחש לאוזנו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעיניני כלכלה, והוא נהנה מאמון מלא של נתניהו. ההערכה הרווחת היא שלו קנדל היה רוצה בתפקיד נגיד בנק ישראל, שהוצע לו על ידי נתניהו, התפקיד היה מונח בכיסו. רק שקנדל, מסיבות השמורות עמו, העדיף להישאר ראש המועצה הלאומית לכלכלה.

יחד עם זה, יש בקנדל מהג'ינג'יוּת - הוא מדבר חופשי, בלי שיקולי פוליטיקלי קורקט ובלי להיזהר בלשונו שמא ירגיז מישהו יותר מדי. כך תשמעו אותו אומר, וגם מתכוון, שמערכת הקצבאות עודדה את החרדים והערבים לא לעבוד ולא ללמוד, שהגופים המוסדיים הם בינוניים אבל גם הציבור אשם, שהתקשורת אשמה בחלק גדול מהבעיות הכלכליות של ישראל, ובכלל - שהדור הנוכחי יפסיק לבכות על הפנסיה הנמוכה שמצפה לו ופשוט יתחיל לעבוד יותר ולחסוך יותר, כי אין ברירה אחרת.

אתה עובד צמוד עם ראש הממשלה על הנושאים הכלכליים־חברתיים של ישראל. למה נוצר הרושם שהדבר היחיד שמעניין את נתניהו בימינו זה הגרעין האיראני?

איליה מלניקוב

"זה לא נכון. אתם הרי לא חושבים שיכול לקרות משהו משמעותי בכלכלה הישראלית, מבלי שראש הממשלה תומך בכך".

תזכיר לנו מתי ממשלת נתניהו נקטה בצעדים כלכליים משמעותיים, פרט להשקעה מסיבית בתשתיות?

"מה זאת אומרת? קרה כאן משהו סופר משמעותי עם המסתננים - עצרנו את השיטפון שלהם. היתה כאן ועדת ששינסקי, היה כאן חוק הריכוזיות, יש כאן מאמץ אדיר - שנמשך ברציפות כבר ארבע שנים - לקדם פתרון למצוקת הדיור. זה שיש כיום מדיניות ממשלתית אחידה בתחום הדיור זה הישג אדיר - פרי ארבע שנים של עבודה סיזיפית. וחוץ מזה, מה עם העמידה של ראש הממשלה בלחצים? רק תנסו לתאר מה היה קורה למדינת ישראל אם היינו נכנעים ללחצים של כל מיני מפלגות בזמן המחאה החברתית להגדיל את ההוצאה הממשלתית ב–30 מיליארד שקל".

אנחנו לא רואים את ראש הממשלה מוביל את המהלכים לגבי החרדים. שי פירון ונפתלי בנט עושים את זה. אנחנו לא שומעים אותו מתבטא לגבי ערביי ישראל.

"הוא מעורב מאוד בטיפול בערביי ישראל, והוא עובד קשה. הוא אולי ממעיט בדיבור על הנושאים הללו בגלל האווירה החשדנית כלפיו, העקיצות הבלתי פוסקות, וההתעסקות בזוטות של משרד ראש הממשלה".

אתה רומז להוצאות על בית ראש הממשלה? כלומר התקשורת אשמה בכך שראש הממשלה ממעט להתבטא בנושאים כלכליים? או שמא זהו המנהיג בעל החזון מ–2003 שדעך?

"ב–2003 הוא היה שר אוצר, באמצע משבר כלכלי ענק, שעסק רק בנושאים כלכליים, ובוודאי ששמעו אותו מדבר יותר בנושאים הללו. כיום יש לו עוד 300 דברים לטפל בהם במקביל פרט לכלכלה. אבל זה לא שהחזון אבד. אני רואה אותו עובד 17 שעות ביממה, ולא ברור לי איך אפשר בכלל להחזיק מעמד בקצבי העבודה שלו.

"בכלל, ראש הממשלה הנוכחי הוביל את אחד המהלכים המשמעותיים ביותר אי־פעם בכלכלת ישראל - הוא הקים צוות עבודה שעוסק בצד האזרחי, כפי שהדבר קיים בצד הביטחוני מאז מלחמת יום הכיפורים, בחשיבה אסטרטגית. זה לא יכול היה להתקיים בלי שיתוף פעולה כלל ממשלתי ובלי רוח מנהיגות של ראש הממשלה. זה הניב, בפעם הראשונה אי־פעם, הערכת מצב כלכלית־חברתית ל–15 השנים הבאות, שהוגשה לממשלה.

"זה המהלך הכי משמעותי שהממשלה עושה כיום, וכאשר מחברים את זה לתהליכים נוספים כמו דו"ח המשילות (מעמד משרד האוצר בניהול התקציב, מ.א.), רפורמה בנציבות המדינה והדו"ח על יעילות הרגולציה בישראל - מתקבל תהליך שמאפשר לממשלה להיות יותר שיתופית, שקופה ומעודדת צמיחה. לשם בדיוק צריך לחתור אסטרטגית".

ואיך שר האוצר שלנו, יאיר לפיד?

"שר האוצר הצריך למידה".

זה רמז להיותו חסר השכלה?

"זה לא רמז לכלום, הרבה שרים נכנסים לתפקיד בלי ידע על אותו נושא, והם לומדים. כך גם שר האוצר למד, וכיום הוא שולט היטב בחומר. הוא מאוד אקטיבי, ויש שיתוף פעולה מצוין בין המשרדים. יש מהלכים רבים שנעשים בתמיכת ראש הממשלה ותוך שמירה על עצמאות משרד האוצר".

יש ביניהם בעיקר שיתוף פעולה בהסכמה שהפחתת מסים יותר חשובה מהגדלת ההוצאה הממשלתית, וזה אף שישראל מדורגת בתחתית העולמית בהוצאה הממשלתית שלה.

עופר וקנין

"צריך ללמוד את הנתונים לעומק. ההוצאה הממשלתית שלנו נמוכה, בין השאר, מכיוון שאנחנו אוכלוסייה צעירה ומכיוון שהוצאנו את הפנסיה מאחריות הממשלה".

זה עדיין לא מסביר איך ההוצאה שלנו על רווחה נמוכה משמעותית מממוצע OECD, על אף ששיעור העוני שלנו הוא כמעט הכי גבוה.

"דווקא ראש הממשלה הנוכחי הוא זה שהגדיל את ההוצאה הממשלתית. בזמנו, הכלל שקובע את הגידול בתקציב הוגדל מ–1.7% בשנה לכמעט 4%, ועכשיו מיתנו את הכלל ל–2.7% - כך שהוא הביא להרחבה משמעותית של ההוצאה הממשלתית. במקביל, ראש הממשלה גם העלה מסים, וזה אף שהוא ממש לא מתחבר להעלאות מסים. כלומר ראש הממשלה אינו אידיאולוג. הוא פרגמטיסט - והוא מקבל החלטות לפי מה שטוב למדינה באותו שלב.

"לגבי הוצאות הרווחה, צריך לזכור שיש לנו אתגר משמעותי עם שתי אוכלוסיות, החרדים - כ–10% מהאוכלוסייה, והערבים - כ–20% מהאוכלוסייה, שסובלות מכישורים נמוכים של הון אנושי ומהשתתפות נמוכה בשוק העבודה. אלה הן אוכלוסיות עם פריון נמוך ביותר, מסיבות אוביקטיביות או סוביקטיביות, וזאת בעידן שבו חלק אחר של האוכלוסייה הישראלית עשה קפיצת מדרגה בפריון שלו – כלומר החרפנו את בעיית העוני ואי־השוויון.

"השאלה עכשיו היא מה עושים. יש כאלה שדוחפים אותנו להיות שוודיה, כלומר להגדיל את הקצבאות וכך לעזור לעניים. רק שהם לא מעודכנים. זאת הדרך שבה נהגה שוודיה בשנות ה–80, לפני שנקלעה למשבר כלכלי קשה בתחילת שנות ה–90. שוודיה של היום היא מדינה אחרת לגמרי: היא מגינה על העובדים ולא על מקומות עבודה, היא הוציאה 35% מבתי הספר שלה לניהול פרטי (במימון ממשלתי מלא), כל שירותי האבטחה, הניקיון וההסעדה הממשלתיים ניתנים על ידי קבלנים חיצוניים. שוודיה של היום מסתכלת על האדם ועל איך אפשר לעזור לו למצוא עבודה ולהיות פורה.

"אנחנו רוצים להיות שוודיה המודרנית. אסור לנו להיות שוודיה של שנות ה–80, עם הרבה קצבאות לעניים, כי מדיניות כזו תחזק את המגמות התרבותיות והחברתיות בשני הציבורים החלשים שלנו - שעבודה, יזמות, חינוך לילדים ובכלל דחיפה קדימה אינם הכרחיים. אם יש דיור מוזל, רפואה חינם וקצבאות, אז בעצם לא צריך להתאמץ להיות יצרניים".

אתה רומז שהחרדים והערבים אשמים בעוניים?

"הם לא אשמים, פשוט המדינה נתנה להם את האפשרות להיות לא יצרניים - ומנגד גם לא העניקה להם כלים להשתלב. את חלקם לא הכריחו, ואת חלקם לא הנגישו. לכן אנחנו מנסים כיום להנגיש אותם לעבודה, באמצעות מדיניות של עידוד עבודה - active labour policy - כפי ש–OECD ממליץ לנו לעשות כבר כמה שנים.

מפעל אינטל בירושלים
טס שפלן

"בנוסף, אנחנו בודקים עכשיו לעומק - בהובלת משרד החינוך - מה ניתן לעשות כדי לשפר משמעותית את מערכת החינוך הערבית. זה לא פשוט, כי ילד ערבי צריך ללמוד כיום בפועל ארבע שפות - ערבית ספרותית, ערבית מדוברת, עברית ואנגלית - וזה מקשה עליו מאוד. יחד עם זה, חייבים לוודא שילדים ערבים יוצאים ממערכת החינוך שלהם כאשר הם מדברים עברית כמעט ברמת שפת אם, אחרת הם לא יוכלו להשתלב בהשכלה הגבוהה ובשוק התעסוקה הישראלי. וזאת רק התחלת הדרך".

לכן הפחתת מסים חשובה יותר מהגדלת ההוצאה?

"כשעשינו ניתוח של המצב האסטרטגי של ישראל, הבחנו בארבע מגמות עיקריות: צמיחה עולמית נמוכה, שבמדינה מוטת יצוא צריכה להיות לכך השפעה גם על הצמיחה שלנו; תחרות גוברת על ההון האנושי בעולם; הזדקנות האוכלוסייה; ובעיקר שוק עבודה שנהפך לגלובלי - כלומר שעובדים בעלי הון אנושי גבוה נהנים מתחרות כלל־עולמית, ויכולים לבחור לעבוד בכל מדינה שמציעה להם יותר ערך".

בריחת מוחות?

"זה לא רק בריחת מוחות, זה הבחירה של דור צעיר ומוכשר היכן הוא רוצה לקבוע את ביתו, ובאיזו מדינה הוא יבחר לממש את הערך שלו. בוגר טכניון בהנדסת מחשבים עומד כיום בפני הבחירה האם להישאר בישראל ולייצר את הערך שלו בה, או לעבור לאוסטרליה. הבחירה שלו מתבססת על מה שיש למדינה להציע לו - גם השירותים שהוא צפוי לקבל כאן, וגם רמת המיסוי שתוטל עליו".

כלומר יש הגבלה על הטלת מסים על עשירים?

"לא עשירים, גם צעירים בעלי הון אנושי גבוה מסתכלים קדימה וצופים מה יהיה המס שיוטל עליהם בעתיד. אי־אפשר להתעלם מכך שכיום 75% מהמס בישראל משולם על ידי העשירון העליון, ואם נדחוף את העשירון העליון החוצה - לא יהיה מי שישלם מסים. ראש ממשלת צרפת, פרנסואה הולנד, הודיע על העלאת המס המרבי ל–75% - ויש סיכוי רב שבעקבות זאת, צעירים מוכשרים יעזבו את צרפת"

אז צריך להפחית את המסים לבעלי ההון האנושי הגבוה?

"צריך להביא את כולם להיות יותר פוריים, ולתת לכולם יותר שירותים בפחות כסף".

ואיך בדיוק משיגים את זה?

מחאה חברתית 2011 ת"א
עופר וקנין

"מבינים שאי־אפשר להמשיך להתנהל כרגיל. אי־אפשר להמשיך לפתור בעיות חברתיות רק באמצעות הטלת יותר מס, כי בשלב כלשהו אלה שמשלמים מסים - או אלה שיכולים לשלם מסים בעתיד - פשוט יילכו".

אז מה עושים?

"מגדילים יעילות ופריון, משפרים את התחרותיות, מסתכלים רק על הטווח הארוך. אנחנו חייבים להבין שיש כיום הרבה יותר תחרות על האזרחים שלנו, ואנחנו חייבים ליצור מציאות שבה לאזרח הישראלי יהיה עדיף לחיות כאן ולייצר כאן. אנחנו חייבים לכן להיות הרבה יותר יעילים בניצול ההון האנושי שלנו - אנחנו לא יכולים לוותר על נשים, חרדים, ערבים, פריפריה או עובדים מבוגרים. את כל האוכלוסיות הללו אנחנו רוצים לדחוף לתוך שוק העבודה.

"בנוסף, אנחנו צריכים לחנך את העובד הישראלי להיות הרבה יותר פתוח וגמיש. בעידן הנוכחי מקצועות נעלמים במהירות גבוהה, ולכן חייבים להקנות לעובדים שלנו יכולת להמשיך ולהיות יצרני ערך בכל סיטואציה משתנה".

איך זה מסתדר עם הטבות ענק שהמדינה נותנת דווקא לחברות חזקות ועשירות, במסגרת חוק עידוד השקעות הון, ולא לאזרחיה?

"יש לנו הנחה סמויה ושגויה, שאם נבטל את חוק עידוד השקעות הון, אז כל הטבות המס שחברות היצוא מקבלות ייכנסו לכיס של המדינה. זה כנראה נכון לגבי חלק מהחברות, ולא נכון לגבי חברות אחרות - בעיקר החברות הרב־לאומיות, שפשוט יסיטו רווחים החוצה מישראל. OECD אומר שצריך להיות מאוד זהירים עם שינויים במס חברות, כי זה המס שמגיב הכי מהר לשינויים בו. צריך לזכור שחצי מהיצוא הישראלי הוא היי־טק, וחצי מיצוא ההיי־טק מקורו בחברות הרב־לאומיות, ולכן אסור לנו להבריח את החברות הרב־לאומיות מכאן. צריך למסות אותן, אבל עדיין להשאר עם מיסוי תחרותי ביחס לזה שקיים בעולם. אין מה לעשות, זה עולם אכזרי, ואין לנו באמת יותר מדי חופש פעולה לגבי המס המוטל על חברות רב־לאומיות".

אין לנו גם חופש פעולה או חופש בדיקה כלכלית אפילו בהחלטה לתת מענק של מיליארד דולר לאינטל?

"הפרסומים שהיו בתקשורת שהוחלט לתת מענק לאינטל ללא בדיקה, אינם נכונים. בשנה וחצי האחרונות נעשתה עבודה משותפת לנו ולמשרד הכלכלה על מודל של כניסת משקיע אסטרטגי לישראל - כזה שמביא עמו יכולות ומעשיר את המדינה בידע ובטכנולוגיה. המודל הזה חסוי, אבל כל המגעים עם אינטל כיום מבוססים עליו".

והמודל הזה מלמד ששווה לתת לאינטל מענק של מיליארד דולר?

"אנחנו מובילים כיום מהלך של התקשורת ארוכת טווח עם אינטל. יש הרבה יתרונות לכך שאינטל נמצאת כאן - היא נותנת לנו תועלות עצומות במיסוי, לצד זליגת ידע, תעסוקה, מיצוב בינלאומי של ישראל ועוד. מדובר באינסוף תועלות, שאת חלקן המודל שלנו אפילו לא מכמת".

דניאל בר און

כלומר התשובה היא חיובית. זה שווה מיליארד דולר.

"הנושא מצוי במשא ומתן, עם ראייה חיובית של שני הצדדים".

אין תועלות יותר גבוהות למיליארד דולר? למשל להשקיע אותם בעידוד חדשנות בתעשייה המסורתית?

"זה לא מוציא אחד את השני. צריך לעשות גם וגם, ולזכור שהרווחיות לישראל מאינטל היא מאוד משמעותית, והיא מושגת ברמת תמיכה סבירה. ולכן אין סיבה לטעון שאם נפגע במענק לאינטל, נוכל להרוויח מהכסף הזה יותר במקומות אחרים".

אז נמשיך לחיות בשלום עם מצב שבו מרבית היצוא של ישראל נעשה על ידי שלוש חברות ענק, והן גם אלה שמקבלות את מרבית ההטבות?

"אני מוטרד מריכוזיות היצוא, וצריך לפעול כדי לגדל עוד חברות יצוא - אבל הדרך להגיע לשם היא לא באמצעות הברחת החברות הגדולות מישראל. בכלל, אפשר להשיג הרבה התקדמות בעזרה לעסקים קטנים או לתעשייה המסורתית בכלים שאינם עולים הרבה כסף, כמו למשל בשיפור הרגולציה. כיום הרגולציה שלנו היא לא חכמה - היא עובדת בכוח, באמצעות הנחתת הוראות, במקום בדרך של עידוד התעשייה לפקח על עצמה. נקודה נוספת זה שוק ההון, שחייב להיות ספק יעיל יותר של מימון לצרכים המשתנים של אנשים ושל עסקים קטנים".

שוק ההון? שוק ההון קונה רק איגרות חוב של אי.די.בי, גם כשהיה ברור שהחברה ממונפת באופן מסוכן.

"אנחנו גאים מאוד בחוק הריכוזיות, שיביא לכך שבתוך שנתיים־שלוש מערכת המימון הישראלית תהיה יותר מבוזרת, מכיוון שאנחנו מפרידים עכשיו את המערכת המימונית משיקולים זרים".

אתה מתכוון לכך שחוק הריכוזיות מחייב העברת שליטה בכלל ביטוח, הפניקס, פסגות והבנק הבינלאומי? וזה יפתור את הנטיה של הבנקים להעמיד אשראי קל לבעלי שליטה על חשבון עסקים בינוניים וקטנים?

"אנחנו לא יודעים לקבוע שהבנקים העמידו אשראי קל לבעלי שליטה, ומסוכן להסיק מסקנות ממקרה יחיד. יש אכן בעיה בגובה האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, ולכן אנחנו עובדים עכשיו על פיתוח כלים להנגשת אשראי לעסקים בתחום הטכנולוגיה, הנדל"ן ועסקים קטנים ובינוניים".

אתה מתכוון לקרנות ייעודיות לענפים הללו, שיגייסו הון בשוק ההון ויעמידו בעזרתו הלוואות?

"אנחנו מנסים לפתח כלים מבוססי שוק, שהגופים המוסדיים יכולים להשקיע בהם".

וזה שהמוסדיים התמקדו עד עכשיו ברכישת אג"ח של חברות גדולות בלבד, לא מעיד על הבינוניות שלהם בתחום ההשקעות?

"אני לא חושב שהביצועים של המוסדיים הם ירודים. תשואה ריאלית ממוצעת של 6% בעשור זה בהחלט יפה. אני מסכים שיחסית למנהלי השקעות בעולם, המוסדיים הישראלים הם פחות מתוחכמים, ובמקרים מסוימים יודעים פחות. יחד עם זה, יש להם גם נסיבות מקלות - הרגולציה המוטלת עליהם היא בלתי־אפשרית, והם נמצאים תחת מתקפה ציבורית בלתי פוסקת על כל צעד שהם עושים. לכן גם התמריץ שלהם להיות חדשניים ולקחת סיכונים הוא מאוד קטן. פשוט מכים בהם כל הזמן".

בקיצור, התקשורת והציבור אשמים בכך שהמוסדיים בינוניים?

נמרוד גליקמן

"הציבור לרוב לא רוצה לשלם על ייעוץ מקצועי בלתי תלוי. ועדת בכר ניסתה למשוך לכיוון הזה, אבל נסוגה כשהבינה שהציבור לא מעוניין. וכאשר הציבור לא רוצה לשלם, התוצאה היא שהציבור מקבל ייעוץ מהיצרנים עצמם - וזה לא ייעוץ אוביקטיבי. אי־אפשר לומר שהמוסדיים אשמים בכל".

התוצאה תהיה שלדור הנוכחי לא תהיה פנסיה ראויה?

"הדור הנוכחי יקבל כפנסיה את מה שהוא יחסוך".

והמדינה לא עוזרת לו כלל.

"להפך, OECD קובע שמערכת הפנסיה של ישראל היא בין הכי נדיבות בעולם המפותח, בעיקר בגלל הטבות המס, וגם ממליץ על למתן את נדיבות הממשלה".

הדור הנוכחי, שמממן מכספי המסים שלו את הפנסיה הוותיקה והפנסיה התקציבית של הוריו ותקוע עם פנסיה צוברת בינונית, אכל אותה?

"הדור הנוכחי הולך לחיות הרבה יותר זמן, והוא גם צריך לממן את מערכות הפנסיה היקרות של הוריו. הוא צריך להבין שאין לו אלטרנטיבות. אין מי שיעזור לו - רק הוא עצמו. לכן אין ברירה אלא לעבוד יותר באמצעות העלאת גיל הפרישה - אי־אפשר לממן 25 שנות פנסיה - לעבוד יותר חכם, ולחסוך יותר. זה המצב".

לחסוך יותר? הדור שנאנק תחת עול יוקר המחיה?

"עיקר בעיית יוקר המחיה זה מחירי הדיור. זה פוגע בצעירים, אבל עוזר להורים".

האם יכול להיות שממשלת ישראל לא מורידה את מחירי הדיור בגלל ניגוד אינטרסים בין־דורי?

"זה לא מה שאמרתי, אבל צריך לזכור שעליית מחירי הדיור מגדילה את העושר ל–67% מהאוכלוסייה. זה לא אומר שלא נפעל להורדת מחירי הדיור, אבל זה ייקח זמן. זה תהליך שהתחיל ב–2010, והוא עוד יבשיל. אין דרך להוריד את מחירי הדיור מהר אלא באמצעות משבר, וראש הממשלה מאוד נחוש להוריד את המחירים בלי משבר. הוא עובד ללא לאות כבר חמש שנים כדי לעשות רפורמה בשוק, שהיה ארכאי לחלוטין. כיום יש עבודת צוות מאוד מרשימה בתוך הממשלה. לא היתה מעולם עבודה מתואמת כל כך וממוקדת מטרה להפחתת מחירי הדיור".

מאשימים אותך שהנתון שלך, על מחסור ב–150 אלף דירות לא מתוכננות, הוא לא מדויק.

"זה נכון שיש מלאי של דירות מתוכננות, אבל רובן תקועות בגלל מחסומים כמו מחלף, שיעלה מיליארד וחצי שקל להקים אותו - אז המלאי הזה לא ממש עוזר לי. וחוץ מזה, אם יהיה עודף של דירות מתוכננות לא יקרה שום רע. אם היה לנו מלאי עודף כזה ב–2010, ואם לרשות מקרקעי ישראל היתה תוכנית ארוכת טווח כפי שיש לה כיום, היינו בולמים את עליות המחירים כבר ב–2010".

"אנחנו הולכים להמליץ על 25% תיירות מרפא? זאת המצאה מוחלטת"

בין שלל עיסוקיו, יוג'ין קנדל עומד גם בראש תת־ועדה של ועדת גרמן לבחינת עתיד מערכת הבריאות. תת־הוועדה שלו עוסקת בנושא שעלה לכותרות בשבועות האחרונים - תיירות המרפא, והאם היא משחיתה את מערכת הבריאות הציבורית.

ההערכה הרווחת היא שעמדתו של קנדל, כמו עמדתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היא חיובית בנוגע לתיירות המרפא - וכי תת־הוועדה שואפת להגדיל את תיירות המרפא ולא להגביל אותה. כמו כן, מוערך כי קנדל מתכוון להמליץ על הגדלת תיירות המרפא ל–25% מהתפוקות של בתי החולים בישראל. על כך הותקפו קנדל, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, ונתניהו עצמו בתקשורת.

אתה בעד תיירות מרפא?

"אני לא בעד תיירות מרפא, אני בעד מערכת רפואה ציבורית חזקה. תפסיקו לנסות לשים עלי תוויות. כל מה שיעזור לחזק את המערכת הציבורית - לטובת החולה הישראלי - אני בעדו".

מכיוון שתיירות מרפא מכניסה כסף לבתי החולים הציבוריים, היא בוודאי עומדת בהגדרה של "עוזרת לרפואה הציבורית".

"זה תלוי. זה כמו לשאול אם אנרגיה גרעינית זה רע או טוב - זה תלוי אם היא משמשת ליצור חשמל או לבניית פצצות. אותו דבר תיירות המרפא - זה טוב אם זה נעשה בצורה טובה, וזה רע אם זה נעשה רע".

אתה רומז שיש בתי חולים, כפי שנחשף בתחקיר של "עובדה", שבהם תיירות המרפא נוהלה רע?

"העיקרון הוא לעזור לחולים הישראלים, מבלי שתיירי המרפא יבואו על חשבונם, ובכנות - לדאוג גם לטיפול הגון בתיירי מרפא, שלא נעבוד עליהם ונביא לכאן גם כאלה שמצבם הרפואי אבוד. לכן צריכה להיות רגולציה של התחום. לא יכול להיות שיותר מדי כסף מסתובב בתיירות המרפא ללא פיקוח ושקיפות".

איך זה מסתדר עם הפרסומים שלפיהם העמדה של תת־הוועדה בראשותך תומכת בהגדלת תיירות המרפא ל–25% מהמיטות?

"זה פשוט לא יאומן מה שאת אומרת, זאת הרי המצאה מוחלטת. לא קבענו שום מספר יעד כזה. אפילו לא דנו במספר יעד כזה, ואישית אני בכלל נגד יעד מספרי כלשהו לגבי תיירות מרפא. תיירות המרפא צריכה להיבחן לפי עודף התפוקה של כל מחלקה - היכן שיש עודף תפוקה - ניתן להקצות מיטות לתיירות מרפא. היכן שאין עודף תפוקה - פשוט לא תהיה תיירות מרפא".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#