בן משה: "לא הערכתי לאילו מקומות נמוכים אפשר להגיע במאבק הזה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בן משה: "לא הערכתי לאילו מקומות נמוכים אפשר להגיע במאבק הזה"

מבאר שבע לפסגת אי.די.בי: מוטי בן משה עשוי לקבל ביום ראשון אור ירוק לרכישת השליטה בקונצרן ■ בינתיים, הוא רוצה לפזר את המסתורין סביב דמותו ומקורות ההון שלו ■ אי.די.בי: "ראוי שיפסיק לעוור את עיני הציבור בסיפוריו השקריים"

169תגובות

"אני הבעלים של אקסטרה הולדינג. השותף היחיד שלי הוא הקדוש ברוך הוא. אין לי עסקים עם המאפיה. אין לי עסקי הימורים. אין לי עסקי זנות. אין לי עסקים עם איראן ולא עם עיראק. לא היו ולא יהיו.

"עשיתי כסף בגיל צעיר יחסית. היה לי ברור שירצו לדעת מאיפה יש לי כסף לקנות את אי.די.בי, אבל כעת, בגלל שנוחי דנקנר נלחם על השליטה, השמועות הללו יצאו מכל פרופורציה. לא חשבתי שירחיק לכת עד כך. לא העליתי על דעתי שיחברו אותי לעסקי זנות ומאפיה כשבאתי לרכוש את אי.די.בי. יש לי ארבעה ילדים ואני חייב לשמור עליהם מפני עלילות השווא שמפיצים עלי".

כך נשמע השבוע איש העסקים הכי מסקרן בישראל בימים אלה, מוטי בן משה, שנמצא במרחק דיון אחד בבית המשפט (שיתקיים ביום א') מעמדת השליטה בקונצרן אי.די.בי. את תמיכת הנושים של אי.די.בי הוא כבר קיבל, ובאופן גורף. הצעת הסדר החוב שלו ושל איש העסקים מארגנטינה, אדוארדו אלשטיין, כבר זכתה לתמיכה הדרושה.

בועז ארד

יותר מ-75% מהנושים העדיפו את שני האנשים החדשים בשכונה שמבקשים להשתלט על אי.די.בי על פני בעל השליטה הנוכחי, דנקנר, שחיבר קבוצה של שבעה שותפים כדי לשמור על מעמדו. דנקנר עדיין לא ויתר. הוא וחבורת יועציו ומשפטניו זיהו את החוליה החלשה בקבוצה שמתמודדת מולו.

בן משה הוא האנטי־תזה המוחלטת לדנקנר. הוא לא נולד עם כפית כסף בפה, ולא ירש הון כמו דנקנר. הוא גדל הרחק מהאליטה הישראלית, למד בישיבה, לא סיים תואר ראשון, ואת הונו עשה הרחק מישראל בעסקים שאיש לא מכיר. הוא לא התראיין לעיתונות בישראל, וגם לא לזו שבעולם. כל מה שמעניין אותו, כך נראה, הם עסקיו ומשפחתו. עד לפני חודשיים לא כתבו עליו דבר בעיתונים. וכשכבר התחילו לכתוב - הוא לא ידע שהוא כזה.

לזכותו ייאמר שמרגע שהחליט להתמודד על השליטה באי.די.בי, הוא לא מסרב להיחשף לתקשורת. הוא הסכים להראות לנו טפח מעסקיו בגרמניה לאורך יום שלם. במהלך אותו היום קיבל עשרות שיחות טלפון מגורמי תקשורת בישראל וענה לכולם באופן ישיר. הוא לא התחבא ולא הסתודד. הסכים לענות לנו על כל שאלה. כשענה אך לא רצה שהתשובה תתפרסם, הסביר בדיוק מדוע: הוא לא מעוניין שלעסקיו הפרטיים ייגרם נזק. אם יש לו שלדים בארון, קשה לדעת מהם. לא נראה שהוא מתאמץ להסתיר משהו.

בן משה הפקיד בחשבונות נאמנות לרשות ההסדר באי.די.בי כ-600 מיליון שקל. בכך הוא לקח סיכון רב. זהו סכום שניתן לחלט אם יחליט לסגת מהצעת הרכישה. זהו לא סכום טריוויאלי. אנשי העסקים, גם העשירים ביותר, לא מחזיקים סכומים גבוהים סתם כך בחשבון הבנק. הכספים שלהם מושקעים בדרך כלל ולוקח זמן להנזיל אותם. טבעי שמי שמביא סכום כזה נזיל בזמן כה קצר מקים על עצמו חשד.

הקים עסק ראשון בגיל 6

העסקים של בן משה בתחומי התקשורת והאנרגיה בגרמניה מרוכזים בחברת אקסטרה. ערך נכסי החברה, על פי עדותו, הוא 1.1 מיליארד יורו. אנשים במעמדו מרשים לעצמם להתנייד בין מטות החברה שממוקמים בכמה מקומות באירופה בעזרת מטוס פרטי קטן, אבל הוא מעדיף שלא. זה יקר מדי.

את הדרך מברלין לעיר קמניץ שבמזרח גרמניה, 3 שעות נסיעה, עשינו ארבעה אנשים במכונית שכורה שבאה עם נהג. "זה זול יותר מלשלם 80 יורו לאדם לנסיעה ברכבת", הסביר. קמניץ היא עיר תעשייתית בת 200 אלף תושבים. היא נהרסה עד היסוד במלחמת העולם השנייה ונבנתה כמעט כולה מחדש. בעיר ממוקם אחד המטות של קבוצת אקסטרה. כשבן משה שוהה בגרמניה הוא מתגורר בדירת סטודיו קטנה של 50 מ"ר. את עסקיו באירופה מנהל בן משה מגרמניה בין הימים שני וחמישי. בסוף השבוע הוא חוזר לביתו ולמשפחתו המתגוררים במודיעין.

מוטי מילרוד

"אין לי דירה משלי בגרמניה. את הדירה הזו שאת רואה אני שוכר. היא נמצאת בבניין המשרדים שלנו. אני עובד עד מאוחר בלילה ואז עולה לדירה, מניח את הראש על הכרית ונרדם. בבוקר אני קם וחוזר ישר למשרד. אני לא מסתובב הרבה בין המשרדים. מדי פעם, כשצריך, אני טס לבריטניה, אבל לא הרבה. אני שונא לבזבז זמן בנסיעות".

בן משה נולד בבאר שבע למשפחה שאותה נהוג לכנות "קשת יום". יש לו אחות אחת. את ה"עסק" הראשון שלו הקים בגיל שש כאשר קנה חבילות ממתקים ומכר אותם ברווח לילדים בבית הספר. בנעוריו למד בישיבת נחלים. בעיקר אהב את שיעורי המתמטיקה. בזמן הלימודים עבד בעבודות מזדמנות תמורת 7 שקלים בשעה. הוא סירב לקחת כסף מהוריו.

בהיותו בן 14 ניסה להתקבל לעבודה במפעל. מנהל המפעל אמר לו שהוא שלא צריך עובדים, אבל הוא צריך איש מכירות. בן משה התנדב לנסות. מנהל המפעל הציע לו לבחור בין תשלום של 10 שקלים לשעה או 10% מסך המכירות שישיג. הוא העדיף לקבל אחוזים מהמכירות. בסוף יום העבודה הראשון במפעל כאיש מכירות הרוויח 3,500 שקל. באותו היום הלך ופתח לראשונה חשבון בנק בסניף שבו עבד אביו. בחופשים הבאים כבר ניהל צוותים של אנשי מכירות אחרים.

בצבא שירת כמש"ק בבה"ד 11. לקראת סוף השירות הצטרף ליחידת המחשב בבסיס תל השומר ובערבים למד תוכנה. לאחר השחרור מהצבא קיבל הצעה לעבוד בחברת תוכנה קטנה בתל אביב במשכורת של 10,000 שקל בחודש, אבל העדיף להקים חברת תוכנה עצמאית. "אבא שלי חשב שאני טועה. שיש לי עיניים גדולות מדי. את החברה הקמתי בעזרת הלוואה של 5,000 דולר שלקחתי כנגד מענק השחרור. בשלושת החודשים הראשונים לא הרווחתי כלום".

לאחר שסיים שירות צבאי החל ללמוד ראיית חשבון, אבל לא סיים את התואר. "העסקים קרצו לי", הוא אומר. חברת התוכנה של בן משה התמחתה בתוכנות בילינג המשמשות לניהול לקוחות וגבייה, והרוויחה, על פי עדותו, כסף לא רע. "כמה מיליוני דולרים". קפיצת המדרגה הגיעה בשנת 2000, אז זיהה בן משה הזדמנות להיכנס לעסקי התקשורת והבילינג באירופה על בסיס תשתיות שהוקמו באשראי רב ובעליהם הגיעו לפשיטת רגל. הוא החליט לקחת הימור.

הוא הגיע לגרמניה ללא דרכון זר וללא ידיעת השפה, ובעזרת עו"ד מקומי בהמבורג הקים חברה שסיפקה שירותי בילינג למפעילי רשתות תקשורת. "סיפקנו אפליקציות לניהול מאגרי נתונים ולקוחות לחברות גרמניות. מהר מאוד נכנסנו לתחום אספקת שירותים בתחום הטלקומוניקציה. בהתחלה היינו ספקי שירות אינטרנט והשתמשנו בתשתיות של חברות גדולות ומוכרות כמו טלפוניקה ודויטשה טלקום.

"באתי אליהם עם רעיון לספק שירותי תקשורת דרך פלטפורמה קמעונית. רשתות של סופרמרקטים, למשל. היו לי 10 עובדים. הצעתי שנעשה עבורם את כל עבודת השיווק הניהול, והם הסכימו. העסק צמח מהר. הפעילות שלי עם טלפוניקה הגיעה תוך כמה חודשים לנתח שוק משמעותי - כ-4.5% מדקות השיחה בכל גרמניה. כך הכל התחיל".

עופר וקנין

בשנים שחלפו התפתחו עסקי התקשורת של בן משה במהירות, ובהמשך הוא הרחיב אותם גם לעסקי אנרגיה. לדבריו, את התפעול היומיומי של עסקיו הוא עושה בעזרת 700 עובדים בגרמניה, 300 בבריטניה ו-150 בהודו. הוא נעזר בשבעה מנהלים בכירים לצדו, כולם מקומיים.

קבוצת אקסטרה שלו כוללת כעת עסקי אנרגיה, מסחר, מרכזי שירות לקוחות (קול סנטרס), חבילות ביטוח ותיירות. המטה המרכזי של אקסטרה ממוקם בעיר נויז הסמוכה לדיסלדורף. לחברה יש תשעה מטות, ששה מהם בגרמניה. המטות האחרים מצויים בהודו, באוסטריה ובלונדון.

יעילות וחיסכון היא מלת מפתח עבור בן משה. מערכות המידע שפיתח מאפשרות לו לנצל כל משאב בחברה. מאות המוקדנים של קבוצת אקסטרה משרתים כמה עסקים במקביל - את עסקי הסחר באנרגיה, התקשורת, הביטוח והתיירות. איך הוא עושה זאת? רק הוא יודע.

"העסקים שלנו בגרמניה צמחו מהר מאוד. השוק לא ידע איך לאכול אותנו כי הכל קרה מהר כל כך. הצלחנו לנתח את ערוצי השיווק ומאגרי הנתונים וניצלנו את מאגר המידע המשוכלל כדי לספק ללקוחות תוכנה וחומרה זולים. יצרנו מוצרים בתעריפים מוזלים שמותאמים לכל הערוצים. פיצחנו את האלגוריתם של אתרי השוואות המחירים בגרמניה, שהם כלי חזק.

"אחד המתחרים שלנו ניסה להעתיק אותנו והציע אותם התעריפים כמונו. מהר מאוד הוא התחיל להפסיד כסף והפסיק. הוא הבין שצריך לעבוד באופן שיטתי, שצריך להתאים כל מוצר לערוץ ספציפי. טלפוניקה לא הצליחה לעמוד בקצב הגדילה שלנו. ב-2006 התחלנו להבין שהשותפות איתה פוגעת בנו ומעכבת אותנו, והחלטנו להקים רשת עצמאית. היה לנו מספיק הון לעשות זאת. הון שלא היה לי כאשר הגעתי לגרמניה בפעם הראשונה".

לא מחפש חשיפה

"את העסקים בגרמניה ואת קבוצת אקסטרה ייסדתי בעשר אצבעותי", אומר בן משה. "כל הצמיחה שלה היתה אורגנית פנימית, בלי לרכוש עסקים אחרים. בלי מינוף, בלי חוב ובלי השקעות חיצוניות. אני יודע שלרבים בישראל זה נשמע מוזר שעסק יכול לצמוח כך". גרמניה היטיבה עם העסקים של בן משה, אבל זה לא בא לו בקלות. מבנה האחזקות באקסטרה נוצר באופן שלא יזוהה עמו. הוא חשש שעסקיו עלולים להינזק אם יידעו שאיש זר מישראל מנהל אותם.

מוטי מילרוד

לכן, גם המבנה המשפטי של החברה מסובך. אקסטרה הולדינג מוחזקת על ידי קרן השקעות פרטית בשם גלוטק. מצד אחד קיים בה שותף כללי המחזיק בנכסים, ומצד שני שותף מנהל המנהל את הנכסים. שם גם מצויות ועדות ההשקעה. "לשותף המנהל יש זרועות ארוכות שנמצאות במדינות שונות שבהן הוא רואה פוטנציאל. את תפקיד המנהל בה מילא עמי תורן, ושותף מנהל נוסף נמצא בלוקסמבורג.

"מעל השותף המנהל נמצאים המשקיעים, שזה בעצם אני. אני המשקיע היחיד שם. השותף היחיד שלי הוא אלוהים", אומר בן משה ומרים עיניים לשמים. "בגרמניה אני מעדיף להישאר בפרופיל תקשורתי נמוך, ולא להדגיש את עסקי. בגלל האווירה בגרמניה, אשתי והילדים מעדיפים להתגורר בישראל ולא כאן. החברות שלי כאן רווחיות מאוד. אקסטרה אנרג'י תייצר השנה רווח של 80 מיליון יורו. חברת התקשורת גם היא רווחית מאוד. כל הפעילויות שלנו כאן רווחיות מאוד.

חשבת פעם להנפיק את הפעילות בגרמניה בבורסה? לגייס הון ולהפוך לחברה ציבורית?

"אני מקבל המון פניות. מכיוון שכבר ממילא נחשפתי, אולי הגיע הזמן לשקול את זה ברצינות. קיבלתי כבר הצעות מבנקאי השקעות מובילים בבריטניה. להערכתי, השווי של אקסטרה אנרג'י מתקרב ל–2 מיליארד יורו".

אתה מצטער שהגשת הצעה לרכוש את אי.די.בי?

"לא. הדבר היחידי שמפריע לי זה ההשלכות שיש למהלך הזה על ארבעת ילדי".

בשבוע האחרון, בגלל החלטת הנושים של אי.די.בי, נהפכת לאיש הכי מסקרן בארץ. כולם רוצים לראיין את ה"ישראלי המסתורי שחטף לנוחי דנקנר את אי.די.בי מתחת לאף".

"אני לא חושב שאני מסתורי. לא חיפשתי חשיפה. לא חיפשתי פרסום. ברחתי מזה כל חיי. אם יכולתי לקחת את העסקה בלי הפרסום, הייתי מעדיף שזה יהיה כך. לא באתי לקנות את אי.די.בי כדי להרוס את מה שבניתי עד עכשיו".

בועז ארד

אתה חושש מהפרסום? ממה שזה יעשה לך? למשפחה שלך?

"אני לא חושש מכך, אבל הפרסום הזה לא טוב לחיי המשפחה שלי ולילדים שלי. הפרסום הזה יצר עד עכשיו כמה ספינים מטורפים שהייתי מעדיף להימנע מהם. אני מבין למה. בצד השני יש מישהו שנלחם על חייו העסקיים. כנראה שהייתי קצת תמים. לא הערכתי לאיזה מקומות נמוכים אפשר להגיע במאבק כזה. חבל לי על כך. בעזרת השם נעבור זאת. ההאשמות נגדי הן רק ספין ולא יותר מכך.

"לא ביצעתי את הרכישה בשביל הפרסום. אני יודע שזה נשמע מוזר. כולם מסביבי שאלו 'למה אתה נכנס לעסקה הזו? אין בה היגיון כלכלי'. היועצים אמרו לי שאין דרך לעשות ממנה כסף. החוב של החברה גבוה מדי. היו כאלה שחשבו שאני עושה זאת בגלל רצון לכוח, שליטה והשפעה. אולי זה מה שדנקנר רוצה. לא אני. אני בא לעסקה הזו כי אני חושב שאפשר להרוויח ממנה. איש מהמתחרים על אי.די.בי לא ניתח את החברה הזו כמו שאני ניתחתי אותה".

לאחר שנחשפו תוצאות ההצבעה של הנושים והתברר שאתה ואלשטיין זכיתם באי.די.בי, מי התקשר לברך אותך?

"קיבלתי הרבה טלפונים. גם מגופים עסקיים שרצו להצטרף לעסקה. אני מקבל פניות מהרבה אנשים, גם פוליטיקאים שרוצים לשבת בדירקטוריון".

מי? איזה פוליטיקאים?

"אני לא רוצה לפרט. מחלק גדול מהם הופתעתי. הופתעתי במיוחד לגלות את עומק החשש שהיה לגורמים עסקיים בישראל להתחרות בדנקנר על השליטה בקבוצה. גיליתי שהרבה אנשי עסקים בישראל חיכו שהמהלך שלי ושל אלשטיין מולו יצליח, כדי לחבור אלינו לאחר מכן. התברר לי שמידת ההשפעה שהיתה לדנקנר על הגופים המוסדיים עצומה. הוא הטיל עליהם אימה.

"אולי בשל תמימות ואי היכרות מוקדמת עם שוק ההון הישראלי, זה הפתיע אותי. נחרדתי לגלות את סוללת האנשים שעבדה בשבילו בחודשים האחרונים. הם לא בחלו בשום אמצעי. היו שם איומים מרומזים ומפורשים שלא היו מביישים את המאפיה האיטלקית".

דיברת עם דנקנר בחודשים האחרונים?

"דיברתי איתו הרבה פעמים, עוד לפני שהגשנו את ההצעות להסדר. דיברנו גם על חבירה משותפת. החזון שלי לאי.די.בי די ברור. נוחי מכיר אותו היטב. הייתי מוכן לעשות זאת גם ללא שותפים. לכן לא רצתי אחרי שותפים אחרים. ההשקעה שלי באי.די.בי היא לא פיננסית, אלא ריאלית־תפעולית. זה מה שחשוב לי. לאור נקודת המבט השונה שלי לעומת זו של נוחי ואלכסנדר גרנובסקי, סירבתי לשתף איתם פעולה.

דנקנר פנה אליך לאחר הזכייה בהצבעות הנושים?

מוטי מילרוד

"הוא לא יצר קשר ישיר, אבל היו מתווכים שונים. אני לא יודע אם הם קשורים אליו ובאו מטעמו, או שעשו זאת באופן עצמאי. כל הפניות הללו נענו בשלילה. לכן, כנראה, אנו רואים את כל הספינים".

מהכיוון של אי.די.בי יוצאות כל מיני שמועות על עסקיך. הם גם פירסמו דו"ח של חוקר שטען שאתה לא בעל השליטה היחיד בחברה. שיש לך עוד שותפים שאנחנו לא יודעים עליהם.

"אני לא חושב שהיה בן אדם שלא היה נפגע משמועות כאלה. התהיות לגבי מקורותי הכספיים, שותפי העסקיים שלא היו ולא נבראו, בכלל לא ראויים לתגובה".

באי.די.בי טוענים שהסיפור עוד לא סגור, שההצבעות לא חוקיות ונספרו לא נכון. הם טוענים שאי חשיפת מקורותיך הכספיים היא עילה לביטול הצבעת הנושים. אתה חושש מהם?

"אני לא חושש מהם. אין לי ממה לחשוש, כי אין לי מה להסתיר. אני עדיין בן אדם פרטי. אין לי שלדים בעברי שאני צריך לחשוש מהם".

מיהו איש העסקים שמהווה את המודל עבורך? יצחק תשובה? וורן באפט? לאן אתה רוצה להגיע?

"אני רוצה להיות מוטי בן משה".

איך הגיבו האנשים הקרובים אליך כאשר סיפרת שאתה עומד לרכוש את אי.די.בי?

"אשתי לא רצתה את זה. הרבה אנשים שמכירים אותי הרימו גבה. זה נפל עליהם כרעם ביום בהיר. יש לנו חיים צנועים יחסית ליכולת הכלכלית שלנו. אולי בגלל זה מנסים לחפש מה פסול בי. אני חי במודיעין בבית בשווי של 2 מיליון דולר ונוסע ביונדאי. ייתכן שלחלק מהאנשים נראה הזוי שבעלים של עסק בשוי של מיליארדי יורו חי בצורה כה צנועה. בעיני אין עם זה בעיה.

"מבלי להביע עמדה פוליטית כלשהי, אני קורא ושומע על הביקורת שקיימת כלפי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שחי בצורה ראוותנית. הביקורת עלי ועל חיי הפרטיים לא ברורה לי. אני לא בחרתי להיכנס לפוליטיקה. אני בסך הכל איש עסקים שבא לרכוש נכס בישראל".

זה נשמע קצת נאיבי מצדך. אתה לא קונה סתם נכס, אתה קונה את הקונצרן הכי גדול במשק הישראלי ומתמודד מול אחד האנשים הכי חזקים במגזר העסקי.

אוליבייה פיטוסי

"בחרתי לחיות את חיי בצניעות בשביל להקנות ערכים לילדי. עבורי כסף לא נועד כדי לצבור כוח. כך גדלתי וחונכתי. אני לא מנסה לנקר עיניים לאיש. אני לא מסתכל על אי.די.בי כמנוף לשליטה והשפעה או למינוף לפוליטיקה בישראל. אני בא לאי.די.בי כדי לשפר את הקונצרן מבחינה תפעולית. אני רוצה שהוא יניב ערך לשותפים בו ולצרכן הישראלי, כפי שאנחנו מצליחים להשיא ערך רב מאוד לצרכן בגרמניה.

"התחרותיות בישראל נמוכה בכל תחום, ולדעתי יש כיום הזדמנות לייעל תהליכים. ייעול אינו אומר דווקא פיטורים, אלא הידע להפעיל אותם בצורה שתניב את הרווח הרב ביותר לעסק".

יש הרבה עסקים לרכישה בישראל. למה דווקא אי.די.בי?

"זאת אחת ההשקעות המעניינות ביותר בישראל. הקונצרן מכסה כר תחומים רחב המשיק לתחומים שבהם אנחנו עובדים באירופה עם אקסטרה. תסתכלי, למשל, על שופרסל. אני לא רואה מקום להגדיל את הנפח שלה בתחום המכירות. מה שמעניין אותי הוא היתרון שיש לשופרסל. זו חברה עם בסיס לקוחות רחב וכוח קנייה עצום. אפשר להשתמש בזה כפלטפורמה לאספקת שירותים נוספים. חברות דומות לה באירופה כמו טסקו, מטרו או אלדי (ALDI) הן הדוגמה לכך. הגופים הללו מספקים ללקוחות שלהם הכל - חשמל, תקשורת, גז, מים, הלוואות חוץ־בנקאיות, פוליסות ביטוח וכלי רכב. אני לא מבטיח שאעשה את כל זה בארץ. לפני שנחליט על הכיוון נצטרך לנתח ולראות מה הכי כדאי לעשות".

מה החזון שלך לגבי אי.די.בי?

"לאי.די.בי יש כמה נכסים שנחשבים לקונגלומרט צרכני כגון שופרסל, סלקום וכלל. יש להם ממשק עם הצרכן הישראלי. עם זאת, יש לה קונגלומרט הוני - נכסים ובניין, מכתשים אגן והשקעות בתחום ההיי־טק. החזון שלי קשור לקונגלומרט הצרכני. שם אני חושב שאני יכול לייעל תהליכים ולהביא מוצרים נוספים שכרגע לא נמכרים תחת הפלטפורמה הזו. באמצעות עבודה יעילה והנגישות של הקונצרן הזה לצרכן הישראלי אפשר יהיה להניב רווח עצום הן לצרכן הישראלי והן לבעלי המניות.

"אני חייב להדגיש: עבורי התייעלות אינה פיטורי עובדים. הנכס העיקרי של הקבוצה הם העובדים שלה, ואנחנו מתכוונים לשמר אותם. המטרה שלנו היא להביא מנהיגות שונה מהמנהיגות הנוכחית. מנהיגות מעורבת שתשיא ערך רב יותר לבעלי המניות".

אתה יכול לפרט?

לצערי, אני חתום על הסכמי סודיות לידע שאליו נחשפתי. כשלא נהיה מוגבלים בכך נפרט ונחשוף. נוכל להראות לכולם איך אנו מיישמים זאת".

מה הנכסים שחשוב לך להשאיר באי.די.בי ומה לדעתך תמכור?

"אין לי כוונה למכור אף נכס. קיבלתי כבר הרבה פניות למכור נכסים. לא באתי כדי למכור. באתי לייעל ולשפר את הנכסים הקיימים. אני לא שחקן שבא לעשות סיבוב פיננסי. אני משקיע ריאלי לטווח ארוך".

עופר וקנין

איך יתקיים שיתוף הפעולה בינך לבין אדוארדו אלשטיין? הרי אתם לא מכירים כמעט. הוא חי בארגנטינה ואתה בגרמניה וישראל. יש לכם מנטליות שונה. החיבור ביניכם הוא סיכון גדול לשניכם.

"זה נכון. אנחנו לא מכירים הרבה זמן. כשנפגשנו פרסתי בפניו את החזון שלי. אמרתי לו שאני לא מחפש לחבור בכל מחיר לשותף. אם לא אוכל להגשים את החזון הזה בחברות התפעוליות, אין לי עניין בשותפות עמו. אחרי ששוחחנו הוא ברך אותי על החזון ואמר שהוא שמח לעשות את הדברים הללו בדרך שלי. הוא מינה את אחד האנשים הכי קרובים אליו לנציגו בישראל כדי לעבוד איתי במשותף. עד כה השותפות בינינו עובדת מצוין, אף שדנקנר הזהיר אותי ממנו לא פעם".

ביום ראשון אמור בית המשפט לאשר את ההסדר שלכם. אם יאשר, מה הדבר הראשון שאתה הולך לעשות באי.די.בי?

"המבנה הארגוני של הקבוצה מסורבל. המון כפילות באנשי המטה, ההנהלות והדירקטוריונים. הדירקטוריון רחב מדי ויש בו יותר מדי מקורבים. אני מתכוון לבטל את כל זה. הארגון ילמד להתנהל בצניעות, יחסוך בעלויות במבנה הניהולי התאגידי של הקבוצה. זה יקצר את קבלת ההחלטות, יקרב את ההנהלה לנכסים שלה, וכך נחסוך כסף ונשיא ערך רב לבעלי המניות. עד היום ראינו כי חלק לא מבוטל מהעסקות שנעשו בקונצרן נבעו מאינטרסים לא טהורים".

אם כך, זה אומר שתעזבו את המשרדים בעזריאלי?

"אני חושב שהמשרדים של אי.די.בי יקרים כרגע, אבל כל דבר ייבחן לגופו של עניין בזמן הנכון".

זה נכון שרצית לקנות את גרנית?

"אכן בחנתי את העניין. אהרון פוגל היה אמור להיות אחד מאנשי הצוות שלנו, אך לא קיבל על כך כל כסף. הקפאנו את העסקה בגלל עסקת אי.די.בי".

מה עיניין אותך בגרנית?

"בגרנית יש ארבעה נכסים עיקרים: סונול, טמבור, gis וסופרגז. הנכס שעניין אותנו במיוחד היה סופרגז".

האם התכוונת לרכוש רק חלק מגרנית?

"דיברנו על רכישה של כל הקבוצה, אך לא הגענו לעמק השווה לגבי המחיר. בגלל עסקת אי.די.בי הודעתי להם שמבחינתי אני מכניס את ההליך ל'הולד'. אני ממשיך להיות איתם בקשר והם יודעים שאני עדיין מעוניין בחברה, אם זה יהיה רלוונטי מבחינתם. אך הם לא מחויבים לחכות לי בשום צורה".

טל שחר

כולם שואלים איך בחור בן 38 עשה כל כך הרבה כסף? למה אתה לא חושף את כל המקורות הכספיים שלך?

"חשפתי. אמרתי בצורה ברורה שהכספים הגיעו מאקסטרה אנרג'י. הבאתי את כל האסמכתאות לכך. המומחה מטעם בית המשפט, אייל גבאי, והמשקיף חגי אולמן קיבלו אישורים על כך שיש לנו נזילות של יותר מ–700 מיליון שקל בבנקים בגרמניה, הנובעים מהפעילות השוטפת של אקסטרה אנרג'י, ללא כל חובות כנגדם.

"אני חייב להדגיש שזאת נזילות מאקסטרה אנרג'י, ולא מפעילויות אחרות שלנו. הכספים הללו הם בנוסף לכספים שהעברתי עד כה לישראל. מעבר לכך, גם הבנקים בישראל שאליהם הגיעו הכספים לחשבונות נאמנות יודעים מאיפה הגיע הכסף. יש חוק איסור הלבנת הון בישראל, אי אפשר להעביר סתם כסף לישראל.

"אני לא צריך לחשוף את כל העסקים שלי כדי לתמוך באי.די.בי. מספיק שאני חושף את אקסטרה אנרג'י שמדווחת בגרמניה. הרווח שלנו הולך להיות 80 מיליון יורו השנה. ב–2014 הוא צפוי להיות יותר מ–120 מיליון יורו . אני מוכן לתת גילוי מלא לכל רשות שתדרוש זאת על כך שיש לי יכולות כספיות לתמוך בהסדר".

איך אתה מתכוון להחזיר את ההשקעה?

"לנהל את הנכסים בצורה יעילה שתשיא לי ערך. אם אתם חושבים שרמי לוי זול, חכו ותראו מה אני יכול לעשות".

האם אתה מתכוון למשוך שכר מאי.די.בי?

"כן. שקל אחד בשנה".

למה השם של החברה שלך הוא אקסטרה?

"השם הוא בדיוק מטרת הקבוצה. אנחנו באים להביא ערך מוסף ללקוח", אומר בן משה ומפנה אותי לגרפיטי על הקיר: "אקסטרה מהירים, אקסטרה חברתיים".

נדמה שקבוצת אקסטרה עוסקת במגוון רב של תחומים שאין ביניהם קשר - ביטוח, אנרגיה, תקשורת - איך מסתדרת כל התפזורת הזו?

"תחומי הפעילות שקופים בעיני. אותי מעניין מה הצרכן צריך, איך אני יכול לתת לו את מירב השירותים ולמכור לו כמה שיותר. אני מסתכל על הצרכן כמרכז, אני רוצה למכור לו כמה שיותר שירותים בעלות נמוכה, ולכן אין רלוונטיות לתחומי הפעילות.

"בסופו של דבר, מה שאנחנו עושים לא שונה באף תחום. אנחנו ממנפים את יכולות הניתוח שלנו והמיצוב שלנו בבניית מוצרים מותאמים לשיווק דרך ערוצי שיווק. 60%–70% מהלקוחות מגיעים מאתרי השוואות מחירים או ערוצי שיווק שונים. הניהול יהיה רזה ויעיל, מבוסס על מערכות מידע".

עופר וקנין

מה לדעתך סוד ההצלחה שלך?

"למדנו לנתח סיכונים ברמה גבוהה. זה מאוד חשוב לנו בכל עסק ועסק ואנחנו מנהלים כל עסק באמצעות אוטומציה ומערכת ניהול מידע".

בן משה מפנה אותי למערך שירות הטלפוניה ומסביר שלוקח לו כיום 20 שניות לתת מענה קולי. בתוך 48 שעות אנו נותנים תשובה במייל. "15 אלף שיחות נכנסות לנו ביום ואנו מקבלים בין 6,000–8,000 מיילים".

אתה כתבת את הקוד של מערכות המידע שלכם?

"15 שנה לא כתבתי קוד. יש לנו מחלקת פיתוח שאחראית על כל מערכת ניהול המידע של הארגון. כך אנחנו מנהלים, למשל, את ההסכמים שלנו מול 900 תאגידי חשמל, 720 תאגידי גז. אנחנו מתפקדים כספק ארצי של חשמל וגז, ולכן אף שהתשתית לא בבעלותי ואני מחכיר אותה, אני צריך להבטיח שהזרימה תהיה בצורה היעילה ביותר.

"אם אני לא אספק ללקוח את הגז בזמן ובכמות שהוא דרש, אני אקבל קנס גם אם הסיבה היתה פיצוץ בצינור. הלקוח קיבל את הגז מספק התשתית, אך הקנס יגיע אלי על אף שזה לא באחריות החברה. בשביל להוריד את הסיכונים ולגרום לכך שאם צינור גז אחד מתפוצץ אני יכול בצורה יעילה למצוא דרך אחרת להעביר גז דרך צינורות גז של בעלי תשתיות אחרים אני משתמש במערכת ניהול המידע שלנו.

"בתחום הקול־סנטר (מרכז שירות לקוחות), מערכת ניהול המידע מאפשרת לי להעביר עבודה למוקדנים בזמן לחץ. יש לנו מערכת מיון עובדים פנימית, אנחנו מכשירים את העובדים, בודקים במה הם הכי טובים, ומפנים להם באמצעות מערכת אוטומציה את השיחות או המכתבים עליהם הם צריכים לענות לפי הכישורים שלהם".

אתה מפיק דו"חות מהמערכת?

"אני מקבל 150 דו"חות ביום. ככה אני יודע בדיוק מה קורה בכל מרכז שירות לקוחות, מתי אני צריך לגייס עובדים, באילו שעות, מה הרווחיות פר לקוח, איזה אזור עמוס. כל יום אני יושב לפחות שעה על כל הדו"חות וקורא אותם. גם בימים הכי קשים שהיו לנו במרוץ אחר אי.די.בי".

האם אתה יכול לספק שירות תקשורת בארץ על בסיס הרשת שלכם בגרמניה?

"אני יכול לתת שירות במדינות שונות. אבל אם אעשה זאת בישראל, אז יטענו נגדי שאני בא לעשות עסקות בעלי עניין. מזה אני רוצה להימנע ולכן לא אעשה זאת".

נראה כאילו אתה מנהל את הכל לבד. עם מי אתה מתייעץ?

"עם שלושת חברי ההנהלה הבכירה שלי, וגם עם אשתי".

מיהם חברי ההנהלה הבכירה?

"אחד מהם פגשת כאן, סמואל שמידט (31). הוא מנכ"ל הקבוצה בגרמניה".

איך הכרת את שמידט?

"הוא היה ראש מחלקת אסטרטגיה של אחת מספקיות האנרגיה הגדולות בעולם. חברה בשם RWE. הכיר לי אותו אחד המנהלים שלהם. הם רצו לראות אם אנחנו יכולים לספק את שירותי הבילינג שמתחרה במערכת של חברת התוכנה הגרמנית SAP. ההוצאות שלהם על המערכת של SAP היו 200 מיליון ליש"ט בשנה, ואנחנו הצענו להם 28 מיליון ליש"ט.

"הצגנו להם את המערכת שלנו והם התרשמו לטובה. אבל הם חששו להחליף מערכת מוכרת במערכת לא מוכרת רק על בסיס מחיר. הצענו להם שנתקין את המערכת ונתפעל אותה בשנה הראשונה באפס עלות. אחרי שיראו שהתוצאות של המערכות דומות יוכלו לוותר על SAP ולהישאר עם המערכת שלנו. אבל הם עדיין חששו וזה לא קרה.

"הם אמרו לי שההצעה שלנו טובה מדי ולא נשמעת להם הגיונית, ולכן הם נשארים עם SAP. כנראה טעינו שם במשהו. אבל בינתיים שמידט התלהב מהמערכות שלנו ומהדינמיות של הקבוצה. ראיתי את הזיק בעיניים שלו וביקשתי ממנו לבוא לעבוד אצלי. בשנתיים האחרונות הוא כאן איתי".

אתה חושב שיהיו לך בעיות עם רשויות המס בישראל?

"אין לי שום בעיה עם מס הכנסה. המבנה המשפטי של החברות שלי מקובל והכספים הועברו לישראל כדין".

אתה משקיע בעצמך כסף בבורסה?

"לא, אני לא משקיע בשוק ההון".

איך אתה רואה את עתידך? כסף כבר יש לך. מה האתגרים הבאים?

"אני נהנה מהאתגר ומפחד מהחופש. אני לא חושב שאפסיק. אני פשוט נהנה לנהל עסקים".

משום מה, כל האנשים שגילו עניין ברכישת אי.די.בי הם דתיים. תמיד היית דתי?

"אני בא ממשפחה מסורתית דתית. בתקופת הצבא קצת התרחקתי מהדת. אשתי החזירה אותי לדרך הנכונה".

אתה משתייך לזרם דתי מסוים?

"אני לא משתייך לאף זרם דתי. אנשים מנסים לשייך אותי לחב"ד בגלל הסיפור של אי.די.בי. אני לא שייך לחב"ד ולא מתייעץ עם רבנים".

מה הקשר שלך לדת ולחב"ד?

"ההצלחה בעסקים. העוצמה העסקית והרווחים הביאו אותי למסקנה ששלחו לי מסר מלמעלה. חשתי שיש לי שליחות ושאני חייב לתת לחברה ולקהילה בחזרה. הקהילה שלי היא העם היהודי. אני לא מתייחס לכך כנתינה. מבחינתי הכל זאת נתינה של הקדוש ברוך הוא".

"התחלתי עם פעילות של חלוקת מזון בכל הארץ למשפחות מעוטות יכולת. ביותר מ–50 רשויות מקומויות החלוקה מתבצעת באמצעות חב"ד. הפעילות מתבצעת באמצעות ועדות הרווחה ברשויות המקומיות. לצערי, במהלך הדרך ראיתי שעשו תיעדוף לאוכלוסיות מסוימות בערים מסוימות. הפעילו פוליטיקה שלא היתה לטעמי. אני לא מעדיף איש. לא חילונים ולא דתיים. הפסקנו את הפעילות עד שהיא תוקנה.

"ההסכם שלי עם חב"ד היה שאני מביא את עיקר הכסף, 51% מהעלות, והם צריכים להביא את השאר מרשויות הערים (כ–20%) ומאנשי עסקים ותורמים. קיבלתי במהלך שנות הפעילות אין־ספור פניות של גופים ישראליים שרצו לדעת מי נמצא מאחורי הפעילות. יש לנו כ–300 משאיות שמחלקות אוכל ברחבי הארץ. הפעילות הזו התרחבה לאחר מכן לעזרה לנפגעי טרור בצד החינוכי".

אתה יודע לומר כמה כסף תרמת עד כה?

"זה לא משנה, גם כך הכל מאלוהים".

"לא זוכר כישלונות"

לדברי בן משה, תחום האנרגיה של אקסטרה מחולק לפעילות קמעונית ופעילות סיטונית. המחזור של הפעילות הקמעונאית יגיע, לדבריו, לכמיליארד יורו ב–2013. מדובר בצמיחה של 50% לעומת 2012. שיעור הרווחיות הגולמית עומד על כ–19% (180–190 מיליון יורו). העלויות התפעוליות הן 8–10 מיליון יורו בשנה.

"העלויות העיקריות שלנו הן עלויות שיווק - עלות גיוס לקוח, עמלות שמשלמים לסוכנים, ובונוסים שנותנים ללקוח. העלות המשמעותית האחרונה – 80 מיליון יורו - היתה ב–2012. אנחנו מכירים בה באופן מיידי למטרת רווח והפסד, אבל מבחינה תזרימית משלמים ללקוח רק לאחר 14 חודשים. אני רושם את ההוצאה לפני שהוצאתי אותה, ולכן התזרים שלי במציאות גבוה מהרווח.

"קצב הגידול שלנו גבוה. השנה, למשל, נגייס 600 אלף לקוחות חדשים באקסטרה אנרג'י. בתחום האנרגיה הסיטונית המחזור הוא 502 מיליו יורו. הרווחיות בו היא נמוכה, רק 0.1% מההכנסות. עלויות התפעול נמוכות יחסית.

"הפעילות הקמעונית רווחית יותר ועדיפה, אבל אנחנו מחזיקים את הפעילות הסיטונית כי באמצעותה רוכשים יותר אנרגיה וכך מורידים את עלויות הקנייה של חשמל וגז. באמצעות הלקוחות הגדולים אנחנו יכולים להעניק לצרכנים שירות במחירי עלות. להקים תחנה בחצר הלקוח לוקח כשנה וחצי עד שלוש שנים. ברגע שמוקמת תחנה כזאת אנחנו לא צריכים לשנע את החשמל על התשתית הארצית וחוסכים חלק ניכר מהעלויות. כך זיהינו פוטנציאל להגיע לרווחיות גבוהה יותר אצל הלקוחות הפרטיים. מדובר בהשקעה לטווח ארוך. הסכמי רכישת האנרגיה בחצר הלקוח נעשים לתקופות של 10–20 שנה. זה מבטיח לנו רווחיות לאורך זמן.

"בתחום התקשורת אנחנו מחזיקים ארבעה מפעילים. יש לנו חברת רשת אחת, NGN, שמספקת שירותים לארבעה מפעילי שירות. הרשת מספקת תשתית לאספקת תקשורת לחברות קמעוניות בגרמניה, בריטניה וארה"ב. אנחנו מספקים שירות גם לשמות גדולים ומוכרים. אני לא יכול לציין שמות בגלל הסכמי סודיות. שיעורי הרווחיות שלנו מהמכירות הם 18%–20%. לא מדובר בפעילות סלולר, אלא פעילות תקשורת קווית ותקשורת נתונים.

"את תחום הביטוח, לעומת זאת, התחלנו לשווק רק השנה. אנחנו משווקים לבסיס הלקוחות הקיים ומתעתדים להתרחב גם ללקוחות אחרים. יש לנו משא ומתן עם כמה סופרמרקטים שדרכם נשווק ביטוחי רכב, דירה וביטוח בריאות משלים".

אתה זוכר פעילות שבה נכשלת?

"לא זוכר כישלונות. היו פרויקטים שאליהם נכנסנו ולא הצלחנו, אבל הם לא היו מהותיים. בדברים הגדולים הצלחנו. אני זהיר בעסקים. אני מנתח היטב כל דבר לפני שאני נכנס לעסקה. אני לא חושב שמישהו ניתח את החברות באי.די.בי כפי שאני ניתחתי. יש לי תוכנית סדורה בכל אחת מהחברות בקונצרן".

מאי.די.בי נמסר בתגובה: "כלל הציבור בישראל מצפה ממוטי בן משה להגיע לבית המשפט ביום ראשון ולתת, זו הפעם הראשונה מאז הצעתו לרכישת אי.די.בי, גילוי נאות ומלא למקורות כספו, אשר אינו ידוע עד עתה, בדיוק כפי שביקש השופט אורנשטיין, ולא להמשיך לעוור את עיני הציבור בסיפוריו השקריים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#