תקרת הבטון של העוזרים המשפטיים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תקרת הבטון של העוזרים המשפטיים

העוזרים המשפטיים מפוטרים מעבודתם אחרי 6-4 שנים בנימוק ש"אין לאן לקדמם במערכת המשפט" ■ "בניגוד לשופטים, שיכולים לכהן בתפקידם עד גיל 70, לנו, המסייעים להם במלאכתם, אין ביטחון תעסוקתי באופן מוחלט", אומרת שרית טוביס, יו"ר ועד העוזרים

28תגובות

שרית טוביס עובדת זה שמונה שנים כעוזרת המשפטית של שופט השלום לתעבורה יוסף ריבלין. היא מברכת על כל יום שבו היא לא מקבלת הזמנה לשימוע לקראת פיטורים. לפי החוזה האישי המגדיר את תנאי העסקתה, מערכת המשפט אינה מחויבת להמשיך להעסיקה יותר מ–4–6 שנים. הנוהל תקף לגבי 650 העוזרים המשפטיים, יד ימינם של השופטים, שהם העובדים היחידים במשק, מלבד עובדי הקבלן, שמשך העסקתם מוגבל בזמן.

במסגרת תפקידם, העוזרים המשפטיים מכינים את כל מה שדרוש לשופט לצורך קבלת החלטה, הכרעה או פסק דין. הם אוספים את החומר הכלול בתיק, לרבות חוות דעת ומחקרים, כדי לסייע לשופט לגבש את עמדתו. אלא שלתפקיד "אין אופק מקצועי" - כלומר, אין משרות במערכת המשפט שאליהן הם עשויים לעבור עם מיצוי תפקידם כעוזרים, ועל פי החלטת נציבות שירות המדינה עליהם לעזוב את התפקיד לאחר קדנציה קצובה.

טוביס לא מבינה את פשר הקביעה הזאת. "אפשר בהחלט לקדם אותנו לתפקידי רשמים בבתי המשפט או למנות אותנו למגשרים מטעם המדינה, דבר שיקל על המערכת, הנאנקת תחת גודש התיקים. אפשר גם להעביר אותנו לעבודה בפרקליטות המדינה, או לאפשר לנו להשתתף במכרזים השונים של נציבות שירות המדינה. הטיעון של 'היעדר אופק קידום' הוא אמתלה כדי להיפטר מאתנו. האמת היא אחרת: ככל שהוותק שלנו עולה, שכר הבסיס שלנו גבוה יותר. יש להם אינטרס לפטר את הוותיקים כדי לקלוט במקומם עוזרים משפטיים צעירים, ששכרם נמוך יותר".

מסתבר שזה לא תמיד כך. את כבר שמונה שנים בתפקיד.

אמיל סלמן

"אני שמחה שלא איבדתי את המשרה שלי, אבל זה רק בזכות העובדה שזה כמה שנים אני מוגדרת כ'מוקפאת פיטורים'. בשל העומס בלשכות השופטים, הצטבר מספר גדול של תיקים בבתי המשפט, אבל זה מצב זמני. בכל יום, כל אחד מאתנו עשוי להיכנס להליך של פיטורים. בניגוד לשופטים, המוגנים מפני פיטורים ויכולים לכהן בתפקידם גם עד גיל 70, אנחנו, הצמודים אליהם ומסייעים להם במלאכתם, נמצאים בחוסר ביטחון תעסוקתי מוחלט".

עד לפני שמונה שנים עבדה טוביס, 36, במשרד עורכי דין פרטי. "החלטתי לעבור לשירות המדינה כי קרצה לי האפשרות לעבוד עם שופט אחרי שעשיתי התמחות אצל שופט. ראיתי בזה אתגר מקצועי. התקבלתי לעבודה וממש נשאבתי לתוכה. אני בעיקר מסייעת לשופט לכתוב טיוטות של החלטות ופסקי דין ובמחקר במסגרת התיק, והוא גם מתייעץ אתי כדי למצוא תשובה משפטית לשאלה שמתעוררת במהלך הדיון. יש עוזרים משפטיים שאינם יושבים באולם הדיונים, אך אני כן נמצאת שם. העוזר, בעיני, הוא סוג של שופט מתחיל. אפילו לא חשבתי על העובדה המבזה שתקופת עבודתי קצובה בזמן, 4–6 שנים. רק עם השנים העניין החל להטריד אותי".

את לא מעלה כל טענה על תנאי השכר. הבעיה היא רק הגבלת תקופת העבודה?

"אנו מוגדרים כמשרת אמון, אבל מערכת המשפט לא מעריכה את עבודתנו. זו עבודה שוחקת, בעיקר ככל שעולים בערכאה השיפוטית. אני יודעת שבבית המשפט העליון, העוזרים המשפטיים כמעט כותבים בעצמם את ההחלטה השיפוטית. אנחנו גם נאלצים לעתים קרובות לעבוד גם מהבית".

תומר אפלבאום

והשכר?

"סביר. הוא מתחיל ב-8,000 שקל ומגיע ל-14 אלף שקל לוותיקים בינינו. הבעיה הכאובה נובעת מהעובדה שחוזי ההעסקה שלנו אינם מקנים אפשרות לערער על תנאי העסקתנו, ובראש וראשונה על מגבלת השנים. אנחנו לא נחשבים לעובדי מדינה ולא מקבלים תנאים שווים להם, מה שמאפשר להרע את תנאינו כל הזמן. למשל, ההשתלמויות המקצועיות בוטלו לחלק מהעובדים ולחלק אחר קיצצו באופן חד צדדי את התשלום על שעות נוספות. באחרונה גם הוכפפנו למרותם של המזכירים הראשיים של בתי המשפט, אף שהממונים עלינו בפועל הם השופטים". אלא שגם הכפפה לשופטים אינה בהכרח חגיגה גדולה. "כאשר שופט פורש לגמלאות, למשל, העוזר המשפטי יעוף החוצה גם הוא. במקרים שבהם סר חנו של העוזר בעיני השופט, הוא מפוטר. אף אחד מאתנו לא יודע מה יקרה אתו מחר, בעוד חודש או בעוד חמישה חודשים".

"השופט יפרוש, 
ואני בחרדה"

בשנים האחרונות ניסו עוזרי השופטים לשנות את המצב, אך ללא תוצאות, ונדמה היה שהם הרימו ידיים. ואולם, לפני כחצי שנה הקימו ועד פעולה, שבראשו עומדת טוביס. באופן חריג, ההסתדרות מיהרה לתת חסות למאבקם של העוזרים המשפטיים, אף שהם מועסקים באמצעות חוזים אישיים ולא במסגרת הסכמים קיבוציים. הטיפול בקבוצה הופקד בידי יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, מה שמצביע על החשיבות המיוחדת שההסתדרות מייחסת לה.

מירי (השם המלא שמור במערכת), עוזרת משפטית זה ארבע שנים, מתארת כיצד נהנית הנהלת בתי המשפט משני העולמות - כשנוח לה היא מפטרת את העוזר, וכשהיא רוצה בכך היא מאריכה את התקופה. "העבודה כרוכה בהשפלות קטנות", היא מספרת. "למשל, כשביקשנו, קבוצה של עוזרים משפטיים, מהנהלת בית המשפט לקבוע על דלתות החדרים שלנו שלטים עם הכיתוב 'עוזר משפטי', כפי שיש לעובדים אחרים במערכת בתי המשפט, סורבנו בנימוק שאין תקציב לזה. בניגוד לעובדים האחרים, שלהם שמור מקום חניה בסמוך לבית המשפט, אנחנו לא נהנים מזכות זו. אנחנו לא מקבלים החזר על הוצאות רכב, בניגוד לעובדי המדינה האחרים. אפילו הקלדניות מקבלות את הרכיב הזה מאז המאבק המוצלח שניהלו לפני שנים אחדות. כשמתקיים סמינר מקצועי באילת מטעם לשכת עורכי הדין, לעתים מאשרים לנו להשתתף בו על חשבון ימי העבודה, וזאת רק לאחר תחנונים של חודשים מראש, ולעתים לא מאשרים. רק לעובדי הניקיון המועסקים בבתי המשפט יש פחות זכויות מאשר לנו".

אחת המכשלות העומדות בפני העוזרים היא, כאמור, האופק המקצועי. "גם לאחר שהעוזר המשפטי מפוטר מעבודתו בלשכת השופט ומבקש לגשת למכרז למשרה פנויה בשירות המדינה, בתקווה לקריירה חדשה, יש לו בעיה: אין לו ניסיון כעורך דין", אומרת מירי. "תיאורטית, הוא יכול להתמודד על תפקיד של פרקליט בסנגוריה הציבורית או בביטוח הלאומי, אך בשל היעדר ניסיון בעבודה כעורך דין, סיכוייו להיבחר במכרז נמוכים".

ב–2009 הבטיחה הנהלת בתי המשפט לבטל את מגבלת השנים, אלא שזמן קצר לאחר מכן, טוען ועד העוזרים, חזרה בה. "כעת, לאחר ארבע שנים, אני חיה בחרדה"', אומרת מירי. "השופט שעמו אני עובדת יפרוש לגמלאות בקרוב, ואני עלולה להישאר בלי עבודה".

בשבועות האחרונים הגיעו העוזרים המשפטיים למסקנה שהדרך להסרת הגבלת ההעסקה היא נקיטת צעדים ארגוניים כמו הפגנות, עיצומים ואף שביתה, כפי שעשו לפני שלוש שנים, אלא שניסיונותיהם לעורר תשומת לב ולאלץ את הנהלת בית המשפט לדון עמם על תנאי העסקתם לא צלחו, ככל הנראה מכיוון שהם לא נחשבו לקבוצת עובדים חזקה. מרבית העוזרים הצטרפו להסתדרות, ובארגון ייעצו להם להתחיל דווקא במהלך משפטי. בחודש שעבר הגישה ההסתדרות, בשם העוזרים, תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד המדינה, שבה היא דורשת מהמדינה להיכנס עם העוזרים למשא ומתן לקראת חתימה על הסכם עבודה קיבוצי.

בתביעה שהגישו, באמצעות עו"ד אורנה לין, נטען כי זה חמש שנים מנסים נציגי העובדים לקיים משא ומתן על תנאי ההעסקה של 650 העוזרים המשפטיים המועסקים כיום באמצעות חוזים אישיים, אך הפגישות הבודדות שהתקיימו עם נציגי משרד האוצר והנהלת בתי המשפט לא הניבו תוצאות. עוד טוענים העוזרים כי הצעדים הארגוניים וכל פניותיהם למשרדי הממשלה הרלוונטיים לא הביאו את המדינה לחדש עמם את המשא ומתן, אלא להפך: הנהלת בתי המשפט פתחה בהליכי שימוע כדי להימנע מחידוש חוזי ההעסקה לעוזרים המשפטיים. "הגדרת התפקיד של העוזרים המשפטיים לא הוסדרה מעולם בחקיקה", נאמר בכתב התביעה. לפיכך הם מבקשים למחייב את המדינה לקיים עמם מו"מ ולהסדיר את תנאי העסקתם.

ב–28 בנובמבר קבעה השופטת הדס יהלום מבין הדין לעבודה כי אין סיבה לעכב את המשא ומתן על תנאי ההעסקה והורתה לנציגי העוזרים, ההסתדרות והמדינה להודיע לה על מועדי פגישות המשא ומתן. העוזרים מרוצים מקביעת השופטת. "אנו מצפים כעת שהמדינה תכבד את החלטת השופטת בלא דיחוי", אומרת טוביס, "ונתחיל במו"מ עם אנשי האוצר והנהלת בתי המשפט כדי להסיר את החרפה הזאת, שאין לה מקבילה במגזרי עובדים אחרים בישראל".

השופט בדימוס אורי גורן, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, ממשיל את עבודתו של העוזר המשפטי ל"שוליית הקוסם". לדבריו, העוזר עושה את כל העבודה החשובה המשמשת בסיס להכרעה שמקבל השופט. "העוזר מחפש חומר משפטי, מכין תיקים עם סיכומים, יושב באולם עם השופט ומבצע למעשה את כל הפעולות שחוסכות זמן לשופט. השופט מנחה אותו ואומר לו, למשל: 'הנקודה הזאת חלשה, כדאי שנבדוק את הפסיקה הרלוונטית בחו"ל'. מדובר למעשה בעוזר המחקר של השופט".

מוטי קמחי

גורן מספר שלו עצמו היו שני עוזרים משפטיים, "ובלעדיהם אי־אפשר". עוד הוא אומר כי "שניים־שלושה עוזרים משפטיים שווים שופט אחד". עם זאת, הוא אומר, "אי אפשר לחייב שופט לעבוד עם אותו עוזר כל החיים. לפעמים העוזר לא מוצלח והשופט לא רוצה להמשיך לעבוד אתו, ולכן לא צריך חתונה קתולית. העוזר אינו פקיד ממשלתי שיכול לעבור ממחלקה למחלקה. מדובר במשרת אמון, ואם שופט אחד לא מרוצה ממנו – גם שופט אחר לא ירצה לקחת אותו". לטענת גורן, קציבת תקופת העבודה טובה גם לעוזרים עצמם: "לא טוב להישאר שנים רבות תחת החממה של השופט. עדיף להם לעבור בשלב כלשהו למשרד עריכת דין פרטי ולהתפתח שם".

בהנהלת בתי המשפט סירבו להגיב, ומנציבות שירות המדינה נמסר: "ההליך המשפטי בעניין העוזרים המשפטיים טרם הגיע למיצוי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#