מי המרוויחים ומי המפסידים? כל מה שצריך לדעת על חוק הריכוזיות - ריכוזיות המשק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שאלות ותשובות

מי המרוויחים ומי המפסידים? כל מה שצריך לדעת על חוק הריכוזיות

מתי נכנס החוק לתוקף, ומתי יתחיל להשפיע? מדוע החוק לא מונע את רכישת השליטה באי.די.בי על ידי פירמידה אחרת, והאם הוא ימנע עסקות בעלי עניין? מהם האיסורים על אחזקות ריאליות ופיננסיות, ומי יעקוב אחרי היישום?

3תגובות

חוק הריכוזיות שעבר שלשום בכנסת כולל שלושה פרקים, שנועדו להגביר את התחרותיות ולהחליש את השליטה המופרזת של מספר קטן יחסית של קבוצות במשק הישראלי.

פרק אחד של החוק עוסק בהפרדה בשליטה על תאגידים ריאליים ופיננסיים. פרק זה קובע כי קבוצות שיש להן שליטה בתאגידים פיננסיים וריאליים גדולים במיוחד יידרשו למכור את אחד מהנכסים הללו. זאת, לאחר שוועדת הריכוזיות מצאה כי השליטה בו־זמנית בתאגיד שנותן אשראי מרכזי במשק ותאגיד ריאלי שמבקשי אשראי עשויים לרצות להתחרות בו, מהווה פגיעה פוטנציאלית קשה בצמיחה ובתחרות בישראל.

הפרק השני של החוק עוסק בפירוק הפירמידות - ומהווה תקדים בינלאומי. הוא קובע כי קונצרן לא יהיה רשאי להחזיק בשרשור יותר משתי חברות "מדווחות", כלומר חברות שגייסו כספים מהציבור על ידי הנפקת מניות או איגרות חוב. מגבלה מבנית זו נועדה להתמודד עם שלל תופעות בשוק ההון הישראלי, שעיקרן פגיעה בעיקר במשקיעים שאינם בעלי שליטה, בהן מינוף מסוכן, השקעות מסוכנות או תיעול של רווחים לבעלי שליטה, שמחזיקים רק שבריר מהון החברה אך שולטים בניהולה.

הפרק השלישי בחוק עוסק בריכוזיות כלל משקית חוצת ענפים, שלא טופלה עד כה בחקיקה בישראל ובעולם. ריכוזיות כלל משקית היא ריכוז שליטה רב־תחומי של בעלי הון במשק, שמקנה להם השפעה על מקבלי ההחלטות עד כדי סיכון הדמוקרטיה. פרק זה בחוק קובע כי במכרזים ובהפרטות עתידיות תינתן תשומת לב לכך שקבוצות גדולות, שכבר יש להן עוצמה כלכלית משמעותית במשק בגלל פעילות בשורה של ענפים, לא תהיינה הזוכות הקבוצות בהקצאות של זכויות, רישיונות וזיכיונות מטעם המדינה.

אמיל סלמן

מי מרוויח מחוק הריכוזיות?

בעיקר עסקים חדשים ועסקים קטנים ובינונים, שהתקשו עד כה להיכנס לשוק או לצמוח בו, מכיוון שרוב האשראי והרגולציה נטו לטובת התאגידים הגדולים. אלה יקבלו יותר הזדמנויות להתחרות.

מתי החוק ייכנס לתוקף?

החוק ייכנס לתוקף בעוד שנה. חלקים ממנו ייכנסו לתוקף באופן מיידי, כמו למשל האיסור על הקמת פירמידות תאגידיות חדשות שגודלן יותר משתי "שכבות" של תאגידים ציבוריים. לעומת זאת, יש חלקים בחוק שבהם יינתן זמן רב ליישום. פירמידות תאגידיות חדשות, למשל, קיבלו ארכה של ארבע שנים כדי "להתקפל" לגודל של שלוש שכבות ועוד שנתיים עד שיהיו חייבות להצטמצם לשתי שכבות.

מתי החוק יתחיל להשפיע?

יש תחומים שבהם החוק יתחיל להשפיע כבר מעכשיו, ויש תחומים שבהם השפעתו ניכרה עוד לפני שעבר בכנסת. למשל, הממונה על ההגבלים העסקיים התערב ומנע מקבוצת עופר לזכות בזיכיון להפעלת נמל אילת, בהתבסס על הגישה העולה מהפרק השלישי של חוק הריכוזיות.

ניתן להניח שהמהלכים לפירוק או קיפול הפירמידות התאגידיות יחלו כבר עתה. בעלי השליטה יידרשו לגייס מימון כדי לרכוש מהציבור את אחזקותיו מחברות שעליהם "לקפל". לחלופין, בעלי שליטה עשויים לחפש קונים לחברות הללו. כך או כך, ספק אם בעלי השליטה יחכו עד הרגע האחרון, וסביר להניח שיחפשו הזדמנויות עסקיות כדי להגדיל את הערך במהלך פירוק הפירמידות.

הפירמידות לא התפרקו כבר?

לא. יש בבורסה עשרות חברות ששייכות לקונצרנים הגדולים במשק ומוחזקות בשרשור פירמידאלי. המקרה הבולט ביותר הוא תאגיד אי.די.בי. התאגיד אמנם צפוי לעבור לידיים חדשות בחודשים הקרובים, אבל עדיין יישאר פירמידה של חברות, שיש לפרק לפי החוק. תהליך הפירוק של אי.די.בי כבר החל תחת הנהגתו של נוחי דנקנר, שביקש להביא לכך שדסק"ש תרכוש את כור, המוחזקת על ידה. יש להניח שגם תחת בעלי השליטה החדשים, אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, המהלך יימשך.

האם החוק נועד לפירוק אי.די.בי?

החוק לא כוון לאי.די.בי אלא לכל הפירמידות, ובעיקר נועד למנוע הקמה של פירמידות חדשות. עם זאת, לנגד עיניהם של חברי ועדת הריכוזיות עמדה ההתנהלות של אי.די.בי, שבה לדבריהם באו לידי ביטוי רוב המחלות של הפירמידות - כולל עסקות בעלי עניין קיצוניות כמו מכירת ישראייר הפרטית של נוחי דנקנר ושותפיו לאי.די.בי הציבורית, מהלך שפגע בבעלי המניות האחרים של אי.די.בי.

מדוע החוק לא מונע את רכישת השליטה באי.די.בי על ידי פירמידה אחרת?

זו באמת בעיה. התשובה המשפטית היא שהחוק חל רק על חברות שרשומות בישראל, אבל הבעיה של ניצול לרעה במורד הפירמידה קיימת גם כשהפירמידה רשומה בחו"ל. לכן, כשהעסקה תובא לאישורם של רגולטורים נוספים לאחר החתימה, הם יצטרכו לתת את הדעת גם לעניין זה.

האם פירמידות מחו"ל יוכלו לרכוש פירמידות בישראל?

חוק הריכוזיות לא התייחס לכך. ועדת הריכוזיות בחנה את הנושא, אך לא גיבשה המלצות, והעניין ייבדק בקרוב על ידי משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה.

מהם האיסורים על אחזקות צולבות פיננסיות־ריאליות?

מי ששולט בגוף ריאלי משמעותי לא יוכל להחזיק בגוף פיננסי משמעותי. גוף ריאלי משמעותי הוגדר כגוף שמחזורו השנתי או היקף האשראי שלו הוא 6 מיליארד שקל. גוף פיננסי משמעותי הוגדר כגוף שהון הנכסים שלו הוא עד 40 מיליארד שקל. לפי החוק, גוף פיננסי לא יכול להחזיק ביותר מ–10% מגוף ריאלי משמעותי. לגבי גוף ריאלי נקבע כי מי שמחזיק ביותר מ–5% מתאגיד ריאלי משמעותי, לא ישלוט בגוף פיננסי משמעותי.

ועדת הכספים של הכנסת החמירה את הצעת הממשלה, והכניסה סעיף המתייחס למונופול, שלגביו נקבע רף של 2 מיליארד שקל בשנה למחזור מכירות בשוקי המונופול, כשהמונופול עצמו הוא בעל נפח מכירות של לפחות 300 מיליון שקל בשנה. לדוגמה, תנובה מוגדרת מונופול בתחום החלב והגבינה הקשה. אם מכירותיה בכל אחד מהתחומים גבוהות מ–300 מיליון שקל ומכירותיה בשניהם יחד עולות על 2 מיליארד שקל, היא תוגדר גוף ריאלי משמעותי. תנובה תוגדר ככל הנראה כגוף ריאלי משמעותי בכל מקרה, מכיוון שלפי נתונים המצויים בידי הממשלה, היקף מכירותיה הוא כ–7.5 מיליארד שקל.

האם החוק ימנע עסקות בעלי עניין?

לא, על אף שהיתה הצעה להכניס סעיף כזה לחוק. החוק מסתפק במגבלות קיימות על דירקטורים, בתקווה שהם ימנעו עסקות מסוג זה בעתיד.

מתי אמור החוק לחול על זכייניות ערוץ 2 ו-10?

ועדת הכספים הכניסה סעיף לחוק הריכוזיות, שלפיו הוא יחול לא רק על עיתונים, אלא גם על זכייניות הטלוויזיה המסחרית (ערוצים 2 ו–10), yes ,HOT ותחנות הרדיו האזוריות. אך הוועדה קבעה כי במעבר הקרוב מזיכיונות לרישיונות, חוק הריכוזיות לא יחול על זכייניות ערוץ 2 ו-10 (ראו ידיעה בעמ' 6). מאחר שהוחלט שהמעבר לרישיון כמוהו כהארכת זיכיון קיים, המשמעות היא שהחוק לא יחול בעת המעבר לרישיון על זכייניות ערוץ 2 רשת וקשת, שאמורות להגיש בקשה לרישיון עד סוף 2016, וגם לא על ערוץ 10, שצריך להגיש בקשה לרישיון עד סוף השנה.

לפי חברי ועדת הריכוזיות החוק חשוב להתפתחויות עתידיות, לא רק לטיפול בתופעות קיימות. מה הכוונה?

החוק קובע, למשל, רף להפרדה בין נכסים ריאליים ופיננסיים. גם אם יש בעל שליטה שכיום לא צריך למכור נכס כי אינו מגיע לרף, כשהוא יצמח עוד שנה־שנתיים ויגיע לרף, החוק יחול עליו והוא יצטרך להיפרד מאחת מאחזקותיו.

מי יעקוב אחר ביצוע החוק או יתייחס לסוגיות שיעלו בעקבות יישומו?

תוקם ועדה בראשות הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, ובה ישתתפו מנכ"ל או ראש אגף כלכלה במשרד האוצר ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה וחברה במשרד ראש הממשלה או סגנו. הוועדה תפעל כממונה על הריכוזיות, ותבחן לגופן פניות שיוגשו אליה על ידי הרגולטורים.

כיצד בכלל החל הטיפול הממשלתי והפרלמנטרי בנושא הריכוזיות?

על רקע פרסומים בתקשורת ודו"ח בנק ישראל בנושא, החל שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ, לקיים באמצע 2010 דיונים פנימיים במשרדו בסוגיית צמצום הריכוזיות. ביוני 2010 התכנסה ועדת הכספים, שבראשה עמד אז ח"כ משה גפני (יהדות התורה), והודיעה לממשלה ביוזמתו של הח"כ דאז חיים אורון (מרצ) והח"כ דאז עינת וילף, כי תפעל להקמתה של ועדה בעניין אם הממשלה לא תפעל. בסוף 2010 החליטו במשותף שטייניץ, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והנגיד דאז סטנלי פישר, על הקמת ועדת הריכוזיות.

שטייניץ גם פעל להשארותו של חיים שני, אז מנכ"ל האוצר, כיו"ר ועדת הריכוזיות גם לאחר שהתפטר ממשרת המנכ"ל, וגם לאחר שהיו"ר המשותף אז של הוועדה, אייל גבאי, התפטר ממשרת מנכ"ל משרד ראש הממשלה. שטייניץ הגיש לכנסת הקודמת בקריאה ראשונה את הצעת חוק הריכוזיות - שהתקבלה, אך הטיפול בה לא קודם בשל הקדמת הבחירות. הצעת החוק נוסחה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט.

ליכט, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, סגנו מוריס דורפמן וגורמים נוספים פעלו לקדם את הצעת החוק בכנסת. בין חברי הכנסת שפעלו לקידום החוק ולהחמרתו לעומת הצעת החוק הממשלתית היו יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי); ח"כ זהבה גלאון (מרצ); הח"כים ראובן ריבלין וגילה גמליאל (ליכוד); הח"כים מירב מיכאלי, אראל מרגלית ומיקי רוזנטל (עבודה); ח"כ יצחק כהן (ש"ס); ח"כ משה גפני (יהדות התורה); וכן אליעד שרגא ונילי אבן חן מהתנועה לאיכות השלטון, פרופ' אבי בן בסט, ד"ר דרור שטרום, פרופ' אריה בבצ'וק, דניאל דורון, פרופ' ישי יפה ואחרים.

בקדנציה הנוכחית הוגש החוק על ידי נתניהו, שר האוצר, יאיר לפיד, ושרת המשפטים, ציפי לבני, ולקידומו פעל גם שר הכלכלה נפתלי בנט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#