עלייתן של המכונות - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אלגוטריידינג

עלייתן של המכונות

בזמן שלוקח לכם לקרוא את האות הראשונה במשפט הזה, מחשבי המסחר האלגוריתמי מנתחים את השוק, מקבלים החלטות ומשגרים לבורסה אלפי הוראות. עד לאחרונה הסתייגה מכך הנהלת הבורסה של תל אביב. חילופי המנכ"לים באחד העם מבשרים על שינוי בגישה

36תגובות

סוחרי היום בוול סטריט לא ישכחו במהרה את ה־6 במאי 2010. למרות פתיחה רגועה של השווקים, תוך דקות וללא התראה מוקדמת נפל מדד דאו־ג'ונס ב־1,000 נקודות, ומניות רבות איבדו 5%־10% מערכן. אמנם לאחר כחצי שעה השווקים התאוששו והמסחר חזר להתנהל באופן סדיר, אך לכל מי שנכח באותם רגעים בחדרי המסחר היה ברור מעל לכל ספק שמשהו חריג מתרחש.

בדיעבד התברר שאת המהומה יצר מחשב של אחת מחברות ההשקעה הגדולות, שפעל על פי אלגוריתם מתוחכם - דרך פעולה מוגדרת מראש המביאה בחשבון מספר רב של מקרים, תנאים והסתעפויות אפשריות. המחשב ביצע עסקות מכירה בסך כולל של 4.1 מיליארד דולר בפרק זמן קצר מאוד, וכך יצר משבר בבורסת הסחורות והנגזרים בשיקגו שזכה לכינוי בפי הסוחרים The Flash Crash ("קריסת הבזק").

האירוע הזה הוא סימפטום למהפכה שעוברים בשנים האחרונות שוקי ההון בעולם, שבחלקם הגדול כבר אינם נשלטים בידי כלכלנים, רואי חשבון ואנליסטים אלא על ידי מתמטיקאים, מהנדסי תוכנה ומתכנתים. הסיבה פשוטה: רוב המסחר בבורסות מתנהל כיום ללא כל מעורבות אנושית. לפי בדיקה שערך TheMarker, מקיף המסחר באמצעות תוכנות אלגו־טרייד שונות כ־30% מסך המסחר המקומי באחד העם. שוק הנגזרים, ובתוכו בעיקר תחום האופציות על מדד ת"א 25, מחזיק בשיא האלגו־טרייד המקומי, וכ־75% מהיקף המסחר בו מתבצע באמצעות תוכנות למסחר אלגוריתמי.

לשם השוואה, בארצות הברית יותר מ־70% מהיקף המסחר מתבצע באמצעות מכונות אלגו־טרייד, מה שמעיד על עוצמתן של מכונות אלו בשוק העולמי ועל העתיד הצפוי גם לבורסה הישראלית בשנים הקרובות.

מסחר אלגוריתמי מבוסס על תוכנות מחשב שיוזמות הוראות קנייה ומכירה על פי פרמטרים שונים כמו תזמון, מחיר או סחירות, ומעבירות אותן לביצוע ללא הפעלת שיקול דעת נוסף או התערבות אנושית כלשהי. מזה שנים אחדות נמצאות מערכות כאלה בשימושן היומיומי של קרנות גידור, קבוצות מסחר, קרנות נאמנות וגופים מוסדיים אחרים, ובהדרגה עוברים להשתמש בהן גם סוחרים מקצועיים עצמאיים.

שני הסוגים העיקריים של אלגו־טריידינג הם מסחר בתדירות נמוכה (LFT - Low Frequency Trading) ומסחר בתדירות גבוהה (HFT - High Frequncy Trading), והם נבדלים זה מזה במספר העסקות שמבוצעות ביום ובקצב ביצוע הפקודות. הדוגמה הבולטת ביותר למסחר בתדירות נמוכה היא פעולת ארביטראז', שבאמצעותה האלגוריתם מאתר מניה שנסחרת בשתי בורסות בעולם במחירים שונים, מבצע קנייה ומכירה  ומייצר רווח מהיר. במסחר בתדירות גבוהה, מבצעים הסוחרים פקודות רבות מאוד מדי יום, תוך ניצול מהירותה של המערכת הממוחשבת כדי ליישם אסטרטגיות מסחר שונות.

במרכז המסחר עומדים מחשבים מהירים ואמצעים טכנולוגיים אחרים, כמו מערכות תקשורת, המקצרים עד למינימום האפשרי את משך הזמן הנדרש לשם קבלת ההחלטות ושיגור הפקודות לביצוע. שבריר שנייה עשוי להיות ההבדל בין רווח להפסד. "יתרון של אלפית השנייה במסחר מניב לעתים לחברות הברוקרים הגדולות בעולם כ־100 מיליון דולר בשנה", מסביר סוחר ניירות הערך אסף פרידלר, שמעביר קורסים למסחר אלגוריתמי, את חשיבותה הקריטית של המהירות בתחום האלגו. "הצורך להאיץ את ביצוע הפקודות הביא לכך שחברות אלגו מציבות את המחשבים שלהן בתוך בניין הבורסה עצמו או בסמוך לו, בניסיון לחסוך עוד כמה אלפיות שנייה בקצב העברת הנתונים".

הקרבה הפיזית למחשבי הבורסה היא פקטור מהותי עבור חברות העוסקות במסחר אלגוריתמי בתדירות גבוהה, והן אכן מתקרבות ככל האפשר למחשבי הבורסה שאליהם הן מחוברות בסיבים אופטיים. בדרום מנהטן, סמוך לוול סטריט, עומדים בניינים ריקים מאדם המשכנים את חוות השרתים העצומות של חברות האלגו. חברות אלה משקיעות כסף רב בשדרוג המערכות שלהן במטרה לקזז עוד כמה אלפיות השנייה מזמן התגובה שלהן - וכך להשיג יתרון על המתחרות. הבורסות, מצדן, משקיעות אף הן בשיפור מערכות המסחר הממוחשבות שלהן, כדי שיוכלו לספק מענה למהירויות הגדלות והולכות.

כמו בענפים אחרים, גם לסוחרי הנוסחאות יש אב רוחני - ג'ים סיימונס (Simons), המייסד והמוח מאחורי חברת רנסנס טכנולוגיות, המנהלת קרנות גידור שהיקפן כ־20 מיליארד דולר. סיימונס, לשעבר מרצה למתמטיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), זכה לתהילה כאשר השיק קרן גידור הסוחרת באופן אוטומטי על בסיס נוסחאות שפיתח. רווחי הקרן הפכו אותו לאדם ה־55 בעושרו באמריקה, על פי דירוג "פורבס". קרן הדגל של רנסנס, מדליון, נחשבת זה שנים רבות לקרן הגידור המוצלחת בכל הזמנים, עם תשואה שנתית ממוצעת של 35% על פני 20 שנה.

הבורסה בתל אביב מחליפה דיסקט

עד לאחרונה הסתייגה הנהלת הבורסה של תל אביב מסוחרי האלגו, ואף שלא הצרה את צעדיהם, גם לא התאמצה במיוחד להתאים את עצמה לעידן המסחר הממוחשב, או להקל על כניסתן של חברות האלגו לשוק. בראיון ל־TheMarker ממארס שעבר, טענה המנכ"לית היוצאת של הבורסה, אסתר לבנון, כי ריבוי סוחרי האלגו מקשה על פעולתה של הבורסה, כיוון שהוא מעניק למכונה יתרון לא הוגן על פני האדם. "על המסחר בתל אביב משתלטות מכונות אוטומטיות שחלקן מפותחות על ידי יוצאי 8200 בישראל, שבחרו לא להקים חברות סטארט אפ, אלא לפתח אלגוריתמים משוכללים למסחר", אמרה לבנון. "הספקולנטים וסוחרי היום הפרטיים נפגעים מסוחרי האלגו־טרייד, ששינו את ראיית העולם הבורסאית. המחשב הפסיק להיות כלי מסייע, והפך לגורם שמכתיב את אופי הבורסות ופעילותן".

מינויו של יוסי ביינארט למנכ"ל החדש של הבורסה עשוי לסמן מהפך בגישה כלפי המסחר האלגוריתמי. ביינארט הוא מומחה למסחר אוטומטי ובעבר היה סמנכ"ל פיתוח תוכנה בחברת התוכנה האמריקאית IAC, שמתמחה בבניית תוכנות למסחר אוטומטי. ב־2008 כיהן כמנכ"ל זירת המסחר לחוזים ולאופציות בינאריות בשיקגו, NADEX. המינוי, שגם זכה לברכתו של ראש רשות ני"ע, שמואל האוזר, מצביע על הכיוון שאליו מועדות פניו של שוק ההון הישראלי: הצטרפות למגמה העולמית של מעבר למסחר אוטומטי.

התהליך הזה מחייב היערכות חדשה. לעומת זמני התגובה של מערכות המחשב בבורסות של ארצות הברית, שנמדדים במיליוניות השנייה, בבורסה הישראלית הזמנים ארוכים יותר, ונמדדים באלפיות השנייה. כעת צפויה הבורסה המקומית לשדרג את מערכותיה כך שיפעלו במהירויות דומות לאלה של הבורסות האמריקאיות, והיא גם תציע שירות של הצבת שרתים במתחם הבורסה עצמו, לאחר שתעבור למשכנה החדש ברחוב אחוזת בית בתל אביב. זאת, במטרה לאמץ את סוחרי האלגו שמשפיעים באופן ישיר על היקף מחזורי המסחר.

חברות אלגו ישראליות פועלות בדרך כלל תחת מעטה חשאיות, הן בשל רצונן לשמור על סודיות באשר לאלגוריתם הספציפי שבידיהן, והן בגלל הידע המקצועי המעמיק יחסית שנדרש לשם הבנת האלגוריתמים ואופני פעולתם. עם זאת, ידוע כי חברות הפועלות בתחום זה קיימות בישראל כבר משנות ה־80, וכיום מספרן מוערך ב־50. יש בהן חברות שמכוונות לשוק ההון המקומי, אך רובן המכריע פועל בשוקי ההון שמעבר לים - בעיקר מסיבות של נזילות.

תוחלת החיים הממוצעת של חברה כזו אינה גבוהה: רוב חברות ה־ HFTלא יצליחו להתרומם או לשרוד בטווח הארוך ומומחים בתחום מדברים על פוטנציאל של כ־50% להצלחה. הסיבה לכישלונות הרבים היא לעתים אלגוריתמים שעבדו בהצלחה "על יבש", בסימולציות שנערכו מחוץ לבורסה באמצעות תוכנות המדמות מסחר, אך כשלו כאשר הופעלו בזירת מסחר אמיתית. לעתים דליפת מידע וריגול תעשייתי אחראים לנפילתן של חברות אלגו. האלגוריתם שיגיע למתחרה לא רק יחבל ביכולתה של החברה להרוויח, אלא פשוט יפסיק לעבוד, מעצם העובדה ששני סוחרים יפעילו אותו בו זמנית, וכפועל יוצא מכך מפתחי הנוסחה יפסיקו לרשום רווחים. 

הכתבה מתפרסמת בגיליון דצמבר של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

 

 

 

חישוב מהיר

כ־50 חברות אלגו־טריידינג פועלות בישראל. אלה הגדולות שבהן

פיינל

מייסדים: ניר קלקשטיין, אריה קלקשטיין, נעם שטרן־פרי; שנת הקמה: 2001 תחום עיסוק: מסחר בתדירות גבוהה (HFT)

כ־80 העובדים שממלאים את משרדי פיינל שבאזור התעשייה של הרצליה פיתוח מעניקים לחברת האלגו הזאת, ששומרת בקנאות על סודיות באשר לעסקיה, מראה של חברת היי טק לכל דבר. רובם בעלי רקע טכני ו־60 מהם עובדים במחלקת המחקר והפיתוח, שמנהל גדעון בר סיני, לשעבר בכיר בקומברס.

בשונה מרוב חברות ההיי טק, לפיינל אין לקוחות או ספקים, והיא אינה מייצרת דבר. באמצעות נוסחאות ותוכנות שפיתחה, ועל בסיס הון עצמי בלבד, היא סוחרת בבורסות המניות והנגזרים בעולם בתדירות גבוהה מאוד - אלפי עסקות בשעה - במטרה למצוא ולנצל הפרשי מחיר קטנים בשווקים. החברה אינה פועלת בשוק הישראלי. מקורבים לחברה ציינו כי לפיינל אין נוסחה אחת ושיטה אחת: עובדי אגף המחקר של החברה מעדכנים מדי יום את הנוסחאות והאלגוריתמים שבעזרתם פועלת החברה בשווקים, ומתאימים אותם לתנאים ולהזדמנויות המסחר שנפתחות ונסגרות.

את פיינל הקימו שלושה יזמים: ניר קלקשטיין, שפיתח את הנוסחה המקורית שלפיה פועלת החברה; אביו, אריה קלקשטיין; ושותף נוסף, נעם שטרן־פרי. ניר קלקשטיין ושטרן־פרי הם בוגרי הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון וקצינים ביחידות טכנולוגיות בצה"ל. ככל הנראה, השניים כבר עשו מספיק כסף: קלקשטיין פרש ועוסק כיום במחקר בתחומים רפואיים; שטרן־פרי עדיין עובד במשרה חלקית כיועץ בפיינל. השלושה עדיין מחזיקים בשליטה בחברה, עם קצת פחות מ־50% מהמניות. שאר המניות מוחזקות על ידי שורה של משקיעים, שהשתתפו בשני סבבי גיוס לא גדולים שביצעה החברה בתחילת דרכה, בהיקף של מיליוני דולרים בודדים. מאז לא ביצעה החברה גיוסים נוספים.

אלטשולר־שחם

מייסדים: אמנון ריפטין שנת הקמה: 2008; תחום עיסוק: מסחר באופציות בבורסה של קוריאה הדרומית

בית ההשקעות אלטשולר־שחם שבבעלות גילעד אלטשולר וקלמן שחם מעסיק באופן פרטי מומחי מחשב שסוחרים עבורם באלגו־טריידינג בבורסות בחו"ל, ובעיקר בסחר באופציות בבורסה של סיאול. בכיכר המדינה בתל אביב עובד עבור הצמד תחת שם הקוד "גולדפיש" הסוחר אמנון ריפטין - בוגר ממר"ם, מתכנת בכיר לשעבר ב־FMR(תוכנת המסחר ששולטת בשוק הישראלי), ומומחה במסחר ממוחשב בנגזרים, באג"ח ובמניות בבורסה של תל אביב ובבורסות נוספות בעולם.

דלבן

מייסד: חן מוניץ; שנת הקמה: 2006; תחום עיסוק: מסחר אוטומטי במניות ארביטראז'

מייסד דלבן, חן מוניץ, הוא סוחר לשעבר בבית ההשקעות גיפט וממקימי מחלקת הארביטראז' שם. ב־2006 הקים את דלבן בעזרתם של שני שותפים: שאול מאור, מנכ"ל בית ההשקעות מאור לוסקי, שהחל לפעול כבוטיק לניהול תיקים אישי שנתיים קודם לכן; ויריב גילת - מבעלי המניות של חברת פיינל. משרדי החברה נמצאים ברמת השרון.

אראקמבה

מייסדים: יעקב גרוסמן שנת הקמה: 2002 תחום עיסוק: מסחר אוטומטי במט"ח

ארקמבה פעילה בשוקי המט"ח בישראל ובחו"ל ובעבר נחשבה לאחת השחקניות הגדולות בשוק המטבע המקומי. שורשיה בקרן גידור שהקימו בשנת 2004 יעקב גרוסמן ושותפו שוקי גינזבורג. קודם להקמת החברה כיהן גינזבורג במשך עשרות שנים כמנהל יחידת ניהול הנכסים וההתחייבויות של בנק הפועלים.

קוברה

מייסדים: אורן גוטסמן, יעקב בנאסייג, אבי מסיקה; שנת ההקמה: 2011 תחום עיסוק: חממה לחברות אלגו

החברה שפועלת בקיבוץ יקום מציעה הכוונה עסקית, תמיכה לוגיסטית וסיוע בגיוס הון ראשוני למהנדסים וכלכלנים צעירים שפיתחו אלגוריתמים למסחר בניירות ערך, או רוצים לפתח אלגוריתמים כאלה. בתמורה לשירותים אלה היא גובה תשלום קבוע וגם גוזרת נתח מהרווחים.

את קוברה הקימו לפני כשנתיים אורן גוטסמן - לשעבר ראש מטה שר האוצר בייגה שוחט - ושני שותפיו, רו"ח יעקב בנאסייג וד"ר אבי מסיקה. בהתחלה פיתחה החברה תוכנת אלגו־טריידינג משלה, אך לאחר שנתקלה בקשיים, הוחלט לשנות כיוון ולהקים את מה שמגדירים כיום המייסדים כ"חממה פיננסית למיזמי אלגו חדשים". גוטסמן, שבבעלותו גם חברה לייעוץ פיננסי, אמר ל־TheMarkerב־2011 כי "תחום ההנדסה הפיננסית עוד בחיתוליו בשוק הישראלי ויש לא מעט מהנדסים וכלכלנים צעירים שמחפשים מקום שבו שיוכלו לתרגם את הידע שלהם לכסף. מרבית המיזמים נופלים בשלב הפיתוח, שדורש הרבה כסף, וכך הרבה רעיונות טובים נשארים במוסך. קוברה מאפשרת להם להשלים גרסת בטא של המערכת ועוזרת להם להתמודד עם הבעיה העיקרית של שלב ההקמה - גיוס הון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#