לאוטמן הובא למנוחות; "היית ציוני, נלחמת בפערים בחברה, שופע קסם ואהבה"

מאות נפרדו מהתעשיין דב לאוטמן שנקבר היום בקריית שאול. שר החינוך, שי פירון: "נמשיך ברוחך, אף ילד לא יישאר מאחור"

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורה קורן

בשעת בין ערביים נפרדו היום מאות חברים, אוהבים ומוקירים , כשמעל הקבר הפתוח בקריית שאול נשמעו צלילים אחרונים של גיטרה שמנגנת את השיר שכמו נכתב עליו – מי האיש חפץ החיים.

דברי ההספד שנאמרו עליו מאירים כפסיפס את דמותו של האיש שהקים את והפך אותה לאחד מעמודי היסוד של התעשייה הישראלית ולאחר מכן לתאגיד בינלאומי מהמובילים בעולם בתחומו. גם לאחר שלקה במחלת ה–ALS הסופנית, כשהחברה החלה לקרטע, חזר ונטל את המושכות וחידש את צמיחתה, עד שמכר אותה לאייזיק דבאח.

הפרידה מדלתא היתה חלקית. נפשו נותרה כרוכה במפעל ובעובדיו, ולפני כשנתיים, כשהתבשר , הרגיש שהגשים את חלומו הפרטי.

לאוטמן בחר להקדיש כל יום בו קם בבוקר, וידע שיכול להיות יומו האחרון, לשינוי פני המדינה. הוא לחם לשינוי בסיסי במערכת החינוך, שבה ראה את המפתח למדינה וחברה טובות יותר.

הלוויית דב לאוטמןצילום: עופר וקנין

"זה יום עצוב, אבל גם יום של ניצחון - ניצחון הנפש על הגוף", ספד לו בנו נועם. "לא נתת למחלה להשפיע על חייך, גם בזכות כל אלה שהקיפו אותך", הוסיף. בשנותיו האחרונות היה לאוטמן מוקף בקבוצת חברים שפקדה את ביתו וכוננה בו פרלמנט בימי שישי, בחברים שהקפידו לבקר ובבני משפחה, בהם אחד הנכדים שקבע אתו פגישה ביום הולדתו ה–120. עד לפני כשלושה חודשים, כששאר מערכות הגוף קרסו.

"כל חייך היית חלק בלתי נפרד מישראל הבונה, המאמינה", ספד לו נשיא המדינה, שמעון פרס. "דוביק, כל חייך חלמת, לחמת, בנית, נידבת, התנדבת, עמדת על שלך בתוקף למעננו, לא למענך. לא עייפת מלשאת את דגלי התקווה שלנו", הוסיף.

"לימדת אותנו מהי רוח האדם, גם כשגופך בגד בך", אמר שר החינוך, שי פירון שעבד עם לאוטמן באחת העמותות הראשונות שהקים. "היית ציוני, רדפת שוויון הזדמנויות. נלחמת . לא הפסקת לשאול 'האם אתם מוכנים לחיות במדינה שבה לילדי הפריפריה מגיע פחות מאשר לילדי המרכז?', היית שופע קסם ואהבה".

"איך להפוך חזון למציאות"

פירון הזכיר את הדבר שצרב את לבו של לאוטמן, התאבדותו של בנו, עדי. לאוטמן התקשה לסלוח לעצמו על שלא היה מספיק קשוב לשמוע את נפשו המפרפרת של עדי.

לאוטמן, שהקים את דלתא גליל כאחד המפעלים הראשונים המשלבים את בני כל העדות בגליל, זכה ברשימת המספידים לשניים שדיברו בשם משפחת העובדים. דבח, האיש שנטל ממנו את המושכות של התאגיד המעסיק אלפי עובדים, הזכיר כי לאוטמן נהג על פי הכלל "ואהבת לרעך כמוך".

"הוא באמת דאג לעובדים", אמר דבח. "לפני כמה חודשים התקשרתי לשאול מה שלומו. להפתעתי הוא אמר שהוא בדרך לחתונה במשפחתו של אחד המנהלים בדלתא", הוסיף.

"היית לי כמו אבא במשך 30 שנה", אמר עימאד תלחמי, שהיה גאוותו של לאוטמן על הדרך שבה צמח בחברה. "אני מדבר בשם כל החברה הערבית בישראל, שמוקירה את מה שעשית לה. לימדת אותנו איך להיות איש חזון ואיך להפוך אותו למציאות. החזון שלך היה לנגד עיני, כשהקמתי את חברת בבקום (חברת היי־טק מצליחה, א.ק) וכשאתה התייצבת כשותף מייסד", הוסיף.

"מבלי להיות נבחר ציבור לקחת על עצמך לפעול למענו", אמרה יעל נאמן, מנכ"לית קרן לאוטמן, והחבר גבי סגל סיכם: "לא היתה בו טיפת רוע".

בין מאות האנשים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון ולהיפרד אפשר היה למצוא לצד ידידים ובני משפחה, כמו גם אישי ציבור ומוקירים מהמגזר העסקי, בהם בוז'י הרצוג, שרי אריסון, יעקב פרי, אמיר חייק, חמי פרס, מיקי פדרמן, יוסי בכר, אהוד אולמרט, שאול מופז וצבי ימיני.

"אנחנו היום דלים יותר וטובים פחות", אמר דני גילרמן. "דוביק היה פסיפס אולטימטיבי של הציוני היפה", הוסיף.

הרצוג מצדו התחייב לפעול למימוש החזון של לאוטמן. "אני מתחבר מאוד לחזון שלו, של צמצום פערים והדרה חברתית באמצעות חינוך", אמר. "דוביק ייזכר תמיד כאחד מבוני הארץ", הוסיף.

לא קשה לנחש שלאוטמן היה רוצה להעביר את המשימה של שינוי החינוך כבמרוץ שליחים גם לפירון שהתחייב מעל במת ההספדים: "נמשיך ברוחך, אף ילד לא יישאר מאחור".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker