עסקי השעשועים של ברודוויי: מוזיקה, ריקודים וקיטש במיליארד דולר - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עסקי השעשועים של ברודוויי: מוזיקה, ריקודים וקיטש במיליארד דולר

גם בעידן הסמארטפון והסטרימינג, תיירים רבים שמגיעים לניו יורק עדיין רואים את ברודווי כתחנת חובה ■ מחזות הזמר ממשיכים למשוך מיליוני צופים שמוכנים לשלם גם 200 דולר על כרטיס ■ מהו סוד המשיכה של ברודווי, והאם גם כאן העתיד נמצא בסין?

3תגובות

אתמול ב-20:00 זרחה שוב השמש מעל אפריקה, ורפיקי המנדריל הוביל את כל החיות בשירת "Circle of Life". היתה זו הפעם ה-6,660 שבה עלה המסך מעל המחזמר "מלך האריות" בברודווי, אך עבור 1,600 הצופים שישבו בדריכות בתיאטרון מינסקוף היתה זו חוויה חדשה ומרגשת.

16 שנה לאחר ערב הבכורה שלו, "מלך האריות", המבוסס על סרט האנימציה של דיסני מ-1994, הוא המחזמר החמישי הוותיק ביותר בתולדות ברודווי, ובחודש שעבר עשה היסטוריה כאשר היה הראשון לחצות את רף ההכנסות של מיליארד דולר מהצגות בברודווי בלבד. סימבה ומופאסה לא לבד: גם "פנטום האופרה", ההצגה הוותיקה ביותר בברודווי, מתקרבת לנקודת הציון הזו, לאחר שגרפה ברחבי העולם הכנסות של יותר מ-5 מיליארד דולר.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

עתירה לבג"ץ: להדיח את אייל גולן מ"הכוכב הבא"

יהלום שלוטש על ידי שטיינמץ נמכר לסוחר יהודי במחיר שיא של 83 מיליון ד'

בלומברג

גם בעידן הסמארטפון, האייפד והסטרימינג, רבים מבין עשרות מיליוני התיירים שמגיעים לניו יורק מדי שנה עדיין רואים את ברודווי כתחנת חובה בדרכם לכבוש את מנהטן, ומקדישים את אחד הערבים שלהם בעיר לצפיה באחד מתוך עשרות המחזות שמועלים מסביב לכיכר המפורסמת בעולם. בעונת 2013-2012 פקדו את תיאטראות ברודווי 11.54 מיליון צופים שהביאו להכנסות של 1.14 מיליארד דולר - הכנסות כמעט זהות לעונה הקודמת, אך עלייה של 58% לעומת עשור קודם לכן.

התיירים כמובן אינם הסיבה היחידה להכנסות הנאות של ההצגות בברודווי. למעשה, מספר הצופים בהצגות בברודווי כמעט לא השתנה בעשור האחרון. מה שעלה הוא המחירים: הצופים הראשונים ב"מלך האריות" ב-1997 שילמו בממוצע 59 דולר עבור כרטיס. מאז מחיר הכרטיס יותר מהוכפל, וכיום הוא עולה בממוצע 134 דולר. והמחירים ממשיכים לעלות. כרטיס ל-"Book of Mormon", הלהיט של יוצרי "סאות'פארק" בברודווי, עולה בממוצע 171 דולר, ויכול להגיע ל-477 דולר.

שעשועים יקרים

"אין עסקים כמו עסקי השעשועים", אומרות מלות שירו המוכר של אירווינג ברלין, שנכתב עבור המחזמר "Annie Get Your Gun" שעלה בברודווי ב-1946. מצד שני, עסקי מחזות הזמר גם יקרים מאוד. זה נכון במיוחד כאשר המפיקים רוצים לעשות הכל כדי למשוך את הצופים - מפירוטכניקה ואפקטים ועד שחקנים שמעופפים באוויר ומטפסים על קירות, כמו במחזמר "ספיידרמן", שהפקתו עלתה 75 מיליון דולר (מה שלא מנע ממנה להיות רצופה בבעיות, תקלות ותאונות).

עלות הפקת מחזמר נעה בדרך כלל בין 5 מיליון דולר ל-25 מיליון דולר, וזו רק העלות ההתחלתית, לא כולל הוצאות מתמשכות שכוללות דמי שכירות לתיאטרון, משכורות לשחקנים ולצוות ההפקה ופרסום. עלויות אלה עשויות להגיע גם הן לחצי מיליון דולר בשבוע.

בלומברג

דיוויד איאן, מפיק מחזות זמר בריטי, אמר ל"אקונומיסט" כי עלויות הפקת מחזמר כיום גבוהות פי שלושה מאשר לפני 20 שנה. "כשרק התחלתי, אם היה לך להיט יכולת להחזיר את הכסף תוך 25-20 שבועות", הוא אומר. "כיום זה קורה במקרה הטוב רק לאחר שנה".

מחזות זמר הם הימור מבחינה כלכלית, ולעתים קרובות מדי השקעה של עשרות מיליוני דולרים מובילה להפסדים כבדים. גם לפני עליית "מלך האריות" חששו הבמאית ג'ולי טיימור והמפיקים מכך שהם עומדים בפני אסון. "אמרתי 'זה הרעיון הגרוע ביותר שאי פעם שמעתי'", נזכר מפיק המחזמר, תומס שומאכר, בראיון ל-ABC. "הסרט קולנועי מאוד, ואין בו שום דבר תיאטרלי".

אך התלבושות הססגוניות, התפאורה המרשימה והכישרונות המרשימים הפכו את "מלך האריות" להצלחה מסחררת שהשיגה הכנסות גדולות יותר מכל ששת סרטי "מלחמת הכוכבים" גם יחד. טיימור נהפכה ב-1998 לאשה הראשונה שזכתה בפרס טוני לבימוי, ו"מלך האריות" גרף חמישה פרסים נוספים באותו ערב.

גם מל ברוקס, שלעג בסרטו "המפיקים" מ-1967 לתעשיית מחזות הזמר, היסס כאשר המפיק דיוויד גפן פנה אליו בסוף שנות ה-90 בהצעה להפוך אותו למחזמר. אבל גפן כנראה ידע מה הוא עושה - הוא הרוויח מהמחזמר "קאטס" יותר כסף מאשר מכל סרט שעשה אי פעם בקריירה הארוכה שלו. בסופו של דבר הבין ברוקס שההימור שלו היה נכון, לאחר ש"המפיקים" שבר שיא עם מכירות כרטיסים של יותר מ-3 מיליון דולר ביום אחד, זמן קצר לאחר שעלה בברודווי, בכיכובם של מתיו ברודריק ונייתן ליין. "המפיקים", שעובד מאוחר יותר פעם נוספת לסרט קולנוע, גם שבר שיא של 37 שנה כשזכה ב-12 פרסי טוני.

להמר על ה"קאטס" הבא

מחזות הזמר הגיעו לניו יורק באמצע המאה ה-19, וכמה מהתיאטראות הקיימים כיום בברודווי הוקמו בתחילת המאה ה-20. ההצלחה הגדולה הראשונה של מחזות הזמר בברודווי היתה בשנות ה-40, עם המחזות "אוקלהומה!" ו"דרום פסיפיק" של צמד כותבי השירים רוג'רס והמרשטיין. השגשוג נמשך בשנות ה-50 עם מחזות שרבים מהם מועלים שוב ושוב עד היום, כמו "צלילי המוזיקה" ו"המלך ואני".

בשנות ה-80 החל להתפתח בווסט אנד בלונדון ז'אנר ה"מגה מיוזיקל", מחזות זמר מפוארים ועתירי תקציב שהובילו מלחינים וכותבים כמו אנדרו לויד ובר וקמרון מקינטוש. ובר העלה בווסט אנד ב-1981 לראשונה את "קאטס", המבוסס על ספרו של המשורר ט. ס. אליוט ועוסק בשבט חתולים. "קאטס", שהוצג ברצף 21 שנה בלונדון ו-18 שנה בברודווי, נהפך לסמלם של מחזות הזמר המודרניים והניב למשקיעים הראשונים בו תשואה של 3,500%, לפי "אקונומיסט".

אי–פי

מי שרוצה להמר על ה"קאטס" הבא יכול לעשות זאת גם כיום. מחיר מניה בהצגה בברודווי נע בין כמה אלפי דולרים לחצי מיליון דולר, והממוצע הוא 25-20 אלף דולר למחזמר. אך לא כדאי להשקיע בהצגה רק כדי להתחכך בכוכביה: המשקיעים הקטנים אינם מקבלים הזמנות לחזרות או לבכורה, ואין להם השפעה על האופן שבו ההצגה תקודם ותפורסם.

כדי להשקיע בהצגה בברודווי צריך בדרך כלל להיות "משקיע מתוחכם", כלומר אדם שהכנסתו עלתה על 200 אלף דולר בכל אחת מהשנתיים האחרונות או בעל הון אישי הגבוה ממיליון דולר. בהנחה שיש תזרים חיובי, המשקיעים יקבלו את ההשקעה שלהם בחזרה במלואה לפני שהרווחים מחולקים למפיקים. אם עלות ההפקה נמוכה ההשקעה תוחזר במהירות, אך אם מדובר בהפקה גדולה ייקח זמן עד שההשקעה הראשונית תוחזר. לאחר שזה קורה, הרווחים מתחלקים חצי-חצי בין המשקיעים למפיקים.

אז איך אפשר לדעת באיזו הצגה להשקיע? רצוי כמובן לבחור במחזמר עם מפיק ידוע שבאמתחתו כמה להיטים. כיום מפיקים רבים משתפים פעולה עם חברות כמו דיסני, שמלבד "מלך האריות" אחראית גם למחזות הזמר "היפה והחיה", "אלדין" ו"טרזן", שדווקא נחל כישלון. אולפני יוניברסל השתתפו בהפקתו של המחזמר "Wicked", שמוצג כבר כעשור בברודווי.

Effie

גורם נוסף שתורם להצלחת מחזמר הוא התבססותו על מותג מוכר, בין אם אלה מחזות זמר המבוססים על סרטים ("המפיקים", "פרסיליה מלכת המדבר") או על שירים ידועים של אמן או להקה ("מאמא מיה"). העובדה שמאחורי "Book of Mormon", להיט גדול בברודווי שמוצג כבר שנתיים וחצי, עומדים יוצרי "סאות'פארק" הובלטה בפרסומות שקידמו את ההצגה.

כוכב גדול שעומד במרכז המחזמר תורם רבות להצלחה, וכיום רבים מכוכבי הוליווד מנסים את כוחם על במות ברודווי. האמיצים שבהם, כמו מישל ויליאמס שתופיע השנה ב"קברט", מתנסים גם בשירה ובריקוד. זכייה בפרסי טוני, האוסקר של עולם התיאטרון, אינה מזיקה לרווחים: 75% מההצגות זוכות הטוני למחזמר הטוב ביותר הגיעו לרווחיות - שיעור גבוה בהרבה משיעור של 25% מתוך כלל ההצגות, אמר מפיק ההצעות קן דוונפורט לאתר הפיננסים מרקטווץ'.

גורם חשוב לא פחות הוא העיתוי. בשנים האחרונות מוצפת ברודווי במחזות זמר חדשים, וריבוי המחזות עלול לבלבל את הקהל. בעונת 2013-2012 עלו לא פחות מ-46 הצגות ומחזות זמר חדשים בברודווי, אך רק ארבעה מחזות זמר זכו להצלחה גדולה - "מתילדה", "פיפין", "Kinky Boots" ו"מוטאון". בעונה הקרובה צפויות לעלות הרבה הצגות חדשות, בהן "הגשרים של מחוז מדיסון", "אלדין" ו"קליעים מעל ברודווי", ובעתיד מתוכננים לעלות מחזות זמר המבוססים על הסרט "הנסיכה הקסומה" ועל אלבומה של אלניס מוריסט "Jagged Little Pill". עיתון הבידור "וראייטי" תהה אם בקצב הנוכחי מסוגלות ההצגות האלה עדיין להשיג רווח.

איך שרים את "אבבא" בסינית?

אבל למרות האורות הנוצצים והתדמית הזוהרת, את רוב ההכנסות ממחזות הזמר משיגים המפיקים בכלל מחוץ לברודווי. ברגע שמחזמר זוכה להצלחה, משיקים מפיקיו סיבוב הופעות ברחבי ארה"ב. "מלבד תקופות החגים, למחזות הזמר הגדולים קשה להשיג בברודווי הכנסות של 2 מיליון דולר בשבוע", אמר ל"אקונומיסט" ג'ון גור, מנהל חברת ההפקה המוסיקלית והכרטיסים קי ברנד אנטרטיינמנט. "בסיבובי הופעות אפשר להשיג 2 מיליון דולר בשבוע כל השנה".

מחזות הזמר יוצאים גם אל מחוץ לארה"ב, למשל ליפן או לגרמניה, שם גרפו מחזות זמר כמעט 600 מיליון יורו (455 מיליון דולר) ב-2011. גרמניה היא השוק השלישי בגודלו למחזות זמר אחרי ארה"ב ובריטניה, וכמעט עשירית מאוכלוסייתה צופה במחזמר בכל שנה. "טרזן", שנכשל בארה"ב, זכה לעדנה מחודשת בגרמניה.

אי–פי

וכמו כל תחום כמעט, גם מחזות הזמר רואים כעת את עתידם בשווקים המתעוררים. הביקוש להצגות עולה במדינות כמו קוריאה הדרומית, ברזיל ורוסיה, וסין והודו כבר בונות תיאטראות גדולים. במאי האחרון נמכרו תוך חמש שעות 5,000 כרטיסים ל"פנטום האופרה" של ובר שמוצג בימים אלה בשנחאי.

אך הסינים כבר לא מסתפקים במחזות זמר מיובאים מהמערב, ומתחילים לעשות זאת בעצמם. "מאמא מיה", המחזמר המערבי הראשון שהוצג בסין בשפה המקומית, גרף בינתיים הכנסות של 130 מיליון יואן (21 מיליון דולר), לאחר שהופק בהשקעה של 70 מיליון יואן. לאור ההצלחה שלו השיקו הסינים גם גרסה מקומית של "קאטס", והיד עוד נטויה. אחרי הכל, מוזיקה (וגם קיטש) היא שפה בינלאומית.

צרות כלכליות משלתמול בקופות הכרטיסים

"אני נשיא החברה הזו, האיש שאחראי לכל מה שקורה פה. לכן אני רוצה להצהיר עכשיו שכל מה שקרה אינו באשמתי", כך מסביר ג'יי. בי. ביגלי, הבוס השבע של חברת 
World Wide Wicket במחזמר "איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ". המחזמר עוסק בעלילותיו של צעיר שאפתן בשם ג'יי פיירפונט פינץ' שמצליח, בעזרת ספר הדרכה פשוט, להתקדם ממשרת מנקה חלונות ליו"ר הדירקטוריון של החברה. ההצגה נכתבה בתחילת שנות ה–50 על בסיס ספר באותו שם, אך גם כיום היא אקטואלית מתמיד, וכאשר הועלתה לפני שנתיים שוב מעל בימות ברודווי בכיכובו של דניאל רדקליף ("הארי פוטר") גרפו הבדיחות על התרבות התאגידית צחוקים רמים בקהל.

אף שהמחזמר הוא אחיו הקליל של המחזה והוא כולל שירים, ריקודים ותלבושות צבעוניות, לא חוששים כיום מפיקי מחזות הזמר לעסוק גם בנושאים רציניים, להיזכר במשברים ובמלחמות מההיסטוריה ולפעמים גם להכניס, בין שיר לשיר, ביקורת חברתית וכלכלית - בעדינות כמובן. מלבד "איך להצליח בעסקים מבלי לנסות" זכו בשנים האחרונות לפופולריות מחזות כמו "בילי אליוט", המתרחש בתקופת שביתת הכורים של 1984 בבריטניה ועוסק במשפחה שמצבה הכלכלי מידרדר, או Newsies"", שבמרכזו שביתת מחלקי העיתונים שהתרחשה בעיר ניו יורק ב-1899.

"זה לא סתם מפעל. זו המשפחה שלי. איש לא יסגור אותנו", שר צ'רלי פרייס, בעליו של מפעל נעליים שניצב בפני סכנת סגירה, במחזמר המדובר ביותר של התקופה האחרונה בברודווי. "Kinky Boots" מבוסס על סרט בריטי מ-2005, שמתאר בצורה ססגונית ומשעשעת כיצד פרייס נחלץ מהקשיים הכלכליים ביצירתיות - כאשר הוא מתחיל לייצר נעליים למלכות דראג. המחזמר, שאת המוסיקה שלו כתבה סינדי לאופר, הוא אחד המבוקשים בברודווי וזכה בשישה פרסי טוני.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#