כלכלנים מייעצים לנתניהו ולפיד: מה עושים עם עודף של 12 מיליארד שקל בתקציב המדינה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כלכלנים מייעצים לנתניהו ולפיד: מה עושים עם עודף של 12 מיליארד שקל בתקציב המדינה

הוויכוח סביב השאלה כיצד יש לנצל את העודף התקציבי סוער, והאוצר אמור לגבש את עמדתו בעניין בשבועיים הקרובים ולהביאה לאישור ראש הממשלה והכנסת ■ כלכלנים בולטים ממליצים לממשלה להימנע מביטול העלאות המסים

87תגובות

חשיפת TheMarker אתמול כי בתקציב המדינה ל–2013 יש, בגישה שמרנית, עודפים של 12.5 מיליארד שקל (לאחר העברת 2.75 מיליארד שקל לתקציב הביטחון ב–2014) עוררה ויכוחים גדולים באוצר, בבנק ישראל, בקהילה הכלכלית ובציבור סביב השאלה כיצד יש לנצל את העודף התקציבי הזה. לפי חוק, משרד האוצר אמור לגבש את עמדתו בעניין בשבועיים הקרובים, ולאחר מכן להציג אותה בפני ראש הממשלה, בנימין נתניהו ולקבל את אישורו. בסופו של דבר, יידרש האוצר להציג בסוף נובמבר את המתווה שלו לתיקונים בתקציב המדינה ל–2014, בפני הכנסת, שאמורה לאשר את השינויים.

מהכרת האידיאולוגיה הכלכלית־חברתית של נתניהו, ממעקב אחר הבטחותיו של שר האוצר, יאיר לפיד, בפייסבוק ומהכרת הנפשות הפועלות בצמרת הכלכלית של משרדי ראש הממשלה והאוצר, ההערכה בקרב בכירים בממשלה היא שהמהלך הכלכלי המשמעותי הבא של הממשלה יהיה הורדת המע"מ, שנמצא כיום ברמת שיא של 18%, או ביטול העלאות המסים המתוכננות לתחילת 2014 - העלאת מס הכנסה השולי ב–1%–2% והעלאת מס החברות מ–25% ל–26%.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

מרואיינים משלמים עשרות אלפי ש' כדי להשתתף ב"עושים שינוי"

פורשי רשות המסים 
עוברים לשרת את הצד השני

רבים אמרו אתמול בציניות - "מה זאת אומרת מה לעשות עם העודפים? להעביר את כולם למערכת הביטחון". כלכלנים רבים, למרבה הפלא, תומכים בעמדה המסורתית של נגיד בנק ישראל היוצא, סטנלי פישר, להפחית את הגירעון בתקציב וכפועל יוצא את יחס החוב־תוצר של ישראל, שהיה 68.5% בסוף 2012 - הרמה הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים. הגישה הזאת מעדיפה את הטווח הבינוני והרחוק על הטווח המיידי, אם כי גם לגישה שמכוונת לטווח המיידי, בעיקר באמצעות הורדת מסים, יש תומכים.

עופר וקנין

פרופ' אביה ספיבק מאוניברסיטת בן גוריון, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, סבור כי המשגה המובהק של הממשלה הנוכחית, כמו גם של הממשלות הקודמות, הוא ניהול מדיניות פרו־מחזורית: כשהמשק מתאושש וצומח וכשיש עודף בתקציב, הממשלה מורידה מסים במקום להעלותם, ומחר או מחרתיים, כשיהיה משבר כלכלי והמשק יידרדר, הממשלה מעלה מסים במקום להורידם - ומחמירה את המשבר. כלומר, הממשלות בישראל נוקטות במדיניות הפוכה - במקום למתן את התהליך הכלכלי ולפעול נגד המגמה במחזור העסקים, הן מחזקות אותה.

לדברי ספיבק, מה שנכון לעשות הוא לשמור על מדיניות מסים קבועה, ברמה ממוצעת זהה, על פני כל מחזור העסקים - רמה שתהיה טובה גם לתקופות טובות וגם לתקופות פחות טובות כלכלית, ולהתמיד במדיניות הזו. השאלה היא, לדבריו, מדוע ממשלות ישראל לא נוהגות כך, על אף שכל סטודנט לכלכלה יודע כי זו הדרך הנכונה.

עוד אומר ספיבק כי הממשלה הנוכחית העלתה את המסים יותר מדי: "חזינו את זה ופירסמנו את עמדתנו, עמדת הצוות לכלכלה של מכון ון ליר, בראשות פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, בשעתו. אמרנו שיהיו עודפי מסים".

לדעת ספיבק, כיום המסים העקיפים בישראל גבוהים מדי בהשוואה בינלאומית - כי קל להעלות מסים עקיפים בזמן משבר כלכלי, ואילו המסים הישירים, הפרוגרסיבים יותר, נמוכים מדי. ספיבק טוען כי האוצר צריך לבדוק את עצמו בהשוואה בינלאומית ולעשות סדר במערכת המס. לטענתו, מסים עקיפים גבוהים מדי פוגעים בשכבות החלשות, ויש לדאוג שמערכת המס תהיה מתקנת, כלומר תקטין את הפערים בחלוקת ההכנסות בחברה.

עופר וקנין

אחרי כל זה, אומר ספיבק, עולה השאלה הכלכלית־חברתית־פוליטית - איזו ממשלה אנחנו רוצים, ממשלה רחבה שנותנת שירותים ברמה גבוהה לאזרחיה, שתשלומי המס בה גבוהים יותר, כמו מדינות סקנדינביה, או ממשלה קטנה, כמו במדינות האנגלו־סקסיות, שהמסים בהן נמוכים יותר והן מספקות פחות שירותים לאזרחים. "ההעדפה שלי ברורה - ממשלה רחבה עם שירותי בריאות, חינוך, רווחה ותשתיות טובים לכולם. השיטה הנוכחית דוגלת בממשלה קטנה, מה שמביא להפרטה, לשירותים יקרים יותר ולעתים קרובות גם פחות טובים, ולממשלה שמגדילה את האי־שוויון", הוא אומר.

ספיבק מדגיש כי תקציב 2014 מצמצם מאוד לעומת תקציב 2013 - התקציב לשנה הבאה הוא כ–406 מיליארד שקל, לעומת 395 מיליארד שקל ב–2013. בהתחשב בשיעורי הצמיחה, האינפלציה והגידול באוכלוסייה, תקציב 2014 היה אמור לגדול בלפחות 8%, אך בפועל הוא גדל בכ–3% בלבד. לדעתו, על רקע עודפי התקציב צריכים קובעי המדיניות לבדוק אם אין מקום לחזק את תקציב 2014 - בעיקר בסעיפים הכלכליים־חברתיים.

דורון כהן: 
"חשוב לעמוד 
ביעד הגירעון"

מנכ"ל משרד האוצר בממשלה הקודמת, רו"ח דורון כהן, אומר כי החגיגות עדיין מוקדמות. לדבריו, גם אחרי שמפחיתים מיעד הגירעון בתקציב 2013 של הממשלה, 4.65% תוצר, את שינוי שיטת החישוב של הגירעון ואת התוספת החד־פעמית להכנסות המדינה מהרווחים הכלואים, הגירעון בתקציב המדינה השנה הוא עדיין גבוה - 3.9% תוצר.

לדברי כהן, העודפים הקבועים בתקציב 2013 נעים סביב 6–7 מיליארד שקל, ואם הם יועברו להקטנת חובות המדינה, יחס החוב־תוצר של ישראל יהיה כ–3.2%. כהן מדגיש כי זהו "עדיין יחס חוב־תוצר גבוה, לכן לא הייתי מזדרז להשתמש בעודפים למטרות אחרות, אלא להקטנת החוב הלאומי. כל גירעון של יותר מ–3% תוצר הוא אסון. גירעון של 3.2% תוצר הוא אסון יותר קטן".

אייל טואג

עוד אומר כהן כי "שינוי שיטת החישוב של הגירעון, שהוריד את יחס החוב־תוצר של ישראל ל–68.5%, הוא חשוב מאוד. בעקבות השינוי, יעד מדיניות האוצר ליחס חוב־תוצר של 60%, יעד מאסטריכט, נהפך לבר־השגה. מסיבות רבות, בעיקר כלכליות-חברתיות, חשוב למדינת ישראל לעמוד ביעד שקבעה לעצמה, להגיע ליעד חוב תוצר של 60% ב–2020. הייתי עושה הכל, כולל החמרת המשמעת הפיסקלית, כדי לעמוד ביעד. אבל אם בכל זאת היו לוחצים עלי, הייתי ממליץ, בנוסף להקטנת החוב, להשתמש בעודפי הגבייה כדי להעלות את קצבאות הילדים. הקיצוץ שעשתה הממשלה הנוכחית בקצבאות היה חד מדי, ופגע גם במשפחות העניות וגם במשפחות במעמד הבינוני, שאינן יכולות כיום לתת חוגים לילדים".

פרופ' מומי דהן, מנהל בית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית בירושלים, סבור כי "כל עוד לא יודעים שעודפי התקציב הם עודפים יציבים, יש להעביר אותם לצמצום יחס החוב־תוצר של ישראל. המודל הכלכלי הרצוי לישראל הוא יחס חוב־תוצר נמוך והוצאה גבוהה. אני מוטרד מהאפשרות ששר האוצר ישתמש בעודפים להורדת מסים ורק להורדת מסים, כדי לזכות בקרדיט פוליטי. המהלך הזה עלול להתברר כבלתי יציב. בהמשך, כשיתברר ששוב הגירעון בתקציב גבוה מדי, יורידו את הוצאות הממשלה על ידי קיצוץ בתקציבים החברתיים, שכבר כיום הם נמוכים ממה שמקובל במדינות OECD, ויפגעו 
במלחמה בעוני ובצמצום 
הפערים בחברה".

דהן מדגיש כי "עקרונית לא מדברים בעודפי תקציב, שהרי גם במקרה הטוב 2013 תסתיים עם גירעון של 3% תוצר. זה גירעון גבוה, בוודאי בשנה של צמיחה לא גבוהה. לכן חשוב מאוד לצמצם את הגירעון, ודרכו את יחס החוב־תוצר. הורדת החוב תקטין בשנים הקרובות את הנטל על תקציב המדינה".

ערן ישיב:
"משהו לא תקין במודל של האוצר"

פרופ' ערן ישיב, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, מזכיר כי זו לא הפעם הראשונה - וגם לא השנייה והשלישית - שבה מפרסם משרד האוצר תחזית גביית מסים פסימית מדי. לדבריו, בעבר היו גם פעמים, כמו בעידן שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ, שבהן פורסמו תחזיות גביית מסים אופטימיות מדי. "משהו לא תקין במודל המס של האוצר. משהו עקום. בשנות ה–90 המודל דווקא עבד, אך כיום יש בעיה במודל, ולכן אנחנו מופתעים כל פעם מחדש - פעם לטובה, פעם לרעה", הוא אומר.

ניר קידר

לדעת ישיב, "אסור לתת את העודפים לביטחון. אנחנו מכירים את השיטה של משרד הביטחון. בכל פעם שהם שומעים על עודפים, מיד הם ממציאים איומים. אסור לתת לעודפים להתגלגל יותר מדי זמן. יש לקבוע בהקדם למה מייעדים אותם".

ישיב חושב כי יש לייעד את העודפים לשלושה צרכים: "מה שפישר היה ממליץ - להוריד את יחס החוב־תוצר. גם יחס של 68.5% הוא גבוה. היעד השני הוא קיצוץ חזרה במסים שהועלו במהלך השנה, בעיקר אלה שנוגעים לשכבות החלשות. היעד השלישי, שהוא בעיני החשוב ביותר, ואם הייתי שר האוצר הייתי מתרכז בו, הוא השקעה בתשתיות פיסיות ואנושיות, שאמורה לתת תוצאות בעתיד.

"בתשתיות פיסיות אני מתכוון לכבישים, חשמל, מים וביוב, שבהם אנחנו מפגרים לעומת העולם המערבי. בתשתיות אנושיות אני מתכוון בעיקר להשקעה באוכלוסיות הערבית והחרדית - לא באמצעות קצבאות, תמיכות, סובסידיות וכדומה, אלא בהשקעות שיביאו אותם לשוק העבודה, כולל במעונות יום, מרכזי תעסוקה, חינוך ותחבורה. ההשקעות הנדרשות גבוהות מהעודפים שהצטברו, אבל חשוב לעשות את הצעדים הראשונים", 
אומר ישיב.

מישל סטרבצ'ינסקי: "אסור לקבל 
החלטה פזיזה"

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית, ראש התוכנית לכלכלה במכון ון ליר, מדגיש כי בשנים האחרונות יש גירעון מבני בתקציב המדינה, כלומר פער קבוע בין ההכנסות ממסים וההוצאות. זאת, מכיוון שההוצאות גדלות מהר יותר מההכנסות. מסיבה זו, אומר סטרבצ'ינסקי, הועלו המסים ב–2012–2014 בכ–19 
מיליארד שקל.

לדבריו, "העודף שהתגלה בתקציב 2013 לא צריך להוביל להחלטה פזיזה של מקבלי ההחלטות. הם צריכים להסתכל קדימה, לשנים הקרובות. כך, כאשר האוצר ישב במאי־יוני הקרובים על הכנת תקציב המדינה ל–2015, הוא יגלה התחיבויות גדולות, מעבר לכלל הפיסקלי. בתקציב 2015 יש גירעון מובנה - ההתחיבויות גדולות מההכנסות".

עוד אומר סטרבצ'ינסקי כי "בראיה קדימה, אסור גם להשתמש בהכנסות החד־פעמיות שהיו ב–2013, ובראש ובראשונה בהכנסות מהרווחים הכלואים, אלא רק בהכנסות קבועות. כלומר, קובעי המדיניות צריכים להתייחס ולהתלבט רק לגבי אותו חלק בעודפים שהצטברו השנה ונראה אותו גם בשנים הבאות. מדובר במיליארדים בודדים. לפי נתוני בנק ישראל, העודפים האלה יכסו את הגירעון שקיים בתקציב 2014, 
לא יותר.

"אם בכל זאת יתברר כי העודפים גדולים יותר, לא הייתי ממהר להפחית מסים, אלא משתמש בכספים לנושאים בוערים יותר, למשל לתחום החינוך באוכלוסיות הערבית והחרדית. לא רק לחינוך גרידא, שעליו מדברים כיום, אלא לחינוך שיביא להתאמת יכולות העבודה שלהם לצורכי המשק, וביתר דיוק - להגדלת פריון העבודה שלהם. זו השקעה חשובה, שתניב פירות בעוד כמה שנים", אומר סטרבצ'ינסקי.

לדעת עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, יש לנצל את העודפים הגדולים בתקציב כדי לבטל את העלאות המסים המתוכננות לינואר 2014 במס הכנסה ובמס חברות. לין קורא ללפיד להודיע כבר עכשיו כי מס החברות יהיה 25% ב–2014, כי המס על משיכת דיווידנד יחזור בשנה הקרובה לרמה של 25% (לעומת 30% כיום), וכי מס ההכנסה על יחידים לא יעלה.

לדברי לין, "המגזר העסקי הוא מחולל הצמיחה העיקרי של המשק. המוטיבציה של בעלי העסקים היא לבנות עסקים חדשים ולפתח עסקים קיימים. הפחתת המיסוי על העסקים תגדיל את היקף הפעילות העסקית ואת הכנסות המדינה, ותתרום לצמיחת המשק". לטענתו, "בשנתיים האחרונות הערימו על בעלי העסקים עוד ועוד מסים. הצירוף של מס חברות של 26.5% ומס על משיכת רווחים של 30% במשולב יוצר מס כולל של 48.5% - כמעט מחצית מרווחי החברה בכל רמות ההכנסה שלה".

לין, שכיהן בעבר בתפקיד הממונה על הכנסות המדינה, מזכיר כי בתקופה שבה כיהן נתניהו כשר האוצר, הוא העביר רפורמה להפחתה הדרגתית של מס החברות מ–36% ל–18%, שהובילה להכפלת הכנסות המדינה ממס החברות ותרמה לצמיחת המשק. כך, לדבריו, ב–2003 היו הכנסות המדינה ממס החברות, שעמד על 36%, 14 מיליארד שקל, ואילו ב–2012, כאשר שיעור המס ירד ל–25% , ההכנסות היו 26.3 מיליארד שקל. בעיני רבים, העלאת מס החברות נתפשת כהעלאת מס לעשירים. זוהי תפישה שגויה. בישראל יש לא פחות מ–380 אלף עסקים שהמחזור השנתי שלהם לא עולה על מיליון שקל בשנה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#