לציפור הכחולה של טוויטר יש פצע בכנף - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לציפור הכחולה של טוויטר יש פצע בכנף

ספר חדש עושה לטוויטר את מה ש"הרשת החברתית" עשה לפייסבוק - חופר בסיפור הקמתה של החברה וחושף את קרביה המדממים

4תגובות

כשהכתבה הזאת תתפרסם, העולם כולו כבר יידע את התשובה לשאלה שהטרידה לא מעט אנשים בשבועות האחרונים: אם ההנפקה הראשונה לציבור טוויטר היתה הצלחה מסחררת, או פלופ מביך כמו ה-IPO המקולל של פייסבוק. האם מניית טוויטר תפרח ביום המסחר הראשון שלה ותנסוק למחיר של 46 דולר, כפי שצפו אנליסטים בחברת IG השבוע, או האם היא תעלה בפחות מ-1% ממחיר ההנפקה המקורי שלה, כפי שקרה למניית פייסבוק באותו יום מסחר ראשון ועמוס תקלות? האם שווי השוק שלה יזנק ל-25 מיליארד דולר, או יישאר בטווח ריאליסטי יותר של 14–17 מיליארד דולר?

כתבות נוספות באתר TheMarker:

טובעים בפלסטיק // מה עושים עם המזבלה הגדולה בעולם

49 דולר לרומן מזדמן: הכירו את האתר שמאפשר לכם לבגוד

רויטרס

מכל בחינה שהיא, זה אמור להיות השבוע הגדול של טוויטר. ההנפקה שלה היתה המצופה ביותר בעמק הסיליקון מאז הנפקת פייסבוק. הביקוש למניות היה כה גדול שהחברה העלתה השבוע את תמחור המניה ולבסוף הונפקה לפי מחיר של 26 דולר למניה, והיא הצליחה לגייס 1.8 מיליארד דולר, יותר מכפי שתיכננה בתחילה. לא רע לחברה שגם שבע שנים לאחר היווסדה עדיין לא מצליחה למצוא מודל עסקי הגיוני, שאינה מייצרת רווח משום סוג - ושהפסידה 79 מיליון דולר ב-2012 ו- 133מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2013.

עם 230 מיליון משתמשים, בהם מנהיגי מדינות וכמעט כל סלבריטאי שאפשר לדמיין, העולם - לפחות החלק מתוכו שאינו מורכב ממשקיעים מנוסים - מאמין בטוויטר. האמון הזה גרם לכך שהיא הונפקה לפי מכפיל הכנסות של 11.8 (לפי ההכנסות המוערכות שלה ל–2014), יותר ממכפיל הכנסות של 11.4 שלפיו הונפקה פייסבוק המצליחה בהרבה. ובגלל האמונה הזאת, כשמייסדיה ובכיריה של טוויטר יתעוררו הבוקר הם כבר יהיו אנשים מאוד עשירים.

בגידות, שקרים, וודקה ורד־בול

אז למה, למרות ההצלחה, עדיין נראה שענן לא קטן של חרדה, או חוסר שביעות רצון, עוטף את הרגע הגדול של טוויטר? חלק מזה הוא ודאי חשש מובן מכך שלמניית טוויטר יקרה מה שקרה למניות פייסבוק, זינגה וגרופון בחודשים שלאחר הנפקותיהן. היום שאחרי הנפקה ראשונה לציבור הוא עולם אחר לגמרי עבור חברה כמו טוויטר: כחברה ציבורית היא כבר לא תוכל לחיות רק מהזוהר שמספקים לה המשתמשים המפורסמים שלה. יהיו לה בעלי מניות שירצו לראות תוצאות - ומהר, אולי מהר יותר מכפי שהחברה תצליח לספק.

דבר נוסף שמעכיר מעט את השבוע הגדול של טוויטר הוא הסיבה האחרת שבגללה טוויטר היתה בחדשות השבוע: הספר החדש "Hatching Twitter" ‏("בקיעת טוויטר"‏) של כתב "ניו יורק טיימס" ניק בילטון, שעושה לטוויטר את מה שהספר "מיליארדרים במקרה" של בן מזריץ' והסרט "הרשת החברתית" ‏(שהתבסס עליו‏) עשו לפייסבוק - כלומר חופר עמוק־עמוק בסיפור הולדתה של החברה וחושף את הקרביים המדממים, עמוסי הבגידות, השקרים והמריבות של חלוצת המדיה החברתית לעיני העולם.

הספר של בילטון, שפורסם השבוע בכריכה קשה ובמהדורה דיגיטלית, חושף תובנות מפתיעות בנוגע לאופן שבו התנהלה, וכנראה מתנהלת במידה מסוימת עד היום, אחותה החורגת של פייסבוק במהפכת המדיה החברתית - תובנות שאי אפשר היה למצוא בתשקיף היבשושי למדי בן 181 העמודים שהגישה החברה לפני הנפקתה. הפרטים אולי טומנים בחובם גם תשובה לשאלה מדוע, אחרי שנים, 232 מיליון משתמשים, כמה מהפכות שאורגנו בעזרתה וציוץ אחד של ברק אובמה שזכה ליותר מ–750 אלף ריטווטים ‏(ציוצים מחדש‏), טוויטר עדיין מייצרת אפס רווחים.

הדרמה האנושית - כלומר, הרכילות - נמצאת כמובן במרכז הספר של בילטון. המייסד אוון ויליאמס ‏("אוו", כפי שהוא מכונה בספר‏), שמימן את הקמת טוויטר באמצעות המיליונים שהרוויח ממכירת המיזם הקודם שלו - שירות הבלוגים החלוצי Blogger - לגוגל, מסתכסך עם המייסד ג'ק דורסי, המנכ"ל הראשון של טוויטר והגאון האמיתי שמאחורי המצאתה (לפחות לטענתו). דורסי דוחק החוצה את המייסד נוח גלאס - שחייב כסף לוויליאמס ולכן חייב לתמוך בו בהחלטות עסקיות, עד שהשניים רבים - ומסתכסך עם כל העולם ואשתו בחיקוי לא מוצלח במיוחד של גאון טכנולוגי אחר שנודע בשל יחסי האנוש הבעייתיים שלו, סטיב ג'ובס. המנכ"ל דיק קוסטולו, שכבר הועף פעם מהחברה לפני שהוחזר (באותו יום), מנסה לשמור על מקומו. ורק המייסד ביז סטון, הרינגו סטאר של "הביטלס המודרניים" האלה, כפי שמכנה אותם בילטון, נותר יחסית מחוץ למשחק הסכסוכים - עד שנמאס לו והוא מחליט לעזוב.

ספרו של בילטון חושף שכמו הפורמט החדשני שהמציאה, גם טוויטר מתנהלת, או לפחות התנהלה בימיה הראשונים, על בסיס התפרצויות קצרות ועוצמתיות של רגש. כמו מהפכנים רבים, גם חבורת הצעירים שהתלכדה סביב הסטארט־אפ הכושל של ויליאמס, אודאו, שהתגבשה במהלך לילות ארוכים של ריקודים, וודקה ורד־בול, נתפסה לא מוכנה כשהתברר שהמיזם הלא ברור שעליו עבדו נהפך כמעט בן לילה לתופעה בינלאומית. חלקם, כמו גלאס ודורסי, היו בעיצומן של תנודות רגשיות גם כך - נישואיו של גלאס התפרקו, ודורסי שקל לעזוב את עולם הטכנולוגיה וליהפך למעצב אופנה, בתקווה לזכות בבחורה. סכסוכי מנהיגות, שכבר נפוצו באודאו - בעיקר בין ויליאמס וגלאס - תפסו לפתע ממד אחר לחלוטין.

חדר לרדיוהד וג'וינטים מסנופ דוג

חוסר המוכנות מתבטא גם ברעיונות המשונים שליוו את ימיה הראשונים של החברה: ב–2008, למשל, אחרי גיוס הון מוצלח במיוחד, לדורסי היה רעיון מבריק - הוא יבנה במשרדיה החדשים והגדולים יותר של טוויטר חדר שלם שיוקדש כולו למוסיקה של רדיוהד, וינגן את שיריה של הלהקה 24 שעות ביממה.

במידה רבה, האווירה הטעונה הזאת שמתוכה נולדה טוויטר מעולם לא עזבה אותה באמת. באירוע שמתחיל את ספרו של בילטון, ויליאמס מחפש פח אשפה שבו יוכל להקיא לפני שיאמר לעובדי החברה שהוא עוזב את תפקיד המנכ"ל, אחרי שהודח במהלך ישיבת דירקטוריון קשה על ידי משקיעי החברה והאנשים שהוא עצמו העסיק, ושפעם, כפי שמציין בילטון, היו חבריו הקרובים. האווירה הסטודנטיאלית, מתברר, נשארה עם החברה גם בזמן שמשקיעים בשוק המשני ייחסו לה שווי של מיליארדי דולרים. כשהראפר סנופ ליון ‏(לשעבר סנופ דוג‏) מגיע למטה החברה לקראת סוף הספר, הוא שולף ג'וינטים מכיסו וכולם מצטרפים אליו בעישון.

בתוך ההמשך המתהווה הזה ל"רשת החברתית", מלוהק ג'ק דורסי בתפקיד מארק צוקרברג: הגאון הנוקשה והאנטי־חברתי, חצי־פאנקיסט עם שיער כחול ונזם באף וחצי גאון טכנולוגי דורסני שמעריץ את ג'ובס, שבניגוד לצוקרברג איבד את אחיזתו בחברה והודח מתפקידו כמנכ"ל הראשון שלה לטובת ויליאמס, לפני שחזר בגדול והעיף את ויליאמס כנקמה.

ברקע, מאחורי האינטריגות, נמצאת המהפכה התרבותית האדירה שטוויטר היתה - ועודנה - אחת ממייסדיה. סלבריטאים מצטרפים בהמוניהם, הבאזז יוצא משליטה, וכולם רוצים חלק ממה שנראה באותה תקופה כמו פייסבוק 2.0: אשטון קוצ'ר רוצה לקנות את החברה, אל גור מנסה לקנות את החברה ‏(בעודו שיכור‏), הראפר פי.דידי מנסה לקנות נתח ממנה, יאהו מציעה לקנות אותה תמורת 12 מיליון דולר ומאיימת להקים שירות מתחרה אם טוויטר לא תסכים להימכר. וזה עוד לפני שצוקרברג, ההוא מהזה, מנסה נואשות לקנות את טוויטר וכמעט מצליח, לפני שהדחת דורסי מונעת ממנו לרכוש את המתחרה. וזה עוד לפני שכתבנו מלה על התקלות החוזרות ונשנות שטוויטר התמודדה אתן בשנותיה הראשונות.

גם 304 עמודים אינם מספיקים כדי להגיע לתשובה חד־משמעית לשאלה שרבים עדיין שואלים את עצמם גם כיום: "מהי טוויטר?". דורסי מאמין שהיא "שירות לעדכון סטטוס, דרך לומר איפה הוא היה ומה הוא עושה. מקום להציג את עצמך, את האגו שלך". ויליאמס, לעומת זאת, מאמין שטוויטר היא "דרך ללמוד איפה היו אנשים אחרים ומה אנשים אחרים עשו". בילטון ניסה לענות על השאלה הזאת בראיון לאתר הטכנולוגיה CNET כשאמר: "אני מאמין שטוויטר היא מה שתרצה שהיא תהיה: אתה יכול לדבר על עצמך, לנהל שיחה עם סלבריטי, או כמו רבים בתקשורת, לשתף קישורים מעניינים לחדשות ולמקורות מידע".

מהיום, טוויטר כבר תצטרך לדעת את התשובה לשאלה מה היא. היא תצטרך להסביר למה אחרי שבע שנים היא לא מייצרת מספיק הכנסות, למה היא אינה רווחית, ומתי היא מצפה שתוכל לממש את הפוטנציאל שרבים מאמינים שיש לה. בקריאת הספר של בילטון קשה להשתחרר מההרגשה שהטלטלות האישיות הרבות שליוו את הקמתה של טוויטר תרמו במידה רבה לעיכוב בהתנהלות העסקית שלה. אם הספר של בילטון מוכיח משהו, הרי זה שיזמות, יותר משהיא עסק קר ומחושב, היא עניין של אינטראקציה אנושית. של רגשות. של יחסים מורכבים ואינטרסים חופפים. זה, והעובדה שכנראה כל חברת אינטרנט באשר היא צריכה לכלול אינטריגות, מאבקי אגו ונקמות מדממות בסיפור ההקמה שלה. לפחות אם היא רוצה לחולל מהפכה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#