ההכנסות מתיירות רפואית זינקו לחצי מיליארד שקל בשנה - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
לפניכם בתור

ההכנסות מתיירות רפואית זינקו לחצי מיליארד שקל בשנה

הכנסות בתי החולים מתיירות רפואית ב-2012 חצו את קו חצי מיליארד השקלים ■ השיאנים: שיבא (130 מיליון שקל), הדסה (108 מיליון שקל) ואיכילוב (99 מיליון שקל) ■ מנכ"ל שיבא: "אם לא היתה תיירות רפואית, הראשונים להיפגע היו החולים הישראלים"

118תגובות

המספרים הגדולים של התיירות הרפואית בישראל נחשפים: בתוך שנתיים צמחו ההכנסות של בתי החולים הציבוריים בישראל מתיירות רפואית בעשרות אחוזים, וב-2012 הן הסתכמו במאות מיליוני שקלים - כך עולה מנתונים שנאספו על ידי משרד הבריאות ועמותת הצלחה.

מהנתונים עולה כי הכנסות כלל בתי החולים הממשלתיים מתיירות רפואית ב-2012 היו 291 מיליון שקל. לפי המידע שהעבירה שירותי בריאות כללית, הכנסותיהם של עשרה בתי חולים השייכים לה הגיעו ל-70 מיליון שקל ב-2012. בהדסה שבירושלים הגיעו ההכנסות מתיירות רפואית ל-108 מיליון שקל. תיירות רפואית בהיקף נרחב קיימת גם בבתי החולים הפרטיים של אסותא, שסירבה למסור מידע על היקף הפעילות. בחישוב גס ניתן להעריך כי ההכנסות של כלל בתי החולים בישראל מתיירות רפואית ב-2012 חצו את קו חצי מיליארד השקלים.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

מבחן השוואתי // בחירה חדשה ומפתיעה: המכונית המשפחתית הטובה ביותר

"למיליון ישראלים אין פנסיה - זאת פצצת זמן"

מוטי מילרוד

בית החולים הציבורי שהכנסותיו מתיירות רפואית היו הגבוהות ביותר ב-2012 הוא המרכז הרפואי שיבא ‏(תל השומר‏), עם 130 מיליון שקל בשנה - זינוק של כמעט 70% לעומת 2010. אחריו ברשימה הוא המרכז הרפואי איכילוב, עם 99 מיליון שקל - עלייה של 44% לעומת 2010, ואחריו בילינסון, עם הכנסות של 39 מיליון שקל ב-2012. עם זאת, הגידול החד ביותר בהכנסות מתיירות רפואית היה בבילינסון - 490% בשנתיים. בתי חולים ציבוריים נוספים שנהנו מתיירות רפואית הם רמב”ם, עם הכנסות של 36.4 מיליון שקל, אסף הרופא, עם הכנסות שך 15.9 מיליון שקל, ובית החולים לילדים שניידר, עם הכנסות בסך 13.6 מיליון שקל.

בימים אלה מתכנסת תת־ועדה של ועדת גרמן ‏(הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בישראל‏), שאמורה להסדיר את התחום הפרוץ של תיירות רפואית, המתנהל בשנים האחרונות כמעט ללא אמות מידה או פיקוח רגולטורי. בראש הוועדה עומד יוג’ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.

תחום התיירות הרפואית הוא אחד הרגישים במערכת הבריאות בישראל: עם כל תייר רפואי שמגיע לבתי החולים הציבוריים עולה השאלה אם הטיפול בו אינו בא על חשבון המטופלים הישראלים, שגם כך סובלים מצפיפות במחלקות האשפוז ומתורים ארוכים לשירותים ציבוריים בבתי החולים. התיירים הרפואיים, שמגיעים לישראל בעיקר ממדינות חבר העמים לשעבר וממדינות אגן הים התיכון, באים לזמן קצוב, ולכן זוכים ל”ריכוז מאמצים” מצד בית החולים - קרי, קידום מהיר יותר בתורים. הם אטרקטיביים ביותר מבחינת בית החולים ומשתלמים הרבה יותר ממטופלים ישראלים: התעריף שגובה בית החולים מתייר רפואי גבוה מזה שהוא גובה מחולה ישראלי, והפער אף גדל כשמביאים בחשבון את ההנחות שנותנים בתי החולים לקופות החולים.

נוסף על כך, שלא כמו קופות החולים, התיירים משלמים לבית החולים במזומן ובאופן מיידי. ולבסוף, הכסף נכנס לתאגיד שלצד בית החולים, ולא לתקציב השוטף והמפוקח שלו, כך שלהנהלות בתי החולים יש שליטה רבה יותר בכסף.

בוחרים את התיירים המשתלמים ביותר

זו הפעם הראשונה שבה נחשפים הנתונים המלאים על הכנסות בתי החולים של שירותי בריאות כללית מתיירות רפואית. לפי הנתונים שהועברו לעמותת “הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת” בעקבות בקשה הנסמכת על חוק חופש מידע, ההיקף הכספי של התיירות הרפואית בכלל בתי החולים של הכללית הוא כ–70 מיליון שקל - נמוך מאוד ביחס לבתי החולים הממשלתיים.

בית החולים המוביל בכללית מבחינת הכנסות מתיירות רפואית הוא המרכז הרפואי בילינסון, שטיפל ב-2012 ב-1,143 תיירים רפואיים שהניבו לו הכנסות של 39 מיליון שקל - גידול של כמעט פי שישה לעומת 2010. עם זאת, זהו עדיין סכום נמוך בהרבה מהכנסות של שני המרכזים הרפואיים המתחרים באזור המרכז, שיבא ‏(130 מיליון שקל‏) ואיכילוב ‏(99 מיליון שקל‏).

בתי חולים נוספים של הכללית שהכנסותיהם מתיירות רפואית היו משמעותיות ב–2012 הם שניידר ‏(13.6 מיליון שקל‏), מאיר ‏(6 מיליון שקל‏) ובית לוינשטיין ‏(5.5 מיליון שקל‏). בניגוד לבתי החולים הממשלתיים, שסירבו להעביר נתונים על מספרי התיירים הרפואיים ‏(למעט אסף הרופא‏), הכללית העבירה נתונים מספריים מפורטים שמהם עולה כי בעוד מספר התיירים הרפואיים בכללית עלה פי 1.4 ב-2012-2010 ‏(מ-1,649 ל-2,336‏), בכלל בתי החולים של הכללית ההכנסות זינקו פי 4.4 ‏(מ-15.7 מיליון שקל ל-70 מיליון שקל‏). המשמעות היא שבתי החולים “מסננים” היטב את התיירים הרפואיים, ובוחרים בקפידה את המשתלמים להם ביותר.

לדברי מנכ”ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, הגידול הדרמטי בתיירות הרפואית בבילינסון נובע מכך ש”בילינסון גדל ונוצרה לנו יכולת לקלוט יותר תיירים רפואיים. אבל אנחנו דואגים לבלום את הפעילות: יכולנו למלא את בילינסון בתיירים שהיו מכניסים לנו 80 מיליון שקל, אבל אנחנו נמנעים מכך, כי להרגשתנו בילינסון הגיע לקצה מסוים שממנו אם נגדיל את כמות התיירים זה בסופו של דבר יפגע בטיפול שנוכל להעניק לישראלים”.

מוטי קמחי

לדבריו, “אנחנו עוצרים את עצמנו, אפילו שזה מפתה, כי הרווח השולי על כל תייר גבוה. יש גבול למה שאני, כמנכ”ל, יכול לעשות - להרוויח עוד 20 מיליון ולפגוע במטופלים? זה קו אדום. לכן לא תמצאו בבילינסון ב-2013 הכנסות של 70 מיליון שקל. גם את שניידר, שיש לו שם עולמי, יכולנו לרוקן מישראלים ולמלא בתיירים רפואיים, אבל לא נעשה זאת”.

איכילוב: “מספר התיירים - סוד מסחרי”

התיירות הרפואית בישראל מתנהלת כמעט במחשכים: למשרד הבריאות יש נתונים חלקיים בלבד, הנוגעים להכנסות בתי החולים הממשלתיים ולא למספר החולים ולפיזורם במחלקות השונות. הכללית מנהלת בעצמה את התחום, ועד כה לא נדרשה להעביר נתונים למשרד הבריאות, ובאסותא השיבו לנו כי אינם מוסרים נתונים בעניין. כאשר ניסתה עמותת הצלחה לקבל פרטים מלאים יותר על היקף התופעה בבתי החולים הממשלתיים, היא נתקלה בחומה בצורה של סירוב: בתחילה קיבלה נתונים חלקיים ממשרד הבריאות ‏(הכנסות בלבד‏), ולאחר מכן, בעקבות פנייה פרטנית לבתי החולים, רק המרכז הרפואי אסף הרופא השיב תשובה מלאה לכל השאלות, וסיפק בין השאר פרטים על משך ההמתנה של תיירים לעומת ישראלים, מספר ימי אשפוז של תיירים ועוד.

משיבא לא התקבלה תגובה לבקשת המידע, ואילו איכילוב השיב באמצעות עורכי דינו כי “מספר תיירי המרפא המטופלים מדי שנה הוא סוד מסחרי”. “הגידול המתמשך בהיקפי תיירות המרפא, בעיקר בבתי חולים מסוימים, הוא עניין מעורר דאגה”, אומר עו”ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה. “מדובר בתעשייה של ממש, שאינה מפוקחת כלל ואינה מצייתת לסטנדרטים ברורים של מותר ואסור. כך, אנחנו יכולים לראות שבתקופה של שלוש שנים חל גידול תלת־ספרתי בהיקפי הפעילות הזאת. קשה לקבל טענה על סוד מסחרי כשהיא באה מגוף ממשלתי שאמור להיות שקוף לציבור”.

מצדדי התיירות הרפואית מדגישים את היתרונות של הפעילות, ובראשם ההכנסות הגדולות לבתי החולים, המאפשרות להם להפנות משאבים לשדרוג התשתיות ולתגמול רופאים. “התיירות הרפואית היא ענף שמכניס כסף גם למערכת הבריאות הציבורית וגם למדינה”, אמר מנהל המרכז הרפואי רמב”ם, רפאל ביאר, לפני שנה. “אם נחליט מחר בבוקר שעוצרים או מגבילים אותה, כל הכסף הזה יופנה לפרקטיקות פרטיות של רופאים, ומערכת הבריאות הציבורית תיפגע”.

ביאר הוסיף כי “זה כמו יצוא - יצוא של הרפואה הישראלית המצוינת. התיירות הרפואית לא רק משתמשת במשאבים הקיימים והמצומצמים, אלא מגדילה את המשאבים שלנו. אם יש לי הכנסות של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה מתיירות רפואית, אני יכול לקנות בזה ציוד, מכשור חדיש. כל הכסף הולך לפיתוח תשתיות. בכסף הזה אנחנו קונים ציוד יקר שאין לנו תקציב מהאוצר לרכוש אותו”.

מוטי קמחי

לעומתם, מתנגדי התיירות הרפואית טוענים כי הפעילות באה באופן מובהק על חשבון המטופלים הישראלים. “מקורות בכירים בבתי החולים הממשלתיים העידו כי ניתנו הוראות לבצע ניתוחים בתיירי מרפא בבוקר, ואף ניתנו תמריצים למנתחים”, אומר מן. “שמענו גם שבתקופות מסוימות התפוסה של תיירי מרפא במחלקות שונות היתה עשרות אחוזים. יש להזכיר שבחלק מהמחלקות קיים מחסור מובנה במקום ובמיטות. האם מישהו נתקל בביקוריו בבתי החולים הממשלתיים בתייר רפואי שוכב במסדרון וממתין שתתפנה לו מיטה באחד מחדרי המחלקה?”

גם דפס, שדווקא מצדד בתיירות רפואית מרוסנת ומוגבלת, סבור כי בחלק מבתי החולים נחצה קו אדום: “התיירות הרפואית מגיעה למוקדי המצוינות של בית החולים, המחלקות המנתחות. לכן, אם ועדת גרמן מתכוונת להגביל את הפעילות של התיירות הרפואית לשיעור מסוים מפעילות בית החולים, זה לא יעזור. צריך להגביל את שיעור התיירות הרפואית בתוך כל מחלקה”.

לדבריו, “במחלקת טיפול נמרץ ילדים באחד מבתי החולים הממשלתיים 80% מהמטופלים הם תיירים רפואיים. יום אחד התברר לנו שהם לא קולטים יותר ילדים מבוטחים שלנו, אלא מעבירים אותם לבית חולים אחר, וכששאלנו למה הבנו שהם פשוט בתפוסה מלאה”.

דפס מוסיף כי “לא תמיד זה מובהק כל כך. יכול להיות שילד במחלקת ילדים זקוק לטיפול נמרץ, אבל מכיוון שמלא שם, ישאירו אותו מונשם במחלקה רגילה. הבעיה היא שהחלטות להעברת אנשים לטיפול אינטנסיבי יותר נעשות משיקולים לא ענייניים. אם זה קורה בגלל העומס שנוצר בגלל ישראלים אז ניחא, אבל לא ייתכן שזה יקרה בגלל תיירים רפואיים”.

עדות דומה השמיע מנכ”ל קופת חולים מאוחדת, זאב וורמברנד, שסיפר לפני כשבועיים, בכנס הבריאות של “עדיף”, כי “כיום יש 12 מיטות במחלקת השתלת מח עצם בתל השומר, שמחציתן מוקצות לתיירות רפואית”. בתגובה אמר מנהל שיבא, פרופ’ זאב רוטשטיין: “אנחנו עומדים בסטנדרטים שנקבעו, ואני מוכן לחתום על זה. תחום תיירות המרפא מאוד מסודר אצלנו. רובם המכריע של הטיפולים מבוצעים אחר הצהריים, במקביל לטיפול בישראלים, פרט למצבי חירום. מה שהמדינה לא נותנת, אני מקבל באמצעות ההכנסות מתיירות מרפא. אם לא היתה תיירות מרפא, מי שהיה נפגע ראשון הוא החולים הישראלים”.

חרף הביקורת הקשה על התיירות הרפואית, דפס סבור כי יש לה מקום - אך בצורה מרוסנת ומוגבלת: “התנאי המקדים לתיירות רפואית בבתי חולים ציבוריים הוא השקעה של המדינה בתשתיות כמו מכשירי דימות, חדרי ניתוח ומיטות טיפול נמרץ, שיאפשרו להגדיל את הפעילות בלי לפגוע בחולים הישראלים”.

בעמותת הצלחה, מכל מקום, לא מתכוונים לוותר על חשיפת הנתונים המלאים על תיירות רפואית: “אנחנו עדיין ממתינים לתגובות מרמב”ם ושיבא, ואם לא נקבל את הנתונים, אנחנו מתכוונים לעתור לפי חוק חופש המידע כדי לקבל אותם”, אומר מן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#