"המדינה יודעת איך להיערך לרעידת אדמה, אך לא מבצעת את מה שאישרה” - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המדינה יודעת איך להיערך לרעידת אדמה, אך לא מבצעת את מה שאישרה”

התרחיש הממשלתי אמנם מדבר על 7,000 הרוגים, 100 אלף פצועים, 300 אלף מבנים שיינזקו, 200 אלף אנשים שייהפכו לפליטים ונזק של 500-300 מיליארד שקל, אך בפועל ישראל כלל לא מוכנה לרעידת אדמה חזקה

12תגובות

בשבוע האחרון פקדו את ישראל כמה רעידות אדמה בעוצמה נמוכה, שגרמו לקברניטי המדינה לכנס דיון חירום שעסק בהיערכות לרעידות, ועוררו בציבור חשש מתרחיש של רעידה חזקה.

ד”ר אפרים לאור, מי שעמד בראש ועדת היגוי ממשלתית למוכנות לרעידות אדמה, האם צפויה אצלנו רעידת אדמה גדולה בקרוב בעקבות הרעידות שהיו באחרונה באזור הכנרת?

"בעבר, אם היו שנים של חמישה־שישה פיגועים בשבוע, זה העיד שהולכת להיות מלחמה? בטבע הדברים עוד יותר בלתי צפויים. הרעידות האחרונות לא מעידות על כלום. נכון, היו מקרים שבעקבות גלים כאלה היתה רעידה חזקה, אבל היו מקרים שלא היתה. גם עכשיו, וגם לפני שנה, אנחנו צריכים להיות מוכנים ודרוכים”.

מה יקרה כאן ברעידת אדמה בעוצמה גבוהה?

ניר קידר

"התרחיש הממשלתי מדבר על 7,000 הרוגים, 100 אלף פצועים, 300 אלף מבנים שיינזקו ו–200 אלף אנשים שיהפכו לפליטים, בנוסף לפגיעה חמורה מאוד בתשתיות. הנזק הכספי מוערך בין 300 ל–500 מיליארד שקל.

"אבל המספרים מטעים. למשל, אם תהיה רעידת אדמה בשעות הבוקר, בזמן שהילדים לומדים, הנזק יהיה גדול הרבה יותר כי בתי הספר במצב ממש גרוע. ב–2010 התרחשה בצ’ילה רעידה של 9 בסולם ריכטר, שבה נהרגו פחות מ–1,000 איש. חודש לפני כן נהרגו 300 אלף איש בהאיטי כתוצאה מרעידת אדמה של 7.4 בסולם ריכטר, אז מה משנה המספר של עוצמת הרעידה?”.

בישראל יש אזור מועד יותר לפורענות?

"לצורך מעשי, מבחינת הכנות של ראשי ערים ואזרחים - הכל מסוכן באותה מידה. מבחינה תיאורטית יש הבדלים, אבל המדע לא יכול להצביע עליהם בקירוב מספק. חלק מהנזקים של רעידת אדמה, לדוגמה, הם פריצת חומרים מסוכנים לסביבה. לכן במקומות כמו חיפה ואשדוד עלולים להיות יותר קורבנות מאשר בעמק הירדן. ברעידת האדמה הגדולה האחרונה שהיתה בישראל, ב–1927, היו בצפת יותר קורבנות יהודים מאשר ערבים, מפני שהבתים של הערבים היו בנויים על סלע”.

מה אפשר לעשות כדי לצמצם נזקים?

“הרבה דברים - את כולם הממשלה אישרה, אך לא ביצעה. הכי חשוב זה להכין את האוכלוסייה למצב החירום הצפוי. הניסיון בעולם מלמד שמידע שמועבר באמצעי התקשורת לא מסייע. מה שעובד זה הדרכה פרונטלית של האזרחים. צריך להעביר קורס של 24 שעות המקיף 25 נושאים שונים, בהם רפואה, תמיכה נפשית, זיהוי חללים וקבורה, איך לטהר מים, מה מותר לאכול ומה אסור, איך לחיות על המדרכה ואיך לשרוד תחת הריסות. מה שנעשה עד עכשיו זה הדרכות לכיתות ה’, ובאופן מצומצם מאוד. רוב הזמן מוקדש לדברים לא חשובים, כמו איך נגרמת רעידת אדמה ובאיזה סולם מדידה משתמשים. התועלת של זה היא כמו שאני אלמד אותך על איך טסים במטוס 35–F".

מה בנוגע לחיזוק מבנים?

“אפשר וצריך להמשיך עם תמ”א 38. זאת תוכנית טובה, שהנדל”ניזם הסיט לחלוטין את הכיוון שלה. הממשלה חייבת לחזק מבני ציבור. כבר מ–2010 יש בקופה 360 מיליון שקל שנועדו לחיזוק בתי ספר, בתי חולים ועוד 3,500 מבנים אחרים. צריך לעשות את זה מיד. לא מפני שהשתנה משהו מיוחד, אלא פשוט מפני שהיה צריך לעשות את זה כבר ב–2010”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#