יש בהם אהבה, אבל לבד היא לא תנצח: הגירעון הכניע את קבוצת האוהדים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש בהם אהבה, אבל לבד היא לא תנצח: הגירעון הכניע את קבוצת האוהדים

ב-2007 הקימו אוהדי הפועל תל אביב בכדורסל את הקבוצה מחדש, והיו בעליה היחידים ■ אבל עם העלייה לליגה הבכירה הגיע גירעון של מאות אלפי שקלים, עד שלפני כמה חודשים נאלצו האוהדים למכור 15% מהבעלות לשלושה אנשי עסקים - מהלך שמטיל ספק בהצלחת מודל הניהול הקואופרטיבי של מועדוני הספורט בישראל

18תגובות

אם תשאלו את אוהדי הפועל תל אביב בכדורסל, הם יגידו לכם שדבר לא באמת השתנה: הם עדיין מנהלים את הקבוצה שהם אוהדים, מרגישים כלפיה תחושת שייכות גדולה ונהנים לראות בכל שבוע את השחקנים באדום על הפרקט.

אבל מבעד לאווירה האידילית הזו מסתתרת מציאות אחרת: עונת הכדורסל, שנפתחה השבוע, תהיה הראשונה מאז 2007 שבה אוהדי הקבוצה לא יהיו מנהליה היחידים, לאחר ש-15% מזכויות הניהול של הפועל תל אביב נמכרו לפני שבעה חודשים לשלושה אנשי עסקים פרטיים, מהלך שמציב בסימן שאלה גדול את היכולת של קבוצות ספורט קואופרטיביות בישראל לשרוד כלכלית.

קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב, ללא ספק קבוצת האוהדים המצליחה בישראל, הוקמה ב-2007 לאחר שאוהדיה מאסו בתפקוד ההנהלה הקודמת, שלטענתם הביאה להריסת אולם אוסישקין שעל גדות הירקון, ששימש את הקבוצה במשך 27 שנה. הקבוצה נרשמה באיגוד הכדורסל כהפועל אוסישקין תל אביב והחלה לשחק בליגה ב', הליגה הנמוכה בישראל, ובכל עונה התקדמה לליגה בכירה יותר, עד שלפני שנה וחצי העפילה לליגת העל, ליגת הכדורסל הבכירה בישראל.

התקשורת חיבקה את הקבוצה, ובמארס 2013 אף הצליחה הפועל לנצח את היריבה העירונית, מכבי תל אביב, במשחק שמבחינת האוהדים סימל הרבה מעבר ליריבות ספורטיבית: היה זה עימות בין קבוצת האוהדים הקטנה ‏(עם תקציב של 5.6 מיליון שקל‏) ל"קבוצת המיליונים" בצהוב ‏(שתקציבה אשתקד הוערך ב-80 מיליון שקל‏).

ואולם לצד ההצלחות על הפרקט החלו להגיע הצרות הכלכליות, כאשר עם ההתקדמות המקצועית החלו ההוצאות הכספיות לגדול. הקבוצה, שהכנסותיה הגיעו בעיקר מדמי חבר ‏(כיום חברים בעמותה המנהלת את הקבוצה כ-1,600 אוהדים המשלמים מדי שנה דמי חבר בסך 400 שקל‏), ספונסרים ומכירת כרטיסים ומנויים, החלה לאבד גובה. היא נכנסה לגירעון של מאות אלפי שקלים, שהקשה על פעילותה וגרם לה לצמצם בהוצאותיה, לקחת הלוואות ולדחות תשלומים לספקים. במקביל, ההישגים של הקבוצה לא הובילו לזינוק משמעותי במספר חברי העמותה.

ניר קידר

"הגענו למצב שבו לא יכולנו להציג קבוצה ברמות שרצינו", מספר יונתן לרנר ‏(אין קשר משפחתי לכתב, ל"ל‏), חבר הנהלה בעבר. "הגענו למסקנה שאי אפשר לנהל את הקבוצה רק מההכנסות הקיימות, וניסינו לחשוב מה לעשות. עד אז התקנון התיר לנו לנהל משא ומתן על מכירת זיכיון לניהול הקבוצה לתקופה מוגבלת. היה אפילו משא ומתן כזה, אבל הוא נכשל".

לרנר מתכוון לשיחות שהתקיימו במאי 2012 עם איש העסקים דורון הרציקוביץ', אוהד הקבוצה, שהעדיף לבסוף להשקיע בהפועל אילת, וויתר על מעורבות בהפועל תל אביב. מקורבים למשא ומתן מספרים כי אחת הסיבות לכישלונו היתה חילוקי דעות שהתגלעו בין הצדדים על אופי הניהול ומעורבות העמותה. "מהלך של העברת השליטה לידי קבוצת ניהול עשוי להרחיק אוהדים מלב העשייה, אבל עם כל הבעייתיות, גם כיום אני סבור שיש לשקול הצעות מהסוג הזה בכובד ראש וברצינות", אומר לרנר.

לאחר שהשיחות כשלו והעברת השליטה בזיכיון לקבוצת ניהול לא נראתה באופק, החליטו החברים, באסיפה מיוחדת שקיימו באוקטובר 2012, למנות ועדה שתדון בשינוי הוועד המנהל של העמותה. לרנר, שריכז את פעילות הוועדה, אומר כי "התפקיד שלנו היה ליצור תוכנית ניהולית וכלכלית שתאפשר לקבוצה לשחק ברמות הגבוהות".

לבסוף ניסחה הוועדה תקנון חדש, שקובע כי העמותה יכולה למכור עד 49% מזכויות הניהול של הקבוצה למשקיעים פרטיים. משקיעים אלה יזכו לנציגות בהנהלה שתישאר בשליטת העמותה, כלומר בשליטת האוהדים. ההצעה של הוועדה זכתה לאישורו של רשם העמותות, אך חשוב מזה: היא זכתה לתמיכה סוחפת. יותר מ-90% מהחברים תמכו בה בהצבעה חשאית שנערכה בתחילת 2013. אוהד שנכח באסיפה המכריעה ניסה השבוע להסביר את פשר התמיכה הרחבה. "הציגו לנו את נתוני התקציב, ופשוט הבנו שאין ברירה, וכנראה שבאמת לא היתה ברירה", הוא אומר.

לאחר שאסיפת החברים העניקה חותמת רשמית למהלך, פנו כמה אנשי עסקים להנהלה וביקשו לרכוש חלק מאחוזי הניהול: רכישת 10% מהשליטה אמורה להקנות למשקיעים החדשים נציגות בהנהלת הקבוצה. אותם אנשי עסקים, המוגדרים על ידי הנהלת העמותה כאוהדים לכל דבר, הם ידידיה רפפורט, שבשנות ה-90 כיהן בשורה של תפקידי ניהול במועדון; יו"ר הדירקטוריון של קבוצת ד.א.ל הנדסה, גד ויינשטיין; ואיש עסקים נוסף המתגורר בחו"ל וביקש שלא לחשוף את שמו. כל אחד מהם רכש 5% מהבעלות על הקבוצה תמורת 250 אלף שקל. בעמותה יצרו גם מנגנון בקרה שלפיו רכישת בעלות של יותר מ-19% נדרשת לצלוח את הצבעת החברים, שעשויים לעשות חיים קשים למשקיע החדש, שיידרש להציג בפניהם את תוכניותיו.

את השלושה מייצג בהנהלה רפפורט, שנחשב למעורב מאוד בפעילות הקבוצה, וזו לא הפעם הראשונה שהוא מכניס את היד לכיס למענה. בהפועל מציינים את הסיוע של רפפורט כאחד הגורמים שהובילו להישארות הקבוצה בליגה בעונה שעברה ולעמידה בהתחייבויות הכספיות השוטפות שלה.

"האמת היא ש-15% של ניהול לא יכולים לשנות הרבה. קשה לנהל קבוצה ככה", אומר רפפורט. "זה לא מספיק. צריך משקיעים כדי לפתור את הבעיות שהפועל תל אביב תתמודד עמן בעתיד". לדבריו, "חברי העמותה הם כוח חשוב, אבל אם רוצים לצמצם פערים מהיריבות, ואני אפילו עוד לא מדבר על צמצום הפערים מול מכבי תל אביב, חייבים אנשי עסקים שייתנו יד וישקיעו כסף. אם לבסוף כל זכויות הניהול יימכרו - זה יהיה שדרוג רציני לקבוצה.

"בישראל אין כיום קבוצה שמרוויחה באמת כסף ומסיימת את העונה ברווח", הוא אומר. "הדבר הכי טוב שאתה יכול להגיע אליו הוא איזון תקציבי או הפסד מזערי, וגם את זה קשה מאוד לבצע".

"רצינו לגדול ולהתפתח"

מי שאחראי לשמור על הקופה ולדאוג לאיזון תקציבי הוא יו"ר העמותה, רמי כהן, שנבחר לתפקיד באופן דמוקרטי על ידי האוהדים. כהן, כמו יתר חברי ההנהלה, מקדיש את רוב זמנו לטובת פרויקט האוהדים. "לאנשים היה חשוב שהמשקיעים החדשים יהיו אוהדי הפועל", הוא מספר, "אנשים שמחוברים לקבוצה ורוצים באמת בטובתה. רק ככה תוכל הקבוצה לשמר את הרוח המיוחדת שלה וגם להגיע להישגים".

יכול להיות שהכנסת המשקיעים מעידה על כשל ניהולי שלכם?

"אני לא חושב. כשהתחלנו את הפרויקט לא נתנו לנו אפילו שנתיים לחיות. מיד התחילו להספיד אותנו, לא נתנו לזה סיכוי בכלל. אמרו שאנחנו אופטימים מדי. בעמותה יש גם ביקורת עצמית גבוהה. למעשה, הערכתי כבר בעבר שכך ייראו הדברים, ואמרתי זאת גם לחברים. חשבתי שנצליח להחזיק במתכונת הקואופרטיבית המוחלטת עד ליגת העל, וכשנגיע לשם נצליח להעמיד רק תקציב מינימום שיאפשר לנו להתמודד בחלק התחתון של הטבלה. מבחינתי, הסיפור הזה היה די ברור. בליגת העל מגדילים את ההוצאות באופן משמעותי. אני חושב שתוך 7-10 שנים נצליח להעמיד קבוצה עם תקציב של כ-15 מיליון שקל, קבוצה שתתחרה גם ברמות גבוהות באירופה. זה יהיה סוף התהליך.

"חשוב גם לזכור שרצינו לעשות משהו גדול יותר מלהיות קבוצת תחתית, וחלק מהעניין הוא לצרף עוד אנשים. יכולנו להנשים את עצמנו עם צינור חמצן כל הזמן, אבל רצינו לגדול ולהתפתח. מדובר כאן בהפועל תל אביב, זו לא עוד קבוצה".

היו כאלה שהתנגדו למתווה החדש?

"היו מעט מאוד כאלה. המתנגדים נחלקו לשניים: כאלה שהאמינו בסוציאליזם רומנטי שכזה וטענו שאנחנו צריכים למצוא דרך לפעול נכון יותר בתוך המסגרת הקיימת; ואנשים שדווקא מתחו ביקורת מהכיוון השני - כאלה שלא הבינו למה אנחנו מוכרים את הבעלות בחתיכות ולא מוכנים להביא מישהו שישים סכומי כסף גבוהים יותר. לא רצינו ואנחנו עדיין לא רוצים בעל הון שכל יום יוציא כסף מהכיס. אנחנו רוצים משהו יותר חזק ויציב, לטווח ארוך".

דודו בכר

השנה תשחק הפועל תל אביב באולם הספורט בהדר יוסף, המכיל קצת יותר מ-1,000 מקומות. זהו פתרון זמני עד שתושלם בניית האולם החדש שעיריית תל אביב מייעדת לקבוצה - במתחם הדרייב-אין הישן בעיר. האולם יכיל 3,400 מקומות ישיבה ובהנהלת הקבוצה מקווים שהוא יאפשר לה להגדיל את ההכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים.

בינתיים אוהדי הקבוצה מצביעים ברגליים: כל המינויים לעונה הקרובה אזלו, והקופות לא אמורות להיפתח כלל לפני המשחקים. "בסופו דבר, וזה הכי חשוב מבחינתנו, כולנו עובדים למען הפועל. רק הפועל תל אביב חזקה שווה כדורסל טוב ותחרות בליגה", אומר רפפורט. "בכל רגע אנחנו חושבים על הקבוצה", מוסיף כהן. "גם אם יש ויכוחים, הם ענייניים. אף אחד לא שואל את האחר כמה כסף הוא השקיע. כולם כאן גם ככה אדומים".

"בישראל קשה לנהל במודל הזה" - על המצב של קבוצות אוהדים אחרות

ברחבי העולם פועלות כבר שנים רבות קבוצות אוהדים. הגדולות והמעוטרות שבהן הן קבוצות הכדורגל של ברצלונה וריאל מדריד. ברצלונה, למשל, שהוקמה בסוף המאה ה-19 על ידי שחקניה, נמצאת כיום בבעלות כ-170 אלף אוהדים שמחזיקים במניות הקבוצה ומנהלים אותה באמצעות אסיפת נבחרים.

בבריטניה יש יותר מ-100 קבוצות אוהדים בענפי ספורט שונים. חלק מהן קטנות ונמצאות בבעלות חלקית. בגרמניה כל קבוצות הכדורגל הפעילות במדינה הן למעשה קבוצות אוהדים, מכורח חוק "50+1", שלפיו יותר מ-50% ממניות הקבוצות חייבות להיות
בבעלות ציבורית.

בישראל, שבה הוקמו בשנים האחרונות קבוצות אוהדים נוספות, הבעיה העיקרית היא מיעוט חברים בעמותות האוהדים, עובדה שמונעת למעשה התפתחות כלכלית ומקצועית ומאפשרת לקבוצות לשחק רק בליגות נמוכות.

"עד כה התקציבים היו נמוכים, כי לא שיחקנו בליגה מקצוענית", אומר איתן פרי, חבר הוועד המנהל של הפועל קטמון ירושלים, המשחקת בליגה הלאומית בכדורגל ומנוהלת על ידי 460 חברי עמותה. "השנה אנחנו נתקלים בצורך לגייס סכומים גדולים יותר. מבחינת גיוס המשאבים, נצטרך יותר עזרה של אנשים עם כסף. עם זאת, נצטרך לחשוב איך לא נאבד את הצביון שלנו. המציאות מלמדת אותנו שצריך שאנשים יהיו מעורבים יותר. חשבנו פעם על מכירת הקבוצה באופן של זיכיון לשנתיים, אבל כרגע זה לא עומד על הפרק, וגם אם תהיה הצעה כזו היא תצא לפועל רק באישור החברים.

"אנחנו רוצים להגיע לליגת העל. כרגע אנחנו מצליחים לגייס כסף, אבל המטרה היא להגיע רחוק יותר. אני מאמין שנצליח למצוא בסוף אנשים שירצו להיות שותפים שלנו ולא רק בעלי הבית". מנכ"ל הקבוצה אורי שרצקי מסכים עמו: "קשה מאוד לנהל קבוצה במודל הזה, וככל שעולים ברמה ההוצאות גדלות. ייתכן שבטווח הקצר, אם נמכור שחקנים, לא נצטרך סיוע, אבל בהמשך זה כנראה יקרה".

גם במכבי קביליו יפו, המשחקת בליגה א', יש בעיות. "יש לנו קשיים כלכליים ולכן אנחנו מחפשים מישהו מהאוהדים שלנו שיהיה שותף אסטרטגי", אומר בכיר בקבוצה, שמנוהלת על ידי כ-100 חברי עמותה. "אנחנו עוסקים בהקמת גוף אוהדים שייתן לנו את הגב הכלכלי. הקבוצה נמצאת בגירעון קטן שלא מסכן אותה, אבל המטרה היא להוריד את העומס הפיננסי, הפיזי והרגשי מהאוהדים. אנחנו מודעים לכך שקבוצת אוהדים לא תצליח להחזיק לבד בליגות בכירות. היא תצטרך להיעזר בגורמים נוספים, והשאיפה היא שהם יהיו גורמים שמעורבים כבר כיום במועדון".

קבוצת אוהדים קטנה בהרבה היא הפועל פתח תקוה בכדורסל, שהעפילה בעונה שעברה לליגה א'. היא אמנם לא מנוהלת באמצעות עמותת אוהדים, אך נמצאת בבעלות איגוד אוהדי הפועל פתח תקוה.

"את המימון לקבוצה אנחנו משיגים מספונסרים ומאוהדים שתורמים לנו מיוזמתם", אומר מנהל הקבוצה בן רביוב. "בקרוב גם נקים מנגנון של הצבעות שיאפשר יותר מעורבות של חברים. גם כיום דלתנו פתוחה לכולם והחלטות מתקבלות ביחד".

רביוב משבח את ההחלטה של הפועל תל אביב: "המהלך הזה יעזור להם להתקדם. גם אצלנו - במידה שיבוא מישהו שירצה להיכנס ויציג הצעה מעניינת, הדברים יעלו לדיון - אבל רוב הבעלות תישאר אצל האוהדים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#