דו"ח: שיעור בריחת המוחות מישראל - הגבוה במערב - חינוך - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח: שיעור בריחת המוחות מישראל - הגבוה במערב

מחקר שפירסם מרכז טאוב חושף את המציאות העגומה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ■ בשל התקציבים הנמוכים חוקרים רבים מעדיפים לעזוב ■ המדינה משקיעה כיום כ-26 אלף שקל לסטודנט ■ בשנות ה-70, אם שאלתם, השקיעו כאן כ-82 אלף שקל בכל סטודנט

150תגובות

מערכת ההשכלה הגבוהה שוקעת והמוחות בורחים לחו"ל - כך עולה מדו"ח שפרסם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית על מצב האוניברסיטאות והחוקרים בישראל. לפי הדו"ח, ארבעים השנים האחרונות היו "עשורים אבודים", עבור מערכת ההשכלה הגבוהה: בתוך ארבעה עשורים ההוצאה הלאומית פר סטודנט צנחה ביותר מפי שלושה, ומספר חברי הסגל הבכיר ירד ביותר מפי שנייים. בשנים האחרונות, תופעת בריחת המוחות החמירה וכיום היא החמורה ביותר במערב. במקביל, גברה העסקת מרצים מן החוץ – שאינם חוקרים - באוניברסיטאות המחקר.

"לאחר שהקימה כמה מאוניברסיטאות המחקר המובילות בעולם ביצעה ישראל תפנית דרמטית. במהלך ארבעת העשורים האחרונים מיקומן של אוניברסיטאות המחקר ירד בעקביות בסולם העדיפויות של המדינה", נכתב בדוח. "לבריחת המוחות מישראל לארה"ב אין אח ורע בעולם המערבי".

בדו"ח, כותב פרופ' דן בן דוד, מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, כי בניגוד להנחה באקדמיה, שהמשבר שפקד אותה החל בשנות ה-2000, מערכת ההשכלה הגבוהה ירדה בסדר העדיפויות הממשלתי כבר בסוף שנות ה-70.

לפי נתוני המחקר, בשנת 1973 היו בישראל 131 אנשי סגל בכירים לכל 100 אלף איש באוכלוסיה. היחס הזה הידרדר עם השנים ל-62 אנשי סגל בכיר ל-100 אלף איש באוכלוסיה ב-2011 – ירידה של 53%. זאת, לאחר גידול של 9% בלבד במספר אנשי הסגל הבכיר בכל אוניברסיטאות המחקר ב-37 השנים האחרונות. לצד גידול של 133% באוכלוסיית ישראל ושל 157% במספר הסטודנטים באוניברסיטאות.

תומר אפלבאום

מספר הסטודנטים בכל מערכת ההשכלה הגבוהה, כולל המכללות, עלה ב-428%, לעומת גידול של 40% במספר הסגל הבכיר במכללות ובאוניברסיטאות.

במרכזי המצוינות מגוייסים חוקרים מובילים בארץ ומחו"ל שנהנים מתקציבי מחקר ומענקים גבוהים יותר ותשתיות מחקר מובילות. "אם תכונות אלו נחשבות חיוניות לתחרות עם אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, אזי נשאלת השאלה מדוע הן מוגבלות למרכזי המצוינות החדשים ואינם מרכיב מהותי ברפורמה כוללת של המערכת האוניברסיטאית בישראל", כתב בן דוד בפרק המסקנות בדו"ח.

"לפתרון חסכוני זה", כותב בן דוד "המשקף את העניין הציבורי הפוחת במימון האוניברסיטאות היו שית השלכות שליליות – הראשונה היא הידרדרות באיכות ההוראה. השנייה היא שרבים ממי שהיום משמשים מרצים מן החוץ התכוונו להמשיך במסלול מחקרי אך המחסור בתקני סגל בכיר באוניברסיטאות גרם לרבים לנטוש את המסלול המחקרי או למצוא משרות מחקר בחו"ל".

"מצד אחד חיסלנו לבעלי דוקטורט שהיו יכולים להיות חוקרים טובים את הקריירה במחקר. אחרי שעשינו את זה הבאנו אותם להיות מרצים מן החוץ בעלות הרבה יותר נמוכה, והיום הם מלמדים את הדור הבא של הסטודנטים", אומר בן דוד ל-TheMarker. "הנתונים במחקר מצביעים על בעיה שמישהו צריך לתת עליה את הדין. אנחנו כבר יודעים לאיזו רמה הידרדרה מערכת החינוך העל יסודית שלנו. האם אנחנו רוצים שגם האוניברסיטאות שאמורות להכשיר את דור העתיד של המדינה בסקטור העסקי והציבורי ייראו ככה? מדינת ישראל הענייה יותר של שנות ה-70 הבינה שבעתיד צריך אוניברסיטאות. למדינה ההרבה יותר עשירה הים יש עדיפות אחרת".

"המערכת מנסה לשנות כיוון", מוסיף בן דוד. "יש הבנה בקרב מקבלי ההחלטות שהמצב לא טוב, ומצב בריחת המוחות לא סביר, אבל הפתרון הוא בהיקף קטן מדי ומטפל בשוליים".
 

תוצאה של "העשור האבוד"?

היקף בריחת המוחות – אקדמאים ובעיקר בעלי תארים מתקדמים – שעוברים מהאקדמיה בישראל למוסדות מחקר בחו"ל – הוא במימדים יוצאי דופן בישראל. על פי השוואה למדינות המערב שמופיעה בדוח, ישראל חווה את בריחת המוחות הגדולה ביותר של אקדמאים לארה"ב בעשור האחרון.

בשנים האחרונות הצהירה הממשלה מספר פעמים על כוונתה להילחם בתופעה ואף להשיב לארץ את "המוחות" שעזבו, אך עד כה לא נרשמו הישגים משמעותיים. המסחור בתקני סגל בכיר, העדר תשתיות מחקר מתקדמות והפרשי שכר ניכרים הביאו יותר ויותר מדענים ישראל לעבור למוסדות מחקר בחו"ל. רוב החוקרים עוברים לחו"ל לצורך תקופת הכשרת הפוסט דוקטורט, לאחר קבלת התואר השלישי, החיונית לצורך עבודה במחקר בישראל, אך נשארים בחו"ל מאחר ובישראל אין מספיק תקנים, ובשל אפשרויות המחקר והפרשי השכר.

במטרה להתמודד עם הפרשי השכר בחלק מהתחומים בחו"ל, פנתה לאחרונה הות"ת לאוניברסיטאות, בניסיון לאפשר פיילוט למתן שכר דיפרנציאלי מוגדל לשיעור מצומצמם מהמרצים באוניברסיטאות - אך נתקלה בסירוב מצד ארגוני הסגל הבכיר.

לפי הדו"ח, בבדיקה של הסגל הבכיר באוניברסיטאות המובילות בארה"ב נמצא כי לא רק שישראל מובילה ביצוא מוחות לארה"ב, אלא שמספר המרצים הישראלים בחו"ל רק הלך וגדל בשנים האחרונות, בעוד שבשאר המדינות תופעת בריחת המוחות צומצמה. ב-2008 עברו באוניברסיטאות בארה"ב כ-29 חברי סגל ישראלים על כל מאה אנשי סגל ישראלים בארץ. זאת, לעומת 25 אנשי סגל ישראלים בארה"ב על כל מאה חברי סגל בארץ ב-2004.

באוניברסיטאות בארה"ב, שיעור הסגל מיפן, ביחס למספרו ביפן היה 1.1%, ושיעור הצרפתים היה 3.4%, ושיעור הסגל הקנדי בארה"ב הסתכם ב-11.5% ביחס למספר חברי הסגל בקנדה.

ב-2007 מספר הישראלים במחלקות האמריקאיות המובילות לפיזיקה הסתכם ב-10% מכלל אנשי הסגל הבכיר בישראל בפיזיקה, 12% בכימיה, 15% בפילוסופיה. התופעה חמורה במיוחד בתחום הכלכלה, שבו 29% מכלל מהמספר היחסי של כלל אנשי הסגל הבכיר בישראל בתחום מועסקים במחלקות המובילות באוניברסיטאות בארה"ב, ובמדעי המחשב, שבו השיעור היחסי של חברי הסגל הישראלים הגיע לכ-33% ב-2007.

"אחד מכל שבעה כלכלנים במסלול קביעות בעשר המחלקות המובילות לכלכלה בארצות הברית, הוא ישראלי. זה עומקו של הכישרון שיכול היה להיות בישראל, אילו היתה המדינה מצליחה למשוך אותם בחזרה הביתה", כותב בן דוד.

בשלוש השנים האחרונות מובילה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של מערכת ההשכלה הגבוהה רפורמה שבמסגרתה מוזרמים תקציבים נוספים לאוניברסיטאות. במקביל, פועלת הוועדה לבלימת תופעת בריחת המוחות באמצעות הגדלת תקני הסגל הבכיר במערכת והקמת מרכזי מצוינות. עם זאת, כפי שפורסם לאחרונה ב-TheMarker, הות"ת החליטה להפסיק הקמה של מרכזים נוספים משיקולי תקציב והסתפקה ב-16 המרכזים שהוקמו עד כה. בתכנית המקורית, שאף אושרה בממשלה, היו אמורים להיפתח כ-30 מרכזים כאלה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון ל-2011, 14% מתושבי ישראל שסיימו תואר שלישי בתחומי המדעים וההנדסה חיו בחו"ל לתקופה ממושכת ולא חזרו לישראל. בסך הכל 10.5% מהישראלים שקיבלו תואר שלישי בשנים 1985-2005 שהו בחו"ל ונכון ל-2011 לא חזרו לארץ.

עם זאת, בעוד שהגירת אקדמאים, ובעיקר בעלי תואר שלישי, מישראל היא תופעה ייחודית, נתוני ההגירה הכלליים מישראל נמצאים בירידה. לפי נתוני הלשכהמאז שנת 1990 נרשמה ירידה של יותר מ-35% במספר הישראלים המהגרים לחו"ל מדי שנה, אז יצאו מהארץ 24.7 אלף ישראלים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#