שטייניץ: "קמפיין ההפחדה של לפיד על המצב הכלכלי הזיק למדינה" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

שטייניץ: "קמפיין ההפחדה של לפיד על המצב הכלכלי הזיק למדינה"

השר יובל שטייניץ מתגעגע לאוצר וציפה מלפיד ליותר קוליגאליות ■ הוא גם מזהיר: "מי שחושב שהמשבר הגלובלי מאחורינו ואפשר להתמקד בדאגה למעמד הביניים - טועה" ■ שר האוצר לשעבר: "נכשלנו בהאטת או בבלימת סחרור מחירי הדיור"

61תגובות

"לטענות שראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את יאיר לפיד לשר האוצר כיוון שרצה להכשיל או לדפוק את לפיד אין כל בסיס", כך סבור שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ.

לדבריו, "נתניהו, כמו כל ראש ממשלה, רוצה שממשלתו תצליח. אז למה הוא מינה את לפיד? כי היה צורך בריסון כלכלי, ולפיד, מגובה ב-19 מנדטים בכנסת, היה הורג כל שר אוצר שהיה מחליט על ריסון כלכלי - אלא אם שמו יאיר לפיד".

אתה משוחח עם ראש הממשלה על כלכלה?

"לעתים יוצא לנו לשוחח בנושאי כלכלה. רוב השיחות שלנו עוסקות בענייני חוץ וביטחון, מודיעין ואסטרטגיה".

ועם לפיד אתה משוחח על נושאי כלכלה?

"היו לנו שיחות ארוכות בתקופת החפיפה. מעבר לכך לא דיברנו".

כתבות נוספות באתר TheMarker:

חברת החשמל ניחשה את החשבון - וקשישה בת 98 חויבה לשווא באלפי ש'

בפריפריה לא רוצים חלשים - ודירות הדיור הציבורי יימכרו

עופר וקנין

מה דעתך על המדיניות הכלכלית שלו?

"לפיד נקט בשיטה של השחרה מכוונת של המצב הכלכלי עם כניסתו לתפקיד. זו שיטה שאינה מקובלת עלי. נכון שהגירעון היה גדול מדי. דרך אגב, גירעון של 3.8% נמוך מהגירעון שאני קיבלתי ‏(בפועל, הגירעון ב-2007 היה קרוב ל-0%, מ"ב‏). אבל צריך לומר את האמת, לפיד נהנה מפירות ההצלחה של הממשלה הקודמת. הוא אחד משרי האוצר הבודדים במערב שאינו צריך להתמודד עם בעיה של אבטלה המונית ואבטלה ענקית של צעירים. הוא קיבל מדינה הנמצאת בדינמיקה של צמיחה וגידול עצום בהשקעות במשק. הוא קיבל יחס חוב־תוצר משופר ודירוג אשראי גבוה יותר, שעלה בתקופתי ל-A‏+. הוא מוזמן ל-OECD כחבר מכובד ולא כמועמד לחברות, לאחר שהצלחתי במהלך אינטנסיבי מאוד להכניס אותנו לארגון, והוא ייהנה ממסים גבוהים על הגז בעקבות המאבק שלי ליישום מסקנות ועדת ששינסקי.

"ניתן היה לצפות למעט קולגיאליות, במקום יריקה לבאר. במהלך 2012, כשהסתבר שהגירעון בתקציב גבוה מדי, יזמתי תוכנית להורדתו. לפיד ביקר אותה בחריפות ואמר ששום גירעון לא מצדיק ריסון תקציבי, העלאת מסים ופגיעה במעמד הביניים. כיום, כשהתברר שהגירעון ב-2012 נמוך ממה שחשבו תחילה ‏(בעקבות שינוי שיטת חישוב התוצר, מ"ב‏), ומנתוני החודשים אוגוסט 2012 עד אוגוסט 2013 רואים מגמה ברורה של הפחתת הגירעון, לפיד - שביקר בשעתו את התוכנית להפחתת הגירעון - מייחס לעצמו פתאום את הנתונים החיובים האלה.

"ניתן היה לצפות למידה מסוימת של יושרה, של חברות. זה לא דבר בלתי־אפשרי בפוליטיקה. ראיתי לאחרונה שר אחר ‏(הכוונה לשי פירון, שר החינוך וחבר מפלגתו של לפיד, מ"ב‏) שראה נתונים טובים של הצלחה בבחינות הבגרות, ולא התבייש לייחס אותם לקודמו בתפקיד ולממשלה הקודמת, כפי שאדם ישר צריך לעשות. השיטה הזו - להיכנס לתפקיד חדש, לצבוע את הכל בשחור ולדבר על קטסטרופה, כדי להגן על עצמך בדעת הקהל - לא מקובלת עלי. היא גורמת, אם לאחר מכן הנתונים גרועים, לאמירה 'זה בגלל קודמי'. ואם הנתונים טובים, זה הרי בגללי, בשל המהלכים שעשיתי. זה מקל על בריחה מאחריות.

"הקמפיין הזה גרם לנזק למדינת ישראל. בשיא הקמפיין שר האוצר הודיע כי תחזית הגירעון בתקציב 2013 תגיע ל-4.9%, מבלי שיהיה לו בסיס נתונים לאמירה הזו. הוא רצה להדגיש שהמצב קשה ביותר. התוצאה המיידית היתה שבתוך 24 שעות חברת דירוג האשראי S&P הודיעה על הורדת דירוג האשראי של ישראל במטבע המקומי מ-A‏+ ל-A. לאחר כמה חודשים התברר שהגירעון הצפוי השנה קטן בהרבה, 3.3%. הנתון שנזרק לאוויר לצרכים תקשורתיים ובלי ביסוס גרם נזק למדינה. לא נזק אסטרטגי שלא ניתן לתיקון בעתיד, אבל עדיין נזק.

"לפיד, מיד אחרי שהעלה את המס על אלכוהול בצורה משמעותית, נבהל מהביקורת הציבורית - והודיע שהמיסוי הגבוה נכפה עליו בשל הסכם ההצטרפות של ישראל ל-OECD. ההודעה הזו קוממה אותי, כי אני גאה על ההצטרפות לארגון, אבל חשוב יותר - כי הדברים פשוט לא נכונים. אין שום הנחיה של OECD לגובה המס על אלכוהול. תיאורטית, מדינה ב-OECD יכולה להחליט על מס בגובה של 0%. גם כאן בולט המנהג שעשה לו שר האוצר לגלגל את האחריות על שר האוצר הקודם או על הממשלה הקודמת. אי־אמירת האמת גובלת בהטעיית הציבור. הייתי שמח לראות התנהגות הוגנת וחברית יותר".

בלשכת שר האוצר סירבו להגיב לדברים.

"האוצר הוא תיק מאתגר"

יובל שטייניץ, 55, היה שר האוצר במשך ארבע שנים, ממארס 2009 עד מארס 2013 - ועם הקמת הממשלה הנוכחית הופקדו בידיו תפקידים אחרים ‏(ראו מסגרת‏).

אתה מתגעגע למשרד האוצר?

"בהחלט. אהבתי מאוד את המשרד, את האנשים, את האיכות ואת התפקיד. תפקיד שר האוצר הוא תפקיד קשה, מבחינת האחריות ועומס העבודה. היו במהלך ארבע השנים שלי בתפקיד שתיים־שלוש תקופות מאוד לא פשוטות, אבל בסך הכל הרגשתי סיפוק עצום בתפקיד, כולל במהלך ההתמודדות עם המשבר העולמי הגלובלי, בתקופת המאבק על שקיפות ובקרה במערכת הביטחון, בקרב על כניסת ישראל ל-OECD שהסתיים בהצלחה, במאבק על יישום המלצות ועדת ששינסקי, שיכניסו לקופת המדינה בשנים הקרובות הרבה מאוד מיליארדי שקלים ממסים, ובשורה של פעולות אחרות שעשיתי. זו היתה תקופה מאתגרת ומעניינת מהבחינה האינטלקטואלית ומהבחינה המעשית, אבל אחרי ארבע שנים בתפקיד הקשה והמאתגר הזה, הגיע הזמן לעבור לתחומים אחרים".

אז אתה לא באוצר, ולפיד מדיח את רוב בכירי המשרד בתקופתך.

"זכותו של שר אוצר חדש להחליף את המנכ"ל, ואם הוא רואה בכך צורך חיוני, להביא אנשים שהוא מרגיש עמם נוח בתפקידים נוספים. הגישה שלי שונה. כשהגעתי לאוצר התרשמתי בתוך ימים ספורים שהמנכ"ל דאז, ירום אריאב, וראשי האגפים במשרד, שמונו על ידי שלושה שרי אוצר מקדימה - אברהם הירשזון, אהוד אולמרט ורוני בר־און - הם אנשים איכותיים ורציניים. לכן אפשרתי לכולם לסיים את הקדנציה שלהם, מתוך הנחה שאני יכול לתת בהם אמון ושאזכה לשיתוף פעולה מלא, ושלרציפות בהנהגת האוצר יש ערך".

אמיל סלמן

מה היה ההישג הגדול שלך באוצר?

"האתגר הגדול ביותר של שר אוצר בישראל אינו שונה מזה של שרי האוצר ביתר 40 המדינות המפותחות בעולם - התמודדות עם המשבר העולמי הגלובלי תוך חתירה להתאוששות כלכלית בארבעה פרמטרים. הפרמטרים המרכזיים הם צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה. הפרמטרים המשניים הם יחס חוב־תוצר נמוך יותר ומדד ג'יני נמוך יותר ‏(מדד ג'יני מודד את האי־שוויון בחלוקת ההכנסות בחברה, מ"ב‏)".

לדברי שטייניץ, "במחצית השנייה של 2008 ובמחצית הראשונה של 2009, בעקבות התפרצות המשבר הגלובלי, ישראל ידעה צמיחה שלילית ואבטלה שהתקרבה במהירות ל-10%. המשימה העיקרית שלי היתה לחזור לצמיחה שמבוססת ככל האפשר על השקעות חדשות ובד בבד להוריד את האבטלה - ואם אפשר, להשיג תוך כדי כך גם ירידה ביחס החוב־תוצר ובמדד ג'יני".

כעת, אומר שטייניץ, "אנחנו בישראל יכולים להסתכל אחורה בסיפוק רב. החל בשנה השנייה שלי באוצר ובכל השנים שלי במשרד בהמשך, ישראל הגיעה למקום הראשון בצמיחה בכל מדינות המערב. בשנים אלה ישראל יצרה יותר מקומות עבודה ביחס לגודל האוכלוסייה שלה בהשוואה למדינות המערב. מאבטלה ממוצעת של 9.5% ב-2009 ירדנו ל-6.5% ברבעון הראשון של 2013. כל זה כשישראל ראשונה במערב בהורדת יחס החוב־תוצר, מ-80% ב-2008 ל-68% בסוף 2012. זה נעשה תוך הורדת מדד ג'יני החל ב-2010.

"יש שתי בעיות שעדיין מעיקות עלינו. האחת היא גירעון גבוה מדי. כל גירעון שמעבר לגירעון שנקבע באמנת מאסטריכט, 3.0% מהתוצר, הוא גבוה מדי - אם כי גירעון של 3.8% איננו סוף העולם ‏(3.8% הוא הגירעון שנרשם ב-2012, שנתו המלאה האחרונה של שטייניץ באוצר, מ"ב‏).

"הבעיה השנייה שהתמודדנו עמה, ולא בהצלחה, היא יוקר הדיור. בממשלה הקודמת הקדשנו לבעיה הזו הרבה מאוד מאמצים, אבל הם רק האטו את העלייה במחירי הדיור, שעדיין גבוהים בעשרות אחוזים מהרצוי".

מה היה הכישלון הגדול ביותר שלך באוצר?

"יש שני דברים שהם מבחינתי אכזבה. אחד הזכרתי - לא הצלחנו להאט או לבלום את סחרור מחירי הדיור. הכישלון השני מתייחס לנמלי ישראל. היתה לי כוונה להפריט את שלושת נמלי הים של ישראל, ובזה לא הצלחנו. הפרטנו את הקטן בשלושת הנמלים, נמל אילת, ולא פתרנו את בעיית נמלי חיפה ואשדוד. הם מצווארי הבקבוק היותר גדולים של המשק. הם חונקים את המשק. התקדמנו בהפרטה שלהם בצעד קטן מדי ביחס לכוונות המקוריות".

"נתניהו מבין בכלכלה ואוהב אותה"

נפגעת בשעתו כשלפיד דרש להרחיק אותך מישיבת הקבינט הביטחוני?

"כולנו בני אדם. אני חושב שניתן היה לצפות מלפיד להתנהגות אנושית וקולגיאלית יותר. במלה אחת, התאכזבתי".

נתניהו לא "יושב" על שר האוצר לפיד ועל משרד האוצר כפי ש"ישב" עליך ועל האוצר בתקופתך.

"טבעי שראש הממשלה יהיה מעורב בכלכלה. שיתוף הפעולה ההדוק והאמון ההדדי בתקופתי במשרד האוצר תרם למשק. נתניהו הוא ראש ממשלה שמבין בכלכלה, אוהב כלכלה, וברוב המהלכים הגדולים והמשמעותיים, כמו בעסקת החבילה עם ההסתדרות בתחילת דרכה של הממשלה הקודמת, הגיבוי הנרחב שלו ליישום מסקנות ועדת ששינסקי וההקמה המשותפת של ועדת הריכוזיות, התמיכה שלו היתה בסופו של דבר לברכה. גם במאבק הגדול להעלאת גיל הפנסיה ולשקיפות ובקרה בתקציב משרד הביטחון נתניהו היה מעורב ותרם. אני יכול לאחל לנתניהו וללפיד ששיתוף הפעולה החיוני לראש הממשלה ולשר אוצר ישתפר ויילך בעתיד".

אוליבייה פיטוסי

מה דעתך על מדיניות התקציב היום?

"המסגרת הכוללת נראית נכונה וסבירה. לכן הצבעתי בעדה וגם נתתי פומבי לתמיכתי. עם זאת, אני חושב שבתקציב הדו־שנתי ל-2014-2013 אין דגש מספיק על הנושא המרכזי, שהיה ונותר צמיחה ועידוד השקעות. התוכנית המקורית שלנו באוצר לתקציב 2014-2013 היתה להימנע מכמות גדולה כזו של מסים חדשים, ולהחליפם בביטול פטורים שאינם מעודדי צמיחה. כך למשל, חשבנו שהקרקע בשלה סוף־סוף לביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות. שקלנו גם ביטול כמה פטורים נוספים. ביטול פטורים פוגע בצמיחה פחות מאשר העלאת מס הכנסה, מע"מ ומס חברות.

"בנוסף, הוכנסו בתקציב החדש שינויים לא רצויים בחוק לעידוד השקעות הון, בעקבות דיון בתקשורת שבחלקו היה פופוליסטי ומתלהם. העלאת המס על השקעות הון במפעלי יצוא והיי־טק בכלל, ובנגב ובגליל בפרט, עלולה לפגוע בתמריץ להשקעות וביצירת מקומות עבודה, בעיקר בפריפריה. גם העובדה שהצעד הזה בא שנתיים בלבד לאחר תיקון בחוק לעידוד השקעות הון, ולא בעקבות שיקול דעת כלכלי אלא בעקבות התלהמות בציבור ובכנסת, עלולה לשדר למשקיעים בעולם ובישראל תחושה של חוסר ביטחון ויציבות. מזל שוועדת הכספים של הכנסת, בתבונה רבה, החליטה לבסוף לצמצם חלק מהשינוי ולהקטין את הזעזוע.

"כל זה מתקשר אצלי לראיית מצב כוללת, כי למרות הנתונים החיובים המגיעים אלינו לעתים מארה"ב ואירופה, המשבר הכלכלי הממשלתי הגלובלי עדיין לא הסתיים. יחס החוב־תוצר בארה"ב היום גבוה מ-100%. לא מן הנמנע שנראה בשנים הקרובות היחלשות של הדולר והיורו, והתכווצות בכלכלות המובילות במערב - מה שעלול לפגוע ביצוא הישראלי, שעליו נשענת הכלכלה הישראלית.

"כלומר, אם מישהו חושב לרגע שהמשבר הגלובלי שאתו התמודדנו בהצלחה יחסית ב-2012-2008 מאחורינו, הוא טועה - מה שמחייב את הממשלה והאוצר להמשיך ולהניף שני דגלים - האחד הוא צמיחה והשקעות, והשני הוא תעסוקה - כדגלים המרכזיים של כלכלת ישראל. אם מישהו חי באשליה שהקרב הזה מאחורינו וכי יש למקד כעת את המדיניות הכלכלית בדאגה למעמד הביניים בלבד, הרי שהוא טועה. גם בעוד שנתיים הפרמטרים העיקרים להצלחת המשק יהיו צמיחה שנתית של פלוס מינוס 4% בשנה ואבטלה נמוכה, תוך הורדת יחס החוב־תוצר והורדת מדד ג'יני. זאת, בד בבד עם פתרון בעיות הדיור, הפרטת הנמלים, העלאת גיל הפנסיה ורפורמה בחברת החשמל".

שטייניץ מעודד מהנתונים שפורסמו השבוע, על ירידת שיעור האבטלה ל-6.1%, ואומר כי הוא "מברך עליהם, גם את שר האוצר". עם זאת, לדבריו הוא מודאג מהנתונים על ירידה ביצוא ובהשקעות: "חשוב מאוד שהאוצר יתעשת וידאג להיפוך מגמה ביצוא ובהשקעות, שתיים מאבני היסוד המרכזיות של המשק".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#