מקסיקו - המקום שבו כל אחד יכול להצליח - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מקסיקו - המקום שבו כל אחד יכול להצליח

הפתיחות החדשה של המדינה לעומת הסגירות הגוברת של שכנתה מצפון, הופכים אותה ליעד פופולרי יותר ויותר למהגרי עבודה מכל המעמדות וממגוון מקצועות ■ בשנים האחרונות השתווה מספר המקסיקאים החוזרים מארה”ב למספר המקסיקאים שעוזבים אותה לטובת השכנה מצפון

10תגובות

מקסיקו, שצרותיה הכלכליות דחפו מיליונים מתושביה צפונה לשכנה ארה”ב, נהפכת במידה גוברת גם ליעד למהגרי עבודה. מספר התושבים שנולדו מחוץ למקסיקו כמעט הוכפל ב–2010–2000, וגורמים בממשל אומרים כי קצב הנהירה של זרים למקסיקו מואץ, על רקע שינויים בכלכלה העולמית שיוצרים דינמיקות הגירה חדשות.

עליית השכר בסין ועלויות התובלה הגבוהות הפכו את התעשייה המקסיקאית לתחרותית ביותר, ויש מי שמעריכים כי כבר כיום היא זולה יותר מסין בתחומים רבים המשרתים את השוק האמריקאי. אירופה, לעומת זאת, מדשדשת ומרחיקה ממנה עובדים. הכלכלה המקסיקאית אמנם אינה נקייה מצרות, אך הצמיחה בה עלתה בהרבה על זו של הכלכלות הגדולות של האמריקות - ארה”ב, קנדה וברזיל - הן ב–2011 הן ב–2012, לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית. כל אלה הופכים את מקסיקו לאטרקטיבית ביותר עבור מי שמחפשים את מזלם.

המהגרים החדשים מגיעים ממגוון מעמדות: מפועלים פשוטים ועד מנכ”לים. גורם בממשל במקסיקו אומר כי בקשות התושבות זינקו ב–10% מאז נובמבר האחרון, כאשר חוק שנועד לייעל את התהליך נכנס לתוקף. התושבים החדשים מגיעים כמעט מכל מקום בעולם. צרפת, מולדתו של גיום פאס, נובלת כלכלית, אז עם סיום התואר במימון הוא עבר למקסיקו סיטי. לי הואן הי עשה מעבר דומה מקוריאה הדרומית לצורך התמחות. יוצרי סרטים מספרד, בכירים ממגזר הרכב היפני ויזמים מארה”ב ומאמריקה הלטינית מגיעים למקסיקו כמעט מדי יום - רודפים אחר חלומות, חיים טוב, ולעתים קרובות נהנים מהצלחה כלכלית. “יש כאן אנרגיה, תחושה שהכל יכול לקרות”, אומרת לזלי טלז, ילידת קליפורניה שהעסק שלה במקסיקו, לתיירות אוכל, שירת מאות לקוחות בשנה שעברה. “קשה למצוא את זה בארה”ב”.

השינוי ביחס של האמריקאים לשכנה מדרום בולט במיוחד. אמריקאים מהווים כיום יותר מ–75% מכמיליון הזרים שחיים במקסיקו, לעומת 67% ב–2000. יותר אמריקאים נוספו לאוכלוסיית מקסיקו בשנים האחרונות מאשר מקסיקאים לאוכלוסיית ארה”ב.

ההגירה המקסיקאית לארה”ב הגיעה לשיווי משקל, כאשר מספר המקסיקאים שעברו ממקסיקו לארה”ב ב–2005–2010 השתווה למספר המקסיקאים שחזרו מארה”ב למקסיקו. מספר האמריקאים שחיים ועובדים במקסיקו צמח ליותר מ–70 אלף ב–2012, לעומת 60 אלף ב–2009 - מספר שאינו כולל סטודנטים ופנסיונרים רבים, אנשים שנמצאים במקסיקו על ויזת תייר, או את 350 אלף הילדים האמריקאים שהגיעו מאז 2005 יחד עם הוריהם המקסיקאים.

“מקסיקו משתנה”, אומר ארנסטו רודריגז צ’אווס, לשעבר מנהל מדיניות ההגירה של משרד הפנים במקסיקו. “היא נפתחת בכל המובנים - תרבותית, חברתית וכלכלית”.

רויטרס

“הכל יכול לקרות כאן”

לפתיחות החדשה יש השפעה מגוונת. כלכלנים, דמוגרפים וגורמי ממשל רבים במקסיקו רואים בנוכחות הזרה עדות לכך שהמגמות העולמיות פועלות לטובת מקסיקו, או כפי שמגדיר זאת נשיא מקסיקו, אנריקה פניה נייטו, “גרמי השמים ממוקמים נכון”.

אך יש גם מכשולים רבים המאיימים על המומנטום של מקסיקו: אי השוויון נותר בעיה עצומה, ובמחוזות רבים במקסיקו מערכת החינוך נמצאת במצב גרוע וארגוני הפשע שולטים. חברות מקומיות רבות שיכולות להרוויח מעלייתה של מקסיקו עדיין מבודדות מכלכלת היצוא ומיתרונותיה, על רקע קושי להשיג הלוואות וחששות כי חלון ההזדמנויות של מקסיקו יהיה פתוח לזמן קצר בלבד.

בשנה האחרונה, בעוד הבנק המרכזי של מקסיקו מצמצם את תחזיות הצמיחה שלו, הבינו גורמי ממשל ומומחים כי המדינה אינה יכולה לצפות מהתחרותיות החדשה שלה לקדם אותה ללא תמיכה. “העובדה שמקסיקו נעה קדימה לא אומרת שזה ישנה את עתידנו”, אומר שר הכלכלה אילדפונסו אואחרדו ויארל. “עלינו לנצל את המומנטום המקסיקאי כדי לעשות את הנדרש”. האתגר, לדבריו, הוא להבטיח כי העניין הגובר במדינה תורם לכל המקסיקאים - לא רק למהגרים, למשקיעים ולאליטות.

מקסיקו כבר כשלה בעבר במיצוי הפוטנציאל הכלכלי שלה. “הם החמיצו רגע ענק ב–1994, כשהמטבע שלהם היה בשפל והם בדיוק הצטרפו להסכם הסחר של צפון אמריקה ‏(Nafta‏)”, אומר קווין גאלאגר, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת בוסטון, שמציין כי תנאים אלה יצרו הזדמנות אדירה ליצואניות המקסיקאיות. אך כעת, הוא ואחרים טוענים, למקסיקו יש הזדמנות נוספת. אם המדינה, שמונה 112 מיליון נפשות, תצליח למנף את האנרגיה החדשה שמכניסים הזרים והמקסיקאים הצעירים והמשכילים, תשתף פעולה עם שלל חברות אמריקאיות המחפשות כיום חלופות לסין ותצליח לשכנע אותן לגייס לא רק כוח עבודה זול, כלכלנים מעריכים כי מקסיקו עשויה סוף סוף להתקרב לעולם המפותח. “זו ההזדמנות השנייה שלהם”, אומר גאלאגר, “והפעם הם באמת חייבים לנצל אותה”.

במשך מרבית המאה ה–20 מקסיקו דאגה לשמור על מרחק מסוים מיתר העולם. החוקה מ–1917 הבטיחה כי למקסיקאים תהיה עדיפות על פני זרים במגוון משרות, ועד שנות ה–80 נקטה המדינה מדיניות מגן מפני יבוא. מקסיקו מעולם לא היתה סגורה לחלוטין - מלחמות באמצע המאה ה–20 באירופה ובמזרח התיכון הובילו לגלי מהגרים למקסיקו, ואמריקאים ואזרחים מאמריקה הלטינית נוכחים בה מאז ומתמיד. אך היא מעולם לא קידמה בברכה זרים: החוקה אף אסרה על זרים להחזיק קרקעות בקרבת החופים וגבולות המדינה באופן ישיר.

Andrea Bruce/The New York Times

גישה זו התרככה כאשר יחסיה של מקסיקו עם ארה”ב החלו להשתנות. כלכלנים וחוקרים ממדעי החברה טוענים כי הקשרים הקרובים יותר עם שכנתה האהובה־שנואה מצפון, באמצעות הגירה וסחר, הפחיתו את הבידוד של מקסיקאים רבים מהעולם. מיליוני אזרחים שהיגרו למדינות אחרות שולחים כסף בחזרה לקרוביהם במקסיקו, שקונים באמצעותו מזון ומוצרי חשמל זולים ברשתות כמו קוסטקו האמריקאית. גם קבוצת הכדורגל הלאומית כוללת כיום שני שחקנים ילידי ארגנטינה לאחר עשורים של התנגדות. “זה עידן חדש”, אומר פרנסיסקו אלבה הרננדז מהמכון לחקר דמוגרפיה אורבנית וסביבתית של הקולגיו דה מקסיקו. “אנחנו יותר ויותר בטוחים בערך של שיתוף דברים מסוימים”.

כמו מהגרים אחרים, רבים מהמהגרים החדשים במקסיקו מגיעים למקומות שאליהם כבר הגיעו מהגרים. חלק מהצמיחה מופיעה בערי גבול, שם חברות זרות ומשפחות דו־לאומיות הן דבר נפוץ. פנסיונרים אמריקאים מופיעים בפרויקטי נדל”ן חדשים, ונתוני הממשל מראים כי יותר ויותר קנדים מצטרפים אליהם.

מעבירים את הייצור למקסיקו

אך השינויים המשמעותיים ביותר נראים במרכז מקסיקו. יותר ויותר יועצים אמריקאים המסייעים לעסקים להעביר ייצור מסין תרים את האזור בין סן לואיס פוטוסי לגוודלחרה, שם ותיקי עמק הסיליקון, כמו אנדי קיפר, מייסד אגאווה לאב, מפתחים יישומים לסמארטפונים ומממנים סטארט־אפים חדשים. גרמנים נכנסים לגואנחואטו וחולקים הסעות עם מקסיקאים בדרך למפעל של פולקסוואגן, שנפתח לפני שנה. בארוחות הבוקר במלונות בסביבה אפשר למצוא כיום סושי, מכיוון שמנהלים יפנים רבים מתכוננים לפתיחת מפעל חדש של הונדה.

גם בבירה נהפכים מהגרים לחלק גדול יותר מהאוכלוסיה ולחלק בלתי נפרד מהכלכלה והתרבות. הם פותחים מסעדות חדשות, מתכננים בניינים חדשים, מממנים מופעי תרבות חדשים וממלאים בתי ספר בילדיהם. כלכלה היא המניע המרכזי עבור אנשים מכל המעמדות: פועלים ממרכז אמריקה; מהגרים מהמעמד הבינוני כמו מנואל סנשז שהגיע מוונצואלה לפני שנתיים ומשווק מוצרי טיפוח שיער; והאליטות הבינלאומיות במימון ובטכנולוגיה, כמו פאס, 26, שעבודתו הראשונה במקסיקו היתה בבנק צרפתי גדול, זמן קצר לאחר שסיים את לימודיו בצרפת.

Andrea Bruce/The New York Times

פאס מספר כי עבר למקסיקו ב–2011 מכיוון שבוגרי אוניברסיטה בצרפת מתקשים למצוא עבודה. הוא החליט להישאר בשל עלות החיים הזולה ואיכות החיים שלא היה יכול להרשות לעצמו באירופה, ומכיוון שבמקסיקו יש הרבה הזדמנויות ליזמים. הוא מספר כי הקים באחרונה חברת יחסי ציבור שכבר זוכה להצלחה. אחד משותפיו צרפתי, השני מקסיקאי. בחודשיה הראשונים גייסה החברה יותר מ–30 לקוחות, בהם ויוה־אירובוס, חברת תעופה מוזלת שקהל היעד שלה הוא המעמד הבינוני של מקסיקו. באחרונה, על רקע האטה בצמיחה, פאס מדווח כי כמה לקוחות ביטלו קמפיינים צפויים, אך לדבריו החברה ממשיכה לצמוח, ועובדת גם עם מותגים זרים כמו דוריטוס או בירת דוס אקיס. “אנחנו לא חוזרים לצרפת”, אומר פאס. “העסק מצליח, ואנחנו מאוד מאושרים במקסיקו”.

יש מקסיקאים וזרים שאומרים כי האירופאים זוכים ליחס מיוחד, מכיוון שהם נחשבים לבני מעמד גבוה יותר - מורשת של הקולוניאליזם, תקופה שבה עור בהיר זיכה אנשים ביתרונות רבים. אך כמו יזמים רבים אחרים ממדינות זרות, פאס ושותפיו גם נהנים וגם תורמים לעיצוב מחודש של כלכלת מקסיקו. רודריגז, לשעבר ממשרד הפנים ויליד קובה, אומר כי זרים סייעו להפוך את מקסיקו סיטי לליברלית יותר.

במדינה שבה כל כך הרבה אזרחים עובדים בשוק הלא־רשמי, לזרים אין בעיה להקים מיזמים חדשים. מהגרים רבים אומרים כי מקסיקו אטרקטיבית כיוון שהיא עדיין נטולת סדר, והתוכניות עדיין מתגבשות. “לא כולם ממלאים אחר הכללים כאן”, אומרת טלז, 34. “אף אחד לא יאשים אותך אם לא תמלאי את כל הכללים”.

לי אומר כי ביחס לקוריאה הדרומית, שם הזדמנויות הקריירה מוגבלות על ידי הציונים ואיכות המוסדות האקדמיים שבהם למדת, מקסיקו מאפשרת קידום מהיר יותר. כמתמחה בסוכנות קידום ההשקעות והסחר עם קוריאה הדרומית, הוא למד מקרוב כיצד עובדות יצואניות כמו סמסונג. “כאן הדלתות פתוחות יותר”, הוא אומר. הוא הוסיף כי בקרב חבריו בקוריאה הדרומית, לימוד הספרדית שני כיום רק ללימוד אנגלית.

התוצאות של עניין חדש זה במקסיקו נראות בשטח. ב–2010 היה מספר הקוריאנים החיים במקסיקו גדול פי עשרה לעומת 2000. מנהלי מרכז התרבות הקוריאני החדש במקסיקו אומרים כי לפחות 12 אלף קוריאנים חיים כיום במדינה. יש לפחות 70 מועדוני מעריצים למוסיקת פופ קוריאנית במקסיקו, שלהם לפחות 60 אלף חברים.

אבל מראיונות עם עשרות מהגרים למקסיקו סיטי - בהם אדריכלים, אמנים ויזמים - עולה כי האטרקטיביות של מקסיקו אינה רק כלכלית. תפישות הן מה שמניע את ההגירה העולמית, ובין התפישות האלה בולט הרעיון כי אירופה גוססת - בעוד מקסיקו מתעוררת לחיים, ארה”ב סגורה וחומרנית - בעוד מקסיקו פתוחה ויצירתית.

אמנים כמו מרק ויג’יל, במאי טלוויזיה ידוע מספרד שעבר למקסיקו סיטי באוקטובר, אומרים כי בהשוואה לספרד, מקסיקו שוקקת חיים ורעבה לניסויים חדשים. כמו הודו לעומת בריטניה, למקסיקו קהל גדול יותר וצעיר יותר מהאם הקולוניאלית שלה. ויג’יל אומר כי קהל יעד זה מאפשר יצירה של תוכניות חכמות, וכי כבר יש לו כמה פרויקטים בשלבי משא ומתן מתקדמים. “בספרד הכל בעייתי”, הוא אומר, “במקסיקו הכל אפשרי. יש כאן יותר עבודה, והגישה פה היא של מאבק ויצירתיות”.

דייגו קמאדה־דיאז, במאי ספרדי נוסף שלדבריו הוא הראשון ממשפחתו שעוזב את ספרד מאז המאה ה–15, עבר למקסיקו ב–2008, לאחר שעבד כמפעיל מצלמה בהוליווד. הוא למד במכון הקולנוע האמריקאי והשלים סרט קצר שזכה בכמה פרסים, אך לדבריו עבר למקסיקו מפני שארה”ב נהפכה למדינה שמגבילה יצירתיות. הוא רצה לביים סרט ללא שחקנים מפורסמים על מהגרים ממרכז אמריקה: המפיקים בלוס אנג’לס לא התעניינו, במקסיקו סיפקה הממשלה מימון של יותר ממיליון דולר. הסרט שלו, La Juala de Oro, הושק בפסטיבל קאן השנה, והשחקנים הצעירים בו זכו בפרס. “אירופה וארה”ב מתות רוחנית”, אומר קמאדה־דיאז. “אנשים מחפשים משהו אחר”.

בתחילה הוא התקשה להבין את מקסיקו. זרים רבים מתקשים בכך בתחילה, ומתלוננים כי מקסיקו עדיין מלאת פרדוקסים, עיכובים והבטחות לא מקוימות - התנגשות תרבותית המשפיעה על עסקים מכל הסוגים. “בקליפורניה היתה רק רמה אחת של סאבטקסט”, אומר קמאדה־דיאז. “כאן יש 40 שכבות”.

"העיר התמלאה בדברים מעניינים"

אוכלוסיית המהגרים של מקסיקו עדיין קטנה יחסית. גורמים בממשל מעריכים כי בשנים האחרונות חיו במקסיקו 4 מיליון זרים, אך המפקד שהתבצע ב–2010 העלה נתון של מיליון אנשים - 1% מהאוכלוסיה, לעומת 13% בארה”ב. מקסיקאים רבים, בייחוד בקרב העניים, עדיין רואים בזרים פולשים נדירים ובלתי מוכרים.

גזע, אתניות ולאומיות חשובים במקסיקו. מרבית המהגרים שיש להם משאבים או חסות תאגידית, שמאפשרים להם לזכות בתושבות חוקית, מגיעים מארה”ב ומאירופה. אלפי המהגרים שמגיעים למקסיקו ממרכז אמריקה ללא אשרות עבודה - כדי לעבוד בחוות או בערים, או כדי להגיע לארה”ב - מתקבלים לעתים קרובות במכות על ידי המשטרה המקסיקאית, או נאלצים לעבוד עבור קרטלי הסמים. הקוריאנים מדווחים כי לעתים רבות הם שומעים את האמירה “תחזרו למקום שממנו באתם”. לדברי סנשז מוונצואלה, “אני מרוויח כאן בשנה מה שהייתי מרוויח בעשור בוונצואלה. המקסיקאים לא מבינים עד כמה המדינה שלהם נהדרת”.

רבים כמובן כן מבינים זאת, במיוחד אם חיו מחוצה לה. מקסיקו מתירה אזרחות כפולה כבר יותר מעשור, והקבוצה הגדלה של זרים שעוברים לחיות במקסיקו כוללת גם צעירים רבים שנולדו במקסיקו להורים זרים, או כאלה שגדלו מחוץ למקסיקו להורים מקסיקאים. דור גלובלי זה יכול לחיות כמעט בכל מקום, אך יותר ויותר ממנו בוחרים לחיות במקסיקו.

כמה מהם עושים זאת מתוך אידיאולוגיה, כמו לונה מנסיני, עורכת דין לזכויות אדם העובדת בבית המשפט העליון, שנולדה במקסיקו להורים איטלקים. היא גדלה בספרד וחזרה למקסיקו ב–2009, כיוון שהרגישה שתוכל לנצל את כישוריה לתועלת הציבור בצורה טובה יותר באמריקה הלטינית. מקסיקאים־אמריקאים רבים שעובדים בסצינת המסעדות האופנתית של מקסיקו סיטי חזרו למדינה כדי להתחבר לשורשיהם. אחרים פשוט רואים במקסיקו את ההזדמנות הטובה ביותר, מעין חממה לטיפוח מקצועי ואמנותי.

דומינגו דלארואר, אדריכל שאביו צרפתי ואמו מקסיקאית, הגיע לביקור במקסיקו לאחר שנתיים וחצי בפאריס, והופתע. “אמנות, תרבות, אופנה, אדריכלות, עיצוב - העיר התמלאה בחללים חדשים, דברים מעניינים ונועזים”, הוא אומר. הוא החליט כי הגיע הזמן לעבור. לעומת מקסיקו, הוא אומר, “בפאריס לא קורה דבר”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#