יותר מטיפת חלב - זה מרכז לגיל הרך - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יותר מטיפת חלב - זה מרכז לגיל הרך

במקום לשלם מאות שקלים לקורסי הכנה ללידה ולחוגים לטיפול בתינוקות, למה לא להפוך את תחנות טיפת חלב למרכזי הורות הוליסטיים, שמציעים את אותם שירותים בדיוק במחיר שווה לכל נפש? 60 תחנות טיפת חלב חלוצות מוכיחות שלמרות כל הקשיים - זה אפשרי

7תגובות

הביקור הראשון בטיפת חלב הוא אחד מטקסי המעבר הבולטים בהורות הישראלית. כשהגעתי לפני עשור לתחנת טיפת חלב בתל אביב עם בתי הבכורה על הידיים, ימים ספורים לאחר שנולדה, זה היה גם רגע מרגש של המשכיות: כמו שהורי ליוו אותי בילדותי לטיפת החלב השכונתית, הנה אני מתייצבת היום עם בתי לשקילה, מדידת ראש, חיסון ודברי התוכחה המסורתיים ‏(אך האוהבים‏) של האחות - על מצב ההנקה, ההאכלה ‏(מוצק או נוזלי‏) ומה שביניהם.

עשור ועוד שני ילדים מאוחר יותר, אני כבר יודעת שהביקור הראשון ההוא בטיפת החלב סיכם יפה את מה שלתחנה היה להציע לנו: חיסונים, בדיקות התפתחות, מעט עצות על תזונה, במקרה הטוב בירור מהיר של מצב הרוח האמהי. לאחיות, מקסימות ואמפתיות בדרך כלל, לא היו הרבה ברירות אלא להמשיך הלאה, למטופל הבא. טיפות החלב בתל אביב, בדומה לכל הארץ, נמצאות בתת־תקינה, והאחיות נדרשות לשרת הרבה יותר ילדים מהנדרש בתקן של משרד הבריאות.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

סקס, אלימות וגזענות: כל מה שבאמת קורה בבתי הספר ולא ידעתם

הפייסבוק מת - יחי המלך החדש: קבוצה בווטסאפ

בחזרה לתל אביב של לפני עשור: כמו הרבה אמהות חדשות, חיפשתי מקום לפגוש בו אמהות נוספות, לבלות עמן ולחלוק אתן את שמחת ותוגת האמהות - החרדות, הקשיים, השמחה ושאלות קיומיות כמו מה יקרה לקריירה שלי לאחר חופשת הלידה, ומה לתת לילדה קודם - אבוקדו או בננה.

באותם ימים בדיוק נפתח במרכז תל אביב מרכז דיאדה המפורסם. הדברים שאמרה מייסדת המרכז בראיון עיתונאי לקראת הפתיחה זכורים לי עד היום ‏(לא מלה במלה, אך את רוח הדברים אני זוכרת בהחלט‏). היא סיפרה כי מטרת המרכז היא להפיג את הבדידות של האמהות ולהציע להורים מקום מפגש שבו יוכלו לחוות עם הפעוטות פעילויות מהנות עם עניין.

אני זוכרת שקראתי את הדברים ברגשות מעורבים: מצד אחד, הדברים היו פגיעה ממוקדת וישירה בלב הצרכים שלי באותה תקופה. מצד שני, לא יכולתי שלא להתעכב על הפרט הפעוט: כל הדברים האלה עולים הרבה כסף. האם אחוות אמהות היא עסק לעשירות בלבד? מאז קמו עוד מרכזי הורות, וחוגים ביתיים יקרים נפתחו כדי ולסייע להורים צעירים להחליק בקלות רבה יותר אל ההורות.

תחנת טיפת חלב בשיכון ותיקים ברמת גן
עופר וקנין

תחנת טיפת חלב המרווחת ורחבת הידיים שלנו בתל אביב, עם כמה עשרות כיסאות פשוטים ופינת צעצועים חבוטה, ממשיכה לשמש עד היום בעיקר כמקום שבו מחסנים ושוקלים את הילדים. פיסת הנדל”ן היקרה הזו מלאה בכל כך הרבה פוטנציאל קהילתי בלתי מנוצל, ומעוררת את השאלה המתבקשת: למה לא להפוך את טיפת חלב למרכז לגיל הרך, במחירים שווים לכל כיס. הרי נדל”ן באמצע העיר כבר יש, אז מה בעצם הבעיה?

110 תקנים נעלמו

המקרה התל אביבי האישי שלנו הוא רק דוגמה אחת לניצול החלקי והבלתי מספק של המפעל החשוב של 1,000 סניפי טיפת חלב ברחבי המדינה, ואי התאמתם לצרכים של משפחות צעירות.

“צריך להוסיף תקנים - זו אחת התובנות החשובות שלנו ממבצע ‘שתי טיפות’ ‏(מבצע החיסונים לפוליו, רל”ג‏), שחידד עד כמה טיפות החלב נמצאות בחזית השמירה על בריאות הציבור”, אומר פרופ' רוני גמזו, מנכ”ל משרד הבריאות. “בהיעדר תקינה מתאימה”, הוא מוסיף, “הרבה מאוד פעילויות שהיו צריכות להתקיים לא יוצאות אל הפועל: מעקבי הריון וחינוך לבריאות, הדרכה, בירורים לאיתור מקרים של אלימות במשפחה, המלצות לתזונה נכונה ועוד. לאחות אין זמן, וכתוצאה מכך לא מקדישים לילדים את תשומת הלב הנדרשת. תחנות טיפת חלב נועדו להיות המסננת הראשונית של ילד שנמצא בסיכון וצריך טיפול מיוחד או היערכות מיוחדת של רווחה וחינוך, אבל המחסור בתקנים הופך את טיפות החלב בעיקר למרכז של בדיקות שמיעה, התפתחות וחיסונים”.

כשמנסים להבין מהי הסיבה לכך שעל אף הפוטנציאל הגלום בהן, טיפות החלב אינן מתחרות במיזמים הפרטיים ברחבי המדינה, מגלים סיבות רבות ומגוונות. הראשונה שבהן היא היחס המסויג, בלשון המעטה, של המדינה למוסד שנחשב לאחד המפוארים והמוצלחים במערכת הבריאות. במשך שנים ניסתה המדינה להוציא את טיפות החלב מידיה ולהעבירן לקופות החולים - ניסיון שלווה, לטענת גורמים במערכת הבריאות, בטכניקה המוכרת של “ייבוש השירות” כהכנה להוצאתו מידי המדינה. כך, למשל, אחיות שפרשו לגמלאות לא הוחלפו באחרות והשירות הצטמצם, כשבמקביל התנהל פיילוט שלווה בתקציבים ייעודיים להפעלת סניפי טיפת חלב על ידי קופות החולים.

אלא שהניסיון נכשל, לפחות לעת עתה. לאחר מאבקים מצד ההסתדרות הרפואית, הסתדרות האחיות, שורה של פוליטיקאים ואישי ציבור, שלוו גם בעתירות לבג”ץ, הכריע בסופו של דבר ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בעד השארת השירות בידי המדינה. ביוני 2007 הוא הודיע על ביטול החלטת הממשלה להעביר את הטיפות לקופות החולים, ועל השארתן בידי המדינה - כולל תוספת תקנים ותקציבים.

אלא שבכך לא תמו התלאות של תחנות טיפת חלב, שמיד יצאו לקרב חדש על התקנים - קרב כה סבוך ומפותל, עד שרק מעטים מצליחים להבין את המתמטיקה שלו. כך, למשל, מרבית התקנים שהובטחו בהחלטת הממשלה לא מצאו את דרכם לסניפים; על תקנים אחרים שהובטחו ניטש ויכוח מתמשך בין משרדי הבריאות והאוצר לגבי השאלה אם הם תקנים חדשים לגמרי או כאלה המשמשים להכשרת העסקתן של אחיות קיימות, שהועסקו קודם לכן כעובדות קבלן.

“במשך שנתיים איש לא ידע איפה נמצאים 110 תקני אחיות טיפת חלב ש’נגנבו’ מהאחיות. ממש מרקו מחפש את אמא שלו”, מספרת יו”ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן. “כל הזמן שאלנו איפה התקנים שהובטחו לנו, לאן הם נעלמו? נוצר מצב שהיו 110 תקנים פנויים, אבל כשאחות ביקשה להתמודד על משרה היו אומרים לה: ‘אין תקן’”.

השורה התחתונה ברורה - יש מחסור בתקנים ובאחיות בטיפות החלב בכל הערים בישראל - בין אם הסניפים נמצאים בבעלות המדינה, העיריות או קופות החולים ‏(ראו מסגרת‏). מבדיקה מדגמית שערכנו עולה כי בירושלים, למשל, אמורות להיות על פי התקן של משרד הבריאות 186 אחיות טיפת חלב, אך יש רק 102 תקנים - פער של 45%; בתל אביב אמורות להיות 81 אחיות, אך יש רק 51 תקנים - פער של 37%; בחולון הפער הוא הקטן ביותר בין הרצוי למצוי - 8% בלבד.

במשרד הבריאות מסבירים כי אף שהמשרד הגדיר רשמית כבר לפני שנים מהו היחס הרצוי בין מספר אחיות טיפות חלב לבין מספר התינוקות והפעוטות שבטיפולן ‏(אחות אחת לכל 475 תינוקות ופעוטות‏), ההחלטה לא גובתה מעולם בתקנים כנדרש. “הקושי לעמוד בהחלטה נובע מסירוב מתמשך של משרד האוצר להקצות את התקנים הנדרשים במשך השנים שחלפו עד כה”, אומרים במשרד.

וזה עוד לא הכל: גם את התקנים הקיימים קשה, לעתים קשה מאוד, לאייש באחיות, שלא בדיוק מתנפלות על המשרות בטיפת חלב. לעתים נאלץ משרד הבריאות לנייד אחיות מעיר לעיר כדי לתגבר סניפים במצוקת כוח אדם. כך, האחיות בחולון מתגברות באופן קבוע את התחנות בבני ברק, שבהן קיים מחסור חריף באחיות טיפת חלב. “אחיות הן לא ‘מוצר מדף’ - יש מחסור קשה באחיות בישראל ובריחה של רבות לשוק הפרטי”, אומרת כהן.

גמזו מוסיף כי “השכר של אחיות בריאות הציבור נמוך בהשוואה לאחיות בתי החולים, וייתכן שאנחנו בפתחו של משבר. יש ערים, כמו ירושלים, שבהן נדרשת תוכנית תמריצים לאחיות, כפי שעשינו בהצלחה בדרום”.

סיפור הצלחה בנתניה

הבשורה החיובית היא שצמצום תפקידן של טיפות החלב למינימום ההכרחי של חיסון, שקילה וכו’ הוא לא גזירת גורל. הגורם שיכול לחולל שינוי, גם בהינתן מצב התקינה החסר, הוא הרשות המקומית, ויש כבר סיפורי הצלחה.

כך למשל, בשכונת רמת השקמה ברמת גן פועלת מאז 2004 תחנת טיפת חלב ששודרגה ביוזמת העירייה למרכז לגיל הרך, שמשמש ארגון גג למגוון שירותים לילדים עד גיל 9 ולהוריהם, כולל סדנאות להורים, הדרכת הורים, טיפולים פסיכולוגיים, קשר של צוות התחנה עם גני הילדים בשכונה ועוד.

מרכזים בהשראת המודל הזה לגיל הרך הוקמו בכ–60 יישובים נוספים, ומשרתים עשרות אלפי ילדים ואת הוריהם. הגדילה לעשות עיריית נתניה, שבראשה עומדת מרים פיינברג־איכר, עובדת סוציאלית בהכשרתה, שהקימה לא פחות מארבעה מרכזי טיפול לגיל הרך. בעירייה אף הוקם אגף מיוחד לגיל הרך, שבו משתפים פעולה אנשי חינוך, רווחה ובריאות.

את החזון למרכזים ההוליסטיים והמיוחדים האלה יזמה והובילה עליזה אולמרט, גם היא עובדת סוציאלית בהכשרתה, שפיתחה בעבר שירותים למען ילדים בסיכון. כאשת ראש הממשלה לשעבר, היא הובילה את יוזמת “התחלה טובה”, שהיא חלק מהתוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון - שיתוף פעולה בין הממשלה, הרשות המקומית וקרנות פרטיות, בתפעול של הג’וינט־אשלים, לצורך הקמת המרכזים לגיל הרך ותפעולם. התקצוב הממשלתי ניתן כיום ליישובים המדורגים באשכול 1–4 בסולם הסוציו־אקונומי.

שנים לאחר שיצאה לדרך, יוזמת “התחלה טובה” חיה ובועטת. בעשרות רשויות מקומיות, בהן טבריה, שפרעם, ירושלים, מעלות תרשיחא, לוד, באר שבע וחדרה, פועלים כ–60 מרכזים, ועשרות אלפי ילדים נהנים מהשירות. “מחובתה הבסיסית של רשות מקומית כלפי הילד שנולד בתחומה להעניק לו ליווי צמוד מיום היוולדו”, אומרת אולמרט. “ראשי ערים שמעוניינים בהקמה ובהפעלה של מרכזים לגיל הרך לא צריכים להמציא את הגלגל, עומדת לרשותם תורת עבודה מסודרת ואפשרות להסתייע במפעל הפיס - זה רק עניין של סדר עדיפויות. בעיריית נתניה יודעים מה הם עושים. אל תופתעו לקרוא בעוד כמה שנים על המהפך החינוכי בעיר - הוא כבר מתרחש”.

להשקעה בגיל הרך יש גם תועלות כלכליות. על פי הבנק העולמי, כל דולר המושקע בחינוך בגיל הרך יחסוך לקופה הציבורית 7 דולרים בהמשך הדרך.

60 מרכזים זה נהדר, אבל מה עם יתר 940 טיפות החלב שפזורות ברחבי הארץ?

נמרוד גליקמן

“אם ראש רשות מחליט שזה חשוב לו, הוא יכול לעשות הרבה כדי לשדרג את תחנות טיפת החלב שבעירו”, אומר גמזו. “ראשי הרשויות לא מבינים עד כמה הציבור יכיר להם תודה ויחשיב את ההשקעה שלהם". עם זאת, הוא מסייג: “הכל מתחיל בתקנים - אם למשל מחר בבוקר ראש עיר בגודל בינוני רוצה להוסיף לסטנדרט של טיפת חלב ביקור בית של אחות לאחר הלידה, ומקבל את ברכת הדרך המקצועית ממשרד הבריאות, הוא לא יכול לעשות את זה רק בסניף אחד, אלא בכל הסניפים בעיר - ובשביל זה הוא חייב תוספת תקנים, כי זו מאסה”.

אם כך, איפה ראש הרשות יכול להשפיע? למשל, להוסיף לתחנה שירותים רלוונטיים במחירים מסובסדים או במחירי עלות?

גמזו: “אם רשות רוצה למשל להכניס לטיפות החלב קורס הכנה ללידה במחיר שווה לכל נפש - אין לה מניעה לעשות זאת. משרד הבריאות לא שולל גביית כסף בטיפות חלב אם זה מקובל עלינו מקצועית, עם סייג אחד חשוב - לא גובים על שירותים שבסל הבריאות, כמו חיסונים, בדיקות וכו’”.

לדברי כהן, “אם לראש עיר אכפת מהשירות לגיל הרך, הוא יכול לשפץ את תחנות טיפת החלב ולהשקיע בהן. זה עניין של סדר עדיפויות של רשות מקומית ושל שירות לאזרח. חלק מהשירות זה התנאים הפיסיים. אם היו משפצים טיפות חלב כמו את המדרכות בערים, היינו רואים סניפים נוצצים, אבל לרוע המזל התינוקות לא מצביעים בבחירות”, היא אומרת.

עד לאותו יום אוטופי שבו המדינה כולה תהיה זרועה במרכזים הוליסטיים לגיל הרך, מחזיר אותנו מנכ”ל משרד הבריאות לקרקע המציאות: “ישראל היא מדינת ילודה. הגידול הדמוגרפי נמשך כל הזמן, ולכן במקום להרעיב את טיפות החלב חשוב לחזק אותן - בתשתיות שלא צריכות ליפול על כתפי הרשויות המקומיות בלבד, בתקנים של אחיות ובהפיכת המקצוע של אחות טיפת חלב לאטרקטיבי יותר מבחינת שכר ותנאים".

“תחנות טיפת חלב של משרד הבריאות הן המודל המוצלח ביותר”

מבצע החיסון הענק נגד פוליו, “שתי טיפות”, היה גם הזדמנות יוצאת דופן לראשי משרד הבריאות “לחרוש” את המדינה כולה ולבחון מקרוב את מצבן ותפקודן של טיפות החלב, ואת ההבדלים בתפקוד בין תחנות שנמצאות בבעלויות שונות.

תחנות טיפות החלב בישראל מחולקות לשלוש בעלויות: תחנות בבעלות המדינה ‏(64% מהילדים מטופלים בהן‏), בעלות קופות החולים ‏(20% מהילדים‏) ובעלות העיריות בערים הגדולות בישראל, ירושלים ותל אביב ‏(16% מהילדים‏). הוויכוח בשאלה מי מנהל טוב יותר את הטיפות הוא אחד הוויכוחים הקשים והממושכים במערכת הבריאות, ויכוח שיש לו גם היבטים פוליטיים והיבטים של יחסי עבודה.

לדברי מנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ רוני גמזו, שביקר בעשרות טיפות ברחבי המדינה בשבועות האחרונים, “אפשר לומר שטיפות החלב של משרד הבריאות שנותנות את השירות כשירות בלעדי שלהן הן המודל המוצלח ביותר”.

לדבריו, “בזמן שגרה, תחנות טיפת חלב של הקופות נראות טוב יותר מבחינת תשתיות, ואולי יש להן אפילו קצת יותר תקנים. הקופות משקיעות ומקצות לתחנות מבנים חדשים וטובים יותר ממשרד הבריאות. לעומת זאת, המשרד מטיל על הרשויות המקומיות את נושא השיפוץ והתשתיות, ולא תמיד יש להן יכולת כלכלית או רצון להשקיע. אבל בזמן חירום כמו מבצע החיסונים - ראיתי שטיפות חלב שבבעלות משרד הבריאות תיפקדו טוב יותר ובהיקף גבוה יותר”.

לדבריו, “מה שעושה את ההבדל הוא השליטה - כשתחנת טיפת החלב היא שלנו, השליטה שלנו קרובה ומיידית. יכולנו לתגבר מיד את התחנות באחיות מבתי חולים ומבריאות התלמיד, ולשנות ברגע סדרי עדיפויות לטובת תחנות טיפת חלב. בתחנות של העיריות ושל קופות החולים הייתי תלוי יותר בסדרי העדיפויות של גורמים אחרים, והתוצאה היתה לפעמים פחות טובה”.

הטיפות שבבעלות עיריות תל אביב וירושלים סובלות ממחסור חמור בתקנים, ובירושלים יש גם קשיים באיוש תקנים קיימים. עם זאת, גמזו שופע מחמאות לתפקוד עיריית ירושלים, וקצת פחות לתל אביב: “עיריית ירושלים מבינה שהתושבים שופטים אותה לפי רמת השירות, ועושה מאמצים רבים לפתוח תחנות נוספות ולהוסיף תקנים כדי להתמודד עם האתגר האדיר של טיפול בכמות הילדים הגדולה בישראל. ירושלים גם משקיעה בתחנות טיפת חלב סכום גבוה יותר מזה שהם מחויבים אליו בהסכם עם המדינה. ראוי לעיריית תל אביב לנהוג כמו ירושלים ולהשקיע יותר בתחום”.

תגובת משרד האוצר: "במסגרת התקציב שאושר ל-2014-2013 קיבל משרד הבריאות תוספת תקציב של מאות מיליוני שקלים ו-80 תקני כוח אדם נוספים שאותם יכול המשרד להפנות למקומות שונים על פי ראות עיניו, בין היתר לטיפות החלב".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#