איתן אבריאל על ה"מריחה" של בנק ישראל - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איתן אבריאל על ה"מריחה" של בנק ישראל

מה באמת מסתתר מאחורי הודעת הריבית?

131תגובות

מי שיש לו חיבה להומור מתובל בנונסנס היה יכול ליהנות אתמול, ואף לצחוק בקול רם, מהודעת בנק ישראל על הורדת הריבית מ-1.25% ל%-1 בלבד. בהודעה אין דיוק כלכלי, והסיפור המרכזי בה הוצנע והוחבא. את הכותרת הרשמית - “הוועדה המוניטרית החליטה להוריד את הריבית לאוקטובר” - היה צריך לשנות לכותרת הבאה: “סדרה של ניסוחים כלשהם על הריבית והכלכלה, כדי שלא יבינו שכל מה שמעניין אותנו זה לחזק את הדולר ולעזור לתעשיינים”.

לא מאמינים? הגזמנו? כמו שמאות כלכלנים בארה”ב עוסקים בפירוש ובפענוח של כל מלה בהודעות הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי, כאילו היתה דף גמרא בישיבת פוניבז’, גם אנחנו ננתח הפעם את ההודעה של קרנית פלוג, ממלאת מקום הנגיד עד שנגיד חדש סוף סוף ייבחר ‏(ובבנק ישראל מוסרים: גם אצלנו בישראל כלכלנים עושים את זה‏).

נתחיל עם הפסקה החשובה בטקסט: “הגורמים העיקריים להחלטה להפחית את הריבית לאוקטובר לרמה של 1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית, שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב–12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית”.

כמה אי־דיוקים יש במשפט הזה? ראשית, הורדת הריבית כלל אינה עקבית עם ביסוס האינפלציה בטווח היעד, מכיוון שגם קודם לכן היא היתה בטווח היעד, והיא היתה עקבית עם היעדים גם כאשר הריבית היתה 1.5%. האינפלציה בישראל ובעולם המערבי נמוכה עד אפסית, וכמה עשיריות האחוז של ריבית לכאן או לכאן לא ישנו דבר. להיפך: אם בכלל, הורדת ריבית לרמה כה נמוכה עשויה לנפח בועות של מחירי נכסים ולהעלות את האינפלציה אל מחוץ לאמצע היעד. זהו טיעון פשוט לא רלוונטי.

תומר אפלבאום

שנית, אין בהורדת הריבית דבר שיתמוך בצמיחה. לכאורה, ריבית יותר נמוכה יכולה להוזיל את עלויות המימון של המגזר העסקי, ובנק ישראל מדגיש כי תחזית הצמיחה הופחתה מעט, אבל בפועל הכלכלה לא עובדת כך. כבר כיום, השוק מתחלק לשני סוגי חברות. מצד אחד נמצאות חברות גדולות ונזילות, שמקבלות כסף סופר־זול מהמערכת הבנקאית ומשוק ההון. בצד השני עומדות החברות הקטנות ‏(או חברות בינוניות שנמצאות בקשיים‏), שלא מקבלות אשראי מאף אחד ללא קשר לרמת הריבית. שינוי של 0.25% בריבית לא ישנה את המציאות הזו. במקביל, הציבור יקבל עכשיו ריבית עוד יותר נמוכה ‏(למעשה, כמעט אפס‏) על הפיקדונות שלו, הריבית הריאלית תהיה עוד יותר שלילית - ויכולת הצריכה שלו תיפגע.

שלישית, ה”יציבות הפיננסית” לא תשתפר במאומה מהורדת ריבית של 0.25%. מה בכלל הקשר בין הדברים? שוב, להיפך: כסף שהופך לזול יותר מזמין נטילת סיכונים והלוואות חסרות אחריות - גם על ידי טייקונים וחברות עסקיות וגם על ידי משקי בית. הוא יוזיל את המשכנתא וינפח עוד יותר את בועת הנדל”ן. כסף כה זול, ברמה נומינלית של 1% - שהיא למעשה ריבית ריאלית שלילית - רק מזמין בועות אשראי, בועות מחירים וסכנה ליציבות הפיננסית.

הטענה שלפיה הורדת הריבית “עקבית” עם יציבות פיננסית היא פשוט קשקוש.

גם הסיכום של הודעת בנק ישראל - שהיא אגב העתק זהה לניסוחים של סטנלי פישר, שאינו מביא רוח חדשה כפי שניתן היה אולי לצפות מקרנית פלוג - מלא באותם אי־דיוקים.

הנה הפסקה הלפני אחרונה: “בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי־ודאות הנמשכת במשק העולמי”.

אי־ודאות? בסדר, זה נכון, אבל הרי המשק העולמי נמצא כיום במצב הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שנה, כשהריבית בישראל היתה 1.5%. אנגלה מרקל ניצחה בבחירות בגרמניה, אירופה התייצבה, האבטלה בארה”ב ירדה ואפילו שוקלים שם לבטל את תמריצי הדפסת הכספים ורכישות האג”חים.

אמיל סלמן

ומה עם השווקים הפיננסיים? הם רשמו בימים האחרונים שיאים של חמש שנים, באווירה של אופוריה וריקודי טוורקינג של הסוחרים. האם על זה נדרש לשפוך עוד שמן בדמות הורדת ריבית?

במקום אחר בהודעה מתייחס בנק ישראל להחלטות של הבנק המרכזי האמריקאי, ומסמן אותן כסיבה נוספת להורדת הריבית: הפד הודיע שימשיך בתוכנית ההרחבה הכמותית בהיקף הנוכחי, עד שיצטברו עדויות נוספות להתבססות השיפור בפעילות הכלכלית. לנוכח דחיית תהליך צמצום ההרחבה הכמותית ‏(tapering‏), נמשכת האי־ודאות לגבי העיתוי המדויק של תחילת התהליך, עוצמתו והשלכותיו”.

שוב, גם ההסבר הזה אינו חזק במיוחד, כי אם ריבית של 1.25% היתה טובה למשק עוד לפני שה”פד” הודיע על מחשבותיו לצמצם את ההרחבה הכמותית, מדוע היא לא מתאימה כיום? רק כי הצמצום נדחה בכמה חודשים? לא אחר מאשר סטנלי פישר אמר דווקא אתמול שהוא מצפה שהבנק המרכזי בארה”ב יפחית את התמריצים המוניטריים “באופן מתון” לפני שיו”ר הבנק הנוכחי בן ברננקי יעזוב את תפקידו - כלומר לפני ינואר.

ומה עם הפסקה האחרונה והמסכמת? בבקשה: “בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית - ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור”.

על שלוש המטרות הראשונות - יציבות מחירים, עידוד תעסוקה והיציבות הפיננסית - כבר הרחבנו. ומה עם שוק הדיור? יפה שבנק ישראל עוקב אחריו, אבל הורדה נוספת של הריבית רק תחמיר את המצב המשברי והבועתי ממילא של מחירי הדירות. היא תעלה אותם עוד יותר, היא תכניס עוד זוגות צעירים למלכודת של אשראי שלא ברור מאין יחזירו אותו כשהריבית תעלה, ובדרך היא גם תסכן את יציבות הבנקים.

אז מדוע בכל זאת הוריד בנק ישראל את הריבית? מסיבה אחת: כדי לעצור את התחזקות השקל מול הדולר ושאר המטבעות, לאחר שביום שישי כבר נגע המטבע האמריקאי ברמה של 3.5 שקלים, וכל הפעילים העריכו שימשיך להיחלש - ומכיוון שלתעשיינים וליצואנים יש לובי חזק שיודע ללחוץ על הבנק, על שר האוצר ועל ראש הממשלה.

אוליבייה פיטוסי

איך זה עובד? בבנק ישראל מקווים שריבית של 1% תקטין את חישובי הרווחיות של הספקולנטים הזרים שגורמים להתחזקות השקל, שלוקחים אשראי בדולרים ומשקיעים אותו בשוק הכספים הישראלי.

זהו 80% של סיפור הפחתת הריבית אתמול. אנשי בנק ישראל מודים בכך בשיחות שבעל פה ובהודעות לתקשורת, ומה שלא ברור הוא מדוע הבנק המרכזי לא מעוניין לכתוב את הדברים באופן ברור ומפורש. ממה - או ממי - חוששים שם?

האם ההחלטה להפחית את הריבית כדי לעצור את השקל היא נכונה? לזה אין תשובה מוחלטת. מצד אחד, רווחיות היצוא ללא ספק חשובה לצמיחת המשק ‏(אף שהתחזית ל–2014 מדברת כבר כעת על האצה בגידול היצוא‏). אך מצד שני, הריבית הנמוכה תרחיק את הזוגות הצעירים מחלום הדירה, והתחזקות הדולר תכביד את יוקר המחיה על רוב הישראלים.

מי שדברים כאלה נוגעים ללבו, ימצא בזה שוב מהלך שפועל לטובת בעלי ההון ‏(בעלי המניות של החברות היצואניות ובעלי נכסי המקרקעין‏) על חשבון מעמד הביניים והשכבות החלשות. ואם מישהו, אולי ראש הממשלה בנימין נתניהו, חשב לרגע שקרנית פלוג היא סוציאליסטית מסוכנת - היא הוכיחה לו אתמול שהוא טעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#