"הרגשנו שאנו צריכים להילחם בשדה קרב שלא רצינו להילחם בו" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

"הרגשנו שאנו צריכים להילחם בשדה קרב שלא רצינו להילחם בו"

מנכ"ל קונדואיט ואחד המייסדים שלה, החליט להתנתק מכל מה שהפך את קונדואיט למה שהיא היום - כעת הוא מסביר למה ■ רונן שילה בראיון על המיזוג בין קונדואיט לפריון: "המשחק השתנה לנצח"

21תגובות

בשני בצהריים הודיעה פריון על מיזוג עם חטיבת סרגלי הכלים של קונדואיט ‏(Client Connect‏) בעסקת מניות. במסדרונות קונדואיט בנס ציונה קשה היה לחוש בהתרגשות באוויר: עובדי החברה ידעו כי היא עומדת בפני פיצול ומיזוג עם פריון לאור שמועות שנפוצו בחודשים האחרונים ודיווחים בעיתונות, וזו היתה רק שאלה של זמן עד שהמהלך יוכרז באופן רשמי. כחלק מהמהלך תתפצל קונדואיט לשתי חברות: Client Connect שתמשיך לעסוק בתחום סרגלי הכלים, תמוזג עם פריון ותיהפך לבורסאית, וחברה שתיוותר פרטית, תשמור על השם קונדואיט ותעסוק בפיתוחים למובייל, בפיתוח דפדפן עצמאי ובפיתוחים נוספים תחת הנהלתו של מנכ”ל קונדואיט, רונן שילה.

שילה, אחד משלושת מייסדי קונדואיט, בישר לעובדים על המהלך בצהרי שני, בסמוך לדיווח הרשמי של פריון לבורסה. לאחר מכן עלה לבמה בכניסה לבניין המשרדים ג’וזף מנדבלאום, מנכ”ל פריון שיוביל את החברה הממוזגת. בהזדמנות זו פגש מנדלבאום לראשונה את העובדים שיעברו לעבוד תחתיו בחודשים הקרובים. עד שהחל המפגש עם העיתונאים, העובדים כבר חזרו לעבוד כרגיל. לא היתה אווירה של אקזיט או אירוע חגיגי, ובצדק: לפני החברות דרך ארוכה שתדרוש מהן להפגין יכולות יוצאות דופן.

כתבות נוספות ב-TheMarker

הכירו את הסטארט אפ שמנתק עשרות אלפי ישראלים מ-HOT ו-yes

שוכרים סוררים: מה אפשר לעשות עם הבעיה הגדולה של בעלי הדירות?

עופר וקנין

פריון ציינה בהודעה לבורסה כי השלמת העסקה צפויה עד ינואר 2014. מנדלבאום חשף כי החברה הממוזגת תהיה אחראית ל–2% מהחיפושים במנועי החיפוש בארה”ב, ותיהפך למנוע טראפיק משמעותי יותר מ–AOL ומ–AVG. חלקה של קונדואיט בחברה הממוזגת יהיה 81% וחלקה של פריון יהיה 19%.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

לפי מתווה העסקה שהוצג למשקיעים, קונדואיט תשמור על קופת המזומנים שלה, ולא יעבור מזומן ממנה לפריון. לאחר שקונדואיט חילקה בשנים האחרונות דיווידנדים של מאות מיליוני דולרים, יישארו בקופתה, לפי הערכות, יותר מ–200 מיליון דולר.

שוויה של פריון, הנסחרת בנאסד”ק ובתל אביב, היה לפני ההכרזה 161.65 מיליון דולר. שווי קונדואיט לפי סבב הגיוס האחרון שביצעה ב–2012 היה כ–1.5 מיליארד דולר. לפי השווי שבו נסחרה פריון לפני ההודעה על המיזוג ביום שני, שווי החברה הממוזגת יהיה 837 מיליון דולר - נמוך משמעותית מהשווי שלפיו גייסה קונדואיט. עד סוף יום המסחר באחד העם איבדה מניית פריון 14.6% משוויה. למחרת, עם פתיחת המסחר, המשיכה המניה לרדת, אך במחצית השנייה של היום רשמה עליה והחלה להתאושש.

תגובת המשקיעים למיזוג הפתיעה את החברה, ומצביעה על החשד הגובר כלפי תעשיית סרגלי הכלים. ההכרזה המשולבת על פיצולה של קונדואיט ומיזוג פעילות סרגלי הכלים עם פריון מסמנת אבן דרך חשובה נוספת בתולדות קונדואיט והתחום - יציאתו של שילה, ממייסדי קונדואיט ומי שעומד בראש החברה, מהתעשייה שהוא נחשב לאב המייסד שלה.

המודל של קונדואיט בשנים הראשונות היה יצירת סרגלי כלים שאיפשרו לגופי תוכן לשמור על מגע עם המשתמשים שלהם בתוך הדפדפן באמצעות יצירת סרגלים ממותגים. בשנים האחרונות נתפשת קונדואיט, כמו שאר חברות סרגלי הכלים, כחברה שאמנם מניבה ערך רב לבעליה, אך ערך מועט למשתמשים - שבמקרים רבים לא מצליחים להסיר את התוכנה מהמחשב שלהם. המודל העסקי של החברות מבוסס על הכנסות שמגיעות מחברות כמו גוגל, מיקרוסופט ויאהו, שהסרגלים מפנים גולשים למנועי החיפוש שלהן. אולם חלק מהחברות בתעשייה פועלות באזורים אפורים, ובתחום כולו דבק מוניטין בעייתי. שמן של חלק גדול מהחברות הפעילות אינו מוכר לציבור אף שהן מגלגלות מחזורי הכנסות מכובדים.

שילה, שמודע לשם שיצא לתעשייה שבה הוא פועל, מנסה לשנות את אופיה של קונדואיט. כחלק מניסיון זה הוא הרחיב את פעילותה של קונדואיט לתחומים חדשים: ב–2011 רכשה קונדואיט את חברת Wibya תמורת 45 מיליון דולר, ובשנה שעברה היא החלה לפתח דפדפן עצמאי משלה - הדפדפן U. בנוסף, החלה קונדואיט להפנות משאבים להעמקת יכולותיה בתחום הפצת תוכן במובייל, תחום שמוביל שילה עצמו. הצעד האחרון, פיצול החברה והיצמדות לפעילות שאינה בתחום סרגלי הכלים, ינתק את שילה מעולם סרגלי הכלים שבו החל לפעול עם הקמת קונדואיט ב–2005, ויאפשר לו להתמקד בפעילויות שבהן הוא מאמין - יצירת דרכים חדשות לחיזוק הקשר בין בעלי אתרים למשתמשים כדי ליצור ערך ומגע עם המשתמש בטכנולוגיות מתפתחות.

“בשנתיים הראשונות קונדואיט היתה חברה שלא ייצרה כסף. אחר כך חתמנו חוזה עם גוגל שהפך אותנו לחברה רווחית והתחלנו לשלם חזרה לשוק. הכניסה של הכסף שינתה את המשוואה, לא רק מבחינתנו - לכל השוק”, קובע שילה בראיון בלעדי ל-Markerweek בעקבות ההכרזה. “מבחינתנו סרגל הכלים היה הכלי ליצירת הקשר עם בעלי האתרים. במשך שנים ניסינו להשאר נאמנים לחזון הזה. זאת הסיבה שבגללה עד היום, בכל יום מורידים 150 אלף גולשים מרצונם סרגל כלים. הכסף הכניס לתוך התעשייה חברות שהערכים של קונדואיט לא היו לנגד עיניהן, חברות שהפכו את סרגל הכלים לכלי ליצירת כסף בלבד, והתעשייה הלכה ונכבשה על ידי חברות אגרסיביות יותר בהפצה”.

שילה, 55, נשוי ואב לשלושה, הקים את קונדואיט ב–2005 עם דרור ארז וגבי בילצ’יק. שילה סיים תיכון ללא בגרות, ולאחר שירותו הצבאי השלים תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון אחרי מכינת השלמה. במלחמת לבנון הראשונה שימש כקצין שיתוף ארטילריה ‏(קש”א‏) ונפצע במלחמה מאש חיל האוויר הישראלי. במהלך לימודיו פיתח שילה מוצר עבור חברת מדיקום הישראלית, שנהפך לאחר מכן לבסיס למיזוג בין מדיקום לחברה האמריקאית Ready & Hunter, מיזוג שבעקבותיו עבר שילה עם משפחתו לארה”ב, שם התגורר ב-1987–1991. ב–1995 ייסד את חברת DoubleAgent שפיתחה טכנולוגיה לשיתוף של יישומים ברשת. תשעה חודשים מאוחר יותר נרכשה החברה על ידי חברת NetManage והמשיכה לפעול כמרכז פיתוח תחת ניהולו של שילה למשך שלוש שנים. עד להקמתה של קונדואיט ייסד שילה שתי חברות נוספות - EDRS ו–Effective - שפיתחה מערכת לומדת לניהול תוכן בארגונים.

בשנים האחרונות, אומר שילה, דרכו ודרכה של קונדואיט החלו להיפרד מהתעשייה שקונדואיט סייעה ליצור. “הרגשנו שאנחנו צריכים להילחם בשדה קרב שלא רצינו להילחם בו מלכתחילה. הכרנו בעובדה שהתחום שהמצאנו, תחום שקצת נחרו עליו בבוז, נהפך לתחום שבו כל בעל אתר יכול למכור את סרגל הכלים שהוא שם באתר שלו לידי חברות שרק הכסף עניין אותן. המשחק השתנה לנצח. כשגם הרגולציה התחילה לפעול, ומפתחי הדפדפנים עצמם התחילו להטיל מגבלות, הגענו להכרה שאנחנו רוצים להחזיר את קונדואיט לשורשים. בשורשיה קונדואיט אינה חברת סרגל כלים - זאת חברה שמטרתה לספק אמצעי קשר בין בעלי האתרים למשתמשים. הפתרונות שאנחנו מפתחים למובייל והדפדפן שפיתחנו הם פתרונות כאלה. זו חזרה לשורשים של החברה.

“לסרגל הכלים יש מרכיב בעייתי: בכל מחשב יכול להיות רק אחד. כשאנחנו מדברים על יישומי מובייל אין את המגבלה הזאת, וברור שכשמדובר בדפדפן של קונדואיט עם המותג של החברה זאת בעיה לא רלוונטית. המסר שלנו הוא

Don’t Compete - Complete. אנחנו לא השתנינו; השוק השתנה, אבל אנחנו יודעים להסיק מסקנות. צריך גם לזכור שהשינויים האלה לא אומרים שהשוק הקיים אינו לגיטימי: מותר לחברות להיות אגרסיביות בניסיון למצוא פתרונות מוניטיזציה”.

“הזמנתי את ג’וזף לשבת ושאלתי מה החזון שלו”

קונדואיט התכוננה זמן רב לפיצול החברה לשתי חטיבות עצמאיות. בחברה מסבירים שפעילות סרגלי הכלים הגיעה לבשלות ולבגרות, ולצדה התקיימה פעילות סטארט־אפיסטית בתחומים האחרים. השוני היה גדול מדי והקשה על התנהלות שני הצדדים. “הגענו למסקנה שהחברה לא יכולה לשאת שני דגלים. הדימוי שלי לזה היה חברה שהתחילה כמעדניית חלב, ובהמשך המשיכה למכור נקניקים. ידוע שאי אפשר לערבב בשר וחלב, אז החלטנו להפריד את שני העסקים, וכל אחד בפני עצמו הוא כשר”, מסביר שילה.

“כבר לפני שנתיים רונן הבין שעסקי המוניטיזציה של קונדואיט ותחומי העיסוק האחרים בחברה - הדפדפן והמובייל - לא יכולים לדור בכפיפה אחת, ולגדול כמו שהם צריכים לגדול ביחד”, ציין מייקל אייזנברג מבנצ’מרק ישראל, אחת המשקיעות הראשונות בקונדואיט, בראיון משולש עם שילה ומנדלבאום. “היו כל מיני רעיונות, למשל למכור חטיבה או חלק מהחברה. היו גם צדדים שהתעניינו בעסקה כזו והיו כל מיני רומנים, אבל קונדואיט היא חברה שחיה על ערכים שהם לא רק כסף ורווחים, ולכל פתרון היתה בעייתיות משלו. הפתרון דרש גם התאמה עסקית אבל גם ערכית ותפישתית”.

בסופו של דבר אייזנברג היה השדכן האחראי למיזוג בין שתי החברות. “אחרי אחד הרומנים שכשלו בגלל חוסר התאמה ערכי, ניסיתי להבין איזה פתרון מתאים. אני מכיר את ג’וזף ‏(מנדלבאום, ע”א וא”ה‏) כבר 15 שנה, ואת משפחתו זמן ארוך מזה. ראיתי איך מאז שהוא נכנס לתפקיד המנכ”ל מניית החברה מטפסת וכך גם ההכנסות של פריון, וכיצד הוא יוצר שגרת ניהול טובה. הזמנתי אותו לשבת ושאלתי אותו מה החזון שלו, והוא אמר ‘לבנות חברה ישראלית גדולה’. לרונן יש אותו חזון”. נדמה שבין אייזנברג ומנדלבאום קיים דמיון רב: שניהם לא מתביישים לדבר על ציונות כשהם מספרים על החלום שלהם לבנות חברה גדולה בישראל שתעסיק אלפי עובדים, ושניהם עולים מארה”ב, חובשי כיפה ובוגרי ישיבה יוניברסיטי - עניין נדיר יחסית בהיי־טק הישראלי.

“זה קרה לפני ארבעה חודשים וחצי. הצגתי בפניו את הרעיון למיזוג בין החברות. ההצעה הועלתה בחמישי. בשישי ב-13:00 ג’וזף חזר אלי. הוא היה אמור לטוס במוצאי שבת. ביקשתי ממנו שידחה את הטיסה בגלל המומנטום. התיישבנו בראשון ובחנו הרבה נושאים. בין השאר דיברנו על הצעה שהעליתי לחלוקת המניות. בארבעה וחצי החודשים האחרונים אנשים עבדו יום ולילה כדי לגרום למיזוג הזה לקרות. החזון של רונן ושלי ושל ג’וזף בעסקה הזאת הוא לתקוע את דגל ישראל בקדמת החברה הממוזגת. זו תהיה חברת אינטרנט ישראלית גדולה - החברה השלישית או הרביעית בעולם בנפח החיפושים”, קבע אייזנברג.

“רונן ומייקל נותנים לי את הביטחון שאני יכול לקחת את החברה שהם בנו, החברה הכי טובה בארץ, לשלב הבא. זה מתחבר לחזון שלי”, ציין בראיון מנדלבאום, שעלה לישראל יחד עם משפחתו לפני ארבע שנים והצטרף לפריון כמנכ”ל ביולי 2010. בארה”ב שימש כמנכ”ל פיתוח עסקי בחברת American Greetings, שגדלה בתקופת כהונתו משישה עובדים ל–25 אלף עובדים והכנסות של 120 מיליון דולר. צמיחתה של החברה הושגה בין השאר בשורה של 14 רכישות. יש לו תואר ראשון בכלכלה מישיבה יוניברסיטי, ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת Case Reserve באוהיו.

“אמרתי למייקל שיש כאן סטארט־אפ ניישן ושאנשים חכמים, יצירתיים וחדשניים עובדים כאן. אבל אני חושב שהדבר שיכול להשלים את זה הוא לבנות חברות גדולות שיכולות להעסיק 25 אלף עובדים, כמו אינטל וגוגל. עבדתי בחברה שיש בה 25 אלף עובדים - יש בישראל את הכישרון, היכולת והמוטיווציה כדי ליצור פה חברה כזאת, אבל צריך לערבב את המרכיבים ביחד. אני חושב שכשאנחנו עובדים ביחד השאלה היא לא האם זה יקרה, אלא מתי”, אומר מנדלבאום.

קונדואיט הביאה הכנסות, פריון את המנהלים

הניתוק החד צדדי מתעשיית סרגלי הכלים שעליו הכריז שילה משתקף בתנאי העסקה עם פריון. בשונה מדרור ארז, שנמנה יחד עם שילה וגבי בילצ’יק עם מייסדי קונדואיט, שילה לא יכהן בדירקטוריון החברה הבורסאית הממוזגת. למעשה, מבנה הדירקטוריון הצפוי של החברה הממוזגת מראה על חוסר רצונו של שילה לקשור את גורלו בגורלה: במתווה העסקה הנוכחי קונדואיט אמנם מקבלת 81% ממניות החברה הממוזגת, אך מי שיבחן את מבנה ההנהלה של החברה החדשה - ועוד יותר מכך, את מבנה הדירקטוריון הצפוי של החברה - יתקשה להבחין בכך.

פעילות סרגלי הכלים של קונדואיט אמנם מביאה עמה לעסקה הכנסות גבוהות יותר מאלה של פריון וגם מספר עובדים גדול יותר, אך מנכ”ל החברה הממוזגת יהיה מנדלבאום, מנכ”ל פריון. ג’וש וויין, שעומד כעת בראש Client Connect, חטיבת סרגלי הכלים של קונדואיט, ישמש כנשיא. פרט לארז יצטרף לדירקטוריון פריון רועי גן, סמנכ”ל הכספים של קונדואיט. יעקב קאופמן, סמנכ”ל הכספים הנוכחי של פריון, ימשיך לכהן בתפקידו. מתוך שבעה חברי דירקטוריון תקבל קונדואיט שני מושבים בלבד. יתר חברי הדירקטוריון הם מומחים מקצועיים שאינם מייצגים באופן ישיר בעלי מניות. מבנה דירקטוריון שכזה משליך ישירות על רמת מחויבותה של קונדואיט, החברה שתיוותר מחוץ למיזוג, לחברה החדשה.

רונן אף ציין זאת באופן ישיר. “בין שתי החברות לא יהיו יחסים: מה שיש זו נכונות להתייצב יחד בצמתי החלטה שנוגעים לסוגיות אסטרטגיות ביחס למוצרים, נכונות לסייע ולייעץ”, אמר. “זה לא דבר של מה בכך. התחושה היא שמהרגע הראשון היה כאן סוג של קשר שיאפשר להפוך את החברה הזו למוצלחת ולהביא אתו ידע. זה לא קשר פורמלי, זה קשר אישי לחלוטין”.

סימן נוסף למחויבותו של שילה להתנתקות מתעשיית הסרגלים משתקפת בשווי שניתן לקונדואיט בעסקה. בסבב הגיוס האחרון של החברה ב–2012 גייסה קונדואיט 100 מיליון דולר מבנק ההשקעות ג’יי.פי מורגן לפי שווי של 1.5 מיליון דולר. שווי העסקה לפי מחיר מנייתה של פריון לפני מועד ההכרזה משקף לפעילות הסרגלים שווי של 678 מיליון דולר - פחות ממחצית מהערכת השווי שלפיה בוצעה השקעת

ג’יי.פי מורגן. בין השאר מוסברת הירידה בשווי בסבבי הדיווידנדים שביצעה קונדואיט בעבר בהיקפים של מאות מיליוני דולרים ובמאות מיליוני הדולרים המזומנים שעליהם תשמור קונדואיט לעצמה. עם זאת, השווי שניתן בעסקה לפעילות סרגלי הכלים מתייחס לכלל הפעילות מניבת ההכנסות של קונדואיט, וככזה הוא מייצג שווי נמוך משמעותית מהשווי המוערך של החברה בעבר – גם אחרי הוצאת הפעילויות הנוספות.

אייזנברג התייחס לשווי שמשקפת העסקה הנוכחית לקונדואיט בהשוואה לסבב הגיוס האחרון שלה, וטען כי החברה מעולם לא אישרה את שוויי החברות כפי שהוצגו בתקשורת וכי אינה אחראית לפרסומים. כמו כן, הוא הזכיר כי החברה חילקה דיווידנדים בשווי מיליוני דולרים - שזרמו למשקיעים, המייסדים והעובדים - שהביאו לירידה בשווי החברה בעקבות הידלדלות קופת המזומנים שלה. “אנחנו לא יודעים בדיוק מה השווי של העסקה, נדע בעוד תשעה חודשים או שנה כשנשפוט את החברה הממוזגת. כיום אין שווי לעסקה. אנחנו פה לטווח ארוך, באנו למרתון. החברה הזו תגיע למיליארד דולר הכנסות, זו רק שאלה של כמה שנים. באנו לבנות פה חברה ממש גדולה”, אמר אייזנברג. במפגש עם העיתונאים מאוחר יותר הוא הוסיף: “בינתיים זה לא אקזיט - לא למשקיעי קונדואיט ולא למייסדי קונדואיט. לדעתי המחיר יעלה. המלה האחרונה תיאמר בעוד שנה־שנה וחצי”.

מהלך ההשקעה שביצעה ג’יי.פי מורגן נחשב חריג בשעתו, וגם כיום הוא נראה כאחת ההשקעות הגדולות הבודדות של בנקי ההשקעות בחברות מסוגה של קונדואיט. יותר מכל, נראה כי השקעה זו ייצגה את רצונה של ג’יי.פי מורגן ליהפך לחתם שיהיה אחראי על הנפקתה של החברה בשווי גבוה מזה שבו היא השקיעה. המיזוג עם פריון מראה כי גם בנק ההשקעות מודע לכך שהנפקה זו לא תתרחש.

אחד הגורמים לכך הוא הסיכון הגבוה הכרוך בפעילותן של חברות עמק ההורדות. עיקר הכנסותיהן של חברות אלה מגיע מספקיות החיפוש כמו גוגל, מיקרוסופט, יאהו, יאנדקס ובאידו, ושינוי ההסכמים אתן יכול להשפיע מאוד על הכנסותיהן. בשנים האחרונות מצרות ספקיות החיפוש את צעדיהן של חברות סרגלי הכלים. באמצעות שינויים שביקשה גוגל משותפותיה לבצע, הראתה חברת החיפוש עד כמה חברות אלה רגישות לשינויים. ההסתמכות הכמעט בלעדית על כמה לקוחות גדולים הופכת אותן לחברות לא יציבות, כשבאופק ממשיך לאיים תחום המובייל שמעביר גולשים מהמחשב האישי - מוקד פעילותן - אל המכשירים הניידים.

זו הסיבה לכך שעל אף שהיא רווחית מאוד, חברה כמו קונדואיט נדרשת להמציא עצמה מחדש. עם זאת, עוד לפני כן, על החברה להנזיל את הנכסים המשמעותיים שצברה. החברה אינה יכולה לעשות זאת באמצעות הנפקה עצמאית - הסיכון בעסקיה הנוכחיים גבוה מדי, והסיכוי של עסקיה העתידיים לא ידוע עדיין. המיזוג עם פריון מאפשרת לה להיכנס לבורסה בדלת האחורית.

רכיב הסיכון הגבוה משתקף היטב בשווי שניתן לפעילות הסרגל הכלים של קונדואיט. בדיווח של פריון לבורסה נחשפו לראשונה תוצאותיה הכספיות של קונדואיט: ב–12 החודשים שהסתיימו ב–30 ביוני 2013 הסתכמו ההכנסות מפעילות סרגלי הכלים, הפעילות המניבה של החברה, ב–277 מיליון דולר, והרווח הנקי הסתכם ב–77 מיליון דולר. בשיחה עם המשקיעים חשפה פריון כי 99% מהכנסות קונדואיט מגיעות מפעילות חטיבת סרגלי הכלים.

ה–EBITDA של קונדואיט הסתכם ב–88 מיליון דולר. השווי שניתן לפעילות סרגלי הכלים - 678 מיליון דולר - מייצג מכפיל רווח של 8.8 ומכפיל EBITDA של 7.7, שרחוקים מאוד מאלה של חברות טכנולוגיה כמו פייסבוק או טוויטר. למעשה, מכפילים אלה נמוכים אפילו מאלו של חברות תעשייתיות בישראל, כמו אסם או שטראוס.

סטארט־אפ עם ניסיון וכיסים עמוקים

למרות כוונתו המוצהרת לחדול מהעיסוק בתחום סרגלי הכלים, שילה מתנגד להתייחסות הגורפת לתחום זה כלא לגיטימי. אייזנברג ומנדלבאום, שיהיו אחראים מעתה על אחת מהענקיות בתחום, מציגים, כמובן, עמדה נחרצת בנושא. “התעשייה הזו יכולה להיות כלי מצוין בשביל בעלי האתרים לבצע הפצה, להגדיל רווחיות ולגרום למעורבות גדולה יותר של הגולש באופן לגיטימי. למנהלים של החברות שמתמזגות היה קל להגיע לעמק השווה, כי הם מגיעים עם אותם ערכים - לא גונבים מפה ומשם, עובדים לפי הכללים של גוגל ומיקרוסופט. גם רונן וגם ג’וזף מכירים את הבכירים בגוגל ובמיקרוסופט. כשיש לך מספיק ניסיון בתעשייה הזאת אתה רוצה להגיע לפגישה עם מנכ”ל מיקרוסופט ולהיות מסוגל להסתכל לו בעיניים ולהגיד ‘אני ממלא את התנאים שלך’”, אומר אייזנברג.

מנדלבאום מוסיף: “היה לנו חשוב להבין שיש לנו את אותה ראיית עולם, וגילינו שאנחנו לא רק באותו דף באותו הספר, אנחנו גם באותה שורה. לפעמים המוניטין שמשויך לעמק ההורדות הוא לא טוב. צריך לזכור שיש מאות אלפי מפתחי אפליקציות שאין להם יכולת לעשות הפצה ולקבל מוניטיזציה. התעשייה הזו מאפשרת למשתמש לקבל יישומים חינמיים שאחרת פשוט לא היו מפותחים. זה האקו־סיסטם, זאת המטרה שלנו. אנשים לא רוצים לשלם על יישומים, והשאלה היא איך בכל זאת אפשר לייצר כאן כלכלה עובדת. התשובה היא בהפצה, במוניטיזציה ובאופטימיזציה”.

בעוד החברה הממוזגת קיבלה את רוב תשומת הלב השבוע, מסקרן לא פחות לדעת לאילו כיוונים חדשים ייקח שילה את קונדואיט הסטארט־אפיסטית שמתרחקת מאורות הזרקורים. שילה נחשב לרוח היזמית והחדשנית שמאחורי קונדואיט ונתפש כיזם בנשמתו. הוא לא זקוק לאקזיט נוסף כדי להתעשר, והוא מונע מהרצון להמשיך ולהמציא.

קשה היה להוציא ממנו השבוע התייחסות רגשנית כלפי המהלך. “זה מרגיש קצת כמו לחתן בת. לא שכבר חיתנתי”, אמר לבסוף רונן. “במידה לא קטנה יש תחושה של סיפוק. הבאנו את זה לבגרות. זו תחושה של מעשה אחראי, שאנחנו מפקידים את זה בידיים של אנשים שייקחו את זה לשלב הבא”.

“כשהקמנו את החברה הגעתי לבנצ׳מרק. הם שאלו אותי שאלה והסכמנו שיש עסקה תוך בערך 10 דקות. שאלו אותי איך אני רואה את העתיד, אז הסברתי להם שאני משחק משבת לשבת. אני חושב שאנחנו מצויידים בחושים טובים, יש לנו את הפשן (תשוקה) ואת האמצעים. מבחינתי אנחנו על המגרש הזה הרבה זמן ועכשיו אפשר להתמקד יותר בפשן. החברה הלא ציבורית שנוצרה אמנם תתעסק בדברים שאופייניים לסטארט־אפים, אבל היא לא סטארט־אפ. זו חברה עם כיסים עמוקים, מותג חזק, ניסיון וקשרים. זאת צורת התנהלות שונה”, ציין שילה.

עופר וקנין

לא ידוע מהם היחסים שלפיהם בוצע הפיצול בין שתי חטיבות הפעילות, כלומר איזה שווי ניתן לה וכמה כסף נשאר בכיסיה בעקבות הפיצול. כפי שצוין, החברה שאותה ינהל שילה מתחילה את חייה עם קופת מזומנים שמנה - יותר מ-200 מיליון דולר, לפי הערכות. אייזנברג הסביר במפגש עם העיתונאים כי קונדואיט תתנהל כסטארט־אפ לכל דבר, אך בתשובה לשאלה אם החברה תצטרך לגייס הון השיב “לא, אלא אם תהיה שריפה בבנק”. גם שילה הדגיש כי בפני החברה עומדים אמצעים להגשים את תוכניותיה: “זה אחרת כשחברה הולכת להתעסק בדברים שמאוד אופיינים לסטארט־אפ ויש לה כיסים עמוקים ומותג חזק”.

שילה לא חשף עדיין את הכיוונים החדשים שברצונו לקחת אליהם את קונדואיט בעתיד, אך הוא פיזר רמזים מעניינים. “אני לא מונע חלום”, הודה שילה. “אני נשאר בתפקידי כל זמן שמועצת המנהלים רוצה אותי, שש אלי קרב לקראת קונדואיט החדשה המתפתחת. אנחנו מתכננים לנצל את הקופה שלנו והרעיונות לפיתוח מוצרים חדשים. קונדואיט על המגרש של מוצרי אנגייג’מנט: דפדפן שאנחנו מפתחים, מוצרי מובייל, טלוויזיות חכמות, גאדג’טים לבישים, כל מה שקורה סביבך בעולם הזה. בהינתן רעיונות, שוק ואמצעים, שימו הכל בבלנדר וכנראה שדברים טובים ייצאו. ככה לפחות הוכח בעבר, ואנחנו מקווים לחזור על זה”.

“מעולם לא הייתי נרגש יותר מהעתיד שמחכה לנו”

זה נוסח המייל ששלח מנכ”ל קונדואיט, רונן שילה, לעובדים אחרי ההכרזה ‏(תורגם מאנגלית‏):

“ביולי האחרון הודעתי על החלטתנו לפצל את החברה. מאז השגנו מטרה זו. היא דרשה את ביצועם של שני מהלכים נחוצים - קביעה של אסטרטגיית הפיצול האופטימלית, ופתרון של מגוון הבעיות הפיננסיות והארגוניות שדרשו התייחסות. כפי שאתם יכולים לדמיין, זו היתה משימה ענקית, ואני רוצה להודות אישית לאלה שעבדו לצדי לשם השלמתה.

“היום יש לי הכרזה נוספת: פעילות Client Connect תיהפך לחלק מפריון.

“לאלה מכם שלא מכירים את פריון, מדובר בחברה ציבורית משגשגת שמבינה את השוק שלנו וחולקת עמנו את הערכים של יזמות וכנות. את ג’וזף מנדלבאום, מנכ”ל החברה, אני מכיר זמן רב - איני יכול לחשוב על אדם אחר שמצויד טוב יותר במטרה להצעיד את Client Connect קדימה. ג’וש וויין ימשיך להוביל בהצלחה את פעילות Client Connect יחד עם צוות ההנהלה החזק שעובד תחתיו, ויוסיף לכרטיס הביקור שלו את התואר ‘נשיא פריון’.

“בנימה אישית, יהיה לי עצוב לראות כל כך הרבה מהאנשים המצוינים שלנו עוזבים את הבית, אך אני משוכנע שזה זמן נכון עבורם לעזוב את הקן ולפרוח מחוצה לו. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות לכל אחד ואחד מעובדי Client Connect על עבודתם הקשה, מחויבותם המתמשכת לעסקי החברה והצלחתם בהבאת החברה לגבהים שבהם היא נמצאת היום.

“באשר לעובדים שנשארים עם דרור, עם גבי ואתי, כל שאני יכול להגיד הוא שמעולם לא הייתי נרגש יותר מהעתיד שמחכה לנו. באחרונה קראתי על זן מדוזות שיכולות לחזור לשלבים הצעירים ביותר של התפתחותן, ובכך עוצרות את תהליך ההזדקנות וזוכות בחיי נצח. אני חושב שאתם מבינים לאן אני חותר. קונדואיט חוזרת לשלביה הצעירים - היא נהפכת לחברה קטנה יותר, יזמית יותר וממוקדת יותר בעשייה מהפכנית ללא מורא. אין בכוונתי להפוך את המדוזה לחלק מהלוגו שלנו, אך תתכוננו לכך שיהיה לנו קמע חדש”.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#