צריכים הלוואה של עד 50 אלף שקל? בשביל זה יש חברים - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תשכחו מהבנקים

צריכים הלוואה של עד 50 אלף שקל? בשביל זה יש חברים

באתר e-loan, שייפתח בימים הקרובים, יוכלו הגולשים לקבל הלוואות בריבית של 
8%-10% ‏(ועוד עמלה של עד 2%‏), שימומנו בידי גולשים-משקיעים שיש להם כסף פנוי

131תגובות

 "אתה נכנס לסניף הבנק שלך, יושב מול הפקיד, ומבקש להפקיד סכום כסף שעליו תקבל תשואה של 1%. בעמדה לידך יושב אדם אחר מול פקיד אחר, ומבקש הלוואה מהבנק, שעליה הוא ישלם ריבית של 8%–10%. אם הייתם יכולים לדבר אחד עם השני - ייתכן שיכולתם ליהנות מהזדמנות עסקית שתשתלם יותר לשניכם" - כך מדגים בפשטות יחסית דן מרום, דוקטורנט במינהל עסקים באוניברסיטה העברית שחוקר מימון המונים, את העיקרון שעליו מבוסס מודל ה–Peer to Peer Lending ‏(בתרגום חופשי, "הלוואות עמית לעמית"‏). לדבריו, "כיום הטכנולוגיה מאפשרת לעשות את זה בסקאלה מאוד רחבה".

מרום חבר בקבוצת יזמים שמעלה לאוויר את האתר e–loan, הפלטפורמה הישראלית הראשונה להלוואות המונים. האתר, שיושק רשמית בימים הקרובים, יהווה זירה אינטרנטית שבה ייפגשו לווים ומלווים. עם הפעלתו תצטרף ישראל למדינות כמו ארה"ב ובריטניה, שבהן תחום מימון ההמונים הוא עסק מפותח ומשגשג.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

ECI מפטרת כ-250 עובדים - כרבע מעובדיה בישראל

הילדים שלכם נרדמים בלימודי מדעים? הטאבלט הישראלי שיעיר אותם

חברת התעופה שמציגה: כרטיסי טיסה ב-0 דולר

דודו בכר

במיזם שותפים גם עמית לוינשטיין, בעל ניסיון רב בשוק ההון והבנקאות, בין היתר כמנהל חדר העסקות של בנק דיסקונט, המשמש מנכ"ל החברה; וניר סגיב, איש היי־טק ולשעבר עובד בחברת סאיוטה, המתמחה בתחום אבטחת מידע. בצוות המוביל של המיזם חברים גם יגאל אלקסלסי, לשעבר דילר בחדר עסקות של בנק הפועלים ובנק דיסקונט בתחום המט"ח והריביות, המשמש יו"ר החברה; ומריאנו פטסינסקי, מייסד חברת פנינסולה פיננסים, שעוסקת בתחום האשראי החוץ־בנקאי לעסקים, שמשמש דירקטור בחברה.

נדמה שחסמי החשדנות נופלים

חלק גדל והולך מהציבור מבצע כבר כיום עסקות באינטרנט - מתשלומי חשבונות ארנונה, חשמל ומים, דרך נטילת הלוואות ורכישת פוליסות ביטוח מהבנקים וחברות הביטוח באמצעות אפליקציות, ועד רכישת גאדג'טים, בגדים או ספרים באתרים מוּכרים יותר ופחות, או הזמנת דירות נופש להשכרה בחו"ל מאנשים פרטיים. על פניו, נדמה שחסמי החשדנות וחוסר הביטחון נופלים - ובכל זאת, מה הסיכוי שאת ההלוואה הבאה שלכם תיטלו דווקא באמצעות אתר אינטרנט של הלוואות המונים במקום מהבנק או מחברת האשראי שאתם מכירים?

תשובה אפשרית אחת יכולה להתקבל מההתבוננות על המתרחש בעולם, שחלקו מקדים את ישראל בכמה צעדים. תעשיית מימון ההמונים נולדה בארה"ב ב–2006, ומאז היא צומחת בקצב מסחרר. על פי הערכות של חברת Massolution מקבוצת Crowdsourcing, ב–2012 הגיעה היקף תעשיית מימון ההמונים בעולם ל–2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.5 מיליארד דולר ב–2011. התחזית היא שב–2013 השוק כמעט יוכפל, והיקפו יעלה על 5 מיליארד דולר.

תחום מימון ההמונים אינו כולל רק הלוואות עמית לעמית, אלא גם תרומות והשקעות - שיכולות להיעשות כתשלום מוקדם על מוצר או שירות או תמורת מניות או הטבות. עם זאת, התחום הצומח בקצב המהיר ביותר הוא ההלוואות, שגדל לפי ההערכות ב–110% בשנה האחרונה, והסתכם ב–1.2 מיליארד דולר אשתקד בעולם, בעיקר בארה"ב ובבריטניה. עם הפלטפורמות המובילות להלוואות עמית לעמית נמנות Zopa ו–Prosper.

חברת Lending Club האמריקאית מפעילה את הגדול והמוכר מבין אתרי מימון ההמונים, וההתפתחות שלה בשנים האחרונות נתפשת בשוק העולמי כסמן לקצב הגידול של התופעה. לפי פרסומי החברה, היא מגייסת כיום הלוואות מההמונים בקצב של כ–200 מיליון דולר בחודש.

במאי יצאה Lending Club לסבב גיוס הון ‏(באחזקות בחברה עצמה, לא ממעניקי הלוואות‏) שהסתיים בגיוס של 125 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 1.55 מיליארד דולר. אחת המשקיעות המרכזיות בגיוס היתה גוגל, ובענף המתפתח מתגאים בכך, וגם בכך ש–Lending Club נבחרה על ידי המגזין "Forbes" לאחת החברות המבטיחות בארה"ב ב–2011–2012.

גם בבריטניה מתפתח שוק הלוואות ההמונים באינטרנט באופן מואץ. Zopa, האתר המוביל בבריטניה להלוואות עמית לעמית, היה הפלטפורמה הראשונה שהציעה את השירות בעולם. עד היום החברה תיווכה בהלוואות בסכום כולל של 316 מיליון ליש"ט. בדצמבר 2012 החליטה ממשלת בריטניה, כחלק ממאמציה לשפר את הנגישות של משקי בית ועסקים קטנים לאשראי, להלוות דרך Zopa ודרך אתר הלוואות נוסף סכום כולל של 55 מיליון ליש"ט.

120 מיליארד 
שקל בשנה

מבחינת היזמים הישראלים של האתר, קצב ההתפתחות המואץ של שוק הלוואות העמיתים בחו"ל לא הותיר מקום לספק: הקמת אתר הלוואות המונים ישראלי, בראייתם, היא התפתחות טבעית של המגמה העולמית. "תחום האשראי הצרכני בישראל נחשב מאוד בטוח, ומגלגל 120 מיליארד שקל בשנה. הרוב המוחלט של מקרי חדלות פירעון מגיעים דווקא מכיוון האשראי העסקי ולא הצרכני", מסביר המנכ"ל לוינשטיין. "באשראי הצרכני, שיעור חדלות הפירעון הוא 0.3% בלבד, ולכן כולם רוצים לקחת בו חלק".

העיקרון שלפיו פועל האתר מבוסס על המודל של Lending Club, תוך התאמות לקהל ולמערכת הפיננסית והמשפטית הישראליים. האתר מאפשר לאדם מן היישוב ליטול הלוואה של 5,000 עד 50 אלף שקל לשלושה חודשים עד שלוש שנים. מבקש ההלוואה מופיע באתר רק לאחר שעבר בדיקות רקע לגבי יכולת ההחזר שלו. בסופו של התהליך מקבלת כל הלוואה דירוג אשראי שמשקף את רמת הסיכון וגובה התשואה שהיא מציעה למשקיע. הלווה עצמו נשאר אנונימי מול המלווים או גולשי האתר, ופרטיו שמורים ומאובטחים במאגרי החברה.

מהצד השני נמצאים המלווים, שהם למעשה המשקיעים, וגם הם אנונימיים בפני הלווים. כל משקיע יכול לבחור את אופי ההלוואה שהוא מעוניין להשקיע בה על פי חתכים רבים. הוא יכול גם לפזר את כספו בין כמה הלוואות שונות. סכום ההשקעה המינימלי הוא 50 שקל להלוואה. לדבר היזמים, שיעורי התשואה למשקיעים צפויים להיות 6%–10% - תלוי ברמת הסיכון שמגלמת ההלוואה. עבור השירות גובה e–loan מהלווה עמלה בשיעור של עד 2%, ומהמלווה עמלה בשיעור של 0.5%.

אף שישראלים רבים כבר מבצעים פעולות צרכניות באמצעות האינטרנט, נדמה שבמקרה של התקשרות מהסוג הזה קיים חסם פסיכולוגי, בעיקר בכל הקשור למידע אישי רגיש ויכולת החזר. האם זה לא יכול לפגוע במיזם בישראל?

סגיב: "אין ספק שהחסם הזה קיים, אבל כשמסתכלים על השוק האמריקאי, מבינים שזה חשש שמתפוגג עם הזמן. ישראל מפגרת אמנם אחרי המגמה בארה"ב, אבל זה משתנה. אנשים משלמים יותר באמצעות הסלולר ועובדים עם אפליקציות גם בנטילת הלוואות מהבנקים. יש כאן תהליך למידה ובניית אמון מול המערכת האינטרנטית".

אבל בכל זאת, כשמדובר במוצר פיננסי כמו הלוואה, נדמה שקיימת רגישות יתר.

סגיב: "נכון. בתור האיש הטכנולוגי של החברה, אחד הדברים העיקריים שאני עוסק בהם הוא בניית אמון, בין היתר באמצעות הקפדה שהסטנדרטים של האבטחה הם הכי גבוהים שאפשר. אבל זה רק היבט אחד שמבסס אמינות. אחד הדברים היפים ב–e–loan הוא שאתה יכול להפוך למשקיע גם בסכומים של 5,000 שקל או 1,000 שקל, ואף נמוכים יותר. זה מאפשר התנסות ראשונית, שבהחלט יכולה להפיג את החשש הזה".

"תתחיל לפקסס"

כדי להפוך ללווה באתר הישראלי, נדרשת הצהרה הכוללת פרטים אישיים, פרטים על מקום העבודה, פרטים פיננסיים כמו חשבון בנק ושותפים לחשבון, טווחי הכנסה ובעלות על נכסים. לדברי סגיב, בשלב הבא נבדקות ההצהרות: "אם מישהו אמר לנו שיש לו דירה, אנחנו מבקשים ממנו את הארנונה על שמו, שנוכל לראות, תדפיסי חשבונות בנק, בעלות על נכסים וקופות גמל. מהבחינה הזאת, זה לא שונה מבקשה להלוואה באחת מחברות האשראי. הם מיד יגידו לך: 'תתחיל לפקסס'".

לדבריו, "מודלים סטטיסטיים מאפשרים לנו לדעת מהי רמת ההחזר של הלווה גם מעבר לפרטים שהוא מספק. ברגע שהלווה מבקש הלוואה ומזין את כל הנתונים, כל זה נכנס למערכת החצי־אוטומטית שלנו, ויוצא ציון שמשקלל את כל הפרטים על ההלוואה".

לוינשטיין אומר כי "לווה שנחשב מאוד בטוח מדורג בדירוג A, וישלם ריבית מסוימת. מי שפחות בטוח יקבל דירוג C, וישלם ריבית גבוהה יותר. הדירוג משתנה בהתאם להרבה מאוד פרמטרים, כמו יכולת השתכרות, מצב חשבון בנק, עבור מה נדרשת ההלוואה. אם תיקח, למשל, הלוואה לרכישת רכב או הלוואה לצורך כיסוי המינוס שלך בבנק - הן ידורגו מעט אחרת. הרבה חומרים נמצאים אצלנו מאחורי הקלעים, אבל אף אחד לא רואה אותם באתר.

"כמשקיע, יש כמה אלטרנטיבות להשקעה: אתה יכול לבצע השקעה סולידית ולשים את כספך רק על הלוואות שרמת הסיכון שלהן A, ויניבו לך 6% תשואה. אדם אחר יוכל לבחור בהלוואה בדירוג D, אבל נושאת תשואה של 10%, ולחלופין לפזר את הסכום בין כמה הלוואות בעלות פרופילי סיכון ורווח שונים".

עד כמה רף הסינון שלכם במתן הלוואת דומה לזה של הבנקים? אם לא אקבל הלוואה בבנק, זה אומר שגם אתם תדחו את בקשת ההלוואה שלי?

לוינשטיין: "לא בהכרח. ברמה הספציפית, יכול להיות. ברמה של אוכלוסיות רחבות יותר שמאופיינות כמסורבות אשראי בבנקים, לחלוטין לא. זאת אומרת שאנשים שלא מקבלים הלוואות בבנקים יצליחו לקבל אצלנו, מכיוון שהמודלים הסטטיסטיים בכל העולם מנצחים את המודלים של הבנקים, ולא רק בגלל פיזור הסיכונים. הבנקים מדברים בעיקר על יכולת החזר מוכחת. אבל לא תמיד זה שיש לו כסף יהיה זה שיחזיר לך את ההלוואה. אם תלווה להודי למשל 300 דולר לקנות רכב טוק טוק, הוא יעבוד כל החיים ויחזיר לך את ההלוואה. זאת אומרת שזה הרבה מעבר ליכולת ההחזר הפיננסית היבשה".

איך זה נראה מנקודת המבט של המלווה שנכנס לאתר?

סגיב: "המלווים רואים מולם מספר, מעין ID שמייצג את הלוואה, ללא שום פרט שמזהה את הלווה עצמו, שיכול אגב לקחת כמה הלוואות במקביל. המלווים רואים מה סכום ההלוואה המבוקש, לכמה זמן ההלוואה ולמה היא מיועדת, למשל לימודים ‏(את סיבת ההלוואה מגדירים הלווים מתוך רשימה נתונה - ע"א‏). הם רואים כמה כסף כבר נכנס להלוואה, מה התשואה שהיא מניבה ואיזה סכום נותר עד לסיום. את ההלוואות שבהן רוצים להשקיע יכולים לבחור על פי כל אחד מהחתכים האלה. אתה יכול, למשל, להחליט שאתה מעוניין להשקיע רק בהלוואות עד 10,000 שקל, כי זה נראה לך סכום סביר שאדם יחזיר בקלות. אתה יכול לבחור הלוואות שנמצאות בשלב הסופי, ונותרו עוד 2,000 שקל לסיום גיוס ההלוואה".

למה ההלוואות מוגבלות ל–50 אלף שקל?

לוינשטיין: "זה קשור ביכול הגבייה. כיום אנחנו יכולים לגבות באמצעות שטר חוב של עד 50 אלף שקל. זה החוק. במידה שלווה מגיע למצב של חדלות פירעון יכול הלווה ליצור אתנו קשר, ואנחנו יכולים לנסות ולהאריך תקופת ההלוואה. אבל אם נדרשת גבייה, אנחנו אלה שמבצעים את הגבייה - ומה שאנחנו מצליחים לקחת מגיע למשקיע.

"כדי שלמשקיעים יהיה ביטחון מקסימלי להכניס את הכסף ושזה לא יהיה תלוי ב–e–loan - כל הכספים נמצאים בנאמנות אצל פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט, ומועברים באמצעותה ללווים ומלווים. הם מנותקים לחלוטין מהחברה, ולא מושפעים ממצבה".

מה היתרונות שלכם בריבית או תשואה? אם ניקח הלוואה נושאת ריבית של 10% בתוספת של 2% עמלה לחברה שלכם, זה מביא אותנו ל–12% ריבית למלווה.

לוינשטיין: "חברות האשראי נותנות כיום הלוואות בפריים פלוס 9.9% - כלומר בריבית של 12.65% נכון להיום. אין ספק שמי שמצליחים לקבל הלוואת בריבית של פריים מינוס 0.5% יישארו בבנק, ואנחנו לא מתחרים בבנקים. מהצד השני, אנשים שהכסף שלהם שוכב בבנק ומניב להם תשואה של 1% יקבלו אצלנו, בהשקעה סולידית, תשואה של 6%–7% - ולכן אנחנו מעריכים שתהיה נהירה אלינו.

"אבל יש עוד סיבות שאנשים יעדיפו אתר למימון המונים. למשל, שאלת את עצמך מדוע הצ'קים לא מתו? התשובה היא שזה לא באובליגו, זה מחוץ למערכת. אם אני כיום משלם בכרטיס אשראי בתשלומים, הבנק מתייחס גם לתשלומים העתידיים שלי. כשאתה נותן למישהו סדרה של 12 צ'קים, אף אחד לא רואה את זה עד רגע ההפקדה. כך גם במודל שמציע האתר - הלוואה חוץ־בנקאית. ויש עוד דבר: בסופו של יום, גם בעולם הציני והקפיטליסטי שאנחנו חיים בו, אנשים היו שמחים לדעת שמי שנהנה מהריבית שלהם זה אנשים כמותם".

אבל אתם לא חושבים שזה עוד מרכיב שיעמיק את ההתמכרות של הישראלים לאשראי?

לוינשטיין: "בישראל יש שוק אשראי צרכני משמעותי של 120 מיליארד שקל ‏(לא כולל משכנתאות‏). אנחנו לא הולכים להכפיל כאן את השוק. הכוונה שלנו היא לקחת נתח קטן מהשוק הקיים, ולהציע אלטרנטיבה אמיתית שאומרת, 'תהיו אתם הבנק, ובהשקעות סולידיות מאוד תגוונו את תיק ההשקעות שלכם'. יש כיום המון אנשים שיש להם עשרות אלפי שקלים ששוכבים בבנק, ומקבלים תשואה אפסית. הם לא מבינים או מעוניינים להיכנס לשוק ההון, ורוצים תשואה שפויה על הכסף, וזה מה שאנחנו מציעים להם, גם בסכומים נמוכים".

מסע הפרסום האינטרנטי של האתר, בכיכוב הקומיקאי ירון ברלד, מתכוון להציג את הבנקים, חברות האשראי והשוק האפור באור מגוחך. סרטון הפרסומת יסתיים במשפט: "כשאין מתווכים - כולם מרוויחים". בעתיד נדע אם אם זה יספיק כדי להכניס את ישראל לשוק הלוואות ההמונים.

"במקרה של חדלות פירעון
 - אין מדיניות פיצוי"

דו מרום מסביר כי ב-e-loan, "מי שסופג את הפגיעה הוא המלווה, אבל צריך לזכור זה לא שאתה שם את כל כספך על הלוואה אחת. הלוואה שהגיעה למצב של חדלות פירעון זו רק הלוואה אחת מתוך פורטפוליו של כמה הלוואות, כך שמדובר בהפסד שולי ביחס לתשואה שאתה מקבל מהפורטפוליו.

"יש סיכון, ואנחנו מנסים להתמודד אתו ולצמצם אותו גם בתהליך הסינון, גם בדירוג האשראי ובגיוון ההלוואות והלווים, אבל הסיכון קיים וצריכים להיות מודעים אליו. ישנם הרבה מנגנונים שמגנים על המלווה, ואנחנו נעשה מאמצים לגבות את הסכום שלא שולם, שצובר בינתיים ריבית פיגורים, אבל אין לאתר מדיניות פיצוי או השתתפות במקרים של חדלות פירעון".

ההתנהלות במקרה של חדלות פירעון אינה ההיבט המשפטי היחיד שעמו מתמודד e-loan. אתר הלוואות העמיתים הוא עסק אינטרנטי־פיננסי ראשון מסוגו בישראל, ומעמדו המשפטי אינו ברור לגמרי. השוק והרשויות מתוודעים כעת בראשונה לעסק כזה. אם הלוואות העמיתים שהאתר מנסה לקדם יצברו תאוצה בישראל כפי שקרה בארה”ב ובבריטניה, וישראלים רבים ייעזרו בהן כדי ללוות כספים או להשקיע את הונם, הרשויות יידרשו להסדיר את מעמדם של אתרים כאלה, לקבוע כללים להפעלתם ולבצע אכיפה ופיקוח, כפי שהן מפקחות על בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות.

בהיעדר תשתית רגולטורית, נדרשו יזמי e-loan למצוא מתווה מקובל שיאפשר להם לפעול בהתאם לדין הישראלי. “זה משהו חדש, שעדיין לא מוסדר בחוק - לטוב ולרע”, אומר עו”ד שי דיל, שותף במשרד נשיץ־ברנדס ושות’, המלווה את יזמי e-loan. “היינו צריכים למצוא את המתווה הנכון כדי שהמיזם יעמוד בחוק, והפעילות שלו אכן נוגעת להרבה חוקים. גם פנינו ונפגשנו עם הרבה גורמים רגולטוריים, כמו רשות ניירות ערך, רשם מאגרי מידע במשרד המשפטים, רשם נותני שירותי מטבע במשרד אוצר ועוד, כדי לקבל מהם משוב, ובחלק מהמקרים גם כדי לקבל את האישורים המתאימים ולהירשם במרשמים המתאימים. בסופו של דבר, מתווה המיזם כפי שהוא כיום אינו עומד בסתירה לשום חוק, ואנחנו חיים אתו בשלום מבחינה משפטית”, מסביר דיל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#