הספד לרונלד קוז: האיש שפתח את הקופסה השחורה של התאגיד - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הספד לרונלד קוז: האיש שפתח את הקופסה השחורה של התאגיד

לאחר קריירה של 80 שנה, הלך לעולמו בגיל 102 הכלכלן זוכה פרס נובל שתהה מדוע פירמות קיימות בעולם ומה תפקידן ■ לפני שנה הוא פירסם את ספרו האחרון - "איך נהפכה סין למדינה קפיטליסטית"

4תגובות

התפקיד של אנשים פיקחים הוא לשאול שאלות קשות. התפקיד של אנשים פיקחים מאוד הוא לשאול שאלות פשוטות. לפני 80 שנה תהה כלכלן בריטי צעיר: מדוע חברות עסקיות קיימות? התשובה שהוא נתן נותרה מרתקת כיום כפי שהיתה אז.

רונלד קוז חי חיים ארוכים ופוריים באופן יוצא דופן. כשקיבל את פרס נובל לכלכלה ב–1991, האקדמיה השוודית ציינה לשבח שני מאמרים שלו, האחד מ–1937, המבוסס על הרצאה שהעניק 
ב–1932 כשהיה בן 21 בלבד; והשני שפורסם ב–1961. ב–2012 הוא פירסם את ספרו האחרון - "איך נהפכה סין למדינה קפיטליסטית", בגיל 101, ומת לפני כשבוע. לא רע לילד מלונדון שהוריו עזבו את בית הספר בגיל 12, ושנשלח לבית ספר לבעלי צרכים מיוחדים, משום שהיה חייב ללכת עם ברזלים תומכים לרגליים. רק התערבות של פרנולוג ‏(חוקר של מבנה הגולגולת - תחום מחקר פסאודו מדעי ששימש צידוק לתורת הגזע‏), שאיבחן את קוז כבעל "עוצמה מנטלית גדולה", שלחה אותו לתיכון רגיל ומשם ללונדון סקול אוף אקונומיקס.

אך עבודתו על הפירמה היא זאת שסימנה אותו לגדולה. רוב הכלכלנים נטו לראות בפירמה קופסה שחורה. קוז תהה מדוע הקופסאות השחורות קיימות מלכתחילה. הוא ניצל מלגה שקיבל כסטודנט לתואר ראשון כדי לבקר בחברות אמריקאיות מובילות, כמו פורד וג'נרל מוטורס. הוא סיכם את גישתו במאמר ב–1937 בשם "טבעה של הפירמה", שאמנם לא משך כל תשומת לב בתחילה, אך ממשיך להיות מצוטט עד היום.

קוז טען שקיומן של פירמות הגיוני מבחינה כלכלית משום שהן יכולות להפחית או להעלים את "עלויות ההעברה": במקום שפירמות ירכשו ויזמינו רכיבים שונים מגופים חיצוניים, עדיף להן לרכז אותם אצלן. בזמנים שבהם התקשורת לא היתה מפותחת, הדבר הצדיק ריכוז של חלקים רבים בתהליך הייצור בתוך חברה, כך שיצרניות רכב, לדוגמה, לעתים קרובות היו גם יצרניות מנועים ורכיבים אחרים.

בלומברג

התיאוריה של קוז גורסת שפירמות צריכות להימצא כעת בנסיגה, משום שהטכנולוגיה מפחיתה את עלויות ההעברה - למה לרכז דברים תחת גג אחד, כשהאינטרנט מוזיל את עלות הרכישה בשווקים? ואכן, חברות עולות ונופלות בקצב מהיר יותר מבעבר. ב–1958 החברות במדד 500 S&P היו בנות 61 שנה בממוצע. כיום הממוצע הוא 18 שנה. נוקיה ייצרה רבע ממכשירי הסלולר בעולם ב–2000. השבוע היא החליטה להתמקד בייצור ציוד טלקום ומכרה את עסקי מכשירי הסלולר שלה למיקרוסופט, שגם היא צל של מי שהיתה בעבר.

ואולם חוץ מלשים קץ לחברות ותיקות גדולות, האינטרנט מייצר גולייתים משלו. גוגל מהווה כ–40% מהיקף התעבורה העולמי ברשת, ואמזון בוחנת השקעה בתוכן בנוסף להפצה. ייתכן שזה משום שעלויות ההעברה, אף שהן נמוכות מכפי שהיו, הן עדיין חלק חשוב מעשיית עסקים: עדיין קל לעבוד על רעיונות מורכבים, עיצובים, עסקות ופרויקטים פנים מול פנים.

או שייתכן שזה בגלל שפירמות מבצעות דברים נוספים שקוז לא לקח בחשבון: הן יכולות לפתח משאבים של קניין רוחני למשל - החל מידע ספציפי, ועד למיומנויות ייחודיות שלא יכולות להתפתח על ידי אינדיווידואלים שפועלים בעצמם או באמצעות השוק. זה תקף גם לעיתונות. כך למשל, השבוע לפני 170 שנה, הופיע "אקונומיסט" - שנכתב ברובו על ידי אדם אחד, ג'יימס ווילסון. למרבה ההקלה של כוח העבודה המעט גדול יותר והלא פחות חרוץ, העיתון שרד עד היום.

מה שלא יקרה לתהליך הפחתת עלויות ההעברה, עבודת קוז צריכה להישאר קרובה ללבו של כל מי שאכפת לו מקפיטליזם. הוא לימד כלכלנים שהם צריכים לא רק להבין במספרים אלא גם להסתכל לתוך ארגונים שמייצרים עושר; והוא ניסח מבחן שכל בוס צריך לדעת לענות עליו: מה החברה שלך עושה שלא ניתן לעשות במקום אחר בצורה יעילה יותר?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#