הקרב על בונוס 
של 1.5 מיליון דולר - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
צרות של עשירים

הקרב על בונוס 
של 1.5 מיליון דולר

פויו זבלדוביץ' ומנהלת קבוצתו, יודפת הראל־בורכיס, הציגו במשך שנים מערכת יחסים קרובה, אבל מתוך האידיליה צמח עימות כספי שמעורבות בו רכישות גדולות והשקעת ענק בכבל ימי שגורלה עדיין לא ידוע

15תגובות

מי שניהל בעבר בקשרים עסקיים עם המיליארדר היהודי־בריטי פויו זבלדוביץ' ועם יודפת הראל־בוכריס הופתע מהסכסוך העסקי בין השניים, שנחשף בתקשורת בשבוע האחרון - סכסוך על בונוס שאמורה היתה לקבל הראל־בוכריס בגין המכירה של קניוני בריטיש ישראל לחברת מליסרון.

מערכת היחסים בין השניים היתה קרובה באופן מופגן ומלאה הערכה, ובמשך השנים בהן פעלו ביחד. מי שישב עמם יודע לדווח כי הם נראו מחוברים היטב זה לזה.

הראל־בוכריס, בתו של אלחנן הראל, לשעבר בכיר בדיסקונט ויו"ר לשכת המסחר ישראל־יפן, החלה את דרכה בחברת ההשקעות המשפחתית הראל־הרץ אינווסטמנטס, שהוקמה בידי אביה. גם אחיה, שמתמחה בהשקעות ובייעוץ להשקעות ביפן, עבד בה. הראל־בוכריס כיהנה בחברה כמנכ"לית מגיל 21. ב–2004 עברה לתפקיד מנהלת חטיבת הדמיה רפואית באורבוטק, חברה שנכון ל–2008 היתה לקוחה של הראל־הרץ. במקביל, נוצר הקשר בינה לבין פנחס בוכריס, ששימש מנכ"ל קבוצת טמרס.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

צפו: איך הצליח גורד שחקים בלונדון להמיס מכונית יגואר?

פילנתרופים ויזמים חברתיים, האם אתם רוצים להוביל שינוי בישראל?

מוטי קמחי

קבוצת טמרס נמצאת בשליטת זבלדוביץ' ודרכה הוא מבצע את פעילותו בישראל. בוכריס עשה אז את צעדיו הראשונים בעולם העסקים, אחרי קריירה צבאית ארוכה שבמהלכה השתתף במבצע אנטבה, שימש כסגנו של בוגי יעלון כשהוא פיקד על סיירת מטכ"ל, ופיקד במשך חמש שנים על יחידה 8200. בוכריס נעזר בהראל, ששם משפחתה היה אז עדיין הראל־גרוס. כתוצאה מההיכרות הזו הצטרפה ב–2006 הראל לקבוצה של זבלדוביץ'. בקבוצת טמרס היא החלה את דרכה כאשת ההשקעות, שתפקידה לאתר הזדמנויות לעסקות ולהציען לזבלדוביץ' במקום מושבו בלונדון.

כמה שנים אחר כך נוצרה מערכת יחסים עם בוכריס, פרק ב' של שניהם. לחתונתם ב–2010 הגיעו בכירי הכלכלה ומערכת הביטחון.

בוכריס לא היה אז כבר בטמרס. ב–2006 קיבל בוכריס הצעה מפתה, והוא עזב את טמרס לטובת תפקיד מנכ"ל משרד הביטחון. זבלדוביץ' החליט להשאיר את ניהול הקבוצה שלו בתוך המשפחה, ומינה את הראל־בוכריס למחליפתו של בן זוגה בתפקיד. הוא האמין שהוא זוכה בכך בשניים במחיר אחד, וכי בוכריס הבעל יעניק גיבוי מהבית לאשתו בניהול הקבוצה. לפי מקורבים לזבלדוביץ',ל אף עלתה האפשרות שלאחר כהונה במשרד הביטחון יחזור בוכריס לקבוצה.

בוכריס־הראל זכתה לעלות שכר של כמיליון שקל בשנה, ויחד עם מירב הר נוי, אילת ברס ויעל קסטנבוים הובילה את טמרס. איך קרה אם כך שמתוך האידיליה המשפחתית הזו צמח העימות בין בעל הבית למנכ"לית שלו ובעלה? ביוני שלחה הראל־בוכריס מכתב באמצעות עורכי דינה, ובו היא תובעת מזבלדוביץ' לשלם לה בונוס שהתחייב לו בכתב, שעיקרו נובע מרווחי העתק שרשם בעסקת המכירה של קניוני בריטיש ישראל לחברת מליסרון של ליאורה עופר לפני כשנה וחצי. תמורת העסקה היתה 1.7 מיליארד שקל, והיא הניבה לזבלדוביץ' רווח של 300–400 מיליון שקל.

לפי הראל־בוכריס, הבונוס היה אמור להיות משולם בחמישה תשלומים. התשלום הראשון בוצע בתחילת 2012, אבל במועד התשלומים הבאים, לפי הראל־בוכריס, זבלדוביץ' הודיע שאינו יכול לשלם אותו בגלל קשיי נזילות. לפי הראל־בוכריס, הבונוס היה אמור להגיע לא רק אליה, אלא לעוד חמישה עובדים בדרגות שונות של החברה בישראל. עם זאת, הרוב המכריע יועד לה, ובוכריס־הראל היא היחידה שתובעת אותו בשלב הזה.

זאב פיינר

אז למה הוא לא משלם?

לזבלדוביץ' אין קשיי נזילות, ובוודאי לא ברמה כזו שאינה מאפשרת לו לשלם לעובדיו בונוס של 1.5 מיליון דולר. עסקיו הם רבים ומגוונים, חלקם במצב טוב יותר וחלקם במצב טוב פחות, אבל הנימוק שניתן הוא לכל היותר תירוץ קלוש לאי רצונו לשלם להראל־בוכריס את מה שהיא דורשת.

עסקת הענק בענף הקניונים, שבה נמכרה בריטיש ישראל למליסרון, אכן הניבה לבעלי בריטיש ישראל אקזיט ענק. ככל הידוע היוזמה לרכישה הגיעה ממליסרון, שניהלה את המגעים הראשוניים עם מנכ"ל בריטיש ישראל אז, עמיר בירם. בירם הוא שעמד במרכז המגעים, וזכה בקרדיט העיקרי על השבחת הערך של החברה שניהל.

הראל־בוכריס היתה זו שעמדה עם בירם והרוכשים בקשר והובילה את העסקה מטעם טמרס. היא זו שניהלה את המשא ומתן ועבדה על חוזי המכירה כשהיא שומרת על זכויות זבלדוביץ'. מבחינתה, העבודה הזו היתה אמורה להניב לה את הבונוס, בעיקר לאור רווחי העתק שצבר בעל הבית. מבחינת זבלדוביץ' היא לא חתומה על האקזיט.

סירובו של זבלדוביץ' לשלם עשויה לנבוע גם מכך שזו דרכו להבהיר את אי־שביעות רצונו ממהלכים אחרים שנעשו בטמרס בשנים האחרון בהובלת הראל־בוכריס. ההשקעות של טמרס בישראל במשך השנים כללו וכוללות רשת מלונות, ובהם גולדן טוליפ בים המלח ודניאל בהרצליה, השקעה כושלת בחברת התעופה אל על, השקעות ביוטכנולוגיה בחברת פרוטליקס, בקרן ההשקעות פונטיפקס שייסד אלי הורביץ, השקעות היי־טק בסטורוויז ‏(העוסקת בתחום האחסון וביצעה אקזיט ענק ב–2010‏) ובחברת אנטריג.

עופר וקנין

ואולם, את עיקר תשומת הלב בשנתיים האחרונות משכו השקעות התקשורת של טמרס טלקום. בתחילת 2011 הכריזה החברה כי היא עומדת לבצע השקעת ענק בתחום תעבורת הנתונים ולהניח כבל תת־ימי לאורך 4,000 ק"מ מישראל לקפריסין ומשם לאיטליה. כבל שהיה אמור להתחרות במי שהחזיקה במונופול בתחום עד אז, מד נאוטילוס. היקף ההשקעה היה 70 מיליון דולר. עם זאת, במקביל הודיעה חברת בזק בינלאומי כי היא מניחה כבל מתחרה. כך, השוק שהיה מונופוליסטי במשך שנים ארוכות נהפך בתחילת 2012 לשוק תחרותי ביותר בן שלושה שחקנים. ספקיות האינטרנט החלו לשלם פחות וגילגלו את ההנחות ללקוח. ואולם, מי שסבלה יותר מכל מהתחרות היתה טמרס. היא לא הצליחה להעביר אליה אף לא אחד מהלקוחות הגדולים - HOT, סלקום, פרטנר או בזק.

אוכלוסיית ישראל תזדקק בשנים הקרובות ליותר ויותר נפח תעבורה, ועדיין זבלדוביץ' והראל־בוכריס התייצבו מול העובדה שהחזר השקעת העתק ייקח שנים רבות הרבה יותר משתיכננו. מי ששילם על כך היה מנכ"ל טמרס טלקום, גיא כספי, שעזב את החברה, אבל זבלדוביץ' ראה את בוכריס־הראל כאחראית לא פחות ממנו. ביולי אף העמיקה טמרס את השקעותיה בתחום, כשותפה בקבוצת משקיעים בהנחת הסיב האופטי של חברת החשמל, שאמור לייצר מהפכה בדרך שבה בתיהם של אזרחי ישראל מחוברים לרשת.

מי שישב עם הראל־בוכריס בעבר מגדיר אותה כאישה נעימה שאינה ממהרת לדחוף את עצמה באמצעי התקשורת. ועדיין, במשך שנה הראל־בוכריס ישבה וחיכתה לבונוס שלה בגין מכירת הקניונים, בזמן שבעל הבית היה מודאג מגורל כספו. מבחינת זבלדוביץ', בני הזוג בוכריס הם יחידה אחת בעימות הזה. מקורבים לזבדלוביץ' אף גרסו השבוע כי המכתב הנוכחי נובע מלחץ של בוכריס על אשתו לבצע מהלך אגרסיבי כדי ללחוץ את זבלדוביץ'.

כיום נמצאים שני הצדדים במצב בלתי אפשרי. רשמית ממשיכה הראל־בוכריס את תפקידה כרגיל כמנכ"לית, למרות העימות המשפטי. אף לא אחד משני הצדדים החליט עדיין להיות זה שיסיים את הרומן - וזהו כנראה אחד הנושאים שיצטרכו להיות מוסדרים בהליך הגישור שנפתח בהובלת עו"ד אלי זוהר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#