החיים הם דבש? לא אם אתם דבורים - זירת ההשקעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החיים הם דבש? לא אם אתם דבורים

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מסתורית ונטולת הסבר מדעי: התכווצות הדרגתית באוכלוסיית הדבורים בעולם - שעשויה להשפיע על מחירי הסחורות החקלאיות ■ יש כבר משקיעים שמנסים להיערך בהתאם

8תגובות

הפיזיקאי המפורסם אלברט איינשטיין טען פעם כי אם הדבורים ייעלמו מן העולם המין האנושי ייעלם גם הוא כעבור ארבע שנים. איינשטיין נפטר לפני 60 שנה, אבל קול זמזומה של נבואת הזעם שלו גובר והולך.

בסתיו 2007 הבחינו בראשונה שדבורי הדבש מתעטות. התופעה, שאין לה עדיין הסבר מדעי, זכתה לכינוי 'הפרעת התמוטטות המושבה' ‏(Colony Collapse Disorder, או בקיצור CCD‏). מתברר שמושבות שלמות של דבורים נעלמות בזו אחר זו.

המגמה אובחנה תחילה במושבות של דבורים בצפון אמריקה. הדבורים יצאו לתור אחר צוף הפרחים ולא הצליחו למצוא את דרכן בחזרה למושבה. הטעות הזאת עלתה להן בחייהן.

על פי הערכות ארגון "משגיחי הכוורת של אמריקה", כ–40 מיליארד דבורים נעלמו - כ–70% מאוכלוסיית הדבורים בכוורות של החוף המערב וכ–60% מהדבורים בכוורות בחוף המזרחי. הכוורות שבהן גרו הדבורים האלה פשוט ננטשו.

לתופעת היעלמות הדבורים נמצאו לאחר מכן עדויות גם בגרמניה, שווייץ, פורטוגל, איטליה, פולין, יוון וספרד. באחרונה התפרסמו דיווחים שלפיהם גם מגדלי הדבורים בבריטניה טוענים שמחצית מהכוורות התרוקנו באופן פתאומי.

חלק מההשערות בנוגע למקור התופעה המסתורית הזאת נשמעות כמו לקוחות מיצירות מדע בדיוני. כך לדוגמה, יש מי שתולים את האשם בגידולים מהונדסים גנטית.

רויטרס

לפי ההסבר הזה, הגידולים משבשים את חוש הכיוון של הדבורים. השערות אחרות נוגעות להשראה האלקטרומגנטית שמגיעה מאנטנות סלולריות או מקווי מתח גבוה.

תיאוריות קונספירציה מרחיקות לכת טוענות שמדובר במזימה סודית של ארגוני טרור או של חניכיו של אוסאמה בן־לאדן למוטט את החקלאות האמריקאית. בכמה בלוגים ואתרי אינטרנט שסקרו את הנושא הובעה השערה שלפיה בורא עולם קורא לדבורים לשוב אליו לגן עדן.

לפי מחקר שנערך באחרונה באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, ייתכן שהאשם הוא חומר ההדברה הנפוץ אימידאקלופריד. לעומת זאת, לפי מחקר שנערך ב–2007 בארה"ב ייתכן שהגורם הוא שילוב קטלני של נגיף ופטרייה. במחקרים שנעשו קודם לכן נמצא קשר עם תופעות כמו דחק שנגרם בגלל שינויים בסביבה, תת־תזונה, זיהום, קרינה מטלפונים סלולריים או מכשירים אחרים מעשה ידי אדם, וכן יבולים של מזון מהונדס גנטית.

יהיו אשר יהיו הסיבות לתופעת ה–CCD, אם היא תימשך ואף תחמיר, יהיו לכך השלכות קשות בכל הנוגע ליבולים חקלאיים. מחסור בדבש יהיה אז רק הבעיה הקטנה.

החרק החשוב ביותר בשרשרת המזון

לדבורים יש תפקיד קריטי בטבע. רוב הגידולים החקלאיים בעולם תלויים בהן. בארה"ב, לדוגמה, נאמד הערך הכלכלי של ייצור דבש בכ–200 מיליון דולר. הערך הכלכלי של האבקת גידולים חקלאיים נאמד בכ–15 מיליארד דולר.

בלומברג

התלות שלנו בדבורים היא עצומה. כל נגיסה שלישית מהמזון שאנו אוכלים תלויה בדרך זו או אחרת לפעולת האבקה על ידי דבורים.

הדבורים הן החרק החשוב ביותר בשרשרת המזון של האדם. בין השאר הן המאביקות הראשיות של מאות סוגי פירות וירקות, פרחים אגוזים ותירס. לאור התלות הזאת קצת מפתיע שהתופעה המדאיגה של היעלמותן נדחקת לשולי החדשות.

מדענים רבים בעולם סבורים שהיעלמות הדבורים תגרום בעתיד הלא רחוק לירידה חדה ביבולים. כתוצאה מכך עלול להיווצר מחסור כלל עולמי הן במזון טרי והן במזונות תעשייתיים שמבוססים על גידולים חקלאיים שונים.

עבור אנשים שמשקיעים בניירות ערך ומתעניינים בענפי המזון והחקלאות, תופעת היעלמות הדבורים עשויה לספק כמה הזדמנויות השקעה. בחודש שעבר התקיימה הוועידה השנתית לחקר "הפרעת התמוטטות המושבות" ‏(CCD‏) של הדבורים, בחסותה של ענקית הכימיקלים ויצרנית הזרעים מונסנטו ‏(סימול: MON‏). הפסגה נמשכה שלושה ימים והשתתפו בה אנשי אקדמיה ותעשייה, יועצים ונציגי ארגונים ממשלתיים.

מגדלי הדבורים בארה"ב טוענים כי שליש מכוורות הדבורים ננטשו בתוך שנה. על פי הערכות שונות היקף ההפסדים הקשורים ל–CCD נאמדים בשנים האחרונות בכ–75 מיליארד דולר. הכינוס נעשה אמנם בחסות מונסנטו, אך לא מן הנמנע שלזרעים המהונדסים של מונסנטו ולחומרי ההדברה שהיא משווקת יש חלק בתופעה הזאת.

הסכנה העיקרית שנשקפת לגידולים החקלאיים היא ירידה ביבולים עקב אי האבקה מדבורים. ככל שהיצע היבולים והתוצרת החקלאית יורד, מחירן של הסחורות עולה. דוגמה לסחורה חקלאית שמחירה עלה בשנה האחרונה עם או בלי קשר להיכחדות הדבורים היא רכז מיץ תפוזים. מראשית השנה עלה מחירו של רכז תפוזים בבורסת הסחורות בכ–20%. זאת, בשעה שמחירי סחורות אחרות שאינן חקלאיות ‏(מתכות לדוגמה‏) ירדו.

מגוון של סיבות

ערן צחי ממחלקת המחקר של אינפיניטי מסביר: "אלה לא רק הדבורים. ישנן סיבות רבות המשפיעות על שינויים במחיר של תוצרת החקלאית. מצד אחד קיימת עלייה בביקושים לתוצרת חקלאית בשל מגמות דמוגרפיות בעולם המתפתח והגידול המתמיד באוכלוסיית העולם. השפעה נוספת נודעת לאסונות טבע, שינויים קיצוניים באקלים, והתחממות כדור הארץ. בו בזמן, הטכנולוגיה והמדע החקלאי הגיעו בשנים האחרונות לפריצות דרך בכל הקשור להגדלת התוצרת החקלאית בתנאי אקלים שונים".

צחי מצביע על דרך אפשרית לחשיפה לתחום החקלאות באמצעות השקעה בתעודות סל ‏(ETF‏) העוקבות אחר מניות של חברות בתחומי החקלאות. דוגמה לתעודה כזאת היא Market Vectors Agribusiness ‏(סימול מסחר: MOO‏). מדובר בתעודה בעלת שווי שוק של 4.66 מיליארד דולר. "מאז סוף 2008 השיגה תעודה זו תשואה של 84% בעוד מדד 500 S&P עלה ב–76%", מציין צחי. הוא גם מסייג: "העלייה של תעודה זו לוותה בתנודתיות רבה מאוד לאורך השנים האחרונות". למעשה, מראשית השנה רשמה התעודה MOO תשואה שלילית של כ–6%, בעוד מדדי המניות המובילים דווקא עלו.

ייתכן שהירידה נובעת מתיקון לעליות חדות מדי שהתרחשו בשנים קודמות. החברות המובילות בתעודת הסל MOO מגיעות ממגוון תחומים: זרעים ‏(סינג'נטה, מונסנטו‏); ציוד חקלאי ‏(Deere‏); הפקת אשלג ‏(פוטאש, אגריום, מוזאיק‏), וגידולים חקלאיים ‏(ארצ'ר דניאלס מידלנד‏). משקיע שמחפש השקעה בתחום יכול גם לבחור בעצמו איזו מהמניות מתאימה לכך במיוחד ולהתמקד בה. עם זאת, חשוב לציין שעלייה כללית במחירי סחורות חקלאיות משפיעה בדרך כלל לטובה על מרבית המניות האלה, ולכן השקעה באמצעות תעודת סל מספקת חשיפה לא רעה לתחום כולו.

אפשרות אחרת, מורכבת יותר, היא השקעה בחוזים עתידיים ואופציות על סחורות חקלאיות. כיוון השקעה כזה הוא מסוכן יותר מהשקעה במניות רגילות ומחייב התמחות הן בסחורה הספציפית והן בסגנון השקעה ממונף - שאופייני לתחום הסחורות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#