האתגר של סלינגר: לדאוג לחוסכים - לא לטייקונים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האתגר של סלינגר: לדאוג לחוסכים - לא לטייקונים

האתגר האמיתי עבורה הוא להוכיח שהיא יכולה להיות רגולטורית אמיצה שדואגת לציבור

4תגובות

דורית סלינגר נכנסת לתפקיד הממונה על שוק ההון והביטוח בתקופה רבת אתגרים. האתגר הראשון שעמו תיאלץ להתמודד המפקחת הוא בתחום הפנסיה - היא תהיה אחראית על יותר מטריליון שקל של חסכונות הפנסיה של אזרחי המדינה. תפקידה יהיה לפקח, לעקוב, לנטר, להעניש ולהתוות מדיניות, כדי שבסופו של דבר מי שחסך לפנסיה כל חייו ופורש לגמלאות ימצא את עצמו עם קצבה המאפשרת לו לחיות בכבוד.

רגע לפני פרישת שריג הודיע אגף שוק ההון באוצר כי יש להפחית את ריבית השערוך לנכסים פנסיוניים מרמה של 4% לרמה של 2%–2.5%. המשמעות היא שהקצבה החודשית עשויה להיות מקוצצת בכ–10%. בעקבות הזעקה שקמה הודיע השר לפיד כי כרגע שום דבר לא הוחלט.

ביום חמישי שאלתי את אחד ממנהלי ההשקעות הבכירים בשוק על כך, והוא אמר: "לפני כמה חודשים מונה מנכ"ל חדש לקרן קלפרס ‏(קרן הפנסיה הגדולה בעולם, א"ש‏) בשיחה הראשונה עם התקשורת הוא אמר, 'ממוצע התשואה שלנו בקרן היה כ–4%–5%, וזה לא מספיק כדי לעמוד בהתחייבויות הפנסיוניות שלנו". כל העולם מתמודד עם בעיית חוסר התשואה בפנסיה".

זוהי המשימה הכי חשובה של סלינגר: לדאוג שניהול החסכונות הפנסיוניים יתאים לרמות הריבית הנמוכות ולהתארכות תוחלת החיים. היא תצטרך לבחון מודלים ולבנות תוכניות שיאפשרו לישראלים להגיע לפנסיה עם קצבה סבירה.

עופר וקנין

אם לא די בכך, היא תצטרך לתת את דעתה על הפנסיה התקציבית. החוסכים שנהנים מפנסיה תקציבית לא נפגעים מרמות הריבית הנמוכות וגם אם תוחלת החיים שלהם תתארך, הם ימשיכו לקבל את שהובטח להם בגיל 65. מה שי את תוספת התשלומים בפנסיה התקציבית יממנו כספי המסים שלנו. אמנם פנסיה זו אינה באחריותה של סלינגר, אך בהחלט יש משקל לדבריה גם בסוגיה הזאת.

אתגר נוסף הוא שיקום כוחו של אגף שוק ההון - בפרט אל מול אגף התקציבים. כך למשל, בהצעת התקציב האחרונה החליט אגף התקציבים לקבוע תקרת שכר אחידה של 15 אלף שקל בחודש לזיכוי בהטבת המס. בנוסף, נקבע שההפרשות המותרות לפנסיה ‏(לא כולל ההפרשות בגין פיצויי פיטורים‏) יגדלו ל–15% מהשכר, ללא חלוקה מחייבת בין עובדים למעסיקים - בניגוד לדעתו של שריג.

מלקוחות למפוקחים

סלינגר החלה לעבוד במעלות זמן קצר לאחר הקמת החברה, ומאז מילאה בה שורה של תפקידים: אנליסטית, סמנכ"לית ומנכ"לית. את תחום הביטוח היא מכירה בעיקר מצד האנליזה, אך חסרה לה ההיכרות המעשית עם התחום.

אלא שניתן להשלים פערים כאלה אם אתה דואג להיעזר ביועצים מתאימים. היא תצטרך להיערך לכך מהר מאוד, שכן מולה יעמדו מנהלי חברות הביטוח - שכולם שועלי ביטוח ותיקים הפעילים בתחום כבר שנים רבות ושולטים היטב בנעשה בו.

בנוסף, מנהלי חברות הביטוח היו בעבר לקוחותיה, וכיום הם יהיו תחת פיקוחה. זה כבר אתגר לא פשוט: להראות כי היא נטולת ניגודי עניינים וכל כולה רתומה לטובת האינטרס הציבורי - בייחוד בתקופה שבה הסדרי החוב הופכים לזירת מאבק בין ציבור החוסכים לבעלי השליטה.

שאלת ניגודי העניינים בין סלינגר לבין החברות שדירגה בעבר עלתה לפני כשמונה חודשים, אז היא היתה מועמדת להתמנות למומחית מטעם בית המשפט בהסדר החוב של אי.די.בי אחזקות, תפקיד שאותו ממלא כיום אייל גבאי.

כמנכ"לית החברה שדירגה את החוב של אי.די.בי ושהתפרנסה ממנה נהגה סלינגר בדירוג של אי.די.בי בכפפות של משי, כשהיא מותירה את הדירוג שלה ברמה גבוהה במיוחד עד שלב מאוחר ביותר. אמנם החלק המשמעותי בקריסתה של אי.די.בי התרחש לאחר עזיבתה של סלינגר את התפקיד, אך דירוג אי.די.בי - חברת האחזקות הגדולה במשק, עם חובות של מיליארדי שקלים, שכולם, כולל אלה של החברות הבנות שלה, מדורגים על ידי מעלות - הוא הכישלון המקצועי הגדול ביותר של מעלות.

חלוקת הדיווידנדים הענקית, המינוף העצום, המשחקים החשבונאיים וההימורים המסוכנים - כל אלה נעשו עוד לפני 2011, מתחת לאף של סלינגר. בדצמבר 2009 כתבו אנשי מעלות: "דירוג אי.די.בי נתמך על ידי איכות האשראי הטובה מאוד של אחזקות הקבוצה". גם לאחר מכן המשיכה מעלות לתמוך בגישה שאומרת שעוצמתה של אי.די.בי נגזרת גם מהמבנה הפירמידיאלי שלה, שלמעשה היה דווקא בעוכריה.

בעקבות הביקורת דרשה ממנה השופטת ורדה אלשייך, שדנה במינוי המומחה בחברת אי.די.בי, הבהרות בנוגע לטיב קשריה עם דנקנר. סלינגר השיבה לבית המשפט: "אין לי כיום שום קשר עסקי או אחר עם דנקנר או עם אדם שידוע לי כי הוא שותפו של דנקנר בתאגיד כלשהו או בחברות הקשורות בהם". בסופו של דבר לא אישרה אלשייך את מינויה כמומחית מטעם בית המשפט.

סלינגר מכירה את שוק ההון היטב. היא אמנם לא יודעת מספיק על פיקוח יציבותי - אבל היא תלמד. לעומת זאת, עמוד שדרה ואומץ הם לא עניינים שלומדים תוך כדי התפקיד. אלה תכונות שמביאים מהבית.

האם לסלינגר יש אותן? אם כן, ההתנהלות שלה כמנכ"לית מעלות מול אי.די.בי לא הוכיחה זאת.

סלינגר תבוא במגע עם כל החברות הגדולות בשוק ההון, ומן הסתם תחזור יום אחד למגזר הפרטי. האם היא מסוגלת לשים את שאיפות הקריירה העתידיות שלה בצד ולשרת חוסכים ומשקיעים קטנים - ולא מנהלים ובעלים של חברות גדולות ומתגמלות?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#