2.5 מיליון ילדים ייפגעו: הקצבאות בישראל - מהנמוכות בעולם המערבי - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

2.5 מיליון ילדים ייפגעו: הקצבאות בישראל - מהנמוכות בעולם המערבי

עוד לפני הקיצוץ הנוכחי גובהה של קצבת הילדים הממוצעת בישראל היה נמוך באופן משמעותי מקצבאות הילדים בחלק גדול ממדינות OECD, ומרוב מדינות אירופה ■ לפיד פירסם נתונים בפוסט בפייסבוק, שסותרים נתונים שפורסמו באחרונה ע"י ביטוח לאומי

112תגובות

שר האוצר, יאיר לפיד, התפאר שלשום בעמוד הפייסבוק שלו בקיצוץ קצבאות הילדים שנכנס אתמול לתוקף. לפיד הזכיר כי הקיצוץ הוא חלק מהבטחות הבחירות של מפלגתו, בין השאר במטרה לעודד יציאה לעבודה בקרב משפחות מרובות ילדים כמו במגזר החרדי. ואולם בדיקה של נתוני ביטוח לאומי מעלה, כי 83% מהמשפחות שמקבלות את קצבת הילדים הן דווקא משפחות ממוצעות בעלות עד שלושה ילדים.

הביטוח הלאומי שילם קצבאות ילדים ל-1.06 מיליון משפחות בעלות של 7 מיליארד שקל ב-2012. 883 אלף מהן היו משפחות בעלות אחד עד שלושה ילדים.

הקיצוץ העיקרי שנכנס לתוקף יהיה בקרב משפחות שילדיהם נולדו לאחר 2003, שיקבלו מעתה קצבה אחידה של 140 שקל עבור כל ילד - בניגוד לקצבה שנעה כיום בין 263-175 שקל בחודש בהתאם למיקום הילד במשפחה. מדובר ב-687 אלף משפחות, 66% מהמשפחות עם ילדים. בסך הכל ייפגעו מהקיצוץ יותר ממיליון משפחות בישראל שמקבלות קצבת ילדים.

אליהו הרשקוביץ

כתבות נוספות באתר TheMarker:

בדיקת TheMarker || המוצרים שישדרגו את הטיול הבא שלכם

בלוד מתניעים מחדש את המכונית החשמלית

קיצוץ הקצבה לסכום אחיד מנוגד לאופן חלוקת קצבאות הילדים בחלק ניכר ממדינות OECD, שקצבת הילדים בהן עולה לפי מספר הילדים במשפחה במטרה לעודד ילודה. לאחר הקיצוץ, תיהפך ישראל לאחת המדינות שבה סכום קצבת הילדים הוא מהנמוכים ביחס למדינות אירופה. קצבת הילדים תהיה 29 יורו לילד שנולד לאחר 2003, לעומת 105 יורו לפחות עבור ילד באוסטריה, 100 יורו לפחות בפינלנד, 164 יורו בגרמניה, 166 יורו באירלנד, 98 יורו בשוודיה ו-41 יורו בספרד, על פי השוואה שביצע הביטוח הלאומי ב-2011.

משפחה המורכבת מזוג עם שני ילדים קטנים עד גיל עשר יקבלו קצבה של 280 שקל בחודש - הפחתה של כ-1,900 שקל מהכנסתם השנתית. עבור ילדים גדולים מעשר, שנולדו עד 2003, תופחת הקצבה ל-140 שקל עבור שני הילדים הראשונים, ‏(לעומת 263-175 שקל לפני הקיצוץ. הקצבה לילד השלישי תופחת ל-172 שקל ‏(במקום 295 שקל כיום‏), הקצבה לילד הרביעי תפחת ל-336 שקל ‏(במקום 460 שקל כיום‏) וקצבת הילד החמישי והלאה תופחת ל-354 שקל ‏(במקום 389 שקל לפני הקיצוץ‏).

סגן שר האוצר, מיקי לוי, אמר אתמול כי "בטווח הארוך מעמד הביניים והאנשים העובדים רק ירוויחו מהקיצוץ הזה. שכן אוכלוסיות נוספות שנסמכו על שולחן הקצבאות יתומרצו להכנס למעגל העבודה ובכך יגדילו את הצמיחה ויאפשרו הורדת מסים".

הארגונים החברתיים בכוננות ספיגה

התייחסותו של שר האוצר לקיצוץ בדף הפייסבוק שלו עוררה שוב תגובות קשות נגד המהלך. "זו היתה אחת מהבטחות הבחירות המרכזית שלנו", כתב לפיד, שציין כי יוקצו מאות מיליוני שקלים לתוכנית לביטחון תזונתי למשפחות. זאת, אף שמשרד הרווחה מנסה להוביל את התוכנית כבר מ-2007 ללא הצלחה, והיא כיום בשלבי דיונים בוועדה שהוקמה במשרד.

ערן ויינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, אמר: "אנחנו נמצאים במצב חירום ונערכים לכוננות ספיגה משום שהגזירות הכלכליות יעבירו עשרות אלפי ילדים לחיי מצוקה ועוני.

"בשבוע הבא, עם תחילת שנת הלימודים החדשה, 360 אלף ילדים ילכו לבית הספר בלי ביטחון תזונתי, בלי הציוד הדרוש ללימודים ובלי עתיד. הקיצוץ הקודם בקצבאות הילדים לפני עשר שנים בדיוק הביא להתפרצות מגיפת העוני בקרב ילדים. לאחר שנים של הבטחות, הגיע הזמן שממשלת ישראל תגבש תוכנית ממשלתית לצמצום העוני ויישום ללא דיחוי את התוכנית לביטחון תזונתי".

איציק אלרוב, ממובילי המאבק ביוקר המחייה במחאה של 2011 ומייסד תנועת הצרכנים אמר כי "לפיד פוגע בדור העתיד. בילדים של כולנו. לקצבאות ילדים אין כיפה וזקן וגם לא כאפייה. הקיצוץ פוגע בילדים אמיתיים של חרדים וחילונים, של ערבים ושל יהודים, של שמאלנים ושל ימניים. ילדים מכל רבדי האוכלוסייה הולכים להיפגע".

לדברי אלרוב, "מעטות הפעמים שבהן כספי מסים עוברים לייעודם הנכון חזרה לטובת הציבור. קצבת הילדים היא מהפעמים הנדירות שהאזרח הפשוט קיבל מה שמגיע לו. כעת, עם הקיצוץ הנוכחי עוד מפעל צדק נדיר קורס כמגדל קלפים".

ברברה אפשטיין, מעמותת סנדור קהילתה ופעילה בפורום למאבק בעוני, אמרה כי "מעבר להצהרות על תוכניות עתידיות למאבק בעוני לא נעשה בפועל מאומה. המערכת מדושנת ומנותקת מהעם. היא אינה מסוגלת להבין את המשמעות של קיצוץ נוסף של כמה מאות שקלים בתקציב למשפחה שחיה כבר כך בדוחק".

לעומת זאת, בעמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון בירכו על הקיצוץ. מנהל העמותה, הרב עו"ד אורי רגב, מסר כי "מבנה הקצבאות נתפר על ידי דורות של פוליטיקאים חרדים למימידיהן של משפחות חרדיות מרובות ילדים. כתוצאה מכך הקצבאות נהפכו למרכיב בסל ההטבות שמאפשר לאברכים שלא לעבוד.

"לוח הזמנים ברור: תחילת השינוי לטובה בשוק העבודה החרדי, יציאת נשים חרדיות רבות לעבודה וגם בלימת הירידה בתעסוקת גברים חרדים, החל מהקיצוץ בקצבאות הילדים שערך נתניהו ב-2003. מי שתומך בקצבאות, תומך בהנצחת העוני בחברה החרדית. מי שרוצה באמת להילחם בעוני, חייב לתמוך בצעדים שיביאו להוצאת האברכים לעובדה, דוגמת השוואת קצבאות הילדים".

רק בצ'כיה ופולין הקצבאות נמוכות יותר

קצבאות הילדים בישראל ניתנו באופן היסטורי כדי לסייע להורים לעמוד בנטל הכלכלי של גידולם ולעודד ילודה. זאת הסיבה שבגללה ניתנות קצבאות דומות ברוב המדינות המערביות.

עוד לפני הקיצוץ הנוכחי גובהה של קצבת הילדים הממוצעת בישראל היה נמוך באופן משמעותי מקצבאות הילדים בחלק גדול ממדינות OECD, ומרוב מדינות אירופה. בבדיקה שערך הביטוח הלאומי ב-21 מדינות OECD לפני הקיצוץ הנוכחי, רק בארבע מדינות תעריף הקצבה הממוצעת לילד היה נמוך יותר מאשר בישראל, ולאחריו בשלוש מדינות בלבד: צ'כיה, סלובקיה ופולין.

עוד לפני הקיצוץ, הקצבה בישראל עבור הילד הראשון בלבד היתה נמוכה יותר מרוב המדינות וגבוהה יותר רק מבספרד וביוון. עם זאת, הקצבה לילד השלישי בישראל היתה גבוהה יותר, אך לאחר הקיצוץ שייאחד את כל הקצבאות ל-140 שקל עבור רוב המשפחות בישראל - קצבת הילדים לילד בישראל תהפוך לאחת הנמוכות בעולם המערבי.

ברוב מדינות OECD, בדומה למצב בישראל לפני הקיצוץ, גובה קצבת הילדים עולה בהתאם למספר הילדים במשפחה כדי לעודד ילודה, ובכמה מהן משולמות גם גמלאות נוספות שאמורות לסייע להורים להתמודד עם עלויות גידול הילדים. בישראל, לפני הקיצוץ הנוכחי, גובה הקצבה עבור הילד הראשון היא 1.9% מהתמ"ג לנפש ‏(במונחי שוויון כוח קנייה‏).

לעומת זאת, בגרמניה גובה הקצבה לילד הראשון הוא 7.2% מהתמ"ג לנפש, באירלנד הוא 4.9%, בשוודיה הוא 3.8% ובשווייץ הוא 3.2%. בבריטניה גובה הקצבה הוא 4.5% עבור הילד הראשון מהתמ"ג 
לנפש. אחרי הקיצוץ בקצבאות הילדים, הקצבה עבור כל ילד שנולד החל מ-2003 בישראל תסתכם ב-29 יורו לחודש ‏(כ-140 שקל‏) על פי בדיקת הביטוח הלאומי המתייחסת למחירי 2009, רק ביוון ניתנת קצבה נמוכה יותר של 8 יורו עבור הילד הראשון, אך היא עולה בהתאם למספר הילדים. באירלנד ניתנת קצבה של 166 יורו בחודש לילד הראשון, בנורווגיה 108 יורו ובספרד ניתנת קצבה של 41 יורו לכל ילד עד גיל 3. בפינלנד הילד הראשון במשפחה זוכה לקצבה של 100 יורו ובגרמניה לקצבה של 164 יורו.

לפי מאגר OECD, ההוצאה הציבורית על כלל שירותים חברתיים בישראל תהיה מהנמוכות בקרב מדינות הארגון ביחס לתמ"ג. ישראל היא למעשה האחרונה במדד מבין המדינות שיש לגביהן נתונים עדכניים שאיפשרו לחזות את ההוצאה הציבורית.

ביטוח לאומי או שר האוצר - מי צודק?

לפיד: "במשפחות שבהן שני ההורים עובדים העוני צונח אל מתחת ל-5%"

שיעור המשפחות העניות בהן שני ההורים עובדים הוכפל ל-4.6% בעשור

הביטוח הלאומי התנגד לקיצוץ בקצבאות הילדים, ומנכ"ל המוסד, פרופ' שלמה מור יוסף, העריך שהוא יביא להגדלת שיעור העוני בישראל ולהצטרפות של עשרות אלפי ילדים למעגל העוני. "יש הרבה מאוד אנשים שנמצאים מתחת לקו העוני וליד קו העוני והקיצוץ הזה הוא משמעותי עבורם", אמר מור יוסף. "הקיצוץ הוא זה שממנו הם חיים ביום יום וזה לא החיסכון או המותרות שלהם".

בסטטוס המתייחס לקיצוץ הקצבאות כתב לפיד כי "במשפחות שבהן שני ההורים עובדים העוני צונח אל מתחת ל-5%. זה הפירוש של אחריות הורית. כשאדם מביא ילדים לעולם הוא זה שאחראי עליהם. לא המדינה אמורה לפרנס אותם, גם לא הורים אחרים". עם זאת, שיעור המשפחות העניות ששני בני הזוג בהן עובדים עלה ל-4.6% ב-2011, לעומת 2% ב-1999.

לפי חישוב שנערך בביטוח לאומי לפני שלושה חודשים, שיעור הילדים העניים לאחר החלת הקצבאות יעלה ב-4.1% ל-37%, ושיעור המשפחות העניות יעלה ב-2.2% ל-20.3%. עם זאת, מאז הוחלט כי הקיצוץ עבור ילדים שנולדו עד 2003 יהיה מתון יותר, והביטוח הלאומי לא עדכן את התחשיב. כיום ישראל מוגדרת כמדינה בעלת שיעור העוני הגבוה ביותר באוכלוסייה מבין מדינות OECD, גבוה יותר אף משיעור העוני במקסיקו שהוגדרה בעבר כמדינה הענייה ביותר בארגון. בנוסף, שיעור הילדים העניים בישראל הוא הגבוה ביותר מאשר בכל מדינות הארגון.

בנייר העמדה של הביטוח הלאומי נקבע כי "הקיצוץ מהווה צעד מנוגד לצורך של הפחתת ממדי העוני והאי שוויון, בעיקר בקרב ילדים". לפי הניתוח של הביטוח הלאומי, האוכלוסייה שתשא בעיקר בפגיעה בעקבות הקיצוץ בקצבאות הילדים היא בעשירון התחתון ביותר, שהכנסתם תרד ב-5.6% לכ-3,200 שקל ‏(הכנסה נטו למשפחה‏). הכנסת העשירון השני תרד ב-2.4% והכנסת העשירון השלישי והרביעי תרד ב-1%-1.5%.

קו העוני מוגדר כמחצית מההכנסה הפנויה החציונית של האוכלוסייה. ב-2011 קו העוני היה הכנסה של 2,501 שקל לאדם יחיד, 4,001 שקל למשפחה של שתי נפשות ו-5,301 שקל למשפחה בעלת שלוש נפשות או 8,500 שקל למשפחה בת שש נפשות ‏(למשל, שני הורים וארבעה ילדים‏). לפי ביטוח לאומי, משקי בית שההכנסה המשותפת שלהם נטו ‏(אחרי תשלומי מסים וקבלת קצבאות‏) נמוכה מסכום זה מוגדרים כעניים.

לפיד: "קצבאות הילדים אינן מוציאות את האנשים מעוני"

בזכות הקיצבאות - שיעור המשפחות שיכלו להיות עניות ירד ב-7.1%

לפיד כתב בעמוד הפייסבוק שלו שלשום כי "במשך שנים הוכח שוב ושוב שקצבאות הילדים אינן מוציאות את האנשים מעוני, אלא רק מנציחות את העוני. יש רק דבר אחד שמאפשר למשפחות לצאת ממעגל העוני - וזה עבודה". עם זאת, לפי נתוני ביטוח לאומי, 7.1% מהמשפחות בישראל ניצלו ב-2011 מכניסה למעגל העוני בזכות קצבאות הילדים בלבד ו-39.3% מהמשפחות ניצלו מעוני בזכות כל הקצבאות והטבות ממס.

הביטוח הלאומי ובנק ישראל ציינו בסקירותיהם בשנים האחרונות כי למרות הגידול המסיבי במספר המועסקים בשנים האחרונות, שיעור העוני בקרב העובדים עלה מכיוון שההכנסה מהעבודה לא פיצתה על אובדן ההכנסות כתוצאה מהקיצוצים בקצבאות מאז 2003.

בביטוח הלאומי ציינו כי לקצבאות הילדים השפעה נמוכה יותר מאשר שאר הקצבאות כמו הבטחת הכנסה, קצבאות נכות, וקצבאות זקנה מכיוון שגובה קצבת הילדים נחשב נמוך - עוד לפני הקיצוץ - ובגלל עומק העוני בקרב משפחות עם מספר גבוה של ילדים. הביטוח הלאומי ציין גם כי יכולת המדינה לצמצם את שיעור העוני באוכלוסייה נשחקה מאז 2003, אז החל הקיצוץ בקצבאות במטרה לעודד יציאה לעבודה. לפי המוסד, "השפעת המדינה לצמצום העוני נמוכה באופן ניכר מזו ששררה בתחילת העשור, אז חילצו אמצעי המדיניות כמעט 40% מהמשפחות מעוני וכ-30% מהילדים".

לפיד: "מעמד הביניים הישראלי אינו אמור לממן אנשים שאינם עובדים"

83% מהמשפחות בישראל מקבלות קצבאות עבור עד שלושה ילדים

לפי שר האוצר לפיד, מטרת הקיצוץ בקצבאות הילדים היתה לעודד את השתלבות החרדים בשוק העבודה. הוא הציג את הקיצוץ כהבטחת בחירות ואמר שמעמד הביניים לא צריך לממן אנשים שאינם עובדים. למרות זאת, הקיצוץ פוגע בכל המשפחות עם ילדים בישראל - גם כאלה ששני ההורים בהן עובדים וכאלה שבעלות ילד אחד.

הקיצוץ בקצבאות הילדים יפגע ביותר ממיליון משפחות בישראל - רובן משפחות עם עד שלושה ילדים. לפי נתוני הביטוח הלאומי ל-2011, ל-31.6% מהמשפחות שקיבלו את קצבת הילדים יש ילד אחד ‏(כ-332 אלף‏) ולכ-31% נוספים יש שני ילדים ‏(322 אלף משפחות‏). ל-20.4% מהמשפחות שמקבלות את קצבת הילדים יש שלושה ילדים ‏(214 אלף משפחות‏). למעשה, כ-83% מהמשפחות בישראל ‏(867 אלף‏) מקבלות קצבאות עבור עד שלושה ילדים. כ-14% מהמשפחות שמקבלות קצבאות ילדים מהביטוח הלאומי הן משפחות עם ילד רביע ומעלה.

למרות זאת, המשפחות שייפגעו בעיקר מהקיצוץ בקצבאות הילדים הן משפחות ברוכות ילדים, שמתמודדות בין כה וכה עם עלות גבוהה לגידולם, והקיצוץ בקצבאות הילדים שלהם יהיה גדול יותר. שיעור המשפחות שנחשבות לגדולות הוא נמוך יותר. ל-8.9% מהמשפחות ארבעה ילדים ול-4% מהמשפחות חמישה ילדים. שיעור המשפחות שמספר הילדים בהן גדול משישה הוא 4.3%.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#