Bretton-Woods Agreement - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הצפת ערך

Bretton-Woods Agreement

ההסכם קבע כללי סחר בינלאומים וקיבע את מעמדה של ארה”ב כמעצמה המובילה בעולם

תגובות

הסכם ברטון וודס.
הסכם בין 44 מדינות שנחתם ביולי 1944 במלון בעיירה ברטון וודס שבניו המפשייר, ארה”ב. ההסכם קבע כללי סחר בינלאומים וקיבע את מעמדה של ארה”ב כמעצמה המובילה בעולם.

הסכם ברטון וודס נועד לקבוע בין השאר כיצד תפעל המערכת המוניטרית העולמית. המטרה שעמדה לנגד עיני מנסחי ההסכם היתה למנוע התפרצות אינפלציונית או גלישה לשפל כלכלי. את התמריץ לגיבוש ההסכם סיפקו השפל הכלכלי של שנות ה–30 בארה"ב וההיפר אינפלציה בגרמניה בימי רפובליקת ויימאר.

לפני הסכם ברטון וודס נשלטה המערכת המוניטרית העולמית על ידי תקן הזהב. תקן זה גובש עוד בתחילת המאה ה–19 על ידי בריטניה, שנחשבה אז למעצמה החזקה בעולם. בריטניה קבעה שהדפסת שטרות ומטבעות על ידי מדינה יכולה להיעשות אך ורק כנגד כמות זהב מסויימת שנמצאת במרתפיה ועומדת לה כגיבוי. כך יידע כל מחזיק שטר שהוא יכול להמיר את הכסף שבידיו לזהב. תקן הזהב אומץ על ידי מדינות רבות לאורך שנים, אבל קרס בשנות ה–30.

הסכם ברטון וודס, שכלל בתוכו גם את תקן הזהב, קבע כי ערכו של הדולר האמריקאי יהיה 35 דולר לאונקיית זהב. שערי החליפין של שאר המטבעות המובילים בעולם נקבעו כנגד הדולר האמריקאי.

איור : דובי קייך

הקיבוע של הדולר לזהב נועד למנוע מלחמת מטבעות בין המדינות ופיחותים יזומים. הסכם ברטון וודס קבע כי תתאפשר המרה חופשית בין מטבעות וכי המרה לזהב תתבצע בבנקים מרכזיים במחיר רשמי קבוע.

ההסכם פעל היטב במשך תקופה מסויימת לאחר מלחמת העולם השנייה, אבל במהרה הופיעו בו בקיעים. כך למשל סבלה ארה”ב מנחיתות מול מדינות שלא היו מחויבות להסכם ושהמטבע שלהן פוחת מאוד.

הין היפני, למשל, פוחת מרמה של 15 ין לדולר ב–1946 עד ל–308 ין לדולר ב–1971. הפיחות הזה העניק יתרון ליצואניות היפניות.

בקיע אחר היה השינוי במחיר הזהב בעקבות השינויים בהיצע ובביקוש. בעת משבר הטילים בקובה בתחילת שנות ה–60 גדל מאוד הביקוש לזהב, ומחירו בעולם עלה.
לארה”ב, שקיבעה את שער הדולר לזהב, נוצרה בעיה - משום שסוחרים מתוחכמים יכלו להמיר דולרים לזהב בארה”ב במחיר קבוע ולמכור אותם במקום אחר בעולם במטבע אחר במחיר גבוה, וכך לייצר לעצמם רווחי ארביטראז’.

בעיה נוספת עבור ארה”ב נוצרה בעקבות מלחמת וייטנאם, שיצרה עבורה גירעונות ממשלתיים גדולים ואינפלציה גבוהה. חוסר הגמישות המוניטרית לא איפשר לממשל האמריקאי להילחם באינפלציה.

מערכת הסכמי ברטון וודס קרסה סופית ב–1971, עם הכרזתו של הנשיא ריצ’ארד ניקסון על ביטולה ומעבר לשערי חליפין ניידים.

למרות הכישלון ההיסטורי של הסכם ברטון וודס, הכינוס של 1944 הותיר אחריו שני מוסדות חשובים שעדיין קיימים. האחד הוא קרן המטבע הבינלאומית, שמסייעת למדינות השרויות במשבר כלכלי. השני הוא הבנק העולמי, שמסייע לכלכלתן של מדינות מתפתחות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#